שאלה: האם יש איסור להסתכל לתוך רשותו של אדם אחר?

תשובה: בפרשתנו נאמר (במדבר כד, א-ה): "וישא בלעם את עיניו, וירא את ישראל שוכן לשבטיו, ותהי עליו רוח אלוקים. וישא משלו ויאמר: ...מה טובו אוהליך, יעקב; משכנותיך, ישראל". אמרו חז"ל: "מה ראה? ראה שאין פתחי אוהליהם מכוּונים זה לזה. אמר: ראויין הללו שתשרה עליהם שכינה".

כשאדם צופה לתוך רשותו של הזולת זו הפרעה שנקראת בפי חז"ל 'היזק ראייה'. משמעות הנזק היא, שכאשר אדם יכול להסתכל במעשיו של שכנו, מלבד האיסור שבדבר, הוא מונע ממנו שימוש של צנעה בתחומו-שלו, מחשש שיראו אותו.

לכן אסרו חז"ל לפתוח בחצר השותפים פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון, וכל חלון שממנו השכן יכול לראות את מעשי שכנו בבית או בחצר. כאשר שני שותפים מתגוררים בחצר הרי הם כופים זה את זה לבנות ביניהם מחיצה בגובה ארבע אמות (כשני מטר), כדי שהאחד לא יראה את מעשי שכנו.

כל זה נקבע בזמן חז"ל בחצר הפתוחה לבית, שהיו רגילים לעשות בחצר חלק ממעשי הבית.  כמו-כן דנו באשר לגגות, לגינות ולמפלסים הסמוכים זה לזה או לחלונות ולפתחים.

רבנו אליהו מזרחי כתב שלא חששו אלא ל'היזק ראייה' ולא ל'היזק שמיעה', שאין השכן יכול להתנגד למחיצת קרשים בינו ובין שכנו, ואין לו זכות לתבוע שתוקם מחיצת אבנים, כדי שהשכן לא ישמע את מה שהוא ובני-ביתו מדברים. אבל הפירוש הוא שאין כופים לבנות מחיצה אטומה לרעש, אבל אסור להקשיב למה שהשכנים מדברים (ויש אומרים שהמאזין עובר על "לא תלך רכיל"). ואפשר שגם בכך האדם מונע את חברו מלהשתמש בחופשיות ברשותו.

מקורות: ב"ב ס,א. רמב"ם הל' שכנים פ"ה ופ"ז. טושו"ע חו"מ סי' קנד-ז, ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן, חו"מ הל' נזקי ממון סי"א-י"ד (במהדורה הישנה כרך ה-ו עמ' 1766 ובחדשה כרך ו עמ' קכו). שו"ת הלכות קטנות ח"א סי' רעו. פתחי חושן ח"ה פי"ד. אנציקלופדיה תלמודית, ערך 'הזק ראיה', כרך ח טור תרנט.