הכתבה מאת נתי טוקר

מאט לה בלנק - הלא הוא ג'וני טריביאני מהסדרה "חברים" - לא נראה כמו חסיד חב"ד. הוא אפילו אינו יהודי. גם ארנולד שוורצנגר, בעבר כוכב קולנוע וכיום מושל מדינת קליפורניה, לא גילה מעולם התעניינות יתרה בתורת החסידות.

אבל שניהם, כמו עוד כוכבים מהוליווד, נחשבים ידידים קרובים של החסידות. ב"טלטון" האחרון - אירוע הצדקה המרכזי של חב"ד שמשודר ברשתות הטלוויזיה המרכזיות בקליפורניה לכ-30 מיליון צופים - הצטרפו שניהם לקריאה לתרום לחסידות, וכמה שיותר. לה בלנק אף צולם כשהוא יושב על ספה, ממש כמו בימים הטובים של "חברים", ומתקשר לחב"ד כדי להשיג "ביג מצה". באירוע האחרון, שהתקיים לפני כשנה, נאספו יותר מ-7 מיליון דולר.

החיבור בין כוכבי הוליווד ופוליטיקאים בכירים בארה"ב לבין חב"ד מתבסס על פעילות רחבת היקף של התנועה במדינה. אנשי החסידות שם יודעים היטב כי אם יעסקו רק בהפצת היהדות הם לא יזכו להערכה מיוחדת. הם הצליחו למתוח את הפעילות שלהם לסיוע לילדים מוגבלים ואפילו מפעילים במדינה הוסטלים לגמילה מסמים.

פעילות חב"ד, שמבוססת על תרומות, התפתחה לתעשייה אדירה, ולתנועה יש בקליפורניה נכסים בשווי עשרות מיליוני דולרים. בסך הכל התנועה מחזיקה בקליפורניה בכ-50 מבנים מפוארים שבהם היא מקיימת פעילויות שונות להפצת יהדות ולרווחה. לפני כשלושה חודשים התקיים טקס הנחת אבן הפינה למרכז חב"ד חדש בהנטינגטון ביץ' שבקליפורניה, שייבנה בעלות של מיליון דולר וחצי. התנועה גם מחזיקה בכפר נופש בהרים, שמיועד למחנות נופש ולכינוסים של הארגון, שאותו רכשה לפני כשלוש שנים תמורת 16 מיליון דולר.

קליפורניה היא רק אחד המקומות שחב"ד נטעה בהם שורשים. כמעט בכל מקום על פני הגלובוס אפשר למצוא בית חב"ד פעיל עם שליחים שעוסקים בהפצת היהדות ובסיוע ליהודים. באופן מליצי נוהגים לומר כי יש שני דברים שאפשר למצוא בכל מקום בעולם: קוקה קולה ובית חב"ד. וכמו קוקה קולה, שמרוויחה לא מעט כסף, חב"ד צוברת נכסים אדירים מסביב לעולם.

לתנועת חב"ד אין בעל בית ברור. רוב הפעילות של התנועה מתבצעת באמצעות המטה המרכזי של חב"ד בארה"ב, השוכן בברוקלין ומכונה בניין ה-770. הרב אברהם שם טוב מכהן בתפקיד הבכיר ביותר בחסידות - יו"ר אגודת חסידי חב"ד העולמית. העמותה שמפעילה את כל שלוחי חב"ד בעולם היא המרכז לענייני חינוך, ובראשה עומד הרב חיים יהודה קרינסקי. העמותה גם מוציאה לאור את ספרי חב"ד. בראש הפעילות בישראל עומד יו"ר אגודת צעירי חב"ד בישראל, הרב יוסף יצחק אהרונוב. הוא אחראי על הפעילות הארצית של התנועה, כמו חלוקת סופגניות בחנוכה, אך הסניפים המקומיים פועלים לרוב באופן עצמאי.

