מערכת COL
|
יום י"ח אב ה׳תשע״ד
14.08.2014
כ"ף מנחם-אב: מי רואה אותם יוצאים ואינו יוצא עמהם
הייתי מרהיב עוז ומציע לקרוא לכל מי מאנ"ש שהדבר יקר ללבו ועתותיו בידיו, לבוא ולהשתתף באופן פעיל במחזה המיוחד לכבודו של הרבי שייערך ביום רביעי הבא ● בטורו ב-COL, חושף בנימין ליפקין מיזם היסטורי שייערך בכפר-חב"ד כ"ף מנחם אב
(צילום: מנדי הכטמן)
בנימין ליפקין
כל מי שצפה באחת מהתייחסויותיו המיוחדות והבלתי שגרתיות של הרבי ליחידים או לקבוצות שהסבו כבוד לאביו, הגאון המקובל רבי לוי יצחק ע"ה, גרמו לו נחת-רוח או הציבו יד ושם לזכרו – אינו יכול שלא להתרגש, להתפעם ואפילו למחות דמעה שזולגת במורד לחייו. מילותיו הפשוטות לכאורה של הנביא מלאכי (א,י), "בן יכבד אב", מקבלות היו תדיר אצל הרבי משמעות מוחשית ומפעימה.
הייתה לי הזכות לשמוע מכלי ראשון את סיפורו של אדם שחי עמנו, הרחוק כרחוק מזרח ממערב מעולמה של חסידות חב"ד, אולם כשנקלע לצרה והוא ורעייתו היו זקוקים נואשות לפרי בטן, יעץ לו סבו לחלות את פני הרבי ורק להזכיר בפניו נכדו של מי הוא. הלה, חרף היותו 'מתנגד' במלוא מובן התואר והפועל, עשה זאת ובהתייצבו לפני הרבי ביחידות, פתח ואמר כי סבו הוא פלוני. תכף ומיד קטע אותו הרבי באומרו: "מיר קומען אייך הכרת הטוב" (אנו חייבים לכם הכרת הטוב) והזכיר תכף כי סבו של הלה העניק אכסניה בתקופה מסוימת לאביו של הרבי. אותו מבקש לא היסס ואמר בסוג של עזות מצח. "אכן באתי הנה לפרוע זאת" ותכף פירט ואמר כי הוא ורעייתו מבקשים להיוושע בזש"ק.
אלמלא שמעתי זאת מפי בעל המעשה הייתי מפקפק בנכונות ובדיוק של הדברים, מפאת היותם בלתי שגרתיים בעליל, אולם כך סיפר לי אותו אדם. "הרבי הישיר אליי את מבטו ואמר מיד: כעת חיה". היחידות הסתיימה. ובדיוק כעבור שנה, בתאריך המדויק שנקב בפניי אותו אדם, נולד בנו הבכור. אחריו נולדו עוד כמה וכמה בנים ובנות. אותו יהודי סיפר לי זאת כשהזמין אותי לחתונת אותו בן בכור.
המילים המבהילות שיצאו מפי הרבי מעידות על הכרת הטוב שחש הרבי כלפי מי שעשה טובה לאביו. כיוצא בזה, ביקש הרבי באחת מהתוועדויות כ"ף מנחם-אב, להודות למסייעים לאביו בימי גלותו. וכזה היה תוכן דבריו הקדושים: החובה לשמש את בעל ההילולא הייתה מוטלת עליי, מצד כיבוד אב. אלא שמצד גזירות המלכות וצוק העתים נמנע ממני לקיים זאת בפועל. אלו שעשו זאת – עשו זאת במקומי!
בינותינו מתהלכים חסידים ואנשי מעשה אשר זכו שהרבי הרעיף עליהם מברכותיו הקדושות, מעל ומעבר לדברים שבשגרה, כתגובה לכך שהואילו להעניק לצאצאיהם שמות של אבי הרבי, אחיו, סבו וכיו"ב. ומעל לכל, כולנו עדים וקוראים בימים אלו, "כחדשים ממש", את דברי העידוד וההוקרה של הרבי למפעל 'ירחי כלה' שקם כל כולו קם, היה ונמשך לזכרו ולעילוי נשמתו של אביו הגדול.
