מערכת COL
|
יום י"ז תשרי ה׳תשע״ג
03.10.2012
החזן של הרבי חשף: השיעור בחזנות שקיבלתי מהרבי ● מרתק
"הייתי מרבה להיכנס אל הרבי וזכיתי לשוחח עמו בנושאים שונים. גיליתי שהידע של הרבי בעולם החזנות ממש מקצועי" ● בעקבות פטירתו של 'החזן של הרבי', הרב משה טלישבסקי, אנו מפרסמים עדות מדהימה שפורסמה בספר "היכל הנגינה" בעריכת הרב זושא וולף ● עוד בכתבה: מדוע היה משלב ניגוני חודש תשרי בתפילת שבת בראשית, כיצד החל לשיר את "יהי רצון" ב-770, וסיפורים נוספים לסיפור המלא
חסידים מעולם לא עשו עניין מ"חזנות" במובן המקובל בחוגים אחרים, ועם זאת החזן הרה"ח ר' משה טלישבסקי זכה במשך השנים לשורת קירובים מהרבי. בשעתו סיפר על כך:
בתקופה שקדמה לנשיאות הרבי, הייתי מרבה להיכנס אל הרבי וזכיתי לשוחח עמו בנושאים שונים. באותן הזדמנויות דובר גם בנושא החזנות המקצועית ושיעורי פיתוח הקול שלי, וכך גיליתי שהידע של הרבי בעולם החזנות ממש מקצועי.
לדוגמה, באחד הימים הרבי הסביר לי את ההבדלים שבין שתי השיטות בפיתוח הקול – השיטה הגרמנית והשיטה האיטלקית המקובלת כיום בעולם. אני-עצמי למדתי אז על-פי השיטה האיטלקית, ורק בגיל חמישים התחלתי ללמוד את השיטה הגרמנית המלמדת לשמר את הקול גם בתקופה של זקנה.
כששמעתי את דבריו של הרבי על שתי השיטות, נדהמתי: מניין הרבי יודע כל זאת? אך הרבי תמיד הוסיף והפתיע אותי. הוא ידע והכיר גם את הניואנסים הקטנים בשתי השיטות האלה. ידעתי כבר אז שידע כזה נרכש רק בעמל רב וניסיון של שנים ארוכות במקצוע – והנה הרבי מדבר על כך ממש בפשטות...
פעם נוספת שעמדתי משתומם מול הידע של הרבי, היתה בליל שמחת-תורה תשי"ט, כשהרבי לימד את הניגון 'שאמיל'.
כידוע, חזן שרוצה להיות במיטבו, צריך לנוח קודם זמן מספיק ורק לאחר-מכן הוא יכול להגיע לאוקטבות הגבוהות שהוא שואף ומסוגל להגיע אליהן, ואילו הרבי היה לאחר התוועדות ארוכה וסדר הקפות מתיש – ולאחר כל אלה התחיל לשיר את הניגון בשיטת 'מזווטש', שיטת חצי הקול.
הרבי החל לשיר, ואני נדהמתי מהעוצמה והיכולת, לא פחות מהיכולת המקצועית של אלו שלמדו פיתוח קול שנים רבות.
קונטרס מיוחד למשתתפי המקהלה והתזמורת
במשך שבע שנים עמד הרב טלישבסקי בראש ארגון "ניח"ח" – ניגוני חסידי חב"ד. באותה תקופה הוציא הארגון שבעה תקליטים של ניגונים מעוררי-נפש, מלאי דבקות ועליזים גם יחד. ר' משה מספר, שלאחר שהוא סיים להפיק תקליט, היה נותן את העותק הראשון לרבי ביחידות, ולאחר מכן היה נודע לו שהבחורים ראו את הרבי לוקח עמו את התקליט לביתו.
לעשיית תקליט נדרשו בדרך-כלל בין שלושה לארבעה חודשים, אך התקליט השלישי של ניח"ח נעשה במהירות וזריזות רבה, והפקתו הושלמה תוך חמישה שבועות.
על הפקת תקליטור זה, מספר הרב טלישבסקי:
עבדנו מסביב לשעון, ועד היום קשה לי להבין איך הספקנו להוציאו בזמן קצר שכזה. לאחר שהגשתי את התקליט לרבי, אמר הרבי למזכיר הרב יהודה לייב גרונר שהוא רוצה לראות אותי בגן עדן התחתון.
המתנתי שם מבלי להבין מדוע, ואז הרבי יצא לפתע מחדרו כשבידו הקדושה חבילת קונטרסים של 'אהבת ישראל', ושאל אותי כמה אנשים השתתפו בהפקת התקליט. עניתי שבערך שבעים אנשים. הרבי נתן קונטרס לכל אחד ממשתתפי מהמקהלה והתזמורת, אך כשנתן בידי את הקונטרס הראשון, אמר להפתעתי: 'זה בשביל אשתך'. נראה שהרבי חשב גם על כך שאם עשיתי תקליט בחמישה שבועות, לא הייתי זמן רב בבית וזו היתה דרך להביע יישר-כוח לזוגתי...