ריכוזים של חסידי חב"ד פזורים ברחבי ישראל - החל בבית"ר עילית, דרך לוד וכלה במגדל העמק. כמעט בכל יישוב של חב"ד מופעל בית חב"ד, שכולל לרוב בתי כנסת. הריכוז הגבוה ביותר של חסידי חב"ד הוא בכפר חב"ד, הסמוך לנתב"ג, שבו מתגוררות כ-1,500 משפחות. חלק מתושבי המקום עדיין עוסקים בחקלאות, אך רובם עובדים מחוץ לכפר. בכפר גם שוכנים העתק של בניין ה-770 וכן משרדי צעירי אגודת חב"ד - הגוף המרכזי והביצועי של חב"ד בישראל. בנוסף הוקמו בכפר קריית חינוך של מוסדות חב"ד לתלמידות חטיבת ביניים, תיכון וסמינר להכשרת מורות.

חלק מרכזי בפעילות חב"ד בישראל הוא רישום של תלמידים חילונים לרשת בתי הספר הממלכתיים-דתיים שמופעלים על-ידי החסידות, וכן הפעלת קייטנות לנוער ושיעורי תורה. צעירי חב"ד דואגים למשלוחי מנות בפורים ולחלוקת סופגניות בחנוכה בבסיסי צה"ל. בפסח הם שולחים חבילות מצות לנזקקים.

חלק מאנשי חב"ד בישראל חביבים במיוחד על התקשורת. אחד מהם הוא הרב יעקב גלויברמן, שמפעיל את עמותת יד ביד בלוד. גלויברמן מקורב מאוד לבכירים במשק, ואף נחשב "הרב של מכבי תל אביב" ונוהג להדליק את נר החנוכה בהיכל נוקיה בחג החנוכה.

עד היהודי האחרון

חב"ד מפיצה את דברה ברחבי העולם באמצעות כ-4,000 שלוחים. רובם חסידים צעירים שנוסעים לשליחות זמן מה לאחר שנישאו, אך חלקם כבר בעלי משפחות גדולות. למקומות שבהם יש פעילות בהיקף גדול יותר נשלחים גם רווקים ורווקות צעירים כדי לסייע - בעיקר בפעילויות החינוך, כמו בבית הספר של חב"ד או במוסדות הרווחה של החסידות.

חב"ד אימצה את פרויקט השליחויות כבר לפני 100 שנה, בהוראת האדמו"רים הקודמים. אלה הורו לחסידיהם לארוז את מטלטליהם ולנסוע אל מעבר לים, לבריה"מ הקומוניסטית למשל, כדי "להשיב את היהודים לכור מחצבתם". ואולם האדמו"ר האחרון של חב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") שנפטר ב-1994, היה זה שהכריז על מטרה זאת כיעד המרכזי של התנועה, תוך שהוא מסתמך על הפסוק מהמקורות "ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה".

הרב אריה לייב אידילקופ הוא שליח חב"ד בעיר הנופש סוצ'י שברוסיה. בעיר זו מחזיקים נשיאי המדינה והפוליטיקאים הבכירים בתי נופש, ומגיעים לנפוש שם ראשי מדינות ונשיאים מכל העולם.

בשבועות האחרונים זכתה העיר לאזכורים רבים בתקשורת, לאחר שנשיא סוריה, בשאר אסאד, הגיע לביקור. "לא הרגשתי באנטישמיות מיוחדת מצד אנשיו", הוא מספר. "גם כאשר הגיע לכאן עבדאללה מלך ירדן נפגשתי עם אנשי הפמליה שלו והיתה לנו שיחה נורמלית. אבל אפשר להגיד שכל הצרות באות אלינו".

בסוצ'י, שבה מתגוררים כחצי מיליון תושבים, חיים כ-3,200 יהודים. אידילקופ מספר כי לפני שהגיע לעיר לא היתה שם קהילה יהודית מאורגנת. מאז שהגיע לעיר עם אשתו לפני שבע שנים נולדו להם ארבעה ילדים. "אין לי כאן אף קרוב משפחה", הוא מספר. "פתחנו כאן גנים של חב"ד ובית ספר יהודי לאחר הצהריים. כעת אני עומד לפני שחיטה של עופות כדי שיהיה לנו ולקהילה היהודית מה לאכול".