* * *
על של פועל באתי. בשבת הקרובה ימלאו שבעים שנים להסתלקות אביו של הרבי, רבי לוי יצחק ע"ה. כאמונים על תורת הרבי והליכה באורחותיו, יודעים אנו כיצד הייתה תדיר דרכו בקודש להעלות על נס ציון דרך של מספר שנים מיוחד. אין ספק כי אילו זכינו ובשנות האורה והטובה היה חל מאורע זה, שומעים היינו במו אוזנינו דברות קודש חוצבי להבות אש מפי רבנו אודות יוקרת וחשיבות יום גדול זה, דווקא בשנה הזאת.
יש בינינו מי שאינם מסתפקים בהתרפקות על העבר בבחינת "אילו זכינו", אלא מקיימים הלכה למעשה את אמרת רב נחמן בר יצחק (עירובין סה) שהיה שגור בפי רבותינו נשיאינו, "אנן פועלי דיממא אנן". כמו תמיד, הראשונים הם תלמידי התמימים, חיילי בית דוד, יחידת העילית המובחרת של עתודת חסידי חב"ד.
זה יקרה ביום רביעי הקרוב. יום רביעי המתברך משבת כ"ף מנחם-אב. בדיוק בשעה שש בערב. יותר מאלפיים חיילי צבאות ה', מכל הקעמפים, המחנות והקייטנות, שאליהם ועמם נלווים מאות בחורים – הגנרלים, המפקדים, מגידי השיעורים, המשב"קים וכל אנשי הצוותות השונים – יתכנסו למרגלות 770 בכפר חב"ד למפגן מיוחד שיוקדש כולו לחיזוק ההתקשרות לאבינו מלכנו נשיאנו ולזכר אביו, הגה"ק רבי לוי יצחק ע"ה.
הם יסתופפו שם באותו להט קדוש המוכר לכל מי שחווה מדי שנה את המפגש המרגש והמרעיד כל נים, ב'יום הורים' של הקמפ. הם יתגודדו, איש על מחנהו, על גבי פירמידות שיוקמו לקראת המעמד המיוחד. הם יזעקו בגרונותיהם הניחרים את פסוקי הקודש שאותם ציווה הרבי לחיילי צבאות ה' לשנן על פה ולחזור בכל עת מצוא וייהנו יחדיו מהפקה מיוחדת ומושקעת שלבטח תותיר בהם חותם חסידי של התקשרות אמת.
בהזדמנות הזו, שבה כמדומני נחשף לראשונה המיזם המרהיב הזה, הייתי מרהיב עוז ומציע (על דעת עצמי ומבלי שאשאל קודם לכן את חוות דעת המארגנים אם-כי הנני סמוך ובטוח שלא יקפידו עליי), לקרוא לכל מי מאנ"ש שהדבר יקר ללבו ועתותיו בידיו, אולי במסגרת ימי 'בין הזמנים' שאנו מצויים בהם, שלא להסתפק רק בהבעת סיפוק ומחיאת כף מרחוק לנוכח המחזה המרהיב הזה, המעניק יותר מקורטוב של מוחשיות לדברי הנביא ישעיה (ס,ד): "שאי סביב עינייך וראי, כולם נקבצו באו לך, בנייך מרחוק יבואו" – אלא לבוא ולהשתתף באופן פעיל במחזה המיוחד לכבודו של הרבי.
דומני כי לא אגזים אם אומר כי בעצם ההשתתפות הפעילה במעמד נשגב זה נצטרף גם אנו לכל אלו שעשו והקריבו משהו מעצמם לזכר אביו של הרבי ובכך זכו להסב לרבי נחת-רוח על כל המשתמע מכך.
יש לכך גם חשיבות אקטואלית לעת הזאת. לבוא לכפר חב"ד, להתכנס לצד צבאות השם אל מול הבית הקדוש, 770, אשר הרבי התבטא עליו בפה קודשו כי הוא "נחלתו של נשיא דורנו בארץ הקודש", ולקיים בגופנו ובנפשנו את הוראת הרבי בעתות צרה שפקדו על העם היושב בציון, לכנס תינוקות של בית רבן לתפילה וזעקה ולהשתתף יחד עמם בתפילתם, כמאמר הנביא (ישעיה נז, יג), אשר מרגלא בפומיה דרבי, "בזעקך יצילוך קיבוציך".
