מערכת COL
|
יום כ"ה טבת ה׳תשע״ה
16.01.2015
הרב שסימל בכל ההנהגה את דרך הרבי ● ח"כ מאיר פרוש
מדברים רבות בכל שני העשורים האחרונים, מאז ג' תמוז, על "נלכה באורחותיו" של הרבי. מתוועדים על כך בין חסידי חב"ד וגם בקרב מי שמתבקש להתבשם מאורה של חב"ד מחוץ לקהלי אנ"ש. משפיעים דורשים זאת מקהל שומעי לקחם. הרב אשכנזי זצ"ל שימש בכל דרכיו מסר חי ובוהק של "נלכה באורחותיו" ● הוא עשה זאת ללא חת, ללא מורא, בדרך המאפיינת רב ומנהיג בישראל של "לא תגורו מפני איש", וכך ניהל את ממלכתו הרבנית אשר חרגה והשפיעה מעל ומעבר לגבולותיו הטריטוריאליים של כפר חב"ד ● ח"כ הרב מאיר פרוש בטור פרידה מהרב אשכנזי הרב שסימל את דרך הרבי
כותב השורות עם הרב אשכנזי זצ"ל
הרב מאיר פרוש
הידיעה על פטירתו הפתאומית של המרא דאתרא הנערץ של כפר חב"ד, הגאון החסיד רבי מרדכי שמואל אשכנזי זצ"ל, הכתה אותנו בהלם, ובתדהמה גדולה.
רבים ידברו בימים הקרובים על גדולתו וגאונותו העצומה בהלכה ובחסידות. אלו העובדות הידועות לכל אשר אינן צריכות ראיה. כתלי בתי המדרשות שבהם ישובים זה עשרות בשנים מאות ואלפי צורבים מרבנן ההוגים בספריו היסודיים על תורת אדמו"ר הזקן, כשבראשם ניצבת הסדרה המונומנטלית בת ששת הכרכים על הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן – המה יעידו ויספידוהו במישור תורני-גאוני מובהק זה.
לי אישית היו כמה וכמה הזדמנויות להיווכח בכך כשסוגיות הלכתיות בעלות השלכות ציבוריות כבדות משקל, בבחינת הררים התשלויים בשערה, הובאו לשולחנו ולחוות דעתו הנהירה, כחלק ממוצא שעליו המליצו פוסקים גדולים וידועים. אי אפשר היה שלא להתפעם לנוכח יציאתם מגדרם של גדולי תורה מכל החוגים – לשמע שטף הדברים שיצא מפיו, דבר דבור על אופנו, ויותר מכל, דבר שיכול להעיד כמעט כל מי שנתקל בו במישור זה של שאלה הלכתית, קטנה או גדולה: הפסיקה המיידית, החורצת וחותכת, במילה אחת, ללא כל פקפוק. "וה' עמו שהלכה כמותו" – ניתן היה לראות זאת שוב ושוב בדרך ההוראה שלו וכל מי שנתקל בכך יכול לספק על כך עדות מאלפת.
אולם לא על אלו באתי לכתוב ולהביע את רחשי לבי ביום המר והנמהר הזה, בתומו של מסע הלוויה ארוך ונורא, בו ליווינו אותו למנוחות יחד אנשי הכפר ואלפים ממוקיריו ומעריציו. כאיש ציבור אשר היה גם בין אלה שיצאו ונכנסו בלשכתו אשר בפאתי מעונו, במה שמכונה בעגת הכפר המקומית שאין ולא יהיה לה אח ורע, "שכונת הרב", לא אחת ולא שתיים, אף בשעות קטנות של הלילה לצרכים בוערים שאינם סובלים דיחוי כמו לישיבות סוערות וכמוסות שלא מן המניין, הרושם הראשוני שאי אפשר היה להתעלם ממנו הוא גדולתו של הרב זצ"ל במידות.
