מערכת COL
|
יום ט"ו תמוז ה׳תשע״ה
02.07.2015
דאעש על הגדר: יש מה לדאוג? ● הפרשן ישראל קצובר משיב
הדרמה בסיני: בהתקפה מתוכננת של כוחות 'דאעש' לא הרחק מהגבול המצרי עם ישראל, נהרגו ונפצעו עשרות חיילים מצריים, ועמדות נכבשו ● האם נוצר איום חדש על ישראל? וגם: איך מתמודדים עם גל הטרור? הפתעה בגבול מצרים
ישראל קצובר (צילום: ברלה שיינר) על רקע פעילות צה"ל (צילום: דו"צ)
ראיין: משה בן חיים
יכולות הלחימה שמפגין דאעש בסיני מציבות אתגר חדש לצה"ל ואיום על ישראל. במתקפת הטרור ביום רביעי, עשרות חמושים תקפו עם כלי רכב משוריינים, טילים, ופצצות, עשרה מוצבים של צבא מצרים והרגו 50 חיילים ושוטרים ופצעו עשרות.
שלוחת ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) לקחה אחריות על מתקפת הטרור המשולבת בחצי האי המצרי.
משרד הביטחון הישראלי מסר כי לאור האירועים הביטחוניים בצפון סיני, מעבר כרם שלום נסגר לפעילות. גם מעבר ניצנה בגבול מצרים נסגר לתנועה, ותוגברה הכוננות בגבול.
כמה סימני שאלה לא פשוטים עולים מאפקט ההפתעה שגרמה המתקפה של תומכי דאעש לא הרחק מהגבול עם ישראל. האם המודיעין הצבאי המצרי הופתע ממנה, ומצורת הפעולה שנראית כמעט כמו של צבא סדיר? האם המודיעין הישראלי העביר אזהרה למצרים? או שמא גם הוא הופתע במידה זו או אחרת? ומה יקרה ח"ו ביום שצבא סדיר של תומכי דאעש יחצה את הגבול לעבר ישראל?
הפרשן הצבאי המוערך ישראל קצובר 'עושה סדר', ומסביר את מה שקורה בגיזרה המצרית:
"מספר גדול מאוד של כוחות המקורבים לדאעש, פתחו אמש במתקפה מתואמת על יעדים של צבא מצרים ב"א שייח זוויד" שנמצאת לא הרחק מרפיח והגבול עם רצועת עזה. בכלל, התקופה האחרונה מתוחה במצרים, על רקע ציון היום להפלת מורסי והאחים המוסלמים הקיצונים. שבוע זה החל בהתקפה של חמישה מטענים רבי עוצמה, כשאחד מהם כוון על התובע הכללי של מצרים, הישאם ברכאת, שנהרג מההתנקשות. הוא היה זה שתבע לדין את האחים המוסלמים.
יש לציין עוד, כי כשהביאו - שעות לאחר ההתנקשות - את נשיא מצרים לשעבר מורסי למשפט, הוא צעק את שמו של ברכאת, וסימן על צווארו כאומר: "הוא בן-מוות".
על רקע הדברים הללו, מה שקרה אמש, הוא מתקפה מתוכננת היטב של המקורבים לדאעש. הם תקפו 18-20 יעדים של צבא מצרים בצורה מתואמת. הם היו מצויידים במכשירי קשר, בטילים, משוריינים, ולאחר כיבוש עמדה מצרית הם פיזרו מוקשים מסביב, בצורת פעולה המזכירה צבא מאומן. נורה גם טיל נגד מסוק קרב מצרי, מה שמעיד על הציוד הצבאי המתקדם יחסית שיש ברשותם.
רואים כאן דגם של פעולת דאעש כמו בסוריה ועיראק. השאלה שנשאלת היא: איפה היה המודיעין המצרי ש'מתחת לאפו' מתאמן ומתכונן למלחמה צבא של דאעש, שמצהיר בגלוי על כוונתו להחליף את המנהיגות במצרים?
זה צריך להדאיג את ישראל?
היום הם נגד מצרים, מחר הם יבואו לישראל ח"ו. הגדר בגבול מיועדת נגד אזרחים, לא נגד צבא... כשרואים את ההתפשטות בתימן, לוב, סוריה, עיראק, מצרים מוטרדת, וגם ישראל.
