אורית דוד, מקור ראשון

בפרסומת החדשה והמצוינת של חברת בייגל בייגל מוצגת עיירה יהודית בפולין ,1880 שם נמצאת כביכול מאפיית בייגלה המשפחתית. הבן מגיע למאפייה עם רעין לחדש וליצור בייגלה בטעמים כמו צדר ופלפל.

פפר זה למרוקנעס, אומר האב ,ואמא משתבצת: טעם באוכל? איר ויל פוילנד. פשוט מקסים. הרעיון של שימור והתנגדות לחדשנות נראה ארכאי , אבל יש בו הרבה כבוד למורשת ולמסורת.

יוצרי הפרסומת דאגו לתפאורה אותנטית: על רקע עיירה בפולין נראים עגלה וסוס ורכב, חסידים בעלי מלאכה הלבושים בציצת מעל הבגדים, גברים עם קסקט ונשים עם מטפחות לבנות שמשוחחות ברחוב.

נסלח להוגי הפרסומת על אי דיוקים היסטוריים בן גוריון הילד המופיע בסרטון נולד רק שש שנים אחר כך ונפרגן לאווירה האותנטית שהצליחו להעביר.

ארבעים שניות של הפרסומת הזאת הפיחו בי געגוע לעיירה היהודית בפולין ,והביאו אותי לכפר חב"ד, לצייר בשם יחיאל אופנר, שמצייר את החסידים בשטעטל.

אני לא מצייר במכחול אלא כותב זכרונות במכחול אומר לי אופנר, הכותב את זכורונות העיירה היהודית בטכניקת שמן על בד ורישום, את אווירת השטעטל על האידשקייט והווי חייהם של החסידים ומצליח להעביר בציור פיגורטיבי עם נגיעות סוריאליסטיות.

אופנר נולד בבני ברק וכיום הוא מתגורר בכפר חב"ד, שם הוא מחלק את זמנו בין עבודתו כמורה לתורה לבין עולמו האומנותי כצייר, כבר כילד קטן אהבתי לצייר על כל משטח ריק והתעניינתי מאד בציור מספר אופנר.

הוא החל לצייר בגיל שלוש עשרה, אבל זכור לו מפגש אחר מוקדם בגיל שבע, עם יצירה של מארק שאגל שהופיעה על בול באוסף הבולים שלו, הוקסמתי החיות המעופפות באויר ענינו אותי הפרות שבשמים ומלחמות הדמיון שלו.

אופנר הושפע גם מציורי חסידים שראה על קלטות של שירי חב"ד שהיו בבית הוריו, בציוריו נראים חסידים בלבושם המובהק בחיי היום יום שלהם, או צוהלים בדרכם לרבי בעגלה צפופת נוסעים רתומה לסוס.

אופנר מצליח ללכוד את אופי העיירה ותושביה בצבעוניות, ולהביע את להיות בשמחה תמיד ואת האידיליה בחיי החסידים, בניגוד לציירים חסידיים, אופנר אינו מרבה לצייר פורטרטים, אלא מספק הצצה לרגע אחד בחייו של החסיד שלרוב מוסדר וידוע מראש :

הליכה להתוועדות, נסיעה לרבי, לימוד בחברותא עד השעות הקטנות וכדומה, מעגל החיים עצמו קבוע וידוע, ואת ההפתעות מגיש אופנר בנגיעות סוריאליסטיות, כמו בציור עיירה יהודית על קרחון ענק, או חסידים המטפסים על מגדל אייפל כשביהם כוסות יין.

את חסידים על האייפל ציירתי לאחר שראיתי בשבת בצהריים חסיד ממוצא צרפתי הולך בכפר שלי ומפזם ניגון חסידי, הוא מספר. בציור אחר ניתן לראות חסידים בייער, מתנדנדים בנדנדה בקסם ילדי, כבן למשפחה של יוצאי פולין, אופנר גדל על סיפורי העיירה היהודית הפולנית, ושמע מסבתו רבות על ילדותה בקרקוב.

הוא מחובר גם לעיירה הרוסית, וחלק מהדמויות שהוא מצייר חובשות לראשיהן את כובעי הקוצמע הפרוותיים האופייניים. תחילה הוא צייר כאוטודידקט, ובהמשך השתלם אצל מורים פרטיים לציור ורישום. במשך שנה למד תורה וצייר בבית הרבי מליובאוויטש, בבניין 770 המפורסם בברוקלין. שם גם פגש את זלמן קלינמן שהיה מצייר את חיי החסידים בחצר הרבי. אני מצייר את החסידים ואתה תצייר את החסידים של היום , אמר לו קלינמן.

אופנר, שנחשף לציוריו של קלינמן כבר בילדותו, אומר כי הוא מרגיש כממשיכו. הפגישה אתו השפיעה על המשך דרכי כצייר הכותב זיכרונות חסידיים. אני כל הזמן מחפש סיטואציות בחיי החסידים שהוא עדיין לא נגע בהן, ואותן אני מעלה על הבד.

מי שעוד הטביע בו חותם היה יוסל ברגנר, חתן לפרס ישראל לציור ומבכירי אומני ישראל. ההשפעות הסוריאליסטיות שלי מגיעות מידידי יוסל, אומר אופנר, לאחר התכתבות ענפה בנושא ציור ואומנות הם נפגשו, והמשיכו לשמור על קשר למשך עשור.

ברגנר התרשם מציוריו של אופנר, ואהב במיוחד את הרישום המהיר שלו,. הם אף יצרו ציור משותף, שבו ברגנר מוצג כילד בחיידר, ואופנר נראה כמלמד שלו. אופנר צייר את הדמויות, ברגנר הוסיף את צבעי המים והכיתוב.

בין היתר הציג אופנר את יצירותיו במוזיאון בר דוד בקיבוץ ברעם של השומר הצעיר. תערוכה קבועה מוצגת בבית אגודת חסידי חב"ד 770 שבכפר חב"ד. אפילו עבודת מאסטר נכתבה על ציוריו בנושא החיים בעיירה היהודית.

כשמתבוננים בתערוכה, בולטת היכולת של אופנר להעביר את קסם העיירה היהודית וכן הטכניקה הגבוהה והצבעוניות העזה.אך מה שניכר במיוחדהיא היכולת שלו לקרב את העייר ה בפולין, באמצעות הציור, ללבו של הקהל הרחב. אופנר מוציא אותה ממעד של " גטו חסידי " ופותח אותה לציבור בן ימינו.אין לתמוה אם כן על הענין שמעוררים ציוריו בקרב חילונים רבים בארץ ובעולם. "הם נחשפים ליצירות דרך דרך אתר האינטרנט שלי ומבקשים להגיע לגלריה בכפר חב"ד, אומר אופנר, מבחינתי, זו הזדמנות טובה להראות להם את הצד היהודי האותנטי.

אתר האינטרנט של אופנר