להתענג מתפילות החזן
במשך 35 שנים התפלל הרב טלישבסקי אצל הרבי בשבת בראשית לפני העמוד, ובהמשך השנה היתה לו גם קביעות נוספת בכל ליל שני של פסח. בשתי התפילות הללו היה ר' משה מוסר מתמצית כשרונו, ובשבת בראשית נהג לשלב בקטעי התפילה את כל הניגונים של חגי ומועדי תשרי.
על הסיבה לשילוב ניגוני חודש תשרי בתפילת שבת בראשית, אומר ר' משה: כששמעתי את הרבי אומר בהסברו על 'ויעקב הלך לדרכו' ששבת בראשית כוללת בתוכה את מעלתם של כל החגים, עלה בדעתי להכניס את כל הניגונים של ראש-השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת-תורה בתפילה זו, והדבר אכן התקבל והתחבב גם על הרבי וגם על הקהל. נוסף לכך, ב-35 השנים שהתפללתי בשבת בראשית, לא היתה אפילו פעם את שלא שרתי ניגון חדש, או לפחות ניגון אחד שלא שרתי קודם לכן.
יזמה זו אפיינה גם את תפילתו של ר' משה בכל ליל שני של פסח לפני העמוד, כשהיה משלב בכל קטע בהלל ניגוני שמחה ודבקות.
ר' משה מוסיף, שבליל שני של פסח תש"מ, נכנס הרב גרשון בער ג'ייקובסון ע"ה לרבי כדי לקבל מצה ומשום-מה נכנס בחיוך על הפנים. כשהרבי ראה אותו מחייך, שאל אותו 'מה השמחה, האם התענגת מהתפילות של החזן?' וכך ידעתי שגם כאשר הרבי נכנס לחדרו, התפילות שלי היינו עדיין במחשבתו...
ניגון "שיבנה בית המקדש" בפעם הראשונה
על השתלשלות העניינים שהעלו את הניגון "שיבנה בית המקדש" לעולם הנגינה החב"די, מספר הרב משה שי' טלישבסקי:
היה זה בסיום ספר תורה שהתקיים בל"ג בעומר בשנת תשמ"ב ובמהלכו שר החזן הרב בוימגרטן את הניגון "שיבנה בית המקדש". לאחר מכן, הכניסו לרבי וידאו מהאירוע, ואז ב'ראלי' המסורתי לילדים שנערך באותו יום, ביקש הרבי שישירו את הניגון "שיבנה בית המקדש". בין היתר הרבי אמר:
"מאחר שתוכן תפלה זו קשור עם השמחה הכי גדולה – "שמחת עולם על ראשם" שתהיה בגאולה העתידה – לכן תאמר תפלה זו באופן של ניגון – בניגון הידוע ומורגל אצל רבים מבני ישראל, כי נוסף על זה שתיבות הנ"ל שייכים לכל אחד ואחד מישראל, הרי סוף כל סוף שייך גם ניגון זה לכל אחד ואחד מישראל".
הייתי אז רחוב אחד ליד 770, ואחד הבחורים רץ להזעיק אותי מיד כדי שאשיר. אכן הגעתי ושרתי – זו הייתה הפעם הראשונה!
מאוחר יותר בהתוועדות בשבת, שוב ביקש ממני הרבי לשיר. מאז הייתי בקביעות שר את ה"שיבנה" בהתוועדויות. בימי החול עמד לרשותי אפילו מיקרופון מיוחד. בהתחלה הרבי היה קורא בשמי שאשיר, וכעבור זמן רק הביט לכיווני וסימן בראשו לצד שמאל.
הניגון במקורו חובר ע"י יהודי בשם ישראל שאר, חזן ומוזיקאי נודע, יש לציין שישנם מספר גרסאות באופן החזנות של ה"שיבנה", ואני מנגן את הגרסה של החזן המפורסם יוסלה רוזנבלט, ויש עוד גרסה, ארוכה ומסובכת יותר, של החזן משה קוסוביצקי.
פעם אחת לא הייתי בהתוועדות, אך בעל מנגן מסוים מארה"ק הי' אז. מכיוון שכך, כיבדו אותו לשיר את ה"יהי רצון". הוא ניגן את ה"יהי רצון" כפי הגרסא של החזן משה קוסוביצקי. הייתה זו חזנות ארוכה כשכל קטע נכפל פעמיים (זו גם הסיבה שבחרתי אני בגרסא השנייה, הקצרה יותר). תוך כדי החזנות, אמר הרבי בבת צחוק: "עד שהוא יגמור משיח כבר יבוא..."
