תולדותיו

נולד בי"ט אדר תש"ז בצרפת. הוריו שניצלו בנס מהשואה האיומה, שהו באותם ימים בצרפת. בהיותו עולל רך עלתה המשפחה לארץ הקודש והשתקעה בחיפה.

כשהתבגר למד בישיבת התיכונית קרית שמואל בחיפה, שם היו כמה תלמידים שהתקרבו לחב"ד, והוא ביניהם. לאחר תהליך של התקרבות, ביקש לבקר בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. הציץ ו'נפגע', ור' דב עבר ללמוד בכפר חב"ד והפך ל'תמים' מן השורה.

לקראת חודש ניסן תשכ"ח נסע ל'קבוצה', שם המשיך ללמוד בשקידה ובהתמדה. ב-‏770 הוא נחשב לבחור חסידי, הוא שמר על הסדרים בקפידה. מעולם לא עשה דבר מהותי בחייו מבלי לשאול את הרבי. בהתוועדויות היה ר' דב יושב וכותב את תוכן הסיפורים שסיפרו.


הרה"ח דב אלרואי ע"ה אצל הרבי ב'כוס של ברכה', עם יבדלח"ט בנו ר' דודי אלרואי שיחי'

בשליחות

זמן מה לאחר חתונתו החל את שליחותו החינוכית בבית ספר חב"ד במושב ברוש שבדרום הארץ. המושב היה מרוחק ממרכז הארץ וכמעט שאי אפשר היה להשיג בו מוצרי מזון בכשרות מהודרת. אבל ר' דב, רעייתו, ועוד משפחות שבאו ללמד במקום, לא נרתעו, והמשיכו ללמד מתוך תחושת שליחות עמוקה.

לאחר שסיים את תקופת השליחות, חזר להתגורר בכפר חב"ד בה המשיך בעבודת ההוראה בה ראה משימת קודש. במשך השנים לימד במוסדות החינוך השונים בכפר חב"ד ובלוד.

ר' דב מסר את עצמו לעבודת החינוך, והשקיע רבות בהכנת השיעורים ובחינוך התלמידים, כן השקיע רבות מכספו וקנה פרסים יקרי ערך לתלמידיו על מנת לגרום להם ללמוד יותר ולאהוב את הלימוד.

תלמידיו מספרים על המחנך הבלתי נלאה

אברך שלמד אצלו בכיתה ה' בתלמוד תורה, מספר על המחנך המסור, ומתקשה להסתיר לחלוחית דמעה בעינו:
"אני יכול לכתוב ספר על הרב דב, שהשקיע בנו עד לרמת הפרט בצורה שלא תתואר. היתה לו 'משנה סדורה' וזאת מהיום הראשון שנכנסנו לכיתה בתחילת השנה. הוא ביקש לחבר את כל השולחנות בצורת ח' אחת גדולה, שלא יהיה מצב שיש תלמידים שלא רואים היטב את המורה במהלך השיעור."

"עוד נושא היה מאוד חשוב לו, וזה שכל התלמידים בלא יוצא מן הכלל, יבינו את השיעור. הוא הסביר לנו כך: "מי שלא מבין מה שהסברתי בכיתה, ידפוק על השולחן. אם לא שמעתי, הוא יכול לעמוד במקומו", מתאר האברך, "ואז הוא סיים בחיוך: "ואם גם אז לא שמעתי, הוא יכול לזרוק לעברי את הכסא...".

"כל כך היה חשוב לו שכולם יבינו את השיעורים".

'כוכבים' ופרסים

"היום מחנכים רבים משתמשים בעידוד התלמידים באמצעות פרסים, אבל יש לציין שהמחנך הרב דב הקדיש תשומת לב מיוחדת גם למילוי חתימות הורים על התנהגות חסידית בבית. כיבוד הורים, קריאת שמע, נטילת ידים וכדו'. זה היה מאוד חשוב לו".

תלמיד נוסף של הרב דב, מספר:

הרב דב זכור לי בעיקר באכפתיות הרבה שלו לא רק ללימודים עצמם, אלא גם לנושא החברתי בכיתה. הוא הקים בתחילת השנה "מערך חברותות", שבהם ילד שמצליח בלימודיו יסייע לשניים אחרים. כל 'אחראי חברותא' כזה, לקח אחריות במקרה שאחד מהקבוצה חלה, והלך לבקרו וללמד אותו את שהחסיר בלימודים."

