א. גרוס

התכתבותם של למעלה מ-400 רבנים, גדולי ישראל ומנהיגי קהילות בארץ ובעולם, עם רבי מנחם מענדל שניאורסאהן, הרבי מליובאוויטש, באלפי נושאים מרתקים, מופיעה בסדרת הספרים החדשה "מנחם משיב נפשי", ב' כרכים. הספר יוצא ממש בימים אלו ממכבש הדפוס בפורמט אלבומי מהודר, כולל למעלה מ-1300 עמודים.

"מדובר באוצר בלום של מסמכים והתכתבויות נדירות עם למעלה מארבע מאות רבנים, שנאספו ומסירים את הלוט בפעם הראשונה מעל פעילותו חובקת התבל של רבי מנחם מענדל שניאורסון הרבי  מליובאוויטש במגוון רחב של פרשיות ידועות ועלומות שהסעירו את העולם היהודי בשבעים השנים האחרונות בנוסף לתשובות הלכתיות ותורניות בהיקף בלתי נדלה", אומרים במכון 'באהלי צדיקים'.

"המכתבים מסירים את הלוט ממה שהתרחש מאחורי הפעילות הציבורית חובקת תבל ושופכים אור חדש על פרשות רבות שניסרו בחללו של העולם היהודי. דרך המכתבים הללו אנחנו זוכים לחלון הצצה נדיר אל תוך הנעשה מאחורי הקלעים של ההנהגה הרבנית בעולם היהודי כולו במשך שני דורות. כאן ניתן לראות את תהליך ההתגבשות של העקרונות וההכרעות הציבוריות שהפכו את העולם היהודי למה שהנו היום. עד היום הכרנו היבטים שונים של פעילות האדמו"ר בנושאים מגוונים, זעיר פה זעיר שם", אומר הרב שבתי ויינטרוב - יו"ר מכון באהלי צדיקים.

"ריכוז החומר למקום אחד אפשר לנו בפעם הראשונה להתרשם באופן בלתי אמצעי מההיקף העצום והשיטתיות של הדברים עד שניתן להתבטא ללא גוזמה שלא היה דבר קטן כגדול בציבוריות היהודית והישראלית  שהרבי מלובביץ' לא גילה בו ענין או מעורבות".

במכון באהלי צדיקים מציינים גם התכתבות ענפה ומדהימה עם רבני הציונות הדתית במהלך השנים במאבקים שליוו את היהדות הדתית והפוליטית, והמאבק למען ההתיישבות בשטחים ששוחררו במלחמת ששת הימים, המאבק על חוק מיהו יהודי, המאבק על הצביון הדתי בצה"ל. 

האיגרת ממרן רבינו שליט"א

הספר מנחם משיב נפשי, שם דגש רב על הקשר הבלתי אמצעי וידידות האמת ששררה בין הרבי מלובביץ' לענקי וגדולי יהדות ספרד, שעוד לפני כשבעים שנה הרבי יצר עמם קשר. חלק נכבד בשו"ת "מנחם משיב נפשי", תופס יחסו המיוחד של הרבי מליובאוויטש ליהדות ספרד, וידידותו האמיצה עם רבניה ברחבי תבל. השו"ת מציג באור יקרות את התכתבותם הענפה של רבני יהדות ספרד עם הרבי, אשר ראו בו כתובת יחידה, המסייעת לעם ישראל באשר הוא. הרב ויינטרוב מציין שההערכה האדירה של הרבי מלובביץ' ליהדות ספרד, מתבטא בכך שבמספר איגרותיו כותב הרבי שיהדות ספרד המעטירה נעלית מיהדות אשכנז לאחר שזכו שתורת האריז"ל הקדוש התפשטה אצלם מאות בשנים לפני שהגיעה ליהדות אשכנז, ובעיקר מציין הרבי את האמונה הטהורה והזכה שלהם בתורה ובמצוות. ואת ההערכה הזאת ראו גם אצל גדולי ענקי יהדות ספרד שראו ברבי מלובביץ' כתובת לכל דבר שבקדושה וביהדות. מלבד זאת שפעולותיו הראשונות של הרבי היה בהקמת מוסדות חינוך במרוקו, ובמדינות ערב והמזרח. הרב וינטרוב מוסיף שתוארי הכבוד וההערכה שהרבי כתב לגדולי יהדות ספרד, כמו ה'באבא סאלי' וה'באבא מאיר' ואחרים, לא נמצאים בכל סדרת התכתבויותיו של הרבי במהלך ארבעים שנה. 

