שיחה לשבת חנוכה – מקץ

הרב מאיר אליטוב

בנוסח תפילת "על הניסים" ישנו דבר תמוה לכאורה והסברו של שופך הרבי אור חדש על משמעותו ותכנו האמיתי של החג. כידוע, מקום הדלקת המנורה הוא בהיכל פנימה ומדוע נאמר בתפילת "על הניסים" "והדליקו נרות בחצרות קדשך".

ותירץ ה"חתם סופר" שהואיל וההיכל היה מלא גילולים והדלקת המנורה כשרה בזר, היטב הכהן את נרות המנורה בהיכל ואח"כ הוציאוה לעזרה והדליקוה ולכן נאמר "בחצרות קדשך".

אלא שתירוצו אינו עולה בקנה אחד עם נוסח התפילה "...ופינו... וטיהרו... והדליקו.." שממנו משמע בפירוש שההדלקה היתה אחרי פינוי הגילולים וטיהור המקדש. ועוד, שבפשטות טימאו היוונים את כל המקדש כולל העזרה והחשמונאים "טהרו את מקדשך" היינו כל המקדש.

ובנוסף לכך הלא נאמר "בחצרות קדשך" ואם אכן הדליקו בעזרה היה מתאים להכתב והדליקו נרות בעזרה או בחצר קדשך וא"כ מהם "חצרות קדשך" האמורות בתפילת "על הניסים".

ומסביר הרבי שהנרות האמורות בתפילת על הניסים אינם נרות המנורה אלא נרות אחרים שהודלקו כדי להלל את ה' כמאמר הנביא ישעי' "באורים כבדו ה'" ממנו למדו הפוסקים הלכה לגבי נרות בבית הכנסת.

אלא, שאם כך יוצא שנס המנורה לא הוזכר כלל בתפילת "על הניסים" ואפילו לא ברמז וצריך להבין מדוע ובפרט שמהגמ' במסכת שבת משמע בפירוש שכל קביעת החג נעשתה לזכר נס השמן ולא על הניצחון במלחמה.

וההסבר הוא: מלחמת היוונים היתה כל כולה מלחמה כנגד דת ישראל שמטרתה לעקור את הקשר הפנימי והעמוק שבין ישראל לאביהם שבשמים – "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל" וכל המלחמה לא הייתה אלא לשם מטרה זו.

לכן עשה ה' את נס החנוכה דווקא בשייכות למנורה, הגם שבחנוכה חנכו גם את שאר כלי המקדש שטימאו היוונים. כי שלהבת הנר מבטאת יותר מכל דבר אחר את הרוחניות שהרי בשלהבת אין ממשות כמו בכל דבר גשמי אחר שבעולם ולכן היא המבטאת את ניצחון דת ישראל בידי החשמונאים.

זו גם הסיבה מדוע מכל עשרת הנסים שהיו במקדש באורח קבע, רק על נס הנר המערבי אמרו חז"ל שהוא "עדות לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל" כי אור גשמי בעולם מסמל את הרוחנית ואת השכינה שלמעלה מהבריאה ולכן דווקא הוא המבטא את המצאות השכינה ישראל.

מכאן מובן שעיקר הנס בחנוכה הוא נס השמן וכנגדו תקנו חז"ל הדלקת נרות חנוכה אלא שצריך גם להודות על נס ניצחון המלחמה שיצרה את האפשרות להדלקת המנורה ולכן התקנו את ההודאה על המלחמה בתפילת "על הניסים" אבל עיקרו של חנוכה ותוכנו הפנימי הוא נס השמן שהוא הביטוי האמיתי, המדוייק והמוחלט לתוכנו המיוחד של חג החנוכה שכל עניינו ניצחון הרוחניות והשכינה שבישראל על הגשם והחומר שניסו היוונים להשליט ולהשריש בישראל.

שבת שלום וחג חנוכה שמח

ע"פ לקו"ש חלק כ"ה ע' 235