קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







מאחורי הקלעים של שיפוץ "המקווה של זושא" ● תיעוד מיוחד
(יום חמישי, ד' אייר תשע''ו)
התרגשות גדולה ניכרה על פני המשתתפים בערב פסח, כשהמד"א הרב מאיר אשכנזי פתח את ברז ההשקה לבור הטבילה החדש ב"מקווה של זושא" בבית-הכנסת 'בית מנחם' בכפר-חב"ד ● היה זה רגע מרגש, מסכם חודשים של עשייה קדחתנית, שהביאו לשיפוץ ובנייה כמעט מחדש של מקווה מפואר לרווחת תושבי הכפר ומבקריו ● איך הפרוייקט התבצע? אחד הגבאים מספר על מאחורי הקלעים וגם על החסיד הבלתי נשכח ר' זושא ריבקין ע"ה - שעל שמו נקרא המקווה - שחפר את המקווה בידיו ממש ומעניק גם כיום השראה למתפללי בית הכנסת של הרבי ● וגם: תיעוד וידאו מרגע ההשקה ● מגזין שישי  המקווה של זושא
משה בן-חיים

הנוכחים בחנוכת המקווה המשופץ של זושא בערב פסח, חשו שותפים לעוד פיסת היסטוריה הקשורה ל"בית הכנסת של הרבי" - 'בית מנחם' בכפר-חב"ד, ולמי שהקים את בית הכנסת ו'חי' אותו בכל רגע: החסיד הבלתי נשכח ר' זושא ריבקין. הוא ואחיו ר' חיים ע"ה, הקימו וטיפחו את בית הכנסת במשך שנים רבות. כעת, עם שיפוץ המקווה, חשו הכל בסגירת מעגל והמשך פעולותיו של זושא שבנה במו ידיו את המקווה מתחת לבית הכנסת.


סגירת מעגל בשיפוץ ה'מקווה של זושא': במעמד ההשקה בערב פסח (צילום: עדכוני חב"ד)

גבאי בית הכנסת: ר' יוסף ריבקין, ר' בנימין ריבקין, ר' מאיר שמחה חן, ר' יוסף אבוהב, ר' מני אדרעי.

לאחר האירוע החגיגי, רצינו לשמוע על ההיסטוריה של המקווה ושוחחנו עם אחד הגבאים.  "זושא", הוא מספר, "כל מה שעניין אותו, זה הרב'ה. הוא היה חסיד אמיתי. הוא רצה לבנות מקווה לרבי, פשוט כך. כשהוא בנה את המקווה מתחת ליסודות בית מנחם, הוא שמר בור טבילה אחד סגור במשך הרבה שנים, במיוחד עבור הרבי".

"זושא חפר בידיים"

"זושא חפר את כל הקומה למטה, ממש בידיים. הוא הוציא חסכונות, ואפילו הייתי אומר, עשה קצת נגד הרצון של חלק מהגבאים, 'לכתחילה אריבער'. לקח טוריה וחפר בעצמו! אני ראיתי במו עיני!


"חפר את המקווה בידיים": זושא ריבקין ע"ה, בתמונה אופיינית ליד בית הכנסת בית מנחם

"לזושא היה שני דברים בחיים: רבי ו'בית מנחם' - שזה בעצם המשך של הרבי. המקווה נבנה לראשונה בידי זושא כאמור, לפני יותר מעשרים שנה. אחר כך נבנה גם ביכנ"ס, מה שמכונה היום 'זושא שול'".

מה הביא אתכם להחלטה ללכת על שיפוץ המקווה החדש?

"לאחר שנים, המקווה כבר היה נראה לא טוב. אנשים מגיעים מבחוץ להתפלל בכפר חב"ד ונכנסים גם למקווה. שיפוץ כה גדול ויסודי, דרש סכום לא מבוטל. בהשתדלות של כמה מהמתפללים ששינסו מותניים ועשו כמה דברים בעצמם, הוקל מאוד מאוד על עלות הבניה.

"בתוך זמן קצר, שופץ המקווה מהיסוד. מי שזוכר איך הכל היה נראה, פשוט לא יזהה - בתמונות המצורפות - שמדובר באותו מקווה. מקלחות מפוארות וכמובן בור המקווה שנבנה ממש מחדש. הגבאים המסורים, הגיעו להחלטה לסיים את השיפוץ כמה שיותר מהר, למנוע את כיתות הרגליים של המתפללים בכל בוקר לעבר המקווה המרכזי בכפר.

"כשהגיעו לשלב הביצוע, עלתה שאלה: כפי שסיפר לנו קודם הגבאי, ר' זושא שמר בור טבילה אחד לרבי. כשמדובר במשהו של זושא, אף אחד לא רוצה לגעת. אבל מצד שני, זושא בשנים האחרונות פתח את הבור השני בשבתות. לבסוף הוחלט: מה שיש היום, רק בור אחד פתוח, כך גם ישאר...