כך למשל מכתב נדיר ממרן רבינו הגדול מאור ישראל שליט"א, ביטא היטב את רחשי לבבו כלפי הרבי, באיגרתו אל הרבי מחודש ניסן תשל"ב, שבירך את הרבי לרגל יום הולדתו ה-70: "אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כבוד קדושת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.

שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקוים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.

אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

ה' יתברך יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן. בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים".

זקן המקובלים בארץ הקודש, הגאון הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל, כתב באחת מאיגרותיו אל הרבי, הנדפסות בספר, שבה הוא מנחם את הרבי על פטירת אשתו הרבנית מרת חיה מושקא ע"ה: "אל מעלת קדושת רבן של ישראל המנורה הטהורה, צדיק יסוד עולם אוהב ואהוב כל אחינו בית ישראל. מרן רבי מנחם מענדל שליט"א אדמו"ר מליובאוויטש.

"אחר דרישת שלומו הטוב וכו'. באתי בזה להביע מעומק הלב את השתתפותי בצערו ויגונו על הסתלקות רעייתו הרבנית הצדקנית תנצב"ה, ותתנחמו מן השמים. וה' יאריך ימיו ושנותיו, ימים על ימי מלך יוסיפו לך, אמן כן יהי רצון. כה דברי ידידו ומעריצו.. יצחק כדורי".

הקשר עם רבני יהדות מרוקו

ידידות זו הושתתה על דאגתו העצומה של הרבי, כמנהיג עם ישראל, ליהודי ספרד באשר הם. הרבי שיגר את שלוחיו למדינות צפון אפריקה, מיד בעלותו על כס נשיאות חב"ד בשנת תשי"א, ובד-בבד, תבע מהרבנים המקומיים להישאר בתפקידם ולהתמיד בפעולותיהם.

איגרותיו של הרבי אל הגאון רבי מאיר אבוחצירה זצ"ל "הבאבא מאיר", שופכות אור על פעולותיו העצומות, להקמת עולה של תורה במרוקו. הרב אבוחצירה מצדו, ראה ברבי כתובת יחידה וברורה, בכל הנוגע להפצת היהדות. הוא נקשר בכל לבו אל הרבי, וביקש את ברכותיו הקדושות. כאשר התמנה למרא דאתרא של העיר ארפוד וגלילותיה, מיהר לדווח על כך לרבי, וזכה לברכה מעניינת:

"אאחל לכבוד הדרת גאונו שליט"א ברכתי להצלחה מופלגה במקומו החדש לכהן פאר בתור מרא דאתרא, וכידוע פירוש אדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך, שהענין כפשוטו מרא מלשון אדנות ובעלות, שהמרא דאתרא הוא האדון והבעלים בעיר ולא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות".

הרב אבוחצירה דיווח לרבי אף על הולדת בנו, רבי דוד שליט"א, (הלוא הוא רבי דוד מנהריה) וזכה שוב לברכה מיוחדת: "ואחרון אחרון חביב, היא בשורתו הטובה העולה על כולנה שביום כ"ד לחודש אלול נולד לו בן זכר ונקרא שמו בישראל דוד חי לאורך ימים ושנים טובות, והנני בזה להביע ברכותי שיגדלוהו ביחד עם זוגתו הרבנית תחי' ואת אחיו שליט"א לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבת הדעת באמת, ובימיו ובימינו נזכה לגאולה השלימה על ידי דוד משיח צדקנו דוד מלך ישראל חי וקיים, אמן".

