ספר חדש מאת הסופר הנודע הרב זלמן רודרמן יצא השבוע מתחת למכבש הדפוס והוא מופץ בימים אלו בחנויות הספרים.

שם הספר 'ילדים גיבורים' והוא מגולל את סיפוריהם המרתקים של שמונה ילדים ונערים שגילו גבורת-רוח יהודית מיוחדת.

בין 272 עמודי הספר, סיפורים מאזורים גיאוגרפיים ותרבותיים שונים דוגמת רוסיה, ברזיל, הונגריה, תימן וצרפת. "שמונה עלילות אמיתיות על גיבורים צעירים בני זמננו", נכתב בחזית הספר.

"שוחחתי אישית עם גיבורי הספר או עם קרוביהם", אומר הרב רודרמן, המבקש להדגיש את הערך המוסף של הספר החדש. "לא מדובר אך ורק בסיפורים מרגשים בעלי תוכן חינוכי, אלא גם בסיפורים שבכל אחד מהם מוטיב תיעודי", הוא אומר.

עוד מוסיף ואומר המחבר, כי "העובדה שגיבורי הספר הינם ילדים ונערים, מעוררת באופן טבעי בלב הקוראים שהם בני גילם, מידה יתרה של הזדהות עם הדמויות וכן הפנמה עמוקה יותר של המסרים". את הספר ניתן להשיג בחנויות המובחרות וברשת חנויות פלדהיים. הפצה ראשית, 'חיש'.

הֵם קָרְאוּ לִי שַׁארְל סֶמוּל

1. הַגֶּרְמָנִים בָּאִים

שָׁלוֹם לָכֶם.

שְׁמִי הוּא קַלְמָן שְׁמוּלֶבִיץ. אֲנִי מִתְגּוֹרֵר בִּשְׁכוּנַת 'בַּיִת וָגַן' בִּירוּשָׁלַיִם וְהַסִּפּוּר שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם הוּא סִפּוּרִי הָאִישִׁי. סִפּוּר שֶׁרַע וְטוֹב וְעֶצֶב וּתִקְוָה מְשַׁמְּשִׁים בּוֹ בְּעִרְבּוּבְיָה. זֶהוּ סִפּוּר עַל יֶלֶד (כְּלוֹמַר, עָלַי...) בִּתְקוּפַת מִלְחֶמֶת-הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה. יֶלֶד שֶׁאִבֵּד אֶת שְׁנֵי הוֹרָיו, הִתְגַּלְגֵּל לְבַדּוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְכִמְעַט אָבַד, חָלִילָה, לָעָם הַיְּהוּדִי. אֲבָל בָּרוּךְ ה', זֶה לֹא מָה שֶׁקָּרָה, כְּפִי שֶׁאַתֶּם בְּוַדַּאי מְבִינִים וּכְפִי שֶׁתּוּכְלוּ לִקְרֹא בַּפְּרָקִים הַבָּאִים.

*

כְּבֵן חָמֵשׁ הָיִיתִי כְּשֶׁפָּרְצָה הַמִּלְחָמָה (בְּסוֹף שְׁנַת תרצ"ט). מֵרֶגַע זֶה וָהָלְאָה נֶהֶפְכוּ חַיַּי לְמַסֶּכֶת אֲרֻכָּה שֶׁל בְּרִיחָה, שֶׁל מַעֲבָר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְשֶׁל אֵין-סְפֹר חֲוָיוֹת מַסְעִירוֹת. זֹאת גַּם כַּנִּרְאֶה הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁמֵּחָמֵשׁ שְׁנוֹת חַיַּי הָרִאשׁוֹנוֹת אֵין לִי שׁוּם זִכְרוֹנוֹת. לֹא גַּן-יְלָדִים, לֹא שִׁירִים וְלֹא מִשְׂחָקִים. אֲפִלּוּ אֶת פְּנֵי הוֹרַי הָאֲהוּבִים אֲנִי מַכִּיר רַק מִתְּמוּנוֹת. כָּל הַיֶּתֶר – נִמְחַק.