כוחות דאע"ש בסיני (צילום מסך)
השאלה היא, האם ישראל ידעה על מה שקורה בגבול עם מצרים? ואם ידעה, האם דיווחה למצרים?
כדי לטפל ולהשיב את הסדר על כנו, מצרים צריכה להכניס כוחות גדולים מאוד לסיני, עד לסיום המערכה. (ההסכם עם מצרים, אינו מאפשר הכנסת כוחות משוריינים לסיני) מצרים כבר ביקשה זאת אמש מישראל, וישראל נענתה.
כמה זמן זה "עד לסיום המערכה?" – כאן אנו מגיעים לנושא היחסים בין ישראל למצרים, שכרגע הם מוגדרים טובים יחסית, בגלל אינטרסים בטחוניים משותפים.
בנתיים – אמש – מצרים סגרה הגבולות שלה עם עזה, והודיעה שתבדוק במה חמאס סייע לתומכי דאעש.
לפי ניתוח המצב בשטח, מדובר בזליגה של לוחמים מנוסי קרבות מסוריה שהגיעו למצרים, ומצרים מצידה תצטרך להלחם בנחישות רבה בתופעה המסוכנת.
בנתיים בישראל 'פוקחים עין' ומגבירים את הכוננות באיזור.
אי אפשר שלא להתייחס למצב הבטחוני בארץ. יש עלייה תלולה במקרי הפיגועים והתקפות הטרור הרצחניות. איך צה"ל מתמודד עם המצב החדש?
במערכת הביטחון יש מחלוקת איך להגדיר את המצב. בעבר, בצה"ל הגדירו שמלחמה של סכינים אבנים ובקתב"ים זו לא אינתיפדה. כך הגדירו, אז לא קוראים לזה אינתיפדה...
צה"ל והקצונה הבכירה מנסים לשכנע את הציבור מדוע הוא נכשל בחיסול הטרור. יש מאות פיגועים בחודש, קטנים או גדולים. מה שראינו לאחרונה הם פיגועים גדולים. אבנים, בקתב"ים, מטעני נפץ, סכינים. צה"ל מנסה להסביר שמדובר בפעולות יחידים ולא במשהו מאורגן. "אין מידע על ה'מפגע הבודד' שמחליט לקום ולעשות פיגוע. איך תדע על המפגע הבודד?" הם אומרים.
בתוך המערכת, משוכנעים שמדובר במשהו מאורגן 'מלמעלה' מהרשות הפלסטינית עצמה. היא הדוחפת, מסיתה ללא הרף במסגדים, בעיתונים ובכל אמצעי התקשורת שלהם.
זו התחמקות מאחריות.
אם רק נסתכל על ה-4-5 פיגעים האחרונים, כולם היו באיזור מאוד מסויים ליד בית אל – דולב.
ביום שישי, היה בחור מלוד נרצח הי"ד. היה את הירי ליד בית אל לאמבולנס, שהסתיים בנס ללא נפגעים. פיגוע רצחני שלשום בלילה, ושעה לאחר מכן היתה זריקת מטען נפץ וירי לכניסה לבית אל.
רצף האירועים במקום גיאוגרפי כה קטן מעיד על דבר אחד: יש חולייה מסוכנת שמסתובבת באיזור. כאן כבר לא מדובר על 'מפגע בודד'. כאן מדובר על חוליות מאומנות המסתובבות בשטח.
רק אמש, פרסם השב"כ על מעצר חוליית טרור של 40 אנשי חמס שתכננו לעשות פיגועים קשים.
אל תקרא לזה אינתיפדה – אך יש הסתה פרועה של הרשות. וכאשר מטיפים במסגדים ובתקשורת ללא הרף, זה הופך לאוירה טעונה באדים רעילים.
כדי להקים יחידות טרור מאומנות – צריך כסף. מהיכן מגיע הסיוע והאירגון של הטרור?
אמש, בתדרוך של תפיסת חוליית החמס, הוצג שק של זהב שהוברח ע"י חוליית חמס מרבת עמון לישראל. הם מכרו את הזהב, וזה היה מיועד למימון התארגנויות לפיגועים גדולים בישראל.
