בתקשורת מתפרסמת שוב ושוב "נבואה של הרבי" על הימצאות יהלומים בנחל הקישון.

על-פי המסופר, במהלך חלוקת דולרים פנה הרבי לראש עיריית חיפה אריה גוראל והודיע לו כי יש יהלומים בחיפה. הציטוט מדברי הרבי אומר כך: "בחיפה יש ים, ואין להתרשם מדבר שהוא עמוק. יש שם ים וגם עמק, ובעמק נמצאים אבנים טובות ומרגליות. הקב"ה עשה דבר פלא - הוא הטמין אותם בעומק הארץ, ועל כל פנים בעומק הנהר".

הסיפור - המתועד בווידיאו - נשמע מסקרן במיוחד. לפני זמן מה הזדמן לי לחקור את העניין לעומקו, והרי המסקנות.

ראשית, הציטוט המובא מדברי הרבי אינו מדוייק כלל וכלל. לא במזיד חלילה, אלא בגלל טעויות בהבנת דיבורו הק' של הרבי, שאינו ברור כל-כך בהקלטה. מתברר שמדובר בטעויות קריטיות המשנות לחלוטין את משמעות הדברים.

נפתח בשגיאה משעשעת במקצת. בכתבות מצוטט הרבי כאומר ש"בעמק יש אבנים טובות", וכתוצאה מכך הלכו יהודים טובים לחפש יהלומים בעמק. אלא שהאזנה לדברי הרבי תגלה שהרבי אינו אומר "עמק" אלא "עומק". "חיפה... יש לה ים, ובים יש עומק". האבנים הטובות והמרגליות נמצאות בעומק. כידוע, בצורת ההגייה של הרבי (המקובלת אצל יוצאי רוסיה הלבנה וליטא) חולם נשמע לעיתים קרובות כמו צירה.

התמקדות החיפוש בנחל קישון דווקא היא על-פי דברי הרבי המצוטטים בתקשורת: "הקב"ה עשה דבר פלא. הוא הטמין אותם בעומק הארץ ועל-כל-פנים בעומק הנהר". הקישון הוא כנראה מה שהכי קרוב ל"נהר" באזור חיפה. יש רק בעיה קטנה: כמשקשיבים היטב, שומעים שהרבי אינו אומר "בעומק הנהר", אלא "בעומק המים". אילו מים? כמובן, מי הים שהוזכרו לפני כן. שום נהר לא הוזכר בדבריו הק' של הרבי.
מעבר לטעויות הללו, שגם להן יש משמעות רבה כמובן, יש בעיה מהותית יותר: הציטוט מדברי הרבי "בעמק (בעומק) נמצאים אבנים טובות ומרגליות" הוא מוטעה מעיקרא. בקטע הוידיאו ניתן להבחין שהרבי אומר "בים יש עומק, והעומק מתאים לאבנים טובות ומרגליות". זאת בדיוק לשונו הק' של הרבי, זאת ותו לא מידי.

ובכן, העמק אינו עמק, הנהר אינו נהר, והאבנים טובות הנמצאות, אינן נמצאות...

אלא שכחסידים העושים כל מאמץ להבין את דברי הרבי, השאלה העיקרית שצריכה להישאל אינה אם יש או אין יהלומים בקישון, אלא - מה בדיוק התכוון הרבי לומר? האמנם, כפי שמתואר באחד מהכתבות בתקשורת, הרבי "סטה מנושא השיחה" והחל לפתע לדבר על יהלומים בחיפה?

ובכן, מעשה שהיה כך היה:

ראש העיר חיפה ביקר אצל הרבי בי"א בתמוז תשמ"ח. כדרכו המפורסמת בקודש ניצל הרבי את הביקור על-מנת לעורר אותו לתורה ולמצוותיה. הנ"ל סיפר על ההתקדמות בדברים "הכי חשובים לחיינו במדינת ישראל", והרבי השיב לו מיניה וביה: "מה הכי חשוב בארץ ישראל?... שתהיה ארץ ישראלית... [ש]על כל צעד יראו באמצע ויאמרו: זאת תורת ארץ ישראל וזאת ירושת בני ישראל..."

הנ"ל הגיב: "זה עמוק, זה עמוק... אבל אם הרבי אומר אני מקבל את זה". בדבריו הוא העמיס על המלה "עמוק" משמעות שלילית: עמוק מדי בשבילי, לא מדבר אלי, לא מתחבר אלי.

על כך השיב לו הרבי (בחיוך על שפתיו הק'), שאין לחשוש מדבר עמוק - הרי בחיפה יש ים עמוק, והעומק הוא המקום המתאים לאבנים טובות ומרגליות! ובלשונו הק': "בחיפה יש ים, ואין להתרשם מדבר שהוא עמוק. זהו מהעניינים של חיפה - שיש שם ים, ובים יש עומק, והעומק מתאים לאבנים טובות ומרגליות. הקב"ה עשה דבר פלא - הוא הטמין אותן בעומק הארץ ועל-כל-פנים בעומק המים".

הרבי למעשה מלמד את ראש העיר הוראה השייכת לתוכנה של עירו - כפי שנהג לעשות בשיחותיו עם ראשי ערים: אילת ("עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם העולם כולו... צריך שינצלו קשר זה להפיץ תורת ישראל"), לוד ("השער של ארץ ישראל") אריאל ("השם של בית המקדש"), ועוד.

אגב, בהמשך השיחה מלמד אותו הרבי לקח נוסף מתוך אתר אחר בעירו - הר הכרמל, שבו שאל אליהו "עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים". והרבי פונה אליו במילים ישירות, וזלה"ק: "ולכן, עד מתי תפסחו על שני הסעיפים? החליטו אחת ולתמיד שארץ ישראל היא לא ככל הארצות!"

יש כאן סיפור נפלא על נשיא ומנהיג הדור המעורר בדרך מיוחדת יהודים בעלי השפעה לנצל את השפעתם לחיזוק היהדות. אבל נבואה על יהלומים בנחל קישון ספק אם אפשר למצוא כאן.

עוד בנושא:
+ חברת היהלומים החב"דניקית תונפק בבורסה בת"א
+ 'דה מרקר': הרבי ניבא וחסידי חב"ד מגשימים ● מיוחד
+ מעריב: "נבואת הרבי צדקה"