מערכת COL
|
יום ט"ז טבת ה׳תשע״ד
19.12.2013
"הקרע עם הציבור החרדי - הפשע החמור ביותר של הבית היהודי"
כמעט שנה אחרי הבחירות לכנסת, חבר-הכנסת לשעבר מיכאל בן ארי בראיון סוער ונטול כפפות עם COL: "הקרע עם הציבור החרדי, זה הפשע החמור ביותר שעשתה מפלגת הבית היהודי. כבר כשהתנהל המו"מ הקואליציוני, מפלגת הבית היהודי הגיעה בגישה פטרונית ומזלזלת כלפיי הציבור החרדי. בעיני אין כאן חומות בין הציבור החרדי לציונות הדתית, יש כאן איבה גלויה" ● "הבית היהודי צריכים להבין שהיהדות החרדית היא העוגן של היהדות" ● מגזין שישי הפשע החמור ביותר של הבית היהודי ● בפנים: אחרי שיצא מהכנסת, מה עושה כיום מיכאל בן ארי?
חבר-הכנסת מיכאל בן ארי (צילום: COL)
מאת נחמיה
כמעט שנה אחרי הבחירות לכנסת, אם תשאלו את הח"כ לשעבר מיכאל בן ארי, איך התחושות אחרי ההפסד, הוא יגיד לכם שההצלחה היא לא ראיה לשום דבר, והפופולריות היא לא תדמית הכל.
כן, זה היום, כשהחליף את חליפת הפרלמנטר בחליפת המרצה, הוא נשמע יותר נינוח ורגוע ועדיין יורה לכל הכיוונים ולא מפחד להגיד את האמת שלו, גם כשהיא חריפה, ולא נעימה לכל אחד.
בין הרצאה באוניברסיטת אריאל, בה הוא מרצה במחלקה למורשת ישראל, לבין תכנית הרדיו הפופולרית 'עוקפים מימין' בימי שישי בתחנת גלי ישראל, הוא חורש את הארץ. הוא נפגש עם צעירים במכינות צבאיות, עם מקורבים בבתי חב"ד, מתכתב עם אוהדים בעמוד המקוון שלו ומדבר לפני כל מי שמעוניין לשמוע אותו.
בן ארי, לא מוכן לשתוק כשהוא שומע את הדיבורים על משא ומתן על ירושלים, "הדיבורים, הרבה יותר גרועים מהמעשים. כשאנחנו מדברים, אנחנו מצהירים על כוונות. המעשים שלנו, לא רלוונטיים. גם עם השר אריאל יבנה עוד אלף יחידות דיור ברחבי יהודה ושומרון, מחר יכולים להוריד אותם בתוך דקות עם טרקטור. אני חוויתי את זה בימית ובגוש קטיף".
"ברית עם המוות"
הוא בן 50, אבל נמרץ מתמיד ולא עוצר לרגע את פעילותו הציבורית ב"קרב על התודעה". את השיחה איתו קיימתי בשעות בוקר מוקדמות, אחרי אימון בוקר בחדר כושר, בין ראיון רדיו לתכנית אקטואליה פופולרית, בדרך ליום פגישות עמוס בירושלים.
כשאתה רואה את פעילותו של אורי אריאל למען בניין הארץ, האם אתה לא חש פספוס בזה שלא הצטרפת לבית היהודי?
הבית היהודי כרת ברית עם המוות. עם המוות של המפלגה, המוות של הציונות הדתית והמוות של המדינה. התפיסה שלהם היא 'אני אלוקים' ואני יודע מה נכון.
חבר-הכנסת מיכאל בן-ארי (צילום: מאיר אלפסי)
כשהציעו לי, לפני הבחירות, להצטרף לבית היהודי, שאלתי שאלה אחת פשוטה. מה יהיו הגבולות של הישיבה בממשלה? אמרו לי שאין גבולות, אלא רוצים בכל מחיר להשפיע על פעולות הממשלה מתוך הממשלה. טענו בפני, שאם הבית היהודי לא יהיה בממשלה, תכנס מפלגת העבודה. אז היום הבית היהודי מחליפה את מפלגת העבודה.
יש הרבה דברים לעשות בארץ והרבה בעיות שדורשות טיפול, אבל בשביל להפריט את הנמלים לא צריך את הבית היהודי. גם אחרים יכולים לעשות את זה. הם נבחרו כדי לשמור על ארץ ישראל. הנושא המהותי, זה העניין המדיני, ואי אפשר להתעלם מזה.
נשמע שאתה לא מרוצה מהשמירה שלהם על ארץ ישראל. לטענתם הם לא יתנו לחתום על הסכם עם הפלסטינאים, למה אתה מודאג?