זקן רבני מרוקו, הגאון רבי דוד עובדיה זצ"ל, נודע אף הוא בקשריו עם הרבי. בעת פטירת אביו, ניחמוֹ הרבי ועודדו, ואת חיבורו "ישמח-לבב" שיגר אל הרבי וזכה להערות מעניינות. הרבי הפציר ברב עובדיה לפעול ככל יכולתו לחיזוק היהדות במרוקו, ובאחת האיגרות עדכנוֹ, כי סופר מומחה בדרך למדינתו:

"הנה בהנוגע לההשתדלות להביא למדינתם סופר מובהק, תהלה לא-ל ההשתדלות עושה פרי ומתקדמת, ובענין הפרטים על דבר מקום התישבותו ועבודתו וכו', הרי יבוא עמו בדברים הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ וכו' וכו' מוהר"ר בנימין אליהו שי' גורודצקי, אם כתב אם אפשרי, אם פנים בפנים כשיבקר במדינתו בזמן הקרוב. ויהי רצון אשר מיניה ומינאי יתקלס שם עילאה.

"למלאות בקשתו, הנה נשלח לכבוד הדרת גאונו שורת הספרים שדי חמד, עשרה כרכים, וחפץ הוי' ביד כל אחד ואחת מאתנו יצליח להורות הלכה למעשה, וביחוד בהלכות הצריכות בחיים היום-יומיים".

איגרתו של הרבי אל המרא דאתרא של העיר מקנס שבמרוקו, הגאון הצדיק רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ"ל, הנדפסת בספר, מרטיטה במיוחד, ושופכת אור על מאבק האיתנים שניהל הרבי, להקמת היהדות במדינה זו. הרב טולידאנו התכתב עם הרבי בקביעות, ובאחת מאיגרותיו דיווח, כי נטש את מדינתו, והנו שוהה באנגליה – בדרכו לארץ הקודש.

הרבי ביקשו בכל לשון של בקשה: "ואחרי בקשת סליחתו רבה, מוכרחני להביע צערי על שהעתיק כבוד הדרת גאונו מצאן מרעיתו בעירו מקנאס והמדינה, אשר אף שכפי השמועה מפני גילו – יאריך ה' יתברך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים – אפשר שאין משרה רשמית על שכמו אבל הרי בודאי ובודאי כמה דרכים לחיזוק התורה והמצוה גם בלי משרה רשמית. וכפי המצב בעירו ובמדינתו, ומי כמוהו מכיר במצב יותר, הרי השפעת כבוד הדרת גאונו שם נחוצה ביותר וביותר.

"מובן וגם פשוט שאין כוונתי לצעוק על העבר נגד מאמר רבותינו ז"ל, אבל כולי האי ואולי יש אפשריות לחזור לעירו ולמדינתו באופן המתאים וטוב, ולהשפיע גם על שאר הרבנים הספרדים במרוקו לעמוד על המשמר לראות בשלום אחיהם ולרעות צאן מרעיתם, עשיריות ועשיריות אלפים, כן ירבו, הדרים במדינות ההן, הצריכים משמרת ומשמרת למשמרת הקדש, לנהלם על מיין נייחין, מים חיים דתורת חיים ומצותיה עליהן נאמר וחי בהם".

תביעה דומה, העלה הרבי באיגרותיו הקדושות, הנדפסות בספר, אל יתר הרבנים הספרדיים, בהם הגאון רבי שלום משאש זצ"ל. רבנים אלה עמדו בקשר רציף עם הרבי, והפנו אליו כל בעיה שהתעוררה. הרבי מצדו, פתר את הקשיים על הצד הטוב ביותר, ושיגר אליהם ספרי תורה וכל שנדרש.

הרב משאש מציין באיגרותיו, הנדפסות בספר, את הקשר הרציף שניהל עם הרבי לכל אורך השנים. להלן קטע קצר:

"נפלאה אהבתנו אליו, ובפרט לי החותם מטה, אשר היה לי קשר עמו שלשים שנה במרוקו. לא אשכח את פגישתי עמו בביתו ובחומותיו, ואת הכבוד אשר עטרני, וענותו תרבני, לפי גדולתו, ענוותנותו".