תמונות משלבי הבנייה של המקווה

"הלכנו בצורה ברורה עם הרצון של זושא - לבטל היצר הרע למי שלא רוצה ללכת למקווה", מספר לנו הגבאי, "למקווה כזו מפוארת – אין סיבה שלא להגיע"...

מה הייתה התחושה שלך בעת חנוכת המקווה?

"התרוממות הרוח, שב"ה אנו מצליחים צעד אחר צעד לעשות ביכנ"ס כמו שהרבי רצה. ידוע הסיפור שכשבנו האחים זושא וחיים את בית הכנסת, הם באו לרבי לבקש אישור לקרוא לבית הכנסת על שמו. עד אז לא היה שום מוסד או מבנה ע"ש הרבי.

"הרבי בתגובה, אמר להם: 'אם כך, זה חייב להיות מפואר'... בגלל אמירה זו של הרבי, ציפו את כל בית הכנסת בשיש, שעלה להם יותר מכל הבניין כולו...

"תנופת הבנייה וסידור בית הכנסת לא פוסחת גם על בית הכנסת כולו. תאורה חדשה, ספריות, לוחות אלקטרוניים עם לוח שיעורים וזמנים מפארים את בית הכנסת, בזכות פעילות הגבאים יחד עם מתנדבים ונדבנים".

לאן נעלמו האיורים?

כותב השורות – שלא מתגורר כיום בכפר - התפלל לאחרונה ב'בית מנחם', ונוכח לראות שהציורים בתקרת הכיפה של בית הכנסת, נעלמו. וזה מה שהוא שמע מהגבאים:

"כשבנו את בית הכנסת, הביאו צייר בעל שם לפאר את בית ה' ולצייר בתקרת הכיפה (המרובעת) למעלה, את הפסוק המפורסם מפרקי אבות: 'הווה עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי' וגו'. הציורים אכן היו מרהיבי עין והוסיפו הדר לבית הכנסת. אולם הרבי, הביע מורת רוח מכך. ר' זושא ור' חיים שאלו את הרבי, האם להסיר את הציורים? ואז הרבי ענה: 'כיוון שעשו, לא למחוק'.

"הגבאי ממשיך ומספר, כי בשנים האחרונות היתה רטיבות בתקרה, וכשהגיע הזמן לצבוע מחדש, לא חידשו את הציורים מהסיבה הנ"ל. אז כעת, מי שמגיע להתפלל בבית מנחם ולא מוצא את הציורים רווי הנוסטלגיה, יבין כעת את הרקע לדברים"...

מה זושא היה בשבילך?

"חסיד ומקושר בכל נימי נפשו לרבי, ועוסק בצרכי ציבור באמונה".

מה דעתך על השינוי הגדול בכפר חב"ד, עם 'זושא שול' ועוד רבים שנפתחו לאחרונה?

"דברים מבורכים מאוד שגורם לאברכים להרגיש מקושרים ולא אורחים. עקב כך, העניין גם מתבטא במחויבויות שלהם, בהליכה בדרך רבותינו נשיאינו, בהנהגה חסידית, בשיעורים ובהתוועדויות".

רגעי ההשקה של המקווה המחודש. צפו בקטעי הוידאו:




המקווה המפואר לצד עבודות השיפוץ (צילומים: COL)
המקווה המפואר לצד עבודות השיפוץ (צילומים: COL)



| הסר תמונה


| הסר תמונה


| הסר תמונה


| הסר תמונה



| הסר תמונה


| הסר תמונה


| הסר תמונה


| הסר תמונה



| הסר תמונה


| הסר תמונה


| הסר תמונה


| הסר תמונה



| הסר תמונה
הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


1. דאס איז מיין שול
(2016-05-12 21:28:55)
כשר' נחמי'ה ליס ע''ה השמש של בית מנחם הי'ה אצל הרבי ביחידות .וסיפר לרבי שהוא מנקה את המקוה ואת הבית כנסת . הרבי הניח את ידו הקדושה על לבו הקדוש ואמר '' דאס איז מיין שול '' ורואים כל יום את ברכתו של הרבי גם במהפכה הרוחנית שיעורי תורה התוועדויות בשבת עם משפיעים ואורחים מיוחדים
2. ראיית העתיד
(2016-05-13 03:19:47)
עוד נקודה מעניינת, בשביל כפר חב"ד של תשל"ז - בית כנסת בסדר גודל של בית מנחם היה ענק. אנשים הסתכלו על חיים וזושא כמשוגעים שרוצים לבנות היכל אדיר בשביל קומץ תושבים של איזור הרכבת והישיבה. כשזושא נסע והביא לרבי את השרטוטים של בית מנחם הרבי אמר שהבניין יכול להיות גדול עוד יותר.. כיום כשבית הכנסת בשבתות צר מהכיל אפשר להבין זאת


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן