מערכת COL | יום א' אייר ה׳תשע״ד 01.05.2014

"שלום רבי". המכתב שלא הגיע ליעדו - נחשף לראשונה

לקראת סוף חורף תשי"ז, בעודו משרת כאפסנאי על ספינת חיל הים 'אח"י מזנק ק-32', הוצע לבני למפל לקבל תפקיד חדש: סמל דת. כחסיד נאמן וכמי שלמד ב'תומכי-תמימים' מספר שנים, החליט בנימין לשלוח מכתב התייעצות אל הרבי ● לרוע המזל, המכתב לא הספיק להישלח ליעדו, ובתאריך כ"ו אדר ב' תשי"ז, הוא נפל בעת מילוי תפקידו ● 57 שנים אחרי, COL חושף את המכתב ואת סיפורו העלום של ה'תמים'  בני למפל
ברקע: בני למפל ע"ה, לצד המכתב שכתב לרבי (באדיבות: דבורית שרגל, צילום: מנדי הכטמן)
מאת נחמיה

בקשתו של החייל בני למפל מכתב של עיתון 'מחניים' (ביטאון הרבנות הצבאית), היתה בקשה של 'תמים' מ'תומכי-תמימים' שחודשים ספורים קודם לכן, עוד למד בישיבת 'תומכי-תמימים בלוד'. "אם תוכל לשלוח לי את ספר התניא שאני חפץ מאד מאד להמשיך בלימוד כדרכי מאז ומתוך חיפזון לא לקחתיו עמי", אמר לעיתונאי הצבאי.

בנימין למפל נולד בעיר אולזוב שבפולין. עם פרוץ מלחמת-העולם השניה, ברחה משפחתו לרוסיה מאימת הצורר הנאצי. בתום המלחמה יצאה המשפחה מרוסיה, ונדדה במחנות באירופה עד קום המדינה, אז עלו לארץ. בנימין הצעיר, החל ללמוד במוסדות חב"ד בלוד, במסגרת עליית הנוער וכשהתבגר המשיך ללמוד בישיבת 'תומכי-תמימים' במקום.


הכתבה שפורסמה ב'מחניים'

ביום ראשון הקרוב, תשודר בגלי צה"ל בשעה 18:00 תכנית מיוחדת תחת הכותרת "נהרג מאש חבריו" ותעסוק בסיפורו של בנימין ז"ל. לקראת התכנית, ולקראת סרט על חייו, ניסתה אחייניתו – הבלוגרית דבורית שרגל, שיוצרת סרט על אודותיו, להתחקות אחר שנותיו בישיבה ולשרטט את דמותו, אך ללא הצלחה מיוחדת.

"נכנס לך לדם"

בגיל 17 וחצי (1956), החליט לממש את 'משיכתו הפנימית לים', ולהתגייס לחיל הים. גם בזמן שירותו, עשה מאמצים להמשיך וללמוד תורה.

שנותיו ב'תומכי-תמימים', הפכו אותו לחב"דניק בכל מאודו. "זה נכנס לך בדם, ואין לך אפשרות להתנתק מזה, גם אם אתה רוצה בכך, ככה זה חב"ד!", אמר באותו ראיון לעיתון 'מחניים' והוסיף: "חמש שנים למדתי בישיבת חב"ד בלוד, והשנים האלה חיסנו אותי במידה כזו, שאני מרגיש ששום כוח לא יצליח לקלקל אותי".


בני למפל עם מדי חיל-הים

גם בצבא, המשיך בני לעמוד בקשר עם חסידי חב"ד, ובמיוחד עם הרב ל. זלמנוב, איתו החליף מכתבים. הוא שמר על המאפיינים החב"דיים שלו, מה שגרם לו להתבלט בין החיילים.

"הייתי שם דתי יחידי וכמובן שבחילת הקורס התבלטתי ועוררתי תשומת לב בהתנהגותי הדתית. היו לי בעיות רבות... גם אלה שידעו מהו דתי, לא הבינו בשום אופן מהו חב"דניק...", תיאר לכתב.

