הרב שייע דייטש במרכז "שערי צדק" של חב"ד במוסקבה, רגיל לפניות במגוון נושאים, יהודיים, רפואיים וחברתיים.

לכן, כאשר נכנס למקום אדם כבן 50, הרב דייטש מיהר לברך אותו ולהציע לו עזרה מהמערך של שירותי המרכז, כגון טיפול רפואי, חלוקת מזון או סיוע כספי. כשהשיחה נמשכה, האיש סיפר שהוא מעולם לא הניח תפילין.

הרב דייטש הזמין אותו לבית הכנסת והציע לו לחגוג את בר המצווה שלו באותו רגע, ולהניח תפילין.

האיש הסכים והחל להתפלל, ואמר את "שמע ישראל" בכוונה גדולה.

לאחר התפילה, האיש התבקש למסור את שמו וכתובתו, ולמשמע הדברים, עברה צמרמורת בגבו של שליח חב"ד.

"שמי ארטיום שניאורסון", הוא אמר.

"כמו שניאורסון, המשפחה המפורסמת?" הרב דייטש שאל, בהתייחס לשם משפחתם של אדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש.

"כן", האיש ענה. "שמעתי על הרבי ויש לי תמונה שלו בבית שלי."

ארטיום שניאורסון אמר שאביו הוא ליאוניד, בנו של ישראל, בנו של ברוך, בנו של זלמן.

הרב דייטש הגיע למסקנה שהאיש הוא דור חמישי של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד הידוע כאדמו"ר הזקן ומחבר ספר התניא והשו"ע.

(יצויין, כי ישנם שניאורסון רבים שאינם קשורים כלל לאדמו"ר הזקן. כך היה הנאשם המרכזי לצד בייליס (במשפט בייליס) ששמו היה שניאורסון ולא היה לו קשר לאדמוה"ז, למרות שהאנטישמים ניסו כל העת לקשר).

המפגש המרגש הסתיים כשהרב דייטש נתן למר שניאורסון עותק של ספר התניא מתורגם לרוסית, כמו גם עותק של תהילים ברוסית.

"אני נשאר בקשר, ואלמד מהספרים היקרים הללו," אמר האיש בהתרגשות.