מערכת COL
|
יום ג' אב ה׳תשע״ה
19.07.2015
בקול ישראל תהו: "מהו סוד הפופולריות של אגרות הרבי"?
ב'קול ישראל' נערך ראיון נרחב עם הרב מנחם ברוד בעקבות זינוק הספר "תשובות לשאלות החיים" (אגרות מעובדות של הרבי) לטבלת רב-המכר ● "מה סוד הפופולריות של הספר הזה ושל האיגרות האלה של הרבי מליובאוויטש", שאל המראיין בראיון שהפך לשיחה מרתקת. בפנים: הקלטה מהראיון ותמליל מלא אגרות הרבי
הרב מנחם ברוד מתארח בקול ישראל על רקע הספר המיוחד
יואב גינאי: איגרותיו של הרבי מליובאוויטש פורסמו בשלושים ספרים, סוג של אנציקלופדיה, שהיא סוג של אורים ותומים עבור מאמיניו בוודאי. אני שמח לארח באולפן את מנחם ברוד, עורך הספר החדש "תשובות לשאלות החיים", שמבוסס, בעצם הוא לקט של האגרות האלה של הרבי מלובביץ'. בוקר טוב לך.
מנחם ברוד: בוקר טוב. יואב גינאי: אתה עורך הספר ועורך ההוצאה לאור של צעירי חב"ד. הספר הזה יצא אגב בהוצאת ידיעות ספרים.
מנחם ברוד: אכן.
יואב גינאי: הוא כבר הפך להיות פופולרי, נכון?
מנחם ברוד: כן, הוא הפך לרב מכר.
יואב גינאי: לרב מכר, איך אתה מסביר את זה? מה סוד הפופולריות של הספר הזה ושל האיגרות האלה של הרבי מלובביץ'?
מנחם ברוד: יש כאן תופעה מעניינת. הרבי מלובביץ' היה אדם עסוק. היו לו כמה דברים לעשות בחייו. ואף על פי כן הוא טרח לענות לרבבות, אולי אפילו יותר, של פונים מכל העולם, מכל מיני שפות, שכתבו לו וביקשו תשובות לשאלות, החל משאלות של אמונה והשקפת עולם ועד שאלות אישיות, התמודדות עם כאב, עם דיכאון, עם אבל וכדומה. והוא טרח להשיב. אתה רואה כאן במכתבים שיש לפעמים תשובות שמשתרעות על ארבעה, חמישה ואפילו עשרה עמודים.
יואב גינאי: כן, בוא ניקח לדוגמה - למה אסור להדליק אור בשבת? מה עונה על כך הרב? מנחם ברוד: אז השאלה הזו מבוססת על הנחה שהאיסור להדליק אור בשבת נובע מפני שפעם הדלקת אש הייתה כרוכה במאמץ וביגיעה והיום עושים את זה בקלות - בלחיצה קלה על המתג. אז הרבי אומר שהנחת היסוד הזו פשוט לא נכונה, כי גם בימי קדם, אפילו בימי המצרים, היו טכניקות נורא פשוטות להדליק אור, והסיבה שנאסר עלינו להדליק אש היא לא מפני שזה קשה ושזה כרוך במאמץ...
יואב גינאי: אבל יש שעון של שבת ויש גוי של שבת שהם עושים את העבודה.
מנחם ברוד: זה בסדר, זה בסדר. כל עוד אתה בשבת נמצא בספירה אחרת, בעולם אחר, שבו אתה לא עוסק בעשייה ובחיבור עם העולם ואתה נמצא בעולם רוחני אחר.
יואב גינאי: זאת שאלה שהיא, בוא נגיד, יחסית פשוטה. אבל למשל שואל אלי ויזל את הרבי מלובביץ' - היכן היה אלוקים בשואה?
מנחם ברוד: כן, וזה מכתב ארוך שהרבי משיב לו. קודם כל, הוא לא מנסה להסביר. ואנחנו רואים את זה לכל אורך הקו, שבעיניו השואה צריכה להישאר כזעקה, זעקה שאנחנו זועקים לקדוש ברוך הוא ואנחנו ממשיכים את המסורת שלמעשה התחילה ממשה רבנו שעמד וזעק - למה הרעותה לעם הזה? אנחנו לא חייבים שיהיו לנו תשובות לכל דבר. ואנחנו לא חייבים גם כן להבין את דרכי הבורא. אבל הרבי לוקח את השואה למקומות אחרים. למשל , הוא מלמד אותנו שדווקא השואה מראה מה יכול לקרות לעם אינטליגנטי, עם שוחר תרבות, כשאין לו את העוגנים של מוסר אמיתי, לאן הוא יכול להידרדר.