הגאון רבי יהודה שיטרית זצ"ל, רבן של הערים סאפי ואגאדיר שבמרוקו, ולאחר-מכן רב העיר עפולה, עמד בקשר רציף עם הרבי. באחת מאיגרותיו, עדכן את הרבי, כי אחד מעסקני הקהילה במרוקו שוקל לנטוש את המדינה. הרבי שלל נחרצות: "במה שכותב כבוד תורתו אודות מר... שי' אשר השגחה העליונה העמידתו על חלק היפה שמסייע בעניני מוסד הקדוש אהלי יוסף יצחק אדמו"ר שעל שמו נקרא, ולפתע נתעוררה סברא אשר יעזוב חלקו זה ויעלה לארץ הקודש תבנה ותכונן לחפש לו ענינים אחרים. מובן שאין לסברא זו יסוד בתורתנו הקדושה, כי אפילו הנמצאים כבר בארץ הקדושה יוצאים לחוץ לארץ בשביל תלמוד תורה, וכפסק המורה הגדול הוא הרמב"ם בהלכות מלכים פרק ח' הלכה ט', על אחת כמה וכמה שאי אפשר לעזוב ענין דתורה ותמכין דאורייתא ולמשש ולגשש אולי ימצא מה שהוא מתאים בשבילו".

הגאון רבי אליהו בן מלכא זצ"ל, רב בעיר תאדלא שבמרוקו, עמד אף הוא בקשר עם הרבי, וזכה לסיוע רב. להלן איגרתו של הרבי אליו, הנדפסת בספר: "בעתו קיבלתי מכתבו, ונהניתי לשמוע מהתעניינותו הטובה במוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש. וגדול זכותו הקדוש של המייסד הגדול אשר בשמו דוגלים המוסדות הנ"ל, הוא כ"ק מורי וחמי אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, צדיק יסוד עולם, להביא ברכה והצלחה לכל המשתתפים בעבודת הקדש דמוסדות קדושים אלה, כי יוסף הוא המשביר לכל הארץ, ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, עת שהקליפות וסטרא אחרא מתגברים, הי' לא תהי', ורוצים להחשיך הארת שמש ומגן הוי' אלקים.

"ואמרו רז"ל לשוח אין שיחה אלא לשון תפלה, תפלה לשון התופל כלי חרס, המתקן מחבר כלי חרס עפר מן האדמה לבוראם אביהם שבשמים. תפלתי ותקותי אשר זכותו יעמוד לנצח לכל המסייעים בפעולות הקדושות. ובטוחני חזק אשר כבוד הדרת גאונו שליט"א וכל המסתופפים בצלו, כמאז כן עתה, ובפרט לימים הבאים, יושיטו יד עזרה בכחות הנעלים שחנן השם יתברך ויתעלה את כל איש מנהיג בעדתו ובקהלתו".

"אוצרות המלכים שנמסרו לו"

יהודי ספרד שהתגוררו בארץ הקודש, ניצבו אף הם לנגד עיניו הקדושות של הרבי. הגאון הקדוש רבי ישראל אבוחצירא ה"באבא סאלי", שהתגורר בארץ ישראל, חפץ להעתיק את מגוריו מארץ ישראל, אולם הרבי מפציר בו לפני שישים שנה בדיוק להישאר בארץ ישראל כדי להשפיע על רבבות יהודי צפון אפריקה: "וכיון שזיכה ה' יתברך את כבוד הדרת גאונו להיות איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, הנה בטוח הדבר שניתנו לו גם כן הכחות להביא את זה בפועל בחיים היום יומי של כל המושפעים ונשמעים לקולו בהמחשבה דבור ומעשה שלהם...

"המורם מכל הנ"ל אשר לפי דעתי, כיון שנמצא כבוד הדרת גאונו שליט"א בארץ הקודש תבנה ותכונן בה נמצאים עתה עשיריות אלפים של אחינו הספרדים שליט"א ומצד ריבוי הנסיונות העלמות והסתרים זקוקים הם להוראות תכופות בדרכם הקשה בגשמיות וברוחניות,

"הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כבוד הדרת גאונו שליט"א אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו ה' יתברך ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור לצאת במלחמה נגד היצר קליפות וסטרא אחרא בראש צבאות אנשי קהלות הקדש המושפעים ונשמעים לרצונו ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו יתברך בכל סביבתם אשר אין עוד מלבדו כפשוטו ממש".