נוֹלַדְתִּי בְּד' בְּאִיָּר תרצ"ה בָּעִיר אַנְטְוֶרְפֶּן שֶׁבְּבֶלְגְיָה. הָיִיתִי בֵּן יָחִיד לְהוֹרַי, ר' אַרְיֵה וְחַיָּה שְׁמוּלֶבִיץ, חֲסִידֵי גּוּר. זִכְרוֹנִי הָרִאשׁוֹן, אַף הוּא עָמוּם לְמַדַּי, הוּא שֶׁל בְּרִיחָה. אֲנָשִׁים – כַּנִּרְאֶה יְהוּדִים – גּוֹדְשִׁים רַכָּבוֹת וּבוֹרְחִים מִבֶּלְגְיָה לְצָרְפַת. תְּחוּשָׁה שֶׁל פַּחַד מִלְּאָה אֶת חֲלַל הָאֲוִיר וְהַכֹּל סָבִיב הָיָה בִּתְזוּזָה מַתְמֶדֶת. כְּבִישִׁים, עֲגָלוֹת, רַכָּבוֹת, מִשְׁפָּחוֹת מִטַּלְטְלוֹת עֲמוּסוֹת בַּחֲבִילוֹת. לֹא-פַּעַם כְּשֶׁעָבַרְנוּ עַל גְּשָׁרִים, הָיוּ הַמְּבֻגָּרִים אוֹמְרִים זֶה לָזֶה, כִּי "בְּתוֹךְ שָׁעוֹת אוֹ יָמִים יֻפְצְצוּ הַגְּשָׁרִים הַלָּלוּ וְלֹא יִהְיֶה אֶפְשָׁר עוֹד לַחְצוֹתָם".

בְּאִיָּר ת"ש (קְצָת יוֹתֵר מֵחֲצִי שָׁנָה לְאַחַר פְּרוֹץ הַמִּלְחָמָה) פָּלְשׁוּ הַגֶּרְמָנִים לְבֶלְגְיָה. אֲנַחְנוּ כְּבָר הָיִינוּ אָז בְּצָרְפַת. הַתַּחֲנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה בָּעִיר בּוֹרְדוֹ שֶׁבִּדְרוֹם-מַעֲרַב הַמְּדִינָה. שִׁכְּנוּ אוֹתָנוּ בְּ'שַׁאטוֹ', מִבְצָר עַתִּיק שֶׁיָּצָא מִכְלַל שִׁמּוּשׁ וְכָעֵת שִׁמֵּשׁ אֶת הַמֶּמְשָׁלָה לְשִׁכּוּן פְּלִיטִים מִמְּדִינוֹת שְׁכֵנוֹת. גַּן גָּדוֹל עָטַף אֶת הַ'שַּׁאטוֹ' וְהַפְּלִיטִים עָסְקוּ כָּל הָעֵת בְּתִכְנוּן צַעֲדֵיהֶם לֶעָתִיד. יִסְּעוּ לְפֹה, יִסְּעוּ לְשָׁם; כָּל מִינֵי תָּכְנִיּוֹת – רֻבָּן דִּמְיוֹנִיּוֹת. רַבִּים מֵהֶם דִּבְּרוּ עַל הַפְלָגָה בָּאֳנִיָּה לְ...אָמֶרִיקָה!

אַחֲרֵי כַּמָּה חֳדָשִׁים הִגִּיעוּ יוֹם אֶחָד מַשָּׂאִיּוֹת וְהֶעֱמִיסוּ אוֹתָנוּ וְאֶת חֲפָצֵינוּ הַמְּעַטִּים. נִלְקַחְנוּ לְמַחֲנֵה-מַעֲצָר שֶׁנִּקְרָא 'גּוּרְס', בִּדְרוֹם צָרְפַת, לֹא הַרְחֵק מֵהַגְּבוּל עִם סְפָרַד. שֻׁכַּנּוּ בִּצְרִיפִים אֲרֻכִּים – גְּבָרִים לְחוּד וְנָשִׁים וִילָדִים לְחוּד.