יואב גינאי: אז הוא כן מסביר באיזשהו מקום.
מנחם ברוד: הוא לא מסביר הסבר למה הגיעה לנו שתקרה השואה. הוא רק אומר לנו שהשואה היא תמרור אזהרה, שגם עם חכם ונבון ומשכיל יכול להתדרדר למחוזות מאוד שפלים.
יואב גינאי: כן, אתה יודע, היו כל מיני פרשנויות, אני לא מתייחס לרבי מלובביץ', אבל של רבנים כאלה ואחרים שמסבירים כל מיני תופעות טבע כמו רעידות אדמה ומלחמות בשל כל מיני חטאים של כל מיני ציבורים בישראל.
מנחם ברוד: הוא ממש לא הלך בדרך הזאת. הוא לא ניסה מה שקרא להיות מנהל החשבונות של הקדוש ברוך הוא. הוא כן קרא, ואנחנו רואים את זה לכל אורך הקו - כשרואים משהו צריך לחשוב על כך, צריך לראות איזה מסר אני יכול ללמוד מזה כדי לשפר את החיים שלי. למשל : הוא לוקח את השואה למקום שהתשובה האמתית למזימה של היטלר, היטלר רצה להכחיד את עם ישראל, התשובה שלנו צריכה להיות - לבנות את עם ישראל, לדאוג שהעם היהודי יהיה עם גדול, עם חזק. למשל : הוא כותב לאלי ויזל שבניגוד למחשבה שאחרי השואה אין טעם להקים משפחה, להפך - הקמת המשפחה היא התשובה האמיתית, היא הניצחון האמיתי שלנו על רצונו של היטלר להכחיד אותנו.
יואב גינאי: אז יש פה שאלות למשל איך מתגברים על דיכאון - והוא לא ממליץ על ציפרלקס.
מנחם ברוד: ממש לא. הרבי נותן גישה מאוד אופטימית ואולי גם זה סוד קסמו של הספר הזה שרואים...
יואב גינאי: תחשוב טוב - יהיה טוב. ככה הוא אומר. פשוט ככה.
מנחם ברוד: כן, תחשוב טוב - יהיה טוב. תגרש את המחשבות השליליות. הוא גם מדבר על הצורך להכיר בטוב. הרבה אנשים יש להם כל כך הרבה טוב והם מרירים, והם מסתכלים על חצי או רבע הכוס הריקה. תסתכל על כל הדברים הטובים, תכיר בטוב. זה עצמו ישמש כלי לברכה שישרה עליך.
יואב גינאי: אני מבין שמה שמדהים באמת ב-30 הספרים האלה שאני מניח שהם נמצאים בכל בית של חסיד חב"ד, שהולכים אל הספרים האלה כמעט בכל שאלה אני מבין, שולפים וכמעט עושים איזה סוג של אן-דן-דינו. מוציאים את הספר, פותחים אותו במקום כלשהו ופתאום צצה לה התשובה. זה נכון?
מנחם ברוד: יש כאלה שמשתמשים בשיטה הזו ויש אחרים שמחפשים, יש מפתח עניינים, כשיש לך שאלה, אתה מנסה לראות מה הרבי כתב על השאלה הזאת, ולא בצורה של אן-דן-דינו, שאז אתה בעצם מבקש שמן השמים ינחו אותך אלא אתה מחפש תשובה לשאלה. מה שמיוחד בספר הזה, שכאן כל המכתבים למעשה תורגמו לעברית עכשוויות. הספר הזה לא נועד לחסידי חב"ד.
יואב גינאי: הוא נערך בשפה יותר עכשוויות.