הרבי כתב אל ה"באבא סאלי" כמה איגרות בעניין, וחיזקו בפעולותיו עם קהילתו בארץ הקודש.

באותם ימים, ניהל הרבי מאבק של ממש, לשימור יהדותם של יהודי מרוקו, המתגוררים בארץ הקודש. הרבי הדריך את הגאון הרב שמעון אליטוב, באיגרות רבות, כיצד לפעול עמם ולקרבם. להלן אחת מהן: "במיוחד נעם לי לקרות במכתבו אשר לומד הוא ומתועד עם יוצאי מרוקה שהם בכפר חב"ד אשר שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם, התועדויות חסידותיות, ובודאי לא רק ימשיך בזה אלא גם יוסיף כיון שכפי כתבו יכול הוא להתדבר בלשונם הם, שמזה מובן שגם באופן ישר עם אלו מהם שאינם תלמידי חכמים לעת עתה. גם עם הנשים, והרי נשי ישראל נקראות בשם עקרת הבית בהם תלוי במדה גדולה הנהגת הבית בכלל הנהגת הבעל הבנים והבנות בפרט".

הקשרים עם יהדות טוניס

הגאון הגדול רבי מאיר מאזוז שליט"א תיאר באריכות, במאמר עשיר וקולח את פעולותיו של הרבי להקמת ובניית יהדות תוניס. עדותו מאוששת מהאיגרות הנדפסות בספר אל גדולי רבני תוניס, ובראשם אביו הגדול, הגאון הגדול רבי מצליח מאזוז הי"ד זצ"ל.

רבי מצליח מאזוז התכתב תדירות עם הרבי, בכל הבעיות שעלו בנושא הקהילה היהודית. אף לגבי מקום מגוריו הוא מתייעץ עם הרבי, והרבי נותן לו הדרכה "במענה לשאלת כבוד הדרת גאונו - צודק שהסתדרות אחותו היה צריך להיות באופן שלא יוגרע ח"ו בעבודתו הקדושה - ובפרט הנוגע לרבים וציבור. ולכן ידורו במקום שמשרתו בקודש -  רב ומנהיג קהילא קדישא. וה' יצליחם".

אל הגאון רבי דוד במברון, ראש אבות בתי הדין של תוניס, כתב הרבי: "צוויתי למשרד ה"מרכז לעניני חינוך" לשלוח מספר מסוים מספרי הלימוד שיצאו לאור על ידנו וגם ספר חומש כו' בעד הילדים דמדינתו. ובטח נתקבלו בסדר ויביאו התועלת הרצויה. הנני שולח לכבוד תורתו את הקונטרס לחג הפסח שהוצאנו לאור לפני החג.

"חג הפסח בטח הביא התעוררות וחיזוק בעבודת החינוך במחנו, שהרי כל איש בישראל בראשית סדרו שלחנו בחג הקדוש הזה קורא ומכריז כל דכפין ייתי וייכול גו' שענינו לא רק כפשוטו, אלא גם להמציא מיכלא דאסוותא מיכלא דמהי[מ]נותא לבר יחידאי דמלכא דחלש ותאיב למיכל (זוהר ח"ב קפג, ב),

"וגדול הנחת רוח שעושים על ידי זה לאבינו שבשמים יתברך ויתעלה, ומרובה מדה טובה ברוב טוב הצפון בזה ובבא לכל העושים ומתעסקים בעבודת החינוך לחנך בני ובנות ישראל בחינוך הכשר".

הרבי לא נח ולא שקט, ועורר אף את הגאון רבי שושן הכהן זצ"ל, רב ודיין העיר ג'רבה שבתוניס: "מכתב כבוד תורתו מכ"ח אלול נתקבל באיחור קצת ונתאחר המענה שלי מפני החגים ומועדים דחודש תשרי ומרוב הטרדה העמוסה עלי, ואת כבוד תורתו הסליחה.

