תעשיית `חלב ישראל` של חב"ד בסין ● תיעוד מיוחד

אחת לשישה שבועות, נוסע שליח חב"ד בבייג'ין שבסין, הרב שמעון פרוינדליך, למפעל היחיד בסין שמייצר תחת פיקוחו "חלב ישראל" - דרכו הוא מספק מוצרי חלב לכל רחבי סין ● איך התגלגל הרעיון וכיצד הוא מתבצע? איך מכשירים בכל פעם מחדש את המפעל? ומי קהל הלקוחות שלו? ● מגזין שבועות חלב ישראל בסין

חלב ישראל בסין: הצצה מיוחדת

משה בן-חיים

שליח חב"ד בבייג'ין, הרב שמעון פרוינדליך, התיישב במטוס של חברה זרה, בשדה התעופה בבייג'ין. הטיסה מיועדת לניו יורק, לרבי. הכרוז כבר הכריז בסינית ובאנגלית על הוראות שונות לנוסעים לפני הטיסה, ועוד מעט יסגרו הדלתות והמטוס יתיישר על מסלול ההמראה. לפתע, בעוד כמעט ונסגרו דלתות המטוס, נכנס מישהו, ופנה ישירות לעבר המושב שליד הרב פרוינדליך.

האיש התיישב, הוציא 'כיפת בר-מצווה' לבנה מהכיס, והניחה על ראשו. "הופתעתי", מתאר הרב פרוידנליך. "לפי מראהו החיצוני הייתי סבור שהוא גוי. ואז הוא אומר לי: "איזו השגחה פרטית! בכל המטוס יש רק גויים, ובדיוק שנינו יושבים אחד ליד השני".

"השיחה קלחה בינינו, ושוחחתי איתו באריכות על "חלב ישראל".

"אחרי שנתיים, שכחתי בכלל מכל המקרה. בסעודת ליל שבת, קם יהודי עם כיפה לראשו וזקן וביקש לדבר. וכך הוא סיפר: 'לפני שנתיים, ישבתי במטוס 'במקרה' ליד הרב פרוידנליך. שמעתי ממנו על החשיבות של חלב ישראל, ומאז אני מקפיד על כך. מה גם, שחשבתי לעצמי: הנה חב"דניק יכול לגדל זקן במקום של גויים, גם אם לפי ההלכה יש הקלות מסויימות, ובכל זאת הוא מקפיד על זה. אז גם אני יכול!".

להתחיל מאפס

הרב שמעון פרוידנליך הגיע עם משפחתו בשליחות לבייג'ין בסין לפני 13 שנה, במטרה לבנות קהילה יהודית במקום. אז מנתה הקהילה היהודית כ- 400 איש, ואת הכל היה צריך להתחיל מ-0, כהגדרתו. כיום, מונה הקהילה היהודית במקום כאלפיים איש.

"מהרגע שהגענו השקענו כוחות לבניית בית ספר, גם מקווה, בית כנסת ומסעדה בשרית כשרה", מספר הרב פרוינדליך על שלבי ההקמה של הקהילה. "לפני שעשינו שחיטה מהודרת, מה יכלנו לומר ליהודי? תאכל צמחוני? היינו הראשונים בכל יבשת אסיה, שפתחנו שחיטה מהודרת.

"כשפתחתי את המסעדה הבשרית, חשבתי על חלבי, אבל לא זאת היתה הסיבה שבגללה התחלנו לייצר כאן חלב ישראל".

כשהקהילה החלה לשגשג, הביא השליח כח עזר בדמות חמישה משפחות שלוחים צעירים. "חשבתי לעצמי: מילא אני, 'משוגע' בא עם המשפחה והילדים למקום נידח, יכול להסתדר איכשהוא עם אבקת חלב ששלחו לי אנשים טובים מישראל, וכדומה. אבל למשפחות השלוחים עם ילדים קטנים לא יכולתי לומר את זה".

וכך החל השליח לחפש מפעל שאפשר להפיק באמצעותו 'חלב ישראל'. מסתבר, שזה לא היה כל כך קל להשגה. היות ומחלת "הפרה המשוגעת" נפוצה באותה תקופה, הרבה מחלבות נסגרו, והרבה מאמצים הוא עשה כדי למצוא מקום מתאים. בנוסף היו בשימוש במפעלים חומרים משמרים לא כשרים דבר שהקשה על הכשרתם.

עד שסוף סוף נמצא מפעל מיוחד, "אורגני", היחיד בסין. הרב פרוינדליך, למד את נושא כשרות החלב ומוצריו לעומק, אך ליתר ביטחון הזמין במיוחד מלונדון חסיד בעלזא, מומחה בתחומו לכשרות החלב ומוצריו, להכשרה הראשונה של המפעל.

מאותה חליבה ראשונה, בכל שישה שבועות כשמלאי החלב הקודם נגמר, נוסע השליח עם צוותו למפעל הענק, ובעבודה אינטנסיבית של 24 שעות הם מכשירים את כל המפעל. החליבה נעשית במשך מספר פעמים, בכדי להגיע לכמות הרצויה, שתתן מענה לצרכים של הקהילה.

מי צורך את החלב?

"אנו שולחים לכל רחבי סין" (והיא גדולה...)

חשיבות חלב ישראל

מסתבר, שלא רק יהודי הקהילה צורכים את ה"חלב ישראל" של חב"ד בבייג'ין. "יש יהודים, שהם לא באים אפילו ביום כיפור לבית הכנסת, אבל 'חלב ישראל' הם צורכים", מספר השליח. "הם יודעים שהחלב הזה מפוקח על ידינו והם סומכים על זה".

איך אתם מסבירים ליהודי מהו החשיבות של "חלב ישראל?"

"כתוב בתניא שמאכלות אסורות 'מטמטם הלב, ומוליד טבע רע'. כששואלים אותי על זה, אני מספר מה שהגמ' מספרת במסכת יומא, על שתי נשים מעוברות שרצו לאכול טרף ביום כיפור. התירו להן, אחת אכלה, והשנייה לא. האשה שאכלה, שבנה גדל הפך להיות רשע גדול. ומהשנייה שלא אכלה – יצא רבי יוחנן. המהרש"א שואל: אם לפי ההלכה היה מותר להן לאכול, אז מדוע נענשה זו שאכלה? הוא עונה: נכון שמותר. אבל ההיתר לא מונע את התוצאה.

"אני מסביר: נכון שיש מתירים חלב עכו"ם. אבל מה שאי אפשר לקחת – שזה מטמטם את הלב ומוליד טבע רע".

את השיחה עם השליח בבייג'ין ערכנו עימו כשהיה בדרך מהמפעל עם אספקה של מוצרי חלב לחג השבועות הקרב.