עשרות התלמידים השלוחים בישיבות ליובאוויטש בארץ הקודש, התכנסו בשבת הסמוכה לל"ג בעומר ל"כינוס השלוחים" בעיר הקודש צפת. הרב יצחק גולדברג, ראש ישיבת תו"ת במגדל העמק ומשלוחי הרבי לארץ הקודש, שהגיע במיוחד לכינוס כאורח השבת, האריך בדבריו לבאר את ייחודו המופלא של התואר 'שליח'.

גם לאחר תום הסעודה הרשמית ממשיכים השלוחים לשבת ב'שבת אחים גם יחד', ולהתוועד סביב השליחות המיוחדת שזכינו לה, ועל גודל האחריות והזכות הנלווים לשליחות זו.

גם למחרת בהתוועדות היום מתוועד הרב גולדברג באריכות עם התלמידים השלוחים. הרב גולדברג מספר את זכרונותיו מר"ח חשוון תשל"א, אז נשלח ע"י הרבי כתלמיד-שליח לישיבת תו"ת בברינואה שבצרפת: "הרבי קרא לנו לחדרו הק' ואמר בפנינו שיחת קודש מיוחדת. בשיחה הבהיר הרבי שהשליחות היא גם לטובת והפרטית של השליח, והתבטא שאין לחשוב שדורשים מהשלוחים לוותר על טובתם לגמרי בעבור יהודיאחר, כיוון שאם היו דורשים כזאת – הרי 'דאס איז ניט מענטשליך...' [אין זה 'אנושי']– ברור הדבר, אשר יחד עם ההתמסרות הנדרשת והצורך לחשוב תמיד על טובתו של הזולת, הרי השליחות היא 'לטוב לנו ולחיותנו' תמיד כל הימים'."

לאחר תום הפארבריינגען ותפילת מנחה, נערך סדר ניגונים רבתי כאשר הרב גולדברג ממשיך בין לבין לתבוע ולדרוש מהשלוחים שגם בעתיד יעמידו עצמם מגוייסים לצבאו של נשיא הדור: "חייב להיות ברור לתלמידים-שלוחים שהתחנכו בישיבות תומכי תמימים, שהאפשרות היחידה העומדת בפניהם היא לעסוק 'אין דעם רבינ'ס ענינים'..."

לאחר תפילת מעריב והבדלה, מתקיימת סעודת מלוהמלכה חגיגית, בה משתתפים, יחד עם התלמידים השלוחים, הרב יוסף יצחק חיטריק והרב יעקב רייצעס משלוחי הרבי לארץ הקודש, שזכו גם בעצמם להימנות כתלמידים השלוחים בישיבת תו"ת במעלבורן, אוסטרליה בשנת תשל"ג.

הרב חיטריק מספר לשלוחים את הקירובהמיוחד בו הם זכו לפני נסיעתם לאוסטרליה, כשזכו להיכנס ל'יחידות' מיוחדת בכ"ח ניסן תשל"ג: "עמדנו מול הרבי בשני צדדים – מצד ימין ששת התלמידים הנוסעיםכעת לשליחות, ומצד השמאל ששת השלוחים שנסעו בשנת תשל"א ושבו זה עתה משליחותם.לפתע פנה הרבי אל הרב חודוקוב ע"ה שעמד לימינו ושאלו היכן כל שאר השלוחים, כלומר, כל מי שזכה לנסוע בקבוצות לאוסטרליה בשנים תשכ"ז ותשכ"ט.

כששאל הרב חודוקו באם לקרוא להם כעת, ענה הרבי בחיוב באם לא ייקח יותר מדי זמן. הרב חודוקוב יצא מיד החוצה,ואנו נותרנו עומדים בחדרו הק' של הרבי בבלבול ובהתרגשות, כשכל העת הרבי יושב בדממה. כשהגיעו שאר השלוחים, החל הרבי לומר מאמר ד"ה 'אל יפטר אדם מחבירו'.

הרב רייצעס בדבריו, הנאמרים גם-כן בשפת האידיש, מדגיש לכל לראש, שהסיפורים המסופרים על ידם בנוגע ליציאתם לשליחות וכו', אינם סתם זכרונות ח"ו של דברים שהיו בעבר, כי אם שע"י סיפורים אלו ניתן להבין כיצד העניניםמתרחשים כיום, ובאותו האופן ממש. אף שלצערנו עדיין איננו יכולים לראות זאת בגלוי, אךגוף השליחות אינו משתנה כלל וכלל.

הרב רייצעס אף מוסיף, שענין זה ממש מדובר במאמר הנ"ל שזכו התלמידים השלוחים לשמוע: "במאמר ביאר הרבי את מארז"ל 'אל ייפטר אדםמחבירו אלא מתוך דבר הלכה', והסביר את דיוק הלשון 'אל ייפטר... אלא' ולא 'ייפטר אדם מחבירו מתוך...'. כיוון שלכל לראש יש לדעת ש'אל ייפטר אדם מחבירו' – כלומר, שאף עניןלא יכול להפריד בין יהודים, ואף אם יש פירוד בזמן או במקום, הרי יש לעשות זאת באופןשל 'אלא מתוך דבר הלכה' – ע"י התורה, שהיא מעל לזמן ומקום – מתאחדים יהודים יחדיובכל מקום ובכל זמן. אז, אמר לנו זאת הרבי בקשר לנסיעתנו לאוסטרליה, שהיתה הפסק גדולב'מקום', ואילו כעת זהו הפסק גדול ב'זמן' – אך דברי הרבי שייכים אליכם בדיוק כפי שהיושייכים אלינו..."

לאחר סעודת המלוה מלכה יוצאים התלמידים השלוחים ונוסעים אל ישיבותיהם, אל מקום שליחותם, בחיות ו'שטורעם' מחודשים. מודים בכל ליבם ל'ועדתלמידי התמימים העולמי' שארגן את השבת המיוחדת הזו, ובפרט לאברך הנמרץ הרב שמואלרייניץ שפעל ועסק בכל כוחותיו ממש למען הצלחת השבת, כדי שזו תתקיים ברוב פאר והדרגשמי וברוב פאר והדר רוחני. את הכוחות המיוחדים שקיבלו בשבת יביאו עמהם בעז"הלישיבות, ושם יעסקו בכל כוחותיהם בשליחות היחידה והעיקרית שהוטלה עלינו ע"י אבינו רוענו, הרבי המשלח: להכין את עצמם, את כל סביבתם ואת כל העולם כולו – לקבל פני משיחצדקנו.