מדוע החלטת לעבור לסוצ'י?

"הרבי הורה שכל חסידי חב"ד ילמדו שנה אחת בכולל לאחר החתונה, ולאחר מכן ייצאו לשליחות".

כמה זמן אתה מתכוון להישאר שם?

"כל זמן שיהיה פה יהודי אחד - אני אשאר כאן. או עד שיגיע המשיח ויגאל את כל עם ישראל".

כמו כל שליח חב"ד, אידילקופ פועל בעיקר למען מטרה אחת: להחדיר ביהודים המקומיים את הדת. "פתחנו בית כנסת שפעיל בשבתות ובחגים, וכבר עשינו ברית מילה ל-72 יהודים, כי הרבה יהודים ברוסיה אינם נימולים", הוא מספר.

בסוצ'י עדיין לא הוקם מבנה קבע של חב"ד, ואידילקופ שוכר מבנה שמשמש בית כנסת. הפעילות שלו ושכרו ממומנים על-ידי לב לבייב ותורמים שונים של חב"ד. "גם היהודים כאן משתתפים בפעילות ותורמים", הוא אומר.

שליח אחר של חב"ד, שפועל בעיר גדולה באוקראינה, מביע תרעומת על ההתנהלות של חב"ד ועל בניית מבנים במיליוני דולרים. "אני לא מתעסק עם כאלה דברים", הוא אומר. "באתי לכאן כדי לחזק את היהדות ולא כדי להיות יזם נדל"ן. במקום שהכסף יוקדש לבניית בנייני פאר, אפשר לממן בו את השליחים שמצבם קשה משום שאינם מצליחים לגייס תרומות".

המשיח לא התגלה

החדירה המשמעותית של תנועת חב"ד לתודעה הלאומית היתה אי שם באמצע שנות ה-80. שלטים צהובים שעליהם איור של שמש קורנת עם הכיתוב "היכונו לביאת המשיח" הופיעו בכל כבישי ישראל, על מרפסות הבתים ואפילו רוססו ביד גסה על קירות ציבוריים - כמעט כמו הכיתוב "נ נח נחמ נחמן מאומן" של ימינו. היה זה קמפיין מתמשך ורחב היקף של התנועה, שהכריזה כי זהו קץ הגלות ובזמן הקרוב המשיח עומד להתגלות.

בשלב מאוחר יותר כבר ידעו בחסידות מיהו המשיח - האדמו"ר מחב"ד דאז - ושלטים בנוסח "יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" החליפו את "היכונו לביאת המשיח". החסידים האמינו בכל לבם שהאדמו"ר שלהם הוא הוא שיגאל את עם ישראל מכל צרותיו ויקבץ את העם היהודי מכל הגלויות, והתבססו על סימוכין שונים מהמסורת היהודית.

"הרבי כביכול כתב לנו בריף (מסמך פנימי של משרדי פרסום, נ"ט)", אומרת רחל בולטון, מבעלי משרד הפרסום החרדי בולטון פוטנציאל, ומי שניהלה אז את הקמפיין של חב"ד כחלק מעבודתה בארגון צעירי אגודת חב"ד. לדבריה, "הרבי הורה לנו להכין את העם למשיח. לפני הקמפיין היתה תפישה בעם שביאת המשיח זה משהו שבחיים לא יקרה. הקמפיין שינה את התפישה הזאת, והחדיר את המסר שזה משהו ממשי מאוד".

בולטון מספרת כי "אני זוכרת ששכרנו את השלט שהיה אז הגדול ביותר במזרח התיכון, מול תחנת רכבת צפון בתל אביב. ישבתי במכונית וראיתי איך מדביקים את השלט ופשוט בכיתי".

מי מימן את הקמפיין הזה?

"אף פעם לא ידעתי מהיכן הגיע הכסף. הכל נפל על כתפיו של אהרונוב. לא נטלתי חלק בגיוס הכספים. אמרו לי מה היקף התקציב ואתו עשיתי את המירב".