מה הסיבה שצה"ל לא 'קורא לילד בשמו', ונלחם מלחמת חורמה בטרור?
הצבא לא רוצה להלהיט את הרוחות ומשתדל ככל האפשר שלא 'לעשות רעש', ולהכנס יותר מידאי.
בסוף לא תהיה ברירה, אלא לעשות פעולה הרבה יותר משמעותית, ממה שנעשה עד היום".
יכולות הלחימה שמפגין דאעש בסיני מציבות אתגר חדש לצה"ל ואיום על ישראל. במתקפת הטרור ביום רביעי, עשרות חמושים תקפו עם כלי רכב משוריינים, טילים, ופצצות, עשרה מוצבים של צבא מצרים והרגו 50 חיילים ושוטרים ופצעו עשרות.
שלוחת ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) לקחה אחריות על מתקפת הטרור המשולבת בחצי האי המצרי.
משרד הביטחון הישראלי מסר כי לאור האירועים הביטחוניים בצפון סיני, מעבר כרם שלום נסגר לפעילות. גם מעבר ניצנה בגבול מצרים נסגר לתנועה, ותוגברה הכוננות בגבול.
כמה סימני שאלה לא פשוטים עולים מאפקט ההפתעה שגרמה המתקפה של תומכי דאעש לא הרחק מהגבול עם ישראל. האם המודיעין הצבאי המצרי הופתע ממנה, ומצורת הפעולה שנראית כמעט כמו של צבא סדיר? האם המודיעין הישראלי העביר אזהרה למצרים? או שמא גם הוא הופתע במידה זו או אחרת? ומה יקרה ח"ו ביום שצבא סדיר של תומכי דאעש יחצה את הגבול לעבר ישראל?
הפרשן הצבאי המוערך ישראל קצובר 'עושה סדר', ומסביר את מה שקורה בגיזרה המצרית:
"מספר גדול מאוד של כוחות המקורבים לדאעש, פתחו אמש במתקפה מתואמת על יעדים של צבא מצרים ב"א שייח זוויד" שנמצאת לא הרחק מרפיח והגבול עם רצועת עזה. בכלל, התקופה האחרונה מתוחה במצרים, על רקע ציון היום להפלת מורסי והאחים המוסלמים הקיצונים. שבוע זה החל בהתקפה של חמישה מטענים רבי עוצמה, כשאחד מהם כוון על התובע הכללי של מצרים, הישאם ברכאת, שנהרג מההתנקשות. הוא היה זה שתבע לדין את האחים המוסלמים.
יש לציין עוד, כי כשהביאו - שעות לאחר ההתנקשות - את נשיא מצרים לשעבר מורסי למשפט, הוא צעק את שמו של ברכאת, וסימן על צווארו כאומר: "הוא בן-מוות".
על רקע הדברים הללו, מה שקרה אמש, הוא מתקפה מתוכננת היטב של המקורבים לדאעש. הם תקפו 18-20 יעדים של צבא מצרים בצורה מתואמת. הם היו מצויידים במכשירי קשר, בטילים, משוריינים, ולאחר כיבוש עמדה מצרית הם פיזרו מוקשים מסביב, בצורת פעולה המזכירה צבא מאומן. נורה גם טיל נגד מסוק קרב מצרי, מה שמעיד על הציוד הצבאי המתקדם יחסית שיש ברשותם.
רואים כאן דגם של פעולת דאעש כמו בסוריה ועיראק. השאלה שנשאלת היא: איפה היה המודיעין המצרי ש'מתחת לאפו' מתאמן ומתכונן למלחמה צבא של דאעש, שמצהיר בגלוי על כוונתו להחליף את המנהיגות במצרים?
זה צריך להדאיג את ישראל?
היום הם נגד מצרים, מחר הם יבואו לישראל ח"ו. הגדר בגבול מיועדת נגד אזרחים, לא נגד צבא... כשרואים את ההתפשטות בתימן, לוב, סוריה, עיראק, מצרים מוטרדת, וגם ישראל.
כוחות דאע"ש בסיני (צילום מסך)
השאלה היא, האם ישראל ידעה על מה שקורה בגבול עם מצרים? ואם ידעה, האם דיווחה למצרים?