"הרה"ג הרה"ח וו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ בעל מרץ ורב פעלים וכו' מוהר"ר בנימין אליהו שי' מסר לי מפרטי מצבם, והננו מחפשים אדם מתאים לנסוע למחנם להוציא לפועל ענין הקמת בית מדרש לרבנים בעזר ה' יתברך.

"וברצותי להשתתף בעבודת החזקת התורה והיהדות במחנם ה' כפי שידי מגעת צויתי להמציא להם מקופתנו סכום של חמשים אלף פרנק בתור עזר חד-פעמי, ומי יתן ויכולתי לעשות אלף פעמים ככה, אבל דא עקא שאין הקומץ מספיק.

"והנני מקוה לקבל ידיעות טובות מכבוד תורתו ומעבודתם הטובה לשמור משמרת הקדש מסורת אבותיהם ואבותינו הקדושים והרבצת תורה ביראת שמים טהורה וקיום מצוותיה בפועל, וסייעתא דשמיא תהא בסעדהון".

פעולות חובקות עולם

הרבי אכן העצים את פעולותיו במדינות אלו, ועדויות לכך מתנוססות לאורך הספר. כך לדוגמה, כתב אל ה"חכם באשי" שבטורקיה, הגאון רבי דוד אסיאו: "בטח מנצל כבוד תורתו משרתו הרמה וכל האפשריות להחזקת התורה תורת חיים ומצוותיה עליהם נאמר וחי בהם כיד ה' הטובה עליו, שאם תמיד היתה החובה והזכות על כל אחד ואחד לקרב את אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים ולהעמידם על דרך התורה והמצוה בחיי היום-יום, על אחת כמה וכמה בימינו אלה, ובפרט בהנוגע לרב ורועה בישראל".

אל הגאון רבי ברוך כהן, אב"ד העיר קושטא שבטורקיה, כתב הרבי: "בודאי מנצל כבוד תורתו את כל האפשריות להחזקת היהדות והפצתה במחנו הטהור ובכל מקום שהשפעתו מגעת, שהיא חובת גברא של כל איש ישראל ובפרט של רב ורועה בישראל, ובימינו אלה ביחוד, וזכות הרבים מסייעתו. כיון שאזלינן מיום הבהיר ח"י אלול, יום הולדת שני המאורות הגדולים, רבינו הבעל שם טוב ורבינו הזקן בעל התניא והשלחן ערוך, אסיים בתורת רבינו הזקן, היא תורת הבעל שם טוב, מענינא דיומא דחודש זה, חודש הרחמים והרצון, שהוא בדוגמת מלך טרם הכנסו לעיר ולהיכלו ונמצא בשדה, אשר אז יכול כאו"א לגשת אל המלך והוא מראה פנים שוחקות לכאו"א ומקבל בקשתם ברצון".

הרבי הוסיף וכתב אל הגאון רבי אליהו כהן, חבר הרבנות הראשית בעיר קושטא: "כבר מלתי אמורה על דבר גודל ההכרח על כל אחד ואחד, ובפרט זה אשר ההשגחה העליונה העמידתהו במעמד ומצב של השפעה ואחריות, להפיץ תורתנו תורת חיים ומצוותיה עליהן נאמר וחי בהם ככל אשר ידו מגעת. ובודאי גם כבוד תורתו מנצל כל האפשריות בזה באופן של מוסיף והולך כציווי רבותינו ז"ל מעלין בקדש.

"והרי ימים אלו והימים הבאים לקראתינו מסוגלים ביחוד לקרב את אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים, ונוסף על העיקר שמצות ואהבת לרעך כמוך הוא כלל גדול בתורה, הרי זה גם כן צנור וכלי לקבלת ברכות ה' יתברך בכל המצטרך מנפש ועד בשר".
הרבי שיגר את רבה הראשי של מקסיקו, הגאון רבי אברהם מרדכי הרשברג זצ"ל, ודמויות נוספות, לשליחויות מיוחדות באיראן, ובכך הבטיח את קיומה של היהדות במדינה זו.

