האם הרבי התיר לצאת 'מתומכי תמימים' לקבלת 'סמיכה'? ● דעה
מאת הרב יוסף-יצחק חיטריק
'באם היתה לנו מצווה מן התורה ללמוד מתמטיקה, האם הייתה מתמטיקה הופכת להיות באותו ערך כפי לימוד תורה של היום?'.
זו אחת השאלות שנהגתי להציג בתחילת 'שיעורי תניא' לתלמידי ישיבות שאינן משתייכות לזרם חב"ד – חלקם שיעורים רשמיים מטעם הישיבה וחלקם ב'סתר עליון'. כולם אורגנו ונוהלו על ידי הרב מאיר שי' ריינס, הידוע בהתלהבותו המתמשכת זה ארבעים שנה בארגון שיעורי תניא בעולם הישיבות בניו יורק.
תשובות מעניינות שונות ומגוונות הייתי שומע.
'היינו לומדים (שטייגען) בהתמדה מתמטיקה כפי שאנו שוקדים היום בתורה'.
'היינו מקבלים באהבה את המתמטיקה כפי שיש לנו אהבת התורה'.
'היינו מכבדים את גדולי המתמטיקאים, כפי שאנו מכבדים את גדולי התורה שלנו'.
כולן תשובות נכונות ויפות.
יחד עם זאת התשובה הממצה והמדויקת, שכל בר בי רב שלמד ולומד חסידות יודע, היא - כי חכמת התורה (מלבד המצווה ללומדה) היא עצמה אלוקי - חכמתו של הקדוש ברוך הוא. היא לא נבראה בששת ימי בראשית כפי שנבראו שאר כל ברואים, כולל גם השכלים וההשקפות למיניהם.
המשוואה 'שתים כפול שתים שווה ארבע' נבראה לפני חמשת אלפים שבע מאות שבעים ושתים שנה.
נוכל להישבע כי זו אמת לאמיתה, ועל פי דין מי שיישבע אחרת הרי הוא נשבע שבועות שקר.
אך, בהחלט היה יכול להיות אחרת. הקב"ה היה יכול לברוא עולם במצב ש'שתים כפול שתים יהיה חמש', ואו-אז הנשבע שהוא שווה ארבע היה, לכאורה, עובר על איסור שבועת שווא.
מתמטיקה, אפוא, היא שכל נברא - על ידי בורא עולם.
בהבדל אלף אלפי אלפים לאין קץ – שכל התורה היא חכמה אלוקית.
מי שנחשף, ולו במעט, לתורת החסידות, יודע זאת. זה אחד היסודות המודגשים כבר בראשית ספר התניא.
גמרא ולא סמיכה
בלומדי בתומכי תמימים, הייתה לנו תמיד הרגשה מוזרה על אלו שישבו במסגרת לימודי התורה המיועדות לשם קבלת תעודה, תעודות אקדמיות, ואף להסמכה לרבנות וכו'.
היינו מכינים זאת 'פרופסורים לתורה'.
זכורני, כי בגיל עשרים ואחד, בשנת תשל"ג, בלומדי ב 770, ביקשתי רשות מראש הישיבה הבלתי נשכח הרב מרדכי ע"ה מנטליק, להתחיל ללמוד סמיכה, עם חברותא.
הרב מנטליק ענה כי תתקיים ישיבת הנהלה בנידון, ואחר-כך יגישו את המלצותיהם לרבי, ויבקשו את אישור הרבי - לכל אלו שביקשו להתחיל ללמוד סמיכה.
לאחר כמה ימים ענה לי הרב מנטליק, כי ההנהלה החליטה כי אינם מאשרים את בקשתי ללמוד סמיכה. הם מסכימים כי אתחיל בסדר נגלה של אחה"צ ללמוד מסכת חולין כהכנה לסמיכה. בקשת לימודי סמיכה עצמה ידונו בשלב מאור יותר, כאשר אסיים את לימודי ההכנה.
הבנתי ממנו , כי את בקשתי אף לא הגישו לרבי, מאחר ולא עברה את המחסום של ההנהלה.
