מערכת COL | יום כ"א סיון ה׳תשע״ד 19.06.2014

מתכון לכדורי טראפלס מעולים ● מתכון מסביב לעולם

ביום ראשון הקרוב יחול הבאנקעט השנתי-ארצי של 'שליחות הרבי בשדה החינוך' מטעם 'רשת אהלי יוסף יצחק'. לאורך השנה כולה, עומלות נשות החינוך, המורות והמנהלות על חינוכו של הדור הבא. ידועה התייחסותו החמה של הרבי לשליחות החינוכית בהוראה ובכל הקשור בחינוך הילדים והילדות ● השבוע במדור: טור אישי מזווית של ילד לקראת החופש הגדול - דבריו מופנים למחנכים שביננו ובטח שלהורים ● וכמובן, המתכון השבועי לטראפלס מעולה  מתכון לכדורי טראפלס
מתכון לכדורי טראפלס מעולים ● מתכון מסביב לעולם
מאת שלומית

יש מין התרגשות כזו באוויר עם ליווי של תחושה חמצמצה, כן, אני יכול להרגיש את זה. הדגדוגים האלה באמצע של הלב והחמצמצות הזו בפה, לא, זה לא טעם חמוץ זה פשוט שפחות מחייכים. "הגיע הזמן לרצינות", כמו שאבא אומר. אני אוהב את המילה 'רצינות', זו מילה כזו של גדולים ואני גם יודע לעשות פרצוף רציני, ואמא אומרת שאני הכי חמוד שאני עושה את הפרצוף הזה, אז.. זה טוב לכולם.

נגמר החופש, זאת הסיבה לתחושות ולהרגשות שסיפרתי לכם עליהם. אז יש את כל הדברים המרגשים כמו הריח של המחברות החדשות, המגע של הטושים החדשים, צבעי הפסטל, ועפרונות לא כסוסים וכמובן יש את היום הזה שכולם מתיישבים והאחיות הגדולות שלי עוטפות לכולם את הספרים "במדויק" ואני אוהב להסתכל עד שקוראים לי לכתוב את שמי על המדבקות שעל העטיפה, ואחרי זה אני עושה "שעת חידודים" ומחדד את כל העפרונות בקלמר שיהיו בהיכון.

אבל, יש את החמצמצות הזו שהסברתי לכם עליה, זה מגיע בערך מהשלב שכולם מתחילים לזמזם את השיר סיום בקעמפ, ואז בכנס האחרון שנפרדים לשלום מהמדריך והחברים והילדים של שלוחים שחוזרים לארצות שלהם, אני קצת אפילו דומע למרות שאמרתי ליוסי שזה מהרוח ונכנס לי משהו לעין... אבל אז זה מתחיל. ואז חוזרים הביתה וצריך לסדר את כל הדפים של ההוראות לחופש והמבצעים של בית הספר ואני מתחיל להיזכר בשיעורי בית גם ומבחנים... ונהיה לי קצת סחרחורת, אבל קניתי לי ארטיק וזה הסתדר.

אני אוהב את התלמוד תורה, שלא תחשבו, אני אוהב את ה"מלמדים" ואת שיעורי נביא ומשנה אני הכי אוהב וגם את ההפסקות והשקית עם "הנשנוש" של הפסקת 12... נכון, יש דברים קשים ומחייבים ופתאום יש פחות זמן למשחקים אבל זה לא מה שמפריע לי.
קצת קשה לי לספר את זה כי... זה קצת עצוב לי, אבל התחלתי אז אני מוכרח. החזרה לבית הספר יותר מהכל מזכירה לי שאני לא טוב מספיק, כי אני לא טוב בלימודים כמו אחי אהרון שלומד בשנה מעליי.