בבית היהודי יש אנשים טובים וראויים. אבל גם אורי אריאל ואורית סטרוק צריכים להבין, שהם נותנים לגיטימציה לדיבורים עם האויבים הכי גרועים של מדינת ישראל ושל העם היהודי. יש כאלה שאומרים, דיבורים זה שום דבר, העיקר זה המעשים בשטח. אבל זה ממש לא נכון.
אני טוען, שהדיבורים הרבה יותר חשובים מהמעשים, בדיבורים אנחנו מצהירים על הכוונות שלנו. אם אורי אריאל היום בונה בית, ומחר יבוא טרקטור והורס אותו, מה עוזרים המעשים?
עד שבונים בתים, ציפי לבני יושבת ומדברת על חלוקת ירושלים. הבית היהודי נותן לזה גושפנקא. שפיכות הדמים שהדיבורים האלה יביאו – כמו שאומר הרבי – תעשה ברישיון של האנשים הכי טובים. וכשזה יקרה חס וחלילה, לא יהיה להם שום טיעון שבעולם, כי הם נתנו את ההכשר ל'טרייף' הזה.
"כרעה ברך לפני הלייט"
איך אתה מסביר שלמרות זאת, בסך הכל נראה שאתה קול בודד במערכה, ורובו של הציבור הדתי לאומי תומך במפלגה?
הציונות הדתית של היום, כרעה ברך לפני הלייט. הגישה הזאת של להיות נחמדים בכל מחיר, להיות אהובים ופופולריים ויהי מה, אוחזת בציונות הדתית בשנים האחרונות בכל תחומי החיים. זה לא רק בשמירה על ארץ ישראל, גם בענייני שבת, צניעות וכמעט בכל עניין יהודי.
(צילום: ברלה שיינר)
המצב הוא כל כך אבסורדי, שקם ארגון רבני בית הלל - שאני מעדיף לקרוא להם רבני 'תיבת נח' – ומצהיר שהוא בעד גיוס בנות לצה"ל. לא משנה שצה"ל לא צריך את הבנות האלה, ולא משנה חומרת העניין של גיוס בנות לצה"ל, העיקר לקבל עוד כותרת תומכת בתקשורת. אחרי זה לא פלא שרב מאותו ארגון מפרסם מאמר באתר של מעריב 'איך הוא התיר לעצמו לחלל את השבת בשלג'.
לאחרונה, יש כל כך הרבה דוגמאות של כניעה של הציונות הדתית להלך הרוח המזלזל בהלכה, שאני תוהה לעצמי איפה הרבנים בסיפור הזה?
אולי זה המקור לחומות והתהום שנפערה לאחרונה בין הציונות הדתית למגזר החרדי?
הקרע עם הציבור החרדי, זה הפשע החמור ביותר שעשתה מפלגת הבית היהודי. כבר כשהתנהל המו"מ הקואליציוני, מפלגת הבית היהודי הגיעה בגישה פטרונית ומזלזלת כלפי הציבור החרדי. בעיני אין כאן חומות בין הציבור החרדי לציונות הדתית, יש כאן איבה גלויה.
גם לי כחובש כיפה סרוגה, יש ביקורות על הציבור החרדי לפעמים, אבל זאת ביקורת של אהבה. כשהבית היהודי הציבו את 'השוויון בנטל' כדגל עיקרי ומרכזי, הם תקעו חרב חדה בליבו של הציבור החרדי.
הבית היהודי והציונות הדתית צריכים להבין שהיהדות החרדית היא העוגן של היהדות. שאלו אותי פעם, האם אני מעדיף ברית עם ש"ס והמפלגות החרדיות? עניתי, שאם הבת שלי תביא שידוך מישיבת 'תומכי תמימים' או ישיבה חרדית אחרת, אז אני אהיה מאושר גם אם הוא לא יגיד איתי הלל ביום העצמאות. אבל אם היא תביא חתן מבית מדרשם של עופר שלח ויאיר לפיד, אני אבכה ואצטער מאוד.
צילום: שעיה כץ
כל פעם שאני נפגש עם אנשים בחב"ד, אני שומע אותו דבר: "הצלת אותנו". כולם מודים לי על שהזהרתי אותם מראש מי זה הבית היהודי, ומי זה ה"לייטים" בנט ואורבך. אלה שהורו להצביע לבית היהודי, מה הם קיבלו בתמורה? מפלגה ששבויה במרוץ אחר הפופולריות.
ההצלחה של הבית היהודי, היא לא הוכחה לשום דבר. גם ברוסיה, היהודים ששמרו על הגחלת, הפסידו. הם הוגלו לסיביר, עונו ונרצחו. לעומתם היהודים שהתחברו ליבסקציה, נשארו בחיים ואפילו הצליחו. מה זה אומר? בסופו של דבר בזכות המסירות נפש, היהדות היא זאת שניצחה.