חַיָּלִים, בְּהַנְהָגַת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה הַטָּרִי שֶׁל צָרְפַת, אֶנְרִי פִילִיפּ פֶּטֶן שָׁמְרוּ עָלֵינוּ. פֶּטֶן נִכְנַע לַגֶּרְמָנִים וְאַף חָתַם אִתָּם עַל הֶסְכֵּם לְשִׁתּוּף-פְּעֻלָּה. הַתְּנָאִים בַּמַּחֲנֶה הָיוּ קָשִׁים לְמַדַּי.

אַבָּא שֶׁלִּי עָבַד בִּפְלֻגַּת-עֲבוֹדָה שֶׁעָלֶיהָ נִצְּחוּ חַיָּלָיו שֶׁל פֶּטֶן. אֲנָשִׁים רַבִּים מֵתוּ בַּמַּחֲנֶה מִזִּקְנָה, מִמַּחֲלוֹת וּמִתְּנָאֵי אֹכֶל וְנִקָּיוֹן גְּרוּעִים. עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל אַבָּא הָיְתָה לְהָבִיא אוֹתָם לִקְבוּרָה. תַּפְקִידוֹ זֶה הִקְנָה לוֹ זְכֻיּוֹת מְיֻחָדוֹת. בֵּין הַשְּׁאָר הִתְאַפְשֵׁר לוֹ לָצֵאת מִדֵּי פַּעַם מִתְּחוּמֵי הַמַּחֲנֶה, לְאֵי-אֵלּוּ יָמִים. אֲנַחְנוּ – כְּלוֹמַר אִמִּי וַאֲנִי – שִׁמַּשְׁנוּ 'בְּנֵי עֲרֻבָּה' בִּידֵי הַצָּרְפָתִים, לְכָךְ שֶׁאַבָּא יַחְזֹר וְלֹא יִבְרַח...

לְאַבָּא הָיוּ אָחוֹת וְגִיס שֶׁהִסְתַּתְּרוּ בְּעִיר מַרְסֵי. בְּאַחַת מִנְּסִיעוֹתָיו הִגִּיעַ אַבָּא לְדִירַת הַמִּסְתּוֹר שֶׁלָּהֶם. הוּא הֶחְזִיק בִּתְעוּדָה שֶׁהִתִּירָה לוֹ לָנוּעַ בְּחָפְשִׁיּוּת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, בְּעוֹד הֵם חַיוּ בְּפַחַד מַתְמִיד לְהִתָּפֵס. "מַדּוּעַ לֹא תִּשָּׁאֵר כָּאן", שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַדּוֹדָה, "הֲרֵי פֹּה אַתָּה חָפְשִׁי וּבַמַּחֲנֶה אַתָּה אָסִיר?!". אֲבָל אַבָּא אֲפִלּוּ לֹא הָיָה מוּכָן לִשְׁקֹל אֶת הָרַעְיוֹן. "בַּמַּחֲנֶה יֵשׁ לִי אִשָּׁה וְיֶלֶד; לֹא אֶעֱזֹב אוֹתָם", אָמַר.

בְּאוֹתָהּ עֵת פָּעֲלוּ בְּאֵירוֹפָּה אִרְגּוּנִים יְהוּדִיִּים שׁוֹנִים, שֶׁבִּקְּשׁוּ לְסַיֵּעַ לַפְּלִיטִים שֶׁנִּמְלְטוּ מֵהַמְּדִינוֹת שֶׁנִּכְבְּשׁוּ עַל-יְדֵי הַגֶּרְמָנִים. אִרְגּוּנִים אֵלּוּ הִצְלִיחוּ לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַצָּרְפָתִיִּים לְשַׁחְרֵר מֵהַמַּחֲנֶה שֶׁבּוֹ הֻחְזַקְנוּ – אֶת הַיְּלָדִים. וְכָךְ, יוֹם אֶחָד, עָזַבְנוּ אֶת הַמַּחֲנֶה, אֲנִי וְכַמָּה יְלָדִים נוֹסָפִים, מְלֻוִּים בְּמַדְרִיכָה. אֶת רֶגַע הַפְּרֵדָה מֵהוֹרַי – אֵינֶנִּי זוֹכֵר.