הסדר היה בדרך כלל שאת ה"שיבנה" שרו בסיום ההתוועדות, קרה פעם שבתחילת ההתוועדות הרבי שאל למה לחכות עם ה"שיבנה" עד לסוף? ואז באמת שרתי גם בהתחלה וגם בסוף...
יש לציין שזהו ניגון החזנות היחיד שהושר כל כך הרבה ובקביעות בפני הרבי והייתה לו קורת רוח מיוחדת ממנו.
בתקופה שקדמה לנשיאות הרבי, הייתי מרבה להיכנס אל הרבי וזכיתי לשוחח עמו בנושאים שונים. באותן הזדמנויות דובר גם בנושא החזנות המקצועית ושיעורי פיתוח הקול שלי, וכך גיליתי שהידע של הרבי בעולם החזנות ממש מקצועי.
לדוגמה, באחד הימים הרבי הסביר לי את ההבדלים שבין שתי השיטות בפיתוח הקול – השיטה הגרמנית והשיטה האיטלקית המקובלת כיום בעולם. אני-עצמי למדתי אז על-פי השיטה האיטלקית, ורק בגיל חמישים התחלתי ללמוד את השיטה הגרמנית המלמדת לשמר את הקול גם בתקופה של זקנה.
כששמעתי את דבריו של הרבי על שתי השיטות, נדהמתי: מניין הרבי יודע כל זאת? אך הרבי תמיד הוסיף והפתיע אותי. הוא ידע והכיר גם את הניואנסים הקטנים בשתי השיטות האלה. ידעתי כבר אז שידע כזה נרכש רק בעמל רב וניסיון של שנים ארוכות במקצוע – והנה הרבי מדבר על כך ממש בפשטות...
פעם נוספת שעמדתי משתומם מול הידע של הרבי, היתה בליל שמחת-תורה תשי"ט, כשהרבי לימד את הניגון 'שאמיל'.
כידוע, חזן שרוצה להיות במיטבו, צריך לנוח קודם זמן מספיק ורק לאחר-מכן הוא יכול להגיע לאוקטבות הגבוהות שהוא שואף ומסוגל להגיע אליהן, ואילו הרבי היה לאחר התוועדות ארוכה וסדר הקפות מתיש – ולאחר כל אלה התחיל לשיר את הניגון בשיטת 'מזווטש', שיטת חצי הקול.
הרבי החל לשיר, ואני נדהמתי מהעוצמה והיכולת, לא פחות מהיכולת המקצועית של אלו שלמדו פיתוח קול שנים רבות.
קונטרס מיוחד למשתתפי המקהלה והתזמורת
במשך שבע שנים עמד הרב טלישבסקי בראש ארגון "ניח"ח" – ניגוני חסידי חב"ד. באותה תקופה הוציא הארגון שבעה תקליטים של ניגונים מעוררי-נפש, מלאי דבקות ועליזים גם יחד. ר' משה מספר, שלאחר שהוא סיים להפיק תקליט, היה נותן את העותק הראשון לרבי ביחידות, ולאחר מכן היה נודע לו שהבחורים ראו את הרבי לוקח עמו את התקליט לביתו.
לעשיית תקליט נדרשו בדרך-כלל בין שלושה לארבעה חודשים, אך התקליט השלישי של ניח"ח נעשה במהירות וזריזות רבה, והפקתו הושלמה תוך חמישה שבועות.
על הפקת תקליטור זה, מספר הרב טלישבסקי:
עבדנו מסביב לשעון, ועד היום קשה לי להבין איך הספקנו להוציאו בזמן קצר שכזה. לאחר שהגשתי את התקליט לרבי, אמר הרבי למזכיר הרב יהודה לייב גרונר שהוא רוצה לראות אותי בגן עדן התחתון.
המתנתי שם מבלי להבין מדוע, ואז הרבי יצא לפתע מחדרו כשבידו הקדושה חבילת קונטרסים של 'אהבת ישראל', ושאל אותי כמה אנשים השתתפו בהפקת התקליט. עניתי שבערך שבעים אנשים. הרבי נתן קונטרס לכל אחד ממשתתפי מהמקהלה והתזמורת, אך כשנתן בידי את הקונטרס הראשון, אמר להפתעתי: 'זה בשביל אשתך'. נראה שהרבי חשב גם על כך שאם עשיתי תקליט בחמישה שבועות, לא הייתי זמן רב בבית וזו היתה דרך להביע יישר-כוח לזוגתי...
להתענג מתפילות החזן
במשך 35 שנים התפלל הרב טלישבסקי אצל הרבי בשבת בראשית לפני העמוד, ובהמשך השנה היתה לו גם קביעות נוספת בכל ליל שני של פסח. בשתי התפילות הללו היה ר' משה מוסר מתמצית כשרונו, ובשבת בראשית נהג לשלב בקטעי התפילה את כל הניגונים של חגי ומועדי תשרי.