הספר שופך אור על פרשה עלומה, שבה הציל הרבי את חייו של הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל. הרב צדקה פנה אל הרבי וביקש את ברכתו הקדושה, להחלמה ממחלה קשה בגופו. הרבי בירכו כבקשתו, והרב צדקה החלים בדרך נס. את תודתו לרבי, הביע באיגרת מרגשת, הנדפסת בספר: "אל כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א. הנני, לאחר נשיקת יד קדשו, מודה לו על העבר שהתפלל עלי וברוך ה' נושעתי, ועתה אני מבקש על להבא לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, שיתפלל עלי אני יאודה יהושוע חיים בן שמחה. בריאות והצלחה ברוחניות ובגשמיות. אני וכל הבנים ומשפחותיהם, וכל הנכדים, שיזכו לתורה ויראת שמים ובריאות ונחת. ויקוים בכבוד תורתו ואברכה מברכיך. ממני הקטן יאודה צדקה בן שמחה".

עגונות בטשקנט

הרבי סייע למנהל בתי הדין הרבניים בעיר פתח-תקווה, הרב שמעון כץ, בבירוריו בענייני עגונות בעיר טשקנט שבבוכרה: "אשר לטשקנד, האנשים שם מעתיקים לעתים קרובות מעיר לעיר, ונוסף על זה, ועיקר, שבזמן הכי אחרון אין מכאן קשר ישיר עם אלה הדרים שם. לכן האופן הטוב והיעיל הוא להתקשר עם הרב דכפר חב"ד, שהוא יכול למצוא בין אנשי כפר חב"ד אלה העומדים בקישור עם שאר אנשי חב"ד בארץ הקודש תבנה ותכונן, ובודאי על ידם יימצא איש וכתובת מתאים להמטרה. מטעמים מובנים בטח החשאיות בהנ"ל מועילה, ובודאי לדכוותיה דכבוד תורתו אין צורך בביאור בזה. ולכן אולי כדאי שלכתחילה יבוא בקישור עם הרב דכפר חב"ד באופן פרטי שלא על ידי המשרד. בהתאם להנ"ל נשלח המכתב מהיר ודחוף. בברכה להצלחה ולבשורות טובות".

באיגרותיו של הרבי, הנדפסות בספר, ניכרת הערכה רבה לציבור הספרדי ולהנהגותיו. כך לדוגמה, איגרתו אל הרב פינחס טולידאנו, רב קהילת הספרדים בלונדון: "בידעי מסורת אחינו בני ישראל הספרדים שיחיו, שמאז ומתמיד היה להם קביעת עתים ללימוד פנימיות התורה, נוסף על לימוד נגלה דתורה, בטח מנהיגי הקהלה והרבנים בראשם ממשיכים במסורת זו, ובפרט אשר בימינו אלו ובתקופה זו חשיבות מיוחדת ללימוד פנימית התורה, כמבואר בארוכה בהקדמת הרב חיים ויטאל לשער ההקדמות להאריז"ל החי, והרי תורתנו הקדושה בכלל ופנימיות התורה נשמתא דאורייתא כלשון הזוהר, בפרט, היא היא שער השמים".

הרבי הביע הערכה להנהגתם של הספרדים להינשא בגיל מוקדם, וביקש מהגאון רבי שלמה יוסף זוין, לפעול כדי לאפשר זאת על-ידי חקיקה: "הדגשתי וכמה פעמים - שמוכרח לעשות מה בנוגע להיתר נשואין [באחינו בני ישראל הספרדים] בגיל מוקדם להמותר על פי החוק דכנסת, ומכמה טעמים: לכל לראש - כיון שגם עתה ישנם כמה וכמה מקרים דאירוסין וקדושין וגם נשואין, ושמפני החוק נעשים בצנעא, ומובן הקלקול שבדבר. ועוד - וגם זה עיקר - שבדורנו, הלואי שגם האשכנזים היו משיאים בניהם ובנותיהם קרוב לפרקם ולא כהמצב בהווה, ועל אחת כמה וכמה בנוגע הספרדים שמאז ומקדם הורגלו בכהנ"ל. וגודל התקון - אין די באר. והבטיח שבהזדמנות יתענין בהאפשריות על כל פנים להוריד גיל הנשואין לשנה וכיוצא בזה".