כדי לטפל ולהשיב את הסדר על כנו, מצרים צריכה להכניס כוחות גדולים מאוד לסיני, עד לסיום המערכה. (ההסכם עם מצרים, אינו מאפשר הכנסת כוחות משוריינים לסיני) מצרים כבר ביקשה זאת אמש מישראל, וישראל נענתה.
כמה זמן זה "עד לסיום המערכה?" – כאן אנו מגיעים לנושא היחסים בין ישראל למצרים, שכרגע הם מוגדרים טובים יחסית, בגלל אינטרסים בטחוניים משותפים.
בנתיים – אמש – מצרים סגרה הגבולות שלה עם עזה, והודיעה שתבדוק במה חמאס סייע לתומכי דאעש.
לפי ניתוח המצב בשטח, מדובר בזליגה של לוחמים מנוסי קרבות מסוריה שהגיעו למצרים, ומצרים מצידה תצטרך להלחם בנחישות רבה בתופעה המסוכנת.
בנתיים בישראל 'פוקחים עין' ומגבירים את הכוננות באיזור.
אי אפשר שלא להתייחס למצב הבטחוני בארץ. יש עלייה תלולה במקרי הפיגועים והתקפות הטרור הרצחניות. איך צה"ל מתמודד עם המצב החדש?
במערכת הביטחון יש מחלוקת איך להגדיר את המצב. בעבר, בצה"ל הגדירו שמלחמה של סכינים אבנים ובקתב"ים זו לא אינתיפדה. כך הגדירו, אז לא קוראים לזה אינתיפדה...
צה"ל והקצונה הבכירה מנסים לשכנע את הציבור מדוע הוא נכשל בחיסול הטרור. יש מאות פיגועים בחודש, קטנים או גדולים. מה שראינו לאחרונה הם פיגועים גדולים. אבנים, בקתב"ים, מטעני נפץ, סכינים. צה"ל מנסה להסביר שמדובר בפעולות יחידים ולא במשהו מאורגן. "אין מידע על ה'מפגע הבודד' שמחליט לקום ולעשות פיגוע. איך תדע על המפגע הבודד?" הם אומרים.
בתוך המערכת, משוכנעים שמדובר במשהו מאורגן 'מלמעלה' מהרשות הפלסטינית עצמה. היא הדוחפת, מסיתה ללא הרף במסגדים, בעיתונים ובכל אמצעי התקשורת שלהם.
זו התחמקות מאחריות.
אם רק נסתכל על ה-4-5 פיגעים האחרונים, כולם היו באיזור מאוד מסויים ליד בית אל – דולב.
ביום שישי, היה בחור מלוד נרצח הי"ד. היה את הירי ליד בית אל לאמבולנס, שהסתיים בנס ללא נפגעים. פיגוע רצחני שלשום בלילה, ושעה לאחר מכן היתה זריקת מטען נפץ וירי לכניסה לבית אל.
רצף האירועים במקום גיאוגרפי כה קטן מעיד על דבר אחד: יש חולייה מסוכנת שמסתובבת באיזור. כאן כבר לא מדובר על 'מפגע בודד'. כאן מדובר על חוליות מאומנות המסתובבות בשטח.
רק אמש, פרסם השב"כ על מעצר חוליית טרור של 40 אנשי חמס שתכננו לעשות פיגועים קשים.
אל תקרא לזה אינתיפדה – אך יש הסתה פרועה של הרשות. וכאשר מטיפים במסגדים ובתקשורת ללא הרף, זה הופך לאוירה טעונה באדים רעילים.
כדי להקים יחידות טרור מאומנות – צריך כסף. מהיכן מגיע הסיוע והאירגון של הטרור?
אמש, בתדרוך של תפיסת חוליית החמס, הוצג שק של זהב שהוברח ע"י חוליית חמס מרבת עמון לישראל. הם מכרו את הזהב, וזה היה מיועד למימון התארגנויות לפיגועים גדולים בישראל.
מה הסיבה שצה"ל לא 'קורא לילד בשמו', ונלחם מלחמת חורמה בטרור?
הצבא לא רוצה להלהיט את הרוחות ומשתדל ככל האפשר שלא 'לעשות רעש', ולהכנס יותר מידאי.
בסוף לא תהיה ברירה, אלא לעשות פעולה הרבה יותר משמעותית, ממה שנעשה עד היום".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