אף שכיום היא המפרסמת של כמה מהחברות הגדולות במשק, כמו שטראוס, שופרסל ובנק דיסקונט, בולטון רואה בקמפיין זה את שיא ההצלחה שלה. "הסלוגן 'היכונו לביאת המשיח' נהפך למטבע לשון בישראל", היא אומרת. "זה חלום מתוק של כל פרסומאי. לא מעט סלוגנים נעשו על בסיס זה, כמו 'היכונו לביאת המדיח'".

היית מעורבת גם בשלב שבו הכתירו את הרבי כמשיח?

"אני לא האדם לענות בעניין הזה. אני לא יודעת מתי בדיוק שמו את הזרקור על הרבי כמשיח. אני רק יודעת שבצעירי חב"ד אף פעם לא יצאו בקמפיין להכתיר את הרבי כמשיח. לא היתה הוראה כזאת".

האמונה שהרבי הוא המשיח הביאה למאבקים אידיאולוגיים קשים נגד זרמים אחרים ביהדות החרדית, ובעיקר הזרם הליטאי שאף הגדיר את חסידי חב"ד כופרים. היה זה המנהיג הליטאי דאז, הרב אליעזר מנחם מן שך, שהוביל את המאבק הלוחמני בחסידות חב"ד. מאבק זה אף היה אחת הסיבות לפרישת הזרם הליטאי מהמפלגה החרדית היחידה דאז, אגודת ישראל, ולהקמת מפלגת דגל התורה - שבבחירות האחרונות רצה במשותף עם אגודת ישראל.

ב-1992 חלה הידרדרות במצבו הבריאותי של הרבי מליובאוויטש, אבל החסידים לא איבדו את אמונם בו, והמשיכו לשיר לו בעוצמה רבה בכינוסים גדולים את מילות השיר "יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". שנתיים לאחר מכן, בג' בתמוז תשנ"ד, נפטר הרבי. אובדנו של הרבי הנערץ היה מכה קשה לחב"ד. רבים העריכו אז כי התנועה תתפרק והחסידים ינטשו אותה, לאחר שנוכחו לדעת כי אמונתם שהרבי הוא המשיח התבררה כלא נכונה.

השליחים מאכילים ומצילים

מותו של האדמו"ר לא הביא לפירוק החסידות. להפך: תעשיית השליחות צברה עוצמה רבה יותר ברחבי העולם, ובנייני פאר מוקמים במדינות רבות. הפעילות הענפה ביותר של חב"ד מתקיימת במדינות חבר העמים לשעבר, בעיקר ברוסיה, וחלק גדול ממנה מממן איש העסקים לב לבייב, המשמש גם נשיא איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים.

הפעילות ברוסיה, שכוללת יותר מ-100 בתי ספר, אמנם מתופעלת על-ידי חב"ד, אך היא בבעלותו של לבייב. "הוא שומר את כל הקלפים לעצמו. הוא זה שמנהל את העמותה, הוא מקבל את ההחלטות", אומר חסיד חב"ד שמעורב בפעילות ברוסיה.

בשונה מרוסיה, בשאר המדינות כל העלויות של פעילות השליח של חב"ד מוטלת על כתפיו בלבד. לתנועה יש גוף מרכזי המכונה "המרכז לענייני חינוך" שהוקם על-ידי האדמו"ר האחרון בארה"ב, והוא מפעיל את רשת השלוחים בכל העולם. הגוף הזה מממן את תחילת הפעילות של השליח, כמו משכורת התחלתית, אבל לאחר מכן כל שליח נאלץ לגייס כסף בכוחות עצמו, בעיקר מתורמים מקומיים. "חב"ד מעבירה את השליחים קורסים מיוחדים בנושאי גיוס כספים", אומר מנחם ברוד, דובר עמותת צעירי חב"ד בישראל. "אנשים מקצועיים מרצים להם על שיטות שיווק וכיצד להגיע לגבירים המקומיים".