ומעל ומעבר לכל זאת – המפגן המרהיב הזה שלראשונה בהיסטוריה יאחד את רוב מניין ובניין של ילדי אנ"ש חסידי חב"ד, הנמנים עם חניכי קייטנות ומחנות הקיץ של חסידי חב"ד, מיסודו הקדוש, ברוחו ובכוחו של הרבי נשיא דורנו – יישא בעצם קיומו ובכל אחד מרגעיו, הכרזה בוהקת ותוססת: ליובאוויטש לעבט! זרעו בחיים אף הוא בחיים!
להתראות בכפר חב"ד!
כל מי שצפה באחת מהתייחסויותיו המיוחדות והבלתי שגרתיות של הרבי ליחידים או לקבוצות שהסבו כבוד לאביו, הגאון המקובל רבי לוי יצחק ע"ה, גרמו לו נחת-רוח או הציבו יד ושם לזכרו – אינו יכול שלא להתרגש, להתפעם ואפילו למחות דמעה שזולגת במורד לחייו. מילותיו הפשוטות לכאורה של הנביא מלאכי (א,י), "בן יכבד אב", מקבלות היו תדיר אצל הרבי משמעות מוחשית ומפעימה.
הייתה לי הזכות לשמוע מכלי ראשון את סיפורו של אדם שחי עמנו, הרחוק כרחוק מזרח ממערב מעולמה של חסידות חב"ד, אולם כשנקלע לצרה והוא ורעייתו היו זקוקים נואשות לפרי בטן, יעץ לו סבו לחלות את פני הרבי ורק להזכיר בפניו נכדו של מי הוא. הלה, חרף היותו 'מתנגד' במלוא מובן התואר והפועל, עשה זאת ובהתייצבו לפני הרבי ביחידות, פתח ואמר כי סבו הוא פלוני. תכף ומיד קטע אותו הרבי באומרו: "מיר קומען אייך הכרת הטוב" (אנו חייבים לכם הכרת הטוב) והזכיר תכף כי סבו של הלה העניק אכסניה בתקופה מסוימת לאביו של הרבי. אותו מבקש לא היסס ואמר בסוג של עזות מצח. "אכן באתי הנה לפרוע זאת" ותכף פירט ואמר כי הוא ורעייתו מבקשים להיוושע בזש"ק.
אלמלא שמעתי זאת מפי בעל המעשה הייתי מפקפק בנכונות ובדיוק של הדברים, מפאת היותם בלתי שגרתיים בעליל, אולם כך סיפר לי אותו אדם. "הרבי הישיר אליי את מבטו ואמר מיד: כעת חיה". היחידות הסתיימה. ובדיוק כעבור שנה, בתאריך המדויק שנקב בפניי אותו אדם, נולד בנו הבכור. אחריו נולדו עוד כמה וכמה בנים ובנות. אותו יהודי סיפר לי זאת כשהזמין אותי לחתונת אותו בן בכור.
המילים המבהילות שיצאו מפי הרבי מעידות על הכרת הטוב שחש הרבי כלפי מי שעשה טובה לאביו. כיוצא בזה, ביקש הרבי באחת מהתוועדויות כ"ף מנחם-אב, להודות למסייעים לאביו בימי גלותו. וכזה היה תוכן דבריו הקדושים: החובה לשמש את בעל ההילולא הייתה מוטלת עליי, מצד כיבוד אב. אלא שמצד גזירות המלכות וצוק העתים נמנע ממני לקיים זאת בפועל. אלו שעשו זאת – עשו זאת במקומי!
בינותינו מתהלכים חסידים ואנשי מעשה אשר זכו שהרבי הרעיף עליהם מברכותיו הקדושות, מעל ומעבר לדברים שבשגרה, כתגובה לכך שהואילו להעניק לצאצאיהם שמות של אבי הרבי, אחיו, סבו וכיו"ב. ומעל לכל, כולנו עדים וקוראים בימים אלו, "כחדשים ממש", את דברי העידוד וההוקרה של הרבי למפעל 'ירחי כלה' שקם כל כולו קם, היה ונמשך לזכרו ולעילוי נשמתו של אביו הגדול.
* * *
על של פועל באתי. בשבת הקרובה ימלאו שבעים שנים להסתלקות אביו של הרבי, רבי לוי יצחק ע"ה. כאמונים על תורת הרבי והליכה באורחותיו, יודעים אנו כיצד הייתה תדיר דרכו בקודש להעלות על נס ציון דרך של מספר שנים מיוחד. אין ספק כי אילו זכינו ובשנות האורה והטובה היה חל מאורע זה, שומעים היינו במו אוזנינו דברות קודש חוצבי להבות אש מפי רבנו אודות יוקרת וחשיבות יום גדול זה, דווקא בשנה הזאת.