הארת הפנים הכל כך מוכרת ואופיינית שלו, בחיוך מאיר הקורן מכל הדרת פניו, בזקנו הלבן-צהבהב שהיה לסימן ההיכר שלו, קידמה את כל אדם באשר הוא. בפשטות ניתן לומר כי קיים באורח מלא ועקבי את מאמר חז"ל באבות, "והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות". כך חשתי אני באופן אישי והנני משוכנע כי כל מי שבא בשערי מעונו שותף לתחושה זו.
כאשר עמדת מול הרב, או כאשר או השתתפת בפגישה שהרב היה נוכח, ובמיוחד כאשר החל לשאת את דבריו, חשת כאילו הוא יודע שעליו לכבוש מטרה, ובדבריו פרץ למסילות הלב, וכבש. לא יכולת לעמוד מול הלהט החסידי שהיה בו, הוא סחף עמו את כל הסובבים, ופרץ ודהר הלאה, ימה וקדמה צפונה ונקבה.
יותר מכל ייצג הרב זצ"ל באישיותו, בתקיפותו הנודעת ובהנהגתו שהייתה לשם דבר והשתרעה על פני ארבעים שנים תמימות, את מי "שיראתו קודמת לחכמתו". כשישבת מול הרב אשכנזי זצ"ל – עוד בטרם ידעת כי לפניך גאון-עולם ובקי עצום בכל מכמני התורה; ויעידו על כך אלפי הספרים, המשומשים ובלים מרוב שימוש, בכותל הארוך והענק לכל אורך לשכתו – חשת והרגשת כי ניצב לפניך יהודי חסידי שלא וויתר על קוצו של יו"ד מתורתו והוראותיו של הרבי.
שעות רבות, לילות וימים היה משקיע, עת נדרש להיות מנחה את העוסקים בצרכי ציבור באמונה, מחוגים וקהלים שונים, שיבינו היטב מה הרבי דורש מעמנו, לא רק מחסידי חב"ד, אלא מכל בני הדור, שכן מעולם לא פנה הרבי באיגרת קודש כללית אל חסידיו בלבד; תמיד הייתה הפנייה נפתחת, בלשון קודשו, "אל כל בני ובנות ישראל". הבהרת המסר של הרבי לכל יחיד, ובייחוד לכל נציג ציבור, בערה כאש בעצמותיו. הוא לא עשה לא לעצמו ולא לזולתו שום 'הנחה' בעניין זה.
המסר של הרבי שמצא את ביטויו במילת המפתח החקוקה עלי ספר התורה, בפרשת ויצא, במצוות "ופרצת" – היה עבור הרב אשכנזי זצ"ל אבן דרך בגישתו לכל נושא ציבורי וכך הוא הנחה אותנו כשבאנו לבקש ממנו עצה ותושייה או לחלופין כשהוא עצמו מיוזמתו ביקש לרתום אותנו למטלה כזו או אחרת: ופרצת – כך צריך לנהוג, כך צריך לנהל ובדרך זו יש לפעול.
מדברים רבות בכל שני העשורים האחרונים, מאז ג' תמוז, על "נלכה באורחותיו" של הרבי. מתוועדים על כך בין חסידי חב"ד וגם בקרב מי שמתבקש להתבשם מאורה של חב"ד מחוץ לקהלי אנ"ש. משפיעים דורשים זאת מקהל שומעי לקחם. הרב אשכנזי זצ"ל שימש בכל דרכיו מסר חי ובוהק של "נלכה באורחותיו". הוא עשה זאת ללא חת, ללא מורא, בדרך המאפיינת רב ומנהיג בישראל של "לא תגורו מפני איש", וכך ניהל את ממלכתו הרבנית אשר חרגה והשפיעה, טובה, ברכה והנהגה ישרה, מעל ומעבר לגבולותיו הטריטוריאליים של כפר חב"ד.