הבעלות על נכסי חב"ד בעולם אינה שייכת לעמותה העולמית. כששליח חדש מגיע למדינה הוא אחראי על כל הפעילות בה, ושאר השליחים עובדים תחתיו. כל מבנה שנתרם לחב"ד ברחבי העולם נמצא בבעלות העמותה המקומית של חב"ד, או תחת בעלותו של השליח המרכזי במדינה.

נראה שהשליחים מצליחים לגייס לא מעט כסף, שמאפשר להם להרחיב את תחומי הפעילות ולהעניק שירותים בסיסיים ליהודים בכל העולם. "בתאילנד זה ממש מפעל", אומר העסקן החב"די. "מאכילים שם כל יום 1,000 חבר'ה. בכל המדינה פזורים בתי חב"ד שדואגים למטיילים הישראלים, ולא רק לאוכל - הם גם מעניקים להם אינטרנט בשימוש חופשי כדי ליצור קשר עם הבית. במקרים רבים ישראלים נתקעים שם בלי כסף, ובבית חב"ד הם מקבלים 500 דולר כדי לחזור הביתה".

"בשבוע שעבר היינו בוונציה", מספרת בולטון, "ושליח חב"ד שם האכיל 600 איש בשבת בשלושה מחזורים של 200 איש, ואף אחד לא שילם פרוטה. מי שמגיע לבית חב"ד בתאילנד עובר חוויה שלא מהעולם הזה. הצעירים הישראלים קונים חולצות לבנות לקראת שבת, סועדים שם מאות אנשים והם פשוט לא רוצים לעזוב. זה מקום המפגש שלהם".

המטרה הסופית שלהם היא להחזיר בתשובה?

"זה רק קירוב לבבות. יש שם ישראלים שבחיים לא הניחו תפילין. זה נועד להזכיר להם שהם יהודים, כי קל מאוד להתבולל שם. בבית חב"ד בסין יש מבקר קבוע - ישראלי שנשוי לסינית. הוא מגיע עם הילדים שלו, שנראים סינים".

שליחי חב"ד יודעים להיות בזמן ובמקום הנכונים בכל אירוע חדשותי שמתרחש בחו"ל, כמו מטיילים שהולכים לאיבוד או נפגעים. כלי התקשורת הישראליים נהנים משליחי חב"ד, שנהפכים לפתע לכתבים שמדווחים מהשטח, והם מרבים להתבסס עליהם כמקורות מידע במקרי חירום. כך למשל, בהתרסקות המטוס בפוקט לפני כשנה, שבה נהרגו שמונה ישראלים, היה זה הרב אהרון סלומון מבית חב"ד האזורי שעידכן את כלי התקשורת בישראל על ההרוגים ועל מצבם של הפצועים.

שלוחי חב"ד נעזרים בתקשורת למטרות שיווקיות - כדי להגדיל את היקף התרומות שמגייס השליח בכל מדינה. "תנועת חב"ד מודעת כיום הרבה יותר לתחום יחסי הציבור ולתדמית שלה", אומר העסקן החב"די. "השליחים נהנים מההילה שנוצרת סביבם וזה משפר את היחס אליהם. הם מעודכנים היטב בכל מה שקורה בכלי התקשורת".

מוזיאון שואה וקניון כשר

אחד התורמים הגדולים בעולם לחסידות חב"ד הוא איש העסקים האמריקאי ג'ורג' ראהר. הוא מממן את כל פעילות ארגון "חב"ד בקמפוסים" - שמטרתה הקמת בתי חב"ד בתוך אוניברסיטאות ומכללות, העברת שיעורי תורה לסטודנטים יהודים וארגון פעילות חברתית. לפי הערכות בחב"ד, התקציב השנתי של הקרן הזו הוא 25 מיליון דולר. בשנת תשמ"ט (1989) הכריז האדמו"ר מחב"ד כי זוהי שנת הבניין - השנה שבה עיקר המאמצים יוקדשו להקמת מבנים של קבע בבתי חב"ד ברחבי העולם. "עד אז הפעילות של חב"ד היתה בתוך הבית של השליח, אבל מ'שנת הבניין' הרבי עודד את כולם להתחיל לבנות בניינים", מסביר מנחם כהן, עורך האתר COL של חב"ד בארה"ב. "מאז, כל פעם ששלוחי חב"ד יצאו לשליחות, הם פעלו מיד להשיג מבנה שישרת אותם".