מנחם ברוד: בשפה שיותר מובנת לכל אלה
יואב גינאי: הוא יותר קומוניקטיבי היום
מנחם ברוד: כן, לקורא הישראלי הרגיל, כי הרבי כתב יותר בשפה שהיא שפה של תורה, שפה שצריך קצת להכיר אותה ולהכיר את המונחים והמושגים. הספר הזה נכתב בשפה שכל קורא עברית יכול לקרוא ולהבין וליהנות.
יואב גינאי: תשובות לשאלות החיים, הרבי מלובביץ'. מנחם ברוד, אני מאוד מודה לך, עורך הספר הזה.
מנחם ברוד: תודה לך. שבת שלום. יואב גינאי: להתראות, שבת שלום.
האזינו:
● לא מצליחים להאזין? לחצו כאן
מנחם ברוד: בוקר טוב. יואב גינאי: אתה עורך הספר ועורך ההוצאה לאור של צעירי חב"ד. הספר הזה יצא אגב בהוצאת ידיעות ספרים.
מנחם ברוד: אכן.
יואב גינאי: הוא כבר הפך להיות פופולרי, נכון?
מנחם ברוד: כן, הוא הפך לרב מכר.
יואב גינאי: לרב מכר, איך אתה מסביר את זה? מה סוד הפופולריות של הספר הזה ושל האיגרות האלה של הרבי מלובביץ'?
מנחם ברוד: יש כאן תופעה מעניינת. הרבי מלובביץ' היה אדם עסוק. היו לו כמה דברים לעשות בחייו. ואף על פי כן הוא טרח לענות לרבבות, אולי אפילו יותר, של פונים מכל העולם, מכל מיני שפות, שכתבו לו וביקשו תשובות לשאלות, החל משאלות של אמונה והשקפת עולם ועד שאלות אישיות, התמודדות עם כאב, עם דיכאון, עם אבל וכדומה. והוא טרח להשיב. אתה רואה כאן במכתבים שיש לפעמים תשובות שמשתרעות על ארבעה, חמישה ואפילו עשרה עמודים.
יואב גינאי: כן, בוא ניקח לדוגמה - למה אסור להדליק אור בשבת? מה עונה על כך הרב? מנחם ברוד: אז השאלה הזו מבוססת על הנחה שהאיסור להדליק אור בשבת נובע מפני שפעם הדלקת אש הייתה כרוכה במאמץ וביגיעה והיום עושים את זה בקלות - בלחיצה קלה על המתג. אז הרבי אומר שהנחת היסוד הזו פשוט לא נכונה, כי גם בימי קדם, אפילו בימי המצרים, היו טכניקות נורא פשוטות להדליק אור, והסיבה שנאסר עלינו להדליק אש היא לא מפני שזה קשה ושזה כרוך במאמץ...
יואב גינאי: אבל יש שעון של שבת ויש גוי של שבת שהם עושים את העבודה.
מנחם ברוד: זה בסדר, זה בסדר. כל עוד אתה בשבת נמצא בספירה אחרת, בעולם אחר, שבו אתה לא עוסק בעשייה ובחיבור עם העולם ואתה נמצא בעולם רוחני אחר.
יואב גינאי: זאת שאלה שהיא, בוא נגיד, יחסית פשוטה. אבל למשל שואל אלי ויזל את הרבי מלובביץ' - היכן היה אלוקים בשואה?
מנחם ברוד: כן, וזה מכתב ארוך שהרבי משיב לו. קודם כל, הוא לא מנסה להסביר. ואנחנו רואים את זה לכל אורך הקו, שבעיניו השואה צריכה להישאר כזעקה, זעקה שאנחנו זועקים לקדוש ברוך הוא ואנחנו ממשיכים את המסורת שלמעשה התחילה ממשה רבנו שעמד וזעק - למה הרעותה לעם הזה? אנחנו לא חייבים שיהיו לנו תשובות לכל דבר. ואנחנו לא חייבים גם כן להבין את דרכי הבורא. אבל הרבי לוקח את השואה למקומות אחרים. למשל , הוא מלמד אותנו שדווקא השואה מראה מה יכול לקרות לעם אינטליגנטי, עם שוחר תרבות, כשאין לו את העוגנים של מוסר אמיתי, לאן הוא יכול להידרדר.
יואב גינאי: אז הוא כן מסביר באיזשהו מקום.