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
הנני תקווה, תפילה וביטחון בהשי"ת כי "לא יעזוב הרועה צאן מרעיתו" וכי הכתרת בנו ממלא מקומו, הרה"ג רבי מאיר יבלחט"א, על דעת המקום ועל דעת הקהל, הן על ידי בית דין רבני חב"ד באה"ק שעל פיו יישק כל דבר והן על ידי הכפר לקהילותיו ובתי מדרשותיו, ובייחוד בהתאם לרצונו המפורש של אביו הגדול וכהמשך לשלשלת הרבנית המפוארת לבית אשכנזי – תהווה המשך ישיר להנהגתו הרוממה. ובזאת ננוחם עדי ביאת גואל צדק במהרה.
הידיעה על פטירתו הפתאומית של המרא דאתרא הנערץ של כפר חב"ד, הגאון החסיד רבי מרדכי שמואל אשכנזי זצ"ל, הכתה אותנו בהלם, ובתדהמה גדולה.
רבים ידברו בימים הקרובים על גדולתו וגאונותו העצומה בהלכה ובחסידות. אלו העובדות הידועות לכל אשר אינן צריכות ראיה. כתלי בתי המדרשות שבהם ישובים זה עשרות בשנים מאות ואלפי צורבים מרבנן ההוגים בספריו היסודיים על תורת אדמו"ר הזקן, כשבראשם ניצבת הסדרה המונומנטלית בת ששת הכרכים על הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן – המה יעידו ויספידוהו במישור תורני-גאוני מובהק זה.
לי אישית היו כמה וכמה הזדמנויות להיווכח בכך כשסוגיות הלכתיות בעלות השלכות ציבוריות כבדות משקל, בבחינת הררים התשלויים בשערה, הובאו לשולחנו ולחוות דעתו הנהירה, כחלק ממוצא שעליו המליצו פוסקים גדולים וידועים. אי אפשר היה שלא להתפעם לנוכח יציאתם מגדרם של גדולי תורה מכל החוגים – לשמע שטף הדברים שיצא מפיו, דבר דבור על אופנו, ויותר מכל, דבר שיכול להעיד כמעט כל מי שנתקל בו במישור זה של שאלה הלכתית, קטנה או גדולה: הפסיקה המיידית, החורצת וחותכת, במילה אחת, ללא כל פקפוק. "וה' עמו שהלכה כמותו" – ניתן היה לראות זאת שוב ושוב בדרך ההוראה שלו וכל מי שנתקל בכך יכול לספק על כך עדות מאלפת.
אולם לא על אלו באתי לכתוב ולהביע את רחשי לבי ביום המר והנמהר הזה, בתומו של מסע הלוויה ארוך ונורא, בו ליווינו אותו למנוחות יחד אנשי הכפר ואלפים ממוקיריו ומעריציו. כאיש ציבור אשר היה גם בין אלה שיצאו ונכנסו בלשכתו אשר בפאתי מעונו, במה שמכונה בעגת הכפר המקומית שאין ולא יהיה לה אח ורע, "שכונת הרב", לא אחת ולא שתיים, אף בשעות קטנות של הלילה לצרכים בוערים שאינם סובלים דיחוי כמו לישיבות סוערות וכמוסות שלא מן המניין, הרושם הראשוני שאי אפשר היה להתעלם ממנו הוא גדולתו של הרב זצ"ל במידות.
הארת הפנים הכל כך מוכרת ואופיינית שלו, בחיוך מאיר הקורן מכל הדרת פניו, בזקנו הלבן-צהבהב שהיה לסימן ההיכר שלו, קידמה את כל אדם באשר הוא. בפשטות ניתן לומר כי קיים באורח מלא ועקבי את מאמר חז"ל באבות, "והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות". כך חשתי אני באופן אישי והנני משוכנע כי כל מי שבא בשערי מעונו שותף לתחושה זו.