יש בינינו מי שאינם מסתפקים בהתרפקות על העבר בבחינת "אילו זכינו", אלא מקיימים הלכה למעשה את אמרת רב נחמן בר יצחק (עירובין סה) שהיה שגור בפי רבותינו נשיאינו, "אנן פועלי דיממא אנן". כמו תמיד, הראשונים הם תלמידי התמימים, חיילי בית דוד, יחידת העילית המובחרת של עתודת חסידי חב"ד.
זה יקרה ביום רביעי הקרוב. יום רביעי המתברך משבת כ"ף מנחם-אב. בדיוק בשעה שש בערב. יותר מאלפיים חיילי צבאות ה', מכל הקעמפים, המחנות והקייטנות, שאליהם ועמם נלווים מאות בחורים – הגנרלים, המפקדים, מגידי השיעורים, המשב"קים וכל אנשי הצוותות השונים – יתכנסו למרגלות 770 בכפר חב"ד למפגן מיוחד שיוקדש כולו לחיזוק ההתקשרות לאבינו מלכנו נשיאנו ולזכר אביו, הגה"ק רבי לוי יצחק ע"ה.
הם יסתופפו שם באותו להט קדוש המוכר לכל מי שחווה מדי שנה את המפגש המרגש והמרעיד כל נים, ב'יום הורים' של הקמפ. הם יתגודדו, איש על מחנהו, על גבי פירמידות שיוקמו לקראת המעמד המיוחד. הם יזעקו בגרונותיהם הניחרים את פסוקי הקודש שאותם ציווה הרבי לחיילי צבאות ה' לשנן על פה ולחזור בכל עת מצוא וייהנו יחדיו מהפקה מיוחדת ומושקעת שלבטח תותיר בהם חותם חסידי של התקשרות אמת.
בהזדמנות הזו, שבה כמדומני נחשף לראשונה המיזם המרהיב הזה, הייתי מרהיב עוז ומציע (על דעת עצמי ומבלי שאשאל קודם לכן את חוות דעת המארגנים אם-כי הנני סמוך ובטוח שלא יקפידו עליי), לקרוא לכל מי מאנ"ש שהדבר יקר ללבו ועתותיו בידיו, אולי במסגרת ימי 'בין הזמנים' שאנו מצויים בהם, שלא להסתפק רק בהבעת סיפוק ומחיאת כף מרחוק לנוכח המחזה המרהיב הזה, המעניק יותר מקורטוב של מוחשיות לדברי הנביא ישעיה (ס,ד): "שאי סביב עינייך וראי, כולם נקבצו באו לך, בנייך מרחוק יבואו" – אלא לבוא ולהשתתף באופן פעיל במחזה המיוחד לכבודו של הרבי.
דומני כי לא אגזים אם אומר כי בעצם ההשתתפות הפעילה במעמד נשגב זה נצטרף גם אנו לכל אלו שעשו והקריבו משהו מעצמם לזכר אביו של הרבי ובכך זכו להסב לרבי נחת-רוח על כל המשתמע מכך.
יש לכך גם חשיבות אקטואלית לעת הזאת. לבוא לכפר חב"ד, להתכנס לצד צבאות השם אל מול הבית הקדוש, 770, אשר הרבי התבטא עליו בפה קודשו כי הוא "נחלתו של נשיא דורנו בארץ הקודש", ולקיים בגופנו ובנפשנו את הוראת הרבי בעתות צרה שפקדו על העם היושב בציון, לכנס תינוקות של בית רבן לתפילה וזעקה ולהשתתף יחד עמם בתפילתם, כמאמר הנביא (ישעיה נז, יג), אשר מרגלא בפומיה דרבי, "בזעקך יצילוך קיבוציך".
ומעל ומעבר לכל זאת – המפגן המרהיב הזה שלראשונה בהיסטוריה יאחד את רוב מניין ובניין של ילדי אנ"ש חסידי חב"ד, הנמנים עם חניכי קייטנות ומחנות הקיץ של חסידי חב"ד, מיסודו הקדוש, ברוחו ובכוחו של הרבי נשיא דורנו – יישא בעצם קיומו ובכל אחד מרגעיו, הכרזה בוהקת ותוססת: ליובאוויטש לעבט! זרעו בחיים אף הוא בחיים!
להתראות בכפר חב"ד!
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