מנחם ברוד: הוא לא מסביר הסבר למה הגיעה לנו שתקרה השואה. הוא רק אומר לנו שהשואה היא תמרור אזהרה, שגם עם חכם ונבון ומשכיל יכול להתדרדר למחוזות מאוד שפלים.
יואב גינאי: כן, אתה יודע, היו כל מיני פרשנויות, אני לא מתייחס לרבי מלובביץ', אבל של רבנים כאלה ואחרים שמסבירים כל מיני תופעות טבע כמו רעידות אדמה ומלחמות בשל כל מיני חטאים של כל מיני ציבורים בישראל.
מנחם ברוד: הוא ממש לא הלך בדרך הזאת. הוא לא ניסה מה שקרא להיות מנהל החשבונות של הקדוש ברוך הוא. הוא כן קרא, ואנחנו רואים את זה לכל אורך הקו - כשרואים משהו צריך לחשוב על כך, צריך לראות איזה מסר אני יכול ללמוד מזה כדי לשפר את החיים שלי. למשל : הוא לוקח את השואה למקום שהתשובה האמתית למזימה של היטלר, היטלר רצה להכחיד את עם ישראל, התשובה שלנו צריכה להיות - לבנות את עם ישראל, לדאוג שהעם היהודי יהיה עם גדול, עם חזק. למשל : הוא כותב לאלי ויזל שבניגוד למחשבה שאחרי השואה אין טעם להקים משפחה, להפך - הקמת המשפחה היא התשובה האמיתית, היא הניצחון האמיתי שלנו על רצונו של היטלר להכחיד אותנו.
יואב גינאי: אז יש פה שאלות למשל איך מתגברים על דיכאון - והוא לא ממליץ על ציפרלקס.
מנחם ברוד: ממש לא. הרבי נותן גישה מאוד אופטימית ואולי גם זה סוד קסמו של הספר הזה שרואים...
יואב גינאי: תחשוב טוב - יהיה טוב. ככה הוא אומר. פשוט ככה.
מנחם ברוד: כן, תחשוב טוב - יהיה טוב. תגרש את המחשבות השליליות. הוא גם מדבר על הצורך להכיר בטוב. הרבה אנשים יש להם כל כך הרבה טוב והם מרירים, והם מסתכלים על חצי או רבע הכוס הריקה. תסתכל על כל הדברים הטובים, תכיר בטוב. זה עצמו ישמש כלי לברכה שישרה עליך.
יואב גינאי: אני מבין שמה שמדהים באמת ב-30 הספרים האלה שאני מניח שהם נמצאים בכל בית של חסיד חב"ד, שהולכים אל הספרים האלה כמעט בכל שאלה אני מבין, שולפים וכמעט עושים איזה סוג של אן-דן-דינו. מוציאים את הספר, פותחים אותו במקום כלשהו ופתאום צצה לה התשובה. זה נכון?
מנחם ברוד: יש כאלה שמשתמשים בשיטה הזו ויש אחרים שמחפשים, יש מפתח עניינים, כשיש לך שאלה, אתה מנסה לראות מה הרבי כתב על השאלה הזאת, ולא בצורה של אן-דן-דינו, שאז אתה בעצם מבקש שמן השמים ינחו אותך אלא אתה מחפש תשובה לשאלה. מה שמיוחד בספר הזה, שכאן כל המכתבים למעשה תורגמו לעברית עכשוויות. הספר הזה לא נועד לחסידי חב"ד.
יואב גינאי: הוא נערך בשפה יותר עכשוויות.
מנחם ברוד: בשפה שיותר מובנת לכל אלה
יואב גינאי: הוא יותר קומוניקטיבי היום
מנחם ברוד: כן, לקורא הישראלי הרגיל, כי הרבי כתב יותר בשפה שהיא שפה של תורה, שפה שצריך קצת להכיר אותה ולהכיר את המונחים והמושגים. הספר הזה נכתב בשפה שכל קורא עברית יכול לקרוא ולהבין וליהנות.
יואב גינאי: תשובות לשאלות החיים, הרבי מלובביץ'. מנחם ברוד, אני מאוד מודה לך, עורך הספר הזה.
מנחם ברוד: תודה לך. שבת שלום. יואב גינאי: להתראות, שבת שלום.
האזינו:
● לא מצליחים להאזין? לחצו כאן
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