החסידים קיימו את מצוות רבם "למהדרין מן המהדרין". במקומות רבים בעולם הוקמו מבנים אדירים של חב"ד, שכוללים לעתים קרובות גם מסעדות כשרות, מרכזים רפואיים, מוזיאונים ואולמות ספורט. גולת הכותרת של חב"ד בחודשים האחרונים היא אוקראינה, שבה מתיימרים החב"דניקים להקים את המרכז היהודי הגדול בעולם. זהו פרויקט בן 20 קומות שיתפרש על שטח של 36 אלף מ"ר בעיר וייקרא "מרכז מנורה". במקום יהיו מוזיאון שואה מהגדולים בעולם, בית חב"ד, קניון למוצרים כשרים, מסעדות כשרות, מרכז אירועים ענק ל-1,000 איש, בית מלון, דירות מגורים לשלוחי הרבי ומרכז רפואי.

עלות ההקמה של פרויקט זה היא כ-20 מיליון דולר, ומי שתרם את מלוא הסכום הוא מיליארדר יהודי מקומי, גינאדי בוגולובוב. הוא משמש נשיא הקהילה היהודית בעירו, וכן עומד בראש אגודת הידידות של יד ושם בעיר. הונו המוערך של בוגולובוב, לפי המגזין "פורבס", הוא 4 מיליארד דולר. באחרונה הוא הצהיר על הקמת קרן חדשה בהיקף 10 מיליון דולר, שתעניק מענקים לכל שליח חב"ד שמתחתן או עורך ברית לרגל לידת בנו.

בנוסף, באחרונה נחנך קומפלקס חדש של חב"ד בעיר טנפלאיי שבניו ג'רסי. המרכז המפואר נחשב לאחד מבתי חב"ד היקרים בעולם, ועלות הקמתו היתה 17 מיליון דולר. בחב"ד מספרים כי המימון להקמת הפרויקט גויס באמצעות מכירת נכס בשווי 30 מיליון דולר שנתרם לחסידות לפני כמה שנים.

המעוז של חסידות חב"ד בברוקלין, ה-770, נהפך לסמל לחיקוי. בכל רחבי העולם הוקמו בניינים התואמים במדויק את הבניין בברוקלין. גם בישראל הוקמו בניינים כאלה, בין השארבכפר חב"ד ובשכונת רמת שלמה בירושלים. בימים הקרובים יושקו בניינים גם בשכונה חדשה בזכרון יעקב ובקריית ארבע.

גז מדמיע בבנייני האומה

לאחר מותו של הרבי מליובאוויטש התגלעו סכסוכים קשים בתוך החסידות. המאבק המרכזי הוא בין שני זרמים: "המתונים" מול "המשיחיסטים". בעוד שהזרם המתון זנח את האמונה כי האדמו"ר הוא המשיח, המשיחיסטים ממשיכים להאמין כי הרבי חי וקיים וכי הוא מלך המשיח. יש להם דוגמאות למכביר על צדיקים מהדורות הקודמים שאמנם מתו אך נשארו חיים לפי המסורת היהודית. הם לא נוהגים לעלות לקברו, ואף מציבים כיסא ריק בכינוסים שלהם (המכונים "התוועדות").

המאבק יצר פילוג עמוק בתוך חסידות חב"ד. שני הצדדים מפעילים מוסדות חינוך עצמאיים, ומנהלים מאבקים משפטיים קשים אחד נגד השני. כך לדוגמה, הבניין המרכזי של חסידות חב"ד שבשכונת קראון הייטס בברוקלין, המכונה 770 (זהו מספרו ברחוב), מצוי כיום במרכזם של הליכים משפטיים בשאלה מי ישלוט בו - הגבאים לשעבר של האדמו"ר, המשתייכים לזרם המשיחיסטי, או שמא הרב חיים יהודה קרינסקי, שעומד בראש המרכז לענייני חינוך והרב אברהם שם טוב, יו"ר אגודת החסידים.