את קורס הגדנ"ע שהתחיל, הוא נאלץ להפסיק באמצע בגלל מלחמת סיני, והוא גויס לשירות רגיל באחת מאניות חיל הים. התנהגותו החב"דית שוב גרמה לחיכוכים, אך לאט לאט החיילים החלו להבין לרוחו, ואף עזרו לו להתגבר על קשיים בשירות בגלל שמירת תורה ומצוות.

מכתב התייעצות

לקראת סוף חורף 1957, בעודו משרת כאפסנאי על ספינת חיל הים 'אח"י מזנק ק-32', הוצע לו לקבל תפקיד חדש: סמל דת. כחסיד נאמן, החליט בנימין לשלוח מכתב התייעצות אל הרבי. בתחילת המכתב, שנושא את התאריך 24.2.57, הוא מציג את עצמו "כאחד הבחורים אשר למד בישיבת חב"ד חמש שנים וכעת אני משרת בצה"ל בחיל הים".

לאחר שהוא מספר לרבי על מצב הדת הירוד בחיל הים, מפרט בני את שאלתו.  "...לאחרונה הועמדתי בפני ברירה להיות סמל דת על אחת האניות או לחתום על מחסן באניה ולנהלו הנני מבקש מכ"ק אדמו"ר עצה מה להחליט כמו כן, אני מבקש ברכה והצלחה בכל מעשי ידי ושאצליח להישאר תמים עם ה' באמת ובכל ליבוב (לבב נ.ר.)".


המכתב שכתב בני לרבי

לרוע המזל, המכתב לא הספיק להישלח ליעדו, ובתאריך כ"ו אדר ב' תשי"ז (29.3.1957), הוא נפל בעת מילוי תפקידו. שבוע לפני נפילתו, עוד הספיק לשלוח מכתב לרב זלמנוב, בו כתב לו כי הוא נוהג לפי עצתו, והוא שומר על סדר לימוד יומי.

על נסיבות נפילתו, מספרת אחייניתו דבורית שרגל, בבלוג שלה:

אילת, יום שישי אחר הצהריים, השעה ארבע ועשרים לערך. בנימין ירד מהאונייה העוגנת לבסיס ים סוף, שהיה ממול המעגן, על מנת להביא דואר. הוא ביקש מחבר שלו, יצחק, שיבוא איתו לבסיס. יצחק אמר לו, אני לא יכול, יש שרקייה (רוח מזרחית) וייתכן שנצטרך להזיז את האונייה למים (כדי שדפנותיה לא ייחבטו).

בנימין חצה את הכביש ונכנס לבסיס. בש.ג עמד חייל איתו היה מיודד, והם פטפטו על החופשה הבאה.

החייל אחז בידו בגיליון של רימון (שבועון סנסציוני שמִמנו משהב"ט ומפא"י). על כתפו היה זרוק עוזי. בנימין המשיך לתוך הבסיס, צעד כמה מטרים, והתמוטט כשהוא צועק "מה עשית לי? אני מתעלף". מתברר שהש.ג פלט כדור. היו אלו ימי ראשית העוזי, כלי נשק בעייתי בעליל מיומו הראשון. בצה"ל לא ממש ידעו לתפעל אותו.

בית החולים יוספטל נבנה רק 11 שנים מאוחר יותר. בנימין טולטל למרפאת קופ"ח באילת ושם מת תוך עשר דקות. הכדור שחדר לגבו יצא מקדמת גופו ופגע בידו הימנית. "אני לא הולך למות, נכון? אני לא רוצה למות", אלו היו המילים האחרונות שלו.

● ●

מי שיש לו מידע נוסף על בנימין למפל ז"ל, מוזמן לכתוב באמצעות 'הערות למערכת' בתחתית הכתבה.
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.