שנים רבות אחר כך, גילה הרב מנטליק לאבי הכ"מ, כי ההנהלה סברה באותו עת להגיש את שמי לרבי כמועמד לנסיעה לשליחות לאוסטרליה, ולא רצו שאכנס למסגרת של לימודי סמיכה.
מי התיר?
אני מודע כי אני נכנס למקום פרוץ, וכאילו אני חי עדיין שנות הלמד"ים - רח"ל.
אך מי אומר כי אסור לדבר על העבר וללמוד ממנו על העתיד.
רק בימים אלו שוחחתי עם ידידי על עוד 'מנהג חב"ד' נפוץ, והוא טען בלהט כי 'כך כולם נוהגים'.
עניתי לו כי שמעתי מהמשפיע שלי הגה"ח ר' יואל שי' כהן בעניין דומה אחר, 'מליון חב"ד'ניקים נוהגים בדרך אחת, אך הרבי התבטא אחרת. מהו מנהג חב"ד?!'.
כך גם בעניין זה. מנהג חב"ד - הוא אך ורק דברים שהרבי הנהיג, נהג, או כתב ואמר לאשרר אותם. אחרת הם בבחינת מנהג ש.... (כל אחד ינחש את כוונת הנקודות – לטעמו).
הנה קמו ופרחו 'מכוני סמיכה' בלע"ז (SEMICHA PROGRAM).
תסלחו לי קוראים נכבדים, אך זה נשמע כל רחוק מרוח ישראל סבא – תורת הרבי והחסידות.
אין לי ספק, כי ייצאו בזעקת השוד והשבר: הרי יש ציווי ללמוד סמיכה לפני החתונה....
הכול אמת ויציב, אך האם יש אזכור אחד בכל אלפי שיחות ואגרות קודש של הרבי - המתיר לתמים לצאת מהמסגרת הרגילה של תומכי תמימים כדי לקיים את הציווי שיהיה סמיכה לפני החתונה?! סמיכה. האם כשהרבי אמר ללמוד סמיכה או רמז או אמר שבחורים יפסיקו ללמוד גמרא בסדרי הישיבה?
הייתכן, כי תלמיד בגיל תשע עשרה – עשרים נוטש את תומכי תמימים ללמוד פרופסוריה של סמיכה. והכול באיצטלא של קדושה – קיום הוראת הרבי ללמוד סמיכה לפני הנישואים.
מאד שמחתי כאשר בני הרב ר' שמואל שי' עבר ללמוד בתומכי תמימים במוריסטאן לתקופת לימודי סמיכה – בראשות הרב ר' חיים שפירא שי'.
מדובר בלימודיים סדירים של תומכי תמימים, עם חסידות בוקר וערב באותו זאל עם שאר התמימים.
כאשר באופן רשמי, בסדר נגלה בבוקר, לומדים את הגמרא הנלמדת באותה שנה בתו"ת.
ההרגשה הטובה שלי הייתה נכונה, כי לאחר שסיים וקיבל את הסמיכה שם, חזר ללמוד באופן טבעי ל-770 ולאוהל לכמה שנים עד חתונתו.
מבחן התוצאה של הרבה בוגרי מכוני הסמיכה, למיטב ידיעתי, היא אחרת -לצערי.
לאחר שיצאו מתומכי תמימים וסיימו את הסמיכה פרוגרם, הם כבר 'פארטיגע' (= מושלמים, בלשון ר' מנדל ע"ה פוטערפאס), הם כבר לא חוזרים לתומכי תמימים באופן סדיר וד"ל. הם מחפשים שליחויות שונות ומשונות, שאף על זה יש מקום להרחיב את הדיבור בהזדמנות אחרת.
אין לי ספק כי הקאשע שאכלו בתומכי תמימים בתקופתם - מלווה אותם לאורך ימים ושנים טובות.
אך האם כל זה נעשה ברצון הרבי, ובכוונת המייסדים הרבי רש"ב, והרבי ריי"ץ , ונשיא דורנו הרבי.
זו רק דעתי.
מה דעתכם?
(לע"נ אבי מורי הרב צבי הירש בן הרב יהודה הכ"מ).
מאפשרים לכם לקבל