"אין כיום חב"דניק שלא מאמין כי הרבי הוא המשיח", אומר עסקן חב"די המשתייך לזרם המשיחיסטי. "כל אלה שמנסים להגיד אחרת משתייכים לקבוצה קטנה שאינה חלק מהקונצנזוס, אך שולטת בתנועה וקולה הוא זה שנשמע בתקשורת. הם הובילו גישה שיש שני פלגים בחב"ד, אבל זה לא נכון. הם רק רצו ליצור קרע".

המאבק הגיע לשיא לפני כשנתיים, כאשר שני הצדדים ניסו לערוך כינוס בבית המדרש של הרבי ב-770. במקום התפתחה תגרה שכללה אלימות פיסית וזריקת ספסלים, ורק כוחות משטרה הצליחו להרגיע את המהומה, תוך שהם עוצרים כמה מהמתפרעים.

המאבק האלים הגיע גם לישראל. לפני כשנה וחצי נהרגו שלושה צעירים מהחסידות כשנסעו לחלק סופגניות בבסיסי צה"ל בחנוכה. האירוע היכה בהלם את החסידים, שהאמינו כי המכה הקשה נחתה עליהם בשל חוסר האחדות בין השורות. בעקבות כך הם קיימו אירוע חיזוק משותף בבנייני האומה בירושלים. אבל כאשר אחד ממובילי המאבק המשיחיסטים עלה לנאום רוסס גז מדמיע באולם וכל הנוכחים נאלצו לברוח החוצה.

דגם חדש של יהדות

"ההצלחה של חב"ד נובעת מההתפתחות הכלכלית והעלייה ברמת החיים", סבור פרופ' מנחם פרידמן, חוקר החברה החרדית. "היא בנויה על הפלורליזם התרבותי ועל הצורך לספק שירותים ליהודי הפוסט מודרני. ההצלחה שלה נובעת בעיקר מהצורך של האדם הפוסט מודרני בזהות כלשהי, שנותנת לו תשובות בסיסיות על שאלות הקיום".

פרופ' פרידמן יפרסם בקרוב, בשיתוף פרופ' שמואל היילמן, את הספר "בשליחות הרבי, בחייו ובמותו", החוקר את פרויקט השליחים של חב"ד ברחבי העולם. "גם לאחר מותו של הרבי והאכזבה של החסידים שהאמינו שהוא משיח, תנועת חב"ד ממשיכה במלוא העוצמה ובמקומות מסוימים אף מתגברת", אומר פרידמן.

את הסיבה לכך הוא מסביר במגמה העולמית של תחייה דתית: "זו תופעה בעולם המודרני של המאה ה-20 והמאה ה-21, שבהן האדם נהיה בודד יותר ומחפש את הזהות שלו. הדת מעולם לא היתה כל-כך חשובה בפוליטיקה העולמית כמו בבחירות לנשיאות בארה"ב, והיא נהפכה למרכיב חשוב מאוד בתודעה של אזרחי העולם. גם בישראל רואים זאת כאשר פוליטיקאים ואנשי עסקים בכירים הולכים להתייעץ עם רבנים".

לדבריו, בניגוד לקבוצות אורתודוקסיות אחרות, שסגרו את עצמן מפני החברה המודרנית, ההוראה של הרבי מחב"ד היתה דווקא לשלוח שליחים לרחבי העולם ולהציג דגם חדש של יהדות - עם חיבור למסורת, אבל גם לעולם המודרני. "המטרה היתה לנסות להשפיע על אנשים ובכך לקרב את הגאולה, על פי אמונתם", מסביר פרידמן. "אף אחת מהקבוצות האחרות לא העזה לעשות זאת".