על הסיבה לשילוב ניגוני חודש תשרי בתפילת שבת בראשית, אומר ר' משה: כששמעתי את הרבי אומר בהסברו על 'ויעקב הלך לדרכו' ששבת בראשית כוללת בתוכה את מעלתם של כל החגים, עלה בדעתי להכניס את כל הניגונים של ראש-השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת-תורה בתפילה זו, והדבר אכן התקבל והתחבב גם על הרבי וגם על הקהל. נוסף לכך, ב-35 השנים שהתפללתי בשבת בראשית, לא היתה אפילו פעם את שלא שרתי ניגון חדש, או לפחות ניגון אחד שלא שרתי קודם לכן.
יזמה זו אפיינה גם את תפילתו של ר' משה בכל ליל שני של פסח לפני העמוד, כשהיה משלב בכל קטע בהלל ניגוני שמחה ודבקות.
ר' משה מוסיף, שבליל שני של פסח תש"מ, נכנס הרב גרשון בער ג'ייקובסון ע"ה לרבי כדי לקבל מצה ומשום-מה נכנס בחיוך על הפנים. כשהרבי ראה אותו מחייך, שאל אותו 'מה השמחה, האם התענגת מהתפילות של החזן?' וכך ידעתי שגם כאשר הרבי נכנס לחדרו, התפילות שלי היינו עדיין במחשבתו...
ניגון "שיבנה בית המקדש" בפעם הראשונה
על השתלשלות העניינים שהעלו את הניגון "שיבנה בית המקדש" לעולם הנגינה החב"די, מספר הרב משה שי' טלישבסקי:
היה זה בסיום ספר תורה שהתקיים בל"ג בעומר בשנת תשמ"ב ובמהלכו שר החזן הרב בוימגרטן את הניגון "שיבנה בית המקדש". לאחר מכן, הכניסו לרבי וידאו מהאירוע, ואז ב'ראלי' המסורתי לילדים שנערך באותו יום, ביקש הרבי שישירו את הניגון "שיבנה בית המקדש". בין היתר הרבי אמר:
"מאחר שתוכן תפלה זו קשור עם השמחה הכי גדולה – "שמחת עולם על ראשם" שתהיה בגאולה העתידה – לכן תאמר תפלה זו באופן של ניגון – בניגון הידוע ומורגל אצל רבים מבני ישראל, כי נוסף על זה שתיבות הנ"ל שייכים לכל אחד ואחד מישראל, הרי סוף כל סוף שייך גם ניגון זה לכל אחד ואחד מישראל".
הייתי אז רחוב אחד ליד 770, ואחד הבחורים רץ להזעיק אותי מיד כדי שאשיר. אכן הגעתי ושרתי – זו הייתה הפעם הראשונה!
מאוחר יותר בהתוועדות בשבת, שוב ביקש ממני הרבי לשיר. מאז הייתי בקביעות שר את ה"שיבנה" בהתוועדויות. בימי החול עמד לרשותי אפילו מיקרופון מיוחד. בהתחלה הרבי היה קורא בשמי שאשיר, וכעבור זמן רק הביט לכיווני וסימן בראשו לצד שמאל.
הניגון במקורו חובר ע"י יהודי בשם ישראל שאר, חזן ומוזיקאי נודע, יש לציין שישנם מספר גרסאות באופן החזנות של ה"שיבנה", ואני מנגן את הגרסה של החזן המפורסם יוסלה רוזנבלט, ויש עוד גרסה, ארוכה ומסובכת יותר, של החזן משה קוסוביצקי.
פעם אחת לא הייתי בהתוועדות, אך בעל מנגן מסוים מארה"ק הי' אז. מכיוון שכך, כיבדו אותו לשיר את ה"יהי רצון". הוא ניגן את ה"יהי רצון" כפי הגרסא של החזן משה קוסוביצקי. הייתה זו חזנות ארוכה כשכל קטע נכפל פעמיים (זו גם הסיבה שבחרתי אני בגרסא השנייה, הקצרה יותר). תוך כדי החזנות, אמר הרבי בבת צחוק: "עד שהוא יגמור משיח כבר יבוא..."
הסדר היה בדרך כלל שאת ה"שיבנה" שרו בסיום ההתוועדות, קרה פעם שבתחילת ההתוועדות הרבי שאל למה לחכות עם ה"שיבנה" עד לסוף? ואז באמת שרתי גם בהתחלה וגם בסוף...
יש לציין שזהו ניגון החזנות היחיד שהושר כל כך הרבה ובקביעות בפני הרבי והייתה לו קורת רוח מיוחדת ממנו.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