נָסַעְנוּ בַּדְּרָכִים עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְמוֹסָד יְהוּדִי שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה 'פָּלַאוָה-לָה-פְלוֹ'. הַמּוֹסָד שָׁכַן בְּעַיְרַת קַיִט בִּדְרוֹם-צָרְפַת, וְהָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל בּוֹ מִכְתָּבִים שֶׁנִּשְׁלְחוּ בַּדֹּאַר. גַּם אֲנִי קִבַּלְתִּי מֵהוֹרַי מִסְפַּר מִכְתָּבִים. דּוֹמַנִי כִּי בְּעֶזְרַת הַצֶּוֶת בַּמּוֹסָד אַף עָנִיתִי עַל מִכְתְּבֵיהֶם. אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהֵם הִתְעַנְיְנוּ בִּשְׁלוֹמִי וּבְעִקָּר רָצוּ לָדַעַת... "אֵיךְ הָאֹכֶל".

בְּשָׁלָב מְסֻיָּם הִפְסַקְתִּי לְקַבֵּל מִכְתָּבִים. לֹא הָלַכְתִּי לִשְׁאֹל אִישׁ מַדּוּעַ אֵינֶנִּי מְקַבֵּל יוֹתֵר מִכְתָּבִים. כַּנִּרְאֶה שֶׁעַל-אַף הֱיוֹתִי יֶלֶד, הֵבַנְתִּי הֵיטֵב שֶׁמַּשֶּׁהוּ רַע קָרָה לְהוֹרַי וְשֶׁיּוֹתֵר כְּבָר לֹא אֲקַבֵּל מֵהֶם מִכְתָּבִים.

לְאַחַר מִכֵּן עָבַרְתִּי לְמוֹסָד, יְהוּדִי גַּם-כֵּן, שֶׁנִּקְרָא 'מַאזֶ'לְיֶה'. הוּא שָׁכַן בְּמֶרְכַּז צָרְפַת, בְּמָקוֹם מְבֻדָּד מְאוֹד, הַרְחֵק מֵהַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי. אֲנִי זוֹכֵר כֵּיצַד מִדֵּי פַּעַם הָיוּ מוֹצִיאִים אוֹתָנוּ בִּקְבוּצוֹת, לְטִיּוּלִים קְצָרִים. כְּשֶׁהָיִינוּ חוֹזְרִים מִטִּיּוּלִים אֵלּוּ הָיְתָה תָּמִיד הַשְּׁאֵלָה שֶׁל הַחֲבֵרִים: "נוּ, כַּמָּה מְכוֹנִיּוֹת רְאִיתֶם בַּדֶּרֶךְ?". וְהַתְּשׁוּבָה כִּמְעַט תָּמִיד נָעָה בֵּין "שְׁתֵּי מְכוֹנִיּוֹת" לְ"שָׁלוֹשׁ מְכוֹנִיּוֹת". וְאִם רָאִינוּ גַּם מַשָּׂאִית, זוֹ כְּבָר הָיְתָה סִבָּה שֶׁל מַמָּשׁ לְהִתְרַגְּשׁוּת...