מילה לסיום?
חב"ד עושה הכל לשם שמים. אם יוצא בחור חב"דניק לכל חור בעולם, והוא נמצא מול כל הפיתויים, הוא לא יזוז מאורח החיים החסידי שלו, כמלוא נימה. כי הוא חייל של המשימה. אני מעריץ. של הדרך, של הגישה. בלי רוח וצלצולים למען עם ישראל.
כמעט שנה אחרי הבחירות לכנסת, אם תשאלו את הח"כ לשעבר מיכאל בן ארי, איך התחושות אחרי ההפסד, הוא יגיד לכם שההצלחה היא לא ראיה לשום דבר, והפופולריות היא לא תדמית הכל.
כן, זה היום, כשהחליף את חליפת הפרלמנטר בחליפת המרצה, הוא נשמע יותר נינוח ורגוע ועדיין יורה לכל הכיוונים ולא מפחד להגיד את האמת שלו, גם כשהיא חריפה, ולא נעימה לכל אחד.
בין הרצאה באוניברסיטת אריאל, בה הוא מרצה במחלקה למורשת ישראל, לבין תכנית הרדיו הפופולרית 'עוקפים מימין' בימי שישי בתחנת גלי ישראל, הוא חורש את הארץ. הוא נפגש עם צעירים במכינות צבאיות, עם מקורבים בבתי חב"ד, מתכתב עם אוהדים בעמוד המקוון שלו ומדבר לפני כל מי שמעוניין לשמוע אותו.
בן ארי, לא מוכן לשתוק כשהוא שומע את הדיבורים על משא ומתן על ירושלים, "הדיבורים, הרבה יותר גרועים מהמעשים. כשאנחנו מדברים, אנחנו מצהירים על כוונות. המעשים שלנו, לא רלוונטיים. גם עם השר אריאל יבנה עוד אלף יחידות דיור ברחבי יהודה ושומרון, מחר יכולים להוריד אותם בתוך דקות עם טרקטור. אני חוויתי את זה בימית ובגוש קטיף".
"ברית עם המוות"
הוא בן 50, אבל נמרץ מתמיד ולא עוצר לרגע את פעילותו הציבורית ב"קרב על התודעה". את השיחה איתו קיימתי בשעות בוקר מוקדמות, אחרי אימון בוקר בחדר כושר, בין ראיון רדיו לתכנית אקטואליה פופולרית, בדרך ליום פגישות עמוס בירושלים.
כשאתה רואה את פעילותו של אורי אריאל למען בניין הארץ, האם אתה לא חש פספוס בזה שלא הצטרפת לבית היהודי?
הבית היהודי כרת ברית עם המוות. עם המוות של המפלגה, המוות של הציונות הדתית והמוות של המדינה. התפיסה שלהם היא 'אני אלוקים' ואני יודע מה נכון.
חבר-הכנסת מיכאל בן-ארי (צילום: מאיר אלפסי)
כשהציעו לי, לפני הבחירות, להצטרף לבית היהודי, שאלתי שאלה אחת פשוטה. מה יהיו הגבולות של הישיבה בממשלה? אמרו לי שאין גבולות, אלא רוצים בכל מחיר להשפיע על פעולות הממשלה מתוך הממשלה. טענו בפני, שאם הבית היהודי לא יהיה בממשלה, תכנס מפלגת העבודה. אז היום הבית היהודי מחליפה את מפלגת העבודה.
יש הרבה דברים לעשות בארץ והרבה בעיות שדורשות טיפול, אבל בשביל להפריט את הנמלים לא צריך את הבית היהודי. גם אחרים יכולים לעשות את זה. הם נבחרו כדי לשמור על ארץ ישראל. הנושא המהותי, זה העניין המדיני, ואי אפשר להתעלם מזה.
נשמע שאתה לא מרוצה מהשמירה שלהם על ארץ ישראל. לטענתם הם לא יתנו לחתום על הסכם עם הפלסטינאים, למה אתה מודאג?
בבית היהודי יש אנשים טובים וראויים. אבל גם אורי אריאל ואורית סטרוק צריכים להבין, שהם נותנים לגיטימציה לדיבורים עם האויבים הכי גרועים של מדינת ישראל ושל העם היהודי. יש כאלה שאומרים, דיבורים זה שום דבר, העיקר זה המעשים בשטח. אבל זה ממש לא נכון.
אני טוען, שהדיבורים הרבה יותר חשובים מהמעשים, בדיבורים אנחנו מצהירים על הכוונות שלנו. אם אורי אריאל היום בונה בית, ומחר יבוא טרקטור והורס אותו, מה עוזרים המעשים?