כאשר עמדת מול הרב, או כאשר או השתתפת בפגישה שהרב היה נוכח, ובמיוחד כאשר החל לשאת את דבריו, חשת כאילו הוא יודע שעליו לכבוש מטרה, ובדבריו פרץ למסילות הלב, וכבש. לא יכולת לעמוד מול הלהט החסידי שהיה בו, הוא סחף עמו את כל הסובבים, ופרץ ודהר הלאה, ימה וקדמה צפונה ונקבה.
יותר מכל ייצג הרב זצ"ל באישיותו, בתקיפותו הנודעת ובהנהגתו שהייתה לשם דבר והשתרעה על פני ארבעים שנים תמימות, את מי "שיראתו קודמת לחכמתו". כשישבת מול הרב אשכנזי זצ"ל – עוד בטרם ידעת כי לפניך גאון-עולם ובקי עצום בכל מכמני התורה; ויעידו על כך אלפי הספרים, המשומשים ובלים מרוב שימוש, בכותל הארוך והענק לכל אורך לשכתו – חשת והרגשת כי ניצב לפניך יהודי חסידי שלא וויתר על קוצו של יו"ד מתורתו והוראותיו של הרבי.
שעות רבות, לילות וימים היה משקיע, עת נדרש להיות מנחה את העוסקים בצרכי ציבור באמונה, מחוגים וקהלים שונים, שיבינו היטב מה הרבי דורש מעמנו, לא רק מחסידי חב"ד, אלא מכל בני הדור, שכן מעולם לא פנה הרבי באיגרת קודש כללית אל חסידיו בלבד; תמיד הייתה הפנייה נפתחת, בלשון קודשו, "אל כל בני ובנות ישראל". הבהרת המסר של הרבי לכל יחיד, ובייחוד לכל נציג ציבור, בערה כאש בעצמותיו. הוא לא עשה לא לעצמו ולא לזולתו שום 'הנחה' בעניין זה.
המסר של הרבי שמצא את ביטויו במילת המפתח החקוקה עלי ספר התורה, בפרשת ויצא, במצוות "ופרצת" – היה עבור הרב אשכנזי זצ"ל אבן דרך בגישתו לכל נושא ציבורי וכך הוא הנחה אותנו כשבאנו לבקש ממנו עצה ותושייה או לחלופין כשהוא עצמו מיוזמתו ביקש לרתום אותנו למטלה כזו או אחרת: ופרצת – כך צריך לנהוג, כך צריך לנהל ובדרך זו יש לפעול.
מדברים רבות בכל שני העשורים האחרונים, מאז ג' תמוז, על "נלכה באורחותיו" של הרבי. מתוועדים על כך בין חסידי חב"ד וגם בקרב מי שמתבקש להתבשם מאורה של חב"ד מחוץ לקהלי אנ"ש. משפיעים דורשים זאת מקהל שומעי לקחם. הרב אשכנזי זצ"ל שימש בכל דרכיו מסר חי ובוהק של "נלכה באורחותיו". הוא עשה זאת ללא חת, ללא מורא, בדרך המאפיינת רב ומנהיג בישראל של "לא תגורו מפני איש", וכך ניהל את ממלכתו הרבנית אשר חרגה והשפיעה, טובה, ברכה והנהגה ישרה, מעל ומעבר לגבולותיו הטריטוריאליים של כפר חב"ד.
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
הנני תקווה, תפילה וביטחון בהשי"ת כי "לא יעזוב הרועה צאן מרעיתו" וכי הכתרת בנו ממלא מקומו, הרה"ג רבי מאיר יבלחט"א, על דעת המקום ועל דעת הקהל, הן על ידי בית דין רבני חב"ד באה"ק שעל פיו יישק כל דבר והן על ידי הכפר לקהילותיו ובתי מדרשותיו, ובייחוד בהתאם לרצונו המפורש של אביו הגדול וכהמשך לשלשלת הרבנית המפוארת לבית אשכנזי – תהווה המשך ישיר להנהגתו הרוממה. ובזאת ננוחם עדי ביאת גואל צדק במהרה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