לֹא הַרְחֵק מִ'מַּאזֶ'לְיֶה' שָׁכְנָה חַוָּה לְגִדּוּל חַיּוֹת. אֲנִי זוֹכֵר זֹאת מִשְּׁתֵּי סִבּוֹת. רֵאשִׁית, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיוּ שׁוֹחֲטִים אוֹתָן הֵן הָיוּ מַשְׁמִיעוֹת נְאָקוֹת נוֹרָאִיּוֹת שֶׁהִגִּיעוּ לְאָזְנֵינוּ. וְשֵׁנִית, מִפְּנֵי שֶׁלְּעִתִּים הָיִינוּ מִתְגַּנְּבִים לַחַוָּה וְסוֹחֲבִים מֵהָאֹכֶל שֶׁהוּכַן לְבַעֲלֵי-הַחַיִּים – כְּמִין קְרֶקֶרִים יְשָׁנִים וַעֲבֵשִׁים. אִי-אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁבַּמּוֹסָד שָׂרְרוּ תְּנָאֵי רָעָב, אֲבָל הָאֹכֶל שָׁם אַף-פַּעַם לֹא הִסְפִּיק לָנוּ וְהַקְּרֶקֶרִים הַלָּלוּ נֶחְשְׁבוּ אֶצְלֵנוּ לְסוּג שֶׁל מַמְתָּק.

לְאַחַר כְּשָׁנָה שָׁמַעְנוּ יוֹם אֶחָד רַעַשׁ וַהֲמֻלָּה וְרָאִינוּ מִמֶּרְחָק שַׁיָּרוֹת שֶׁל כְּלֵי-רֶכֶב נָעוֹת עַל הַכְּבִישׁ. מִפֶּה לְאֹזֶן עָבְרָה הַלְּחִישָׁה – "הַגֶּרְמָנִים בָּאִים"...

לְמָחֳרָת הוֹפִיעוּ בְּשַׁעֲרֵי הַמּוֹסָד קְצִינִים גֶּרְמָנִים. הֵם דִּבְּרוּ עִם הַמְּנַהֲלִים וְהָלְכוּ. יוֹם לְאַחַר מִכֵּן נִקְרֵאנוּ לְהִתְיַצֵּב, אֶחָד-אֶחָד, בְּמִשְׂרְדֵי הַהַנְהָלָה. זֶה הָיָה מְאוֹד חָרִיג, מִפְּנֵי שֶׁמִּיּוֹם כְּנִיסָתִי לַמּוֹסָד לֹא חָצוּ רַגְלַי אֶת מִפְתַּן חֲדַר הַהַנְהָלָה.

נִכְנַסְתִּי לַמִּשְׂרָד וְאָז אָמְרוּ לִי שְׁנֵי דְּבָרִים: "דָּבָר רִאשׁוֹן, מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה שִׁמְךָ אֵינֶנּוּ שַׁארְל (כִּנּוּי בְּצָרְפָתִית לְקַלְמָן) שְׁמוּלֶבִיץ, אֶלָּא שַׁארְל סֶמוּל". וְ"דָבָר שֵׁנִי, מָחָר אַתָּה עוֹזֵב אֶת הַמּוֹסָד".

עוֹד לֹא יָדַעְנוּ אָז עַל הַשּׁוֹאָה וְעַל מְמַדֵּי הַהַשְׁמָדָה שֶׁל הַיְּהוּדִים עַל-יְדֵי הַגֶּרְמָנִים יִמַח-שְׁמָם, אֲבָל בְּהֶחְלֵט הֵבַנּוּ שֶׁהַגֶּרְמָנִים 'אֵינָם יְדִידֵינוּ'. גַּם עַכְשָׁו לֹא נִזְדַּקַּקְתִּי לְהֶסְבֵּרִים רַבִּים מִדַּי. קָלַטְתִּי הֵיטֵב אֶת הָעוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי שְׁתֵּי הַהוֹדָעוֹת שֶׁל הַהַנְהָלָה. הֵבַנְתִּי שֶׁאִם אֶפֹּל בִּידֵיהֶם שֶׁל הַגֶּרְמָנִים וְהֵם יֵדְעוּ שֶׁאֲנִי יְהוּדִי – רַע וָמַר יִהְיֶה גּוֹרָלִי.

לְמָחֳרָת יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ, מַדְרִיכָה וַחֲמִשָּׁה יְלָדִים.