עד שבונים בתים, ציפי לבני יושבת ומדברת על חלוקת ירושלים. הבית היהודי נותן לזה גושפנקא. שפיכות הדמים שהדיבורים האלה יביאו – כמו שאומר הרבי – תעשה ברישיון של האנשים הכי טובים. וכשזה יקרה חס וחלילה, לא יהיה להם שום טיעון שבעולם, כי הם נתנו את ההכשר ל'טרייף' הזה.
"כרעה ברך לפני הלייט"
איך אתה מסביר שלמרות זאת, בסך הכל נראה שאתה קול בודד במערכה, ורובו של הציבור הדתי לאומי תומך במפלגה?
הציונות הדתית של היום, כרעה ברך לפני הלייט. הגישה הזאת של להיות נחמדים בכל מחיר, להיות אהובים ופופולריים ויהי מה, אוחזת בציונות הדתית בשנים האחרונות בכל תחומי החיים. זה לא רק בשמירה על ארץ ישראל, גם בענייני שבת, צניעות וכמעט בכל עניין יהודי.
(צילום: ברלה שיינר)
המצב הוא כל כך אבסורדי, שקם ארגון רבני בית הלל - שאני מעדיף לקרוא להם רבני 'תיבת נח' – ומצהיר שהוא בעד גיוס בנות לצה"ל. לא משנה שצה"ל לא צריך את הבנות האלה, ולא משנה חומרת העניין של גיוס בנות לצה"ל, העיקר לקבל עוד כותרת תומכת בתקשורת. אחרי זה לא פלא שרב מאותו ארגון מפרסם מאמר באתר של מעריב 'איך הוא התיר לעצמו לחלל את השבת בשלג'.
לאחרונה, יש כל כך הרבה דוגמאות של כניעה של הציונות הדתית להלך הרוח המזלזל בהלכה, שאני תוהה לעצמי איפה הרבנים בסיפור הזה?
אולי זה המקור לחומות והתהום שנפערה לאחרונה בין הציונות הדתית למגזר החרדי?
הקרע עם הציבור החרדי, זה הפשע החמור ביותר שעשתה מפלגת הבית היהודי. כבר כשהתנהל המו"מ הקואליציוני, מפלגת הבית היהודי הגיעה בגישה פטרונית ומזלזלת כלפי הציבור החרדי. בעיני אין כאן חומות בין הציבור החרדי לציונות הדתית, יש כאן איבה גלויה.
גם לי כחובש כיפה סרוגה, יש ביקורות על הציבור החרדי לפעמים, אבל זאת ביקורת של אהבה. כשהבית היהודי הציבו את 'השוויון בנטל' כדגל עיקרי ומרכזי, הם תקעו חרב חדה בליבו של הציבור החרדי.
הבית היהודי והציונות הדתית צריכים להבין שהיהדות החרדית היא העוגן של היהדות. שאלו אותי פעם, האם אני מעדיף ברית עם ש"ס והמפלגות החרדיות? עניתי, שאם הבת שלי תביא שידוך מישיבת 'תומכי תמימים' או ישיבה חרדית אחרת, אז אני אהיה מאושר גם אם הוא לא יגיד איתי הלל ביום העצמאות. אבל אם היא תביא חתן מבית מדרשם של עופר שלח ויאיר לפיד, אני אבכה ואצטער מאוד.
צילום: שעיה כץ
כל פעם שאני נפגש עם אנשים בחב"ד, אני שומע אותו דבר: "הצלת אותנו". כולם מודים לי על שהזהרתי אותם מראש מי זה הבית היהודי, ומי זה ה"לייטים" בנט ואורבך. אלה שהורו להצביע לבית היהודי, מה הם קיבלו בתמורה? מפלגה ששבויה במרוץ אחר הפופולריות.
ההצלחה של הבית היהודי, היא לא הוכחה לשום דבר. גם ברוסיה, היהודים ששמרו על הגחלת, הפסידו. הם הוגלו לסיביר, עונו ונרצחו. לעומתם היהודים שהתחברו ליבסקציה, נשארו בחיים ואפילו הצליחו. מה זה אומר? בסופו של דבר בזכות המסירות נפש, היהדות היא זאת שניצחה.
מילה לסיום?
חב"ד עושה הכל לשם שמים. אם יוצא בחור חב"דניק לכל חור בעולם, והוא נמצא מול כל הפיתויים, הוא לא יזוז מאורח החיים החסידי שלו, כמלוא נימה. כי הוא חייל של המשימה. אני מעריץ. של הדרך, של הגישה. בלי רוח וצלצולים למען עם ישראל.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