כל הציונים שלו מעולים וכל המורים אוהבים אותו ובכלל זה נראה שהוא חי בין מבצע בע''פ למבצע שינון של בית הספר. בכלל לא מעניין אותו לשחק בהפסקות בכדור או מחניים, אבל אני, מה לעשות? אני קצת תוסס כזה כמו שאמא אומרת- "תוסס". ואני מחזיק את עצמי רק בקושי על הכסא עד הצלצול של הפסקת עשר ואז אני חייב לרוץ כבר, או לכדרר איזה כדור. וגם בגמרא אני לא כ''כ טוב, אבא מסדר לי שיעורי עזר עם החברותא שלו מהישיבה, ואבא עצמו גם חוזר איתי על החומר בשבת וסבא משתדל לשאול גם אותי בשלחן שבת כשאנחנו אצלם וכולם כ''כ נהנים מהתשובות של אהרון. אבל באמת באמת הם לא מרוצים ממה שאני מצליח.

הם כמובן לא אומרים לי, אבל אני רואה את זה ומרגיש איך אבא נושך את השפה כל שבת כשהוא מסביר לי בפעם השלישית את אותו הדבר.

בא לי לצעוק להם שאני בנצי ולא אהרון, בא לי לעשות עם אהרון תחרות ריצה בכוונה ליד אבא ואמא וסבא שיראו איך אני משיג אותו בקלות, שיראו איך אני מחליף כל שבוע בקביעות ספר בספריה אבל לא, לימודים זה הכי חשוב. אני יודע את זה אבל.. בכל זאת.

אני לא רוצה "להידרדר" כמו ששמעתי את המנהל אומר לאבא של מנדי על מנדי עצמו, ושיגידו שהראש שלי במקום אחר, או שאני "חלש בלימודים". יותר מהכל אני שונא שאומרים שאני חלש, כי זה לא נכון אני מתאמץ ואני מתגבר ואפילו מתאמץ שוב, אבל זה מה שמצליח לי.

סבא אומר שעכשיו זה ההכנה לישיבה והגמרא שאנחנו לומדים עכשיו זה בסיס ומהלימוד של עכשיו יושפע "עתיד הישיבות שלנו", נכון זה עוד מלא זמן אבל עובדה שהוא אמר את זה, אז עכשיו אני מתחיל ממש לחשוש ואפילו לפחד.

החששות והפחד האלו לא עוזרים לי כלום, בדיוק כמו שהיה לי בשבת האחרונה שסבא שאל אותי שאלה על המסכת האחרונה שלמדנו ואני ידעתי את התשובה דווקא, אבל כל כך נלחצתי וגם ראיתי שאהרון עשה פרצוף כזה של "יודע" שיצא לי רק להגיד איזה מילה שלא קשורה, בכוונה להצחיק, וכולם צחקו, ככה לפחות עבר לי הלחץ אבל ידעתי שאבא יכול להגיד לי אח''כ ש- "אל תהיה לץ", אז מיד כבשתי את הצחוק ורציתי להגיד את התשובה אבל סבא כבר פנה לאהרון והוא ענה מיד.

אז ככה זה בשבילי. בקיץ אני מלך, ואני מסוגל ויכול ועומד בכל המשימות אבל בשנה כולה, בזמן הלימודים, אני כמו מין צל כזה, צל של אהרון אני חושב.

טראפלס שוקולד, מהירים ופשוטים להכנה:

חומרים:

● 300 גרם שוקולד מריר
● 200 מ"ל שמנת מתוקה
● 25 מ"ל ברנדי או ליקר אגוזים

לציפוי:
● 200 גרם שוקולד מומס פושר

לקישוט:
שקדים קלויים קצוצים, שוקולד מגורר או קקאו

אופן ההכנה:
מרתיחים את השמנת ויוצקים אותה על השוקולד המריר. מערבבים לקבלת תערובת חלקה ומבריקה. מסיימים את הערבוב עם הוספת הברנדי. מקררים את התערובת עד שהיא נוחה לעיבוד. מגלגלים לכדורים ומקפיאים להתקשות. טובלים את הטראפלס בשוקולד המומס. מגלגלים בשקדים קצוצים, בשוקולד מגורר או באבקת קקאו. שומרים בהקפאה ומפשירים במקרר לפני ההגשה.
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.