"יש לציין," הוא מוסיף, "כי מדובר בילדים בכיתה ה', וזה בהחלט חידוש להחדיר בהם בכזה גיל נושאים של לימוד בחברותא, אחריות קבוצתית, וגיבוש חברים".

תפקיד המחנך לא מסתיים בשעות הלימודים

עוד הוא מספר: "המחנך הרב דב, נהג להזמין את ילדי הכיתה לבית הכנסת "נחום יצחק" בשיכונים החדשים בין מנחה לערבית כדי להבחן אצלו דפי גמרא בע"פ (התוכן). והכל מתוך בחירה של התלמידים, והיה בוחן אותם בסבר פנים יפות, ומעניק ע"כ פרסים יקרי ערך. בכך הוא עודד בנו את האהבה ללימוד ולשינון בע"פ".

"רק לדמיין ילד בגיל 11 הולך נניח מקצה אחד של הכפר ל'שיכונים' בערב, בכדי להבחן על דפים בע"פ." "זה מדהים", הוא מוסיף, "אני חש שהרב דב בנה אותי לחיים, בלי גוזמה".

אנקדוטה מעניינת:

תלמידיו של הרב דב זוכרים, שיום אחד הוא לקח אותם לסיור בשדה החיטה שהיה מאחורי ביתו, בכדי להמחיש להם מצוות מעשיות כמו לקט שכחה ופאה.


(אילוסטרציה: מנדי הכטמן)

ילד שרואה קומביין ענק קוצר שדה חיטה, כיצד מקיימים את מצוות "שכחה" למעשה, ואת ה"פאה" שנשארת בקצה השדה עבור העניים – אין לך לימוד גדול מיזה. "זה דבר שלא שוכחים כל החיים", מספר תלמידו לשעבר.

השקיע בחינוך הילדים

ר' דב השקיע רבות גם בחינוך ילדיו. הוא לא הסתפק בלימודי ישיבת ערב שהיתה בכפר חב"ד, אלא הקים ישיבת ערב מיוחדת לשלושת בניו, שהיו לומדים איתו מדי ערב בבית כנסת; תמורת לימודם חילק להם מלגות.

חסיד אמיתי 

מתפללי ביהכנ"ס "נחום יצחק" בשיכונים בכפר חב"ד, שם התפלל במשך השנים, מציינים את הדקדוק שלו בהלכות ובמנהגי חב"ד: "מאוד היה חשוב לו הקפדה על הלכות ומנהגי חב"ד כפי שהורו לנו רבותינו נשיאינו", מספר אחד המתפללים.

בשנים האחרונות התעסק בכתיבת סת"ם. בכתיבה, כמו בחינוך, השקיע את עצמו בעניין, ודקדק בכל פרט. למרות שהיה זהיר ודקדקן בכתיבת סת"ם, הוא היה מוכר את עבודותיו במחירים שווים לכל נפש.

ר' דב עסק במבצעים הק' של הרבי, ונסע בקביעות לשוק של רמלה ל'מבצע תפילין' והיטה אוזן קשבת לכל יהודי.

עזרה לזולת

ר' דב עשה כל שביכולתו כדי לסייע לזולת. כך היה לפני למעלה מעשרים שנה, כאשר הנהלת כולל חב"ד ביקשה לפתוח בריכוזי חב"ד חנויות למכירת מצרכים במחירי עלות. ר' דב תרם את המחסן שבחצר ביתו למטרה זו.

במשך שנים עסק במרץ בגיוס כספים עבור "מעות חיטים" לקראת חג הפסח. תושבי כפר חב"ד זוכרים כיצד היה מבקש תרומות עבור מעות חיטים במטרה לסייע למשפחות נצרכות לחגוג את חג הפסח כדבעי.

הלך לעולמו בטרם עת

ביום כ"ז באדר תשס"ג חלה בפתאומיות והובהל לבית הרפואה, וביום ה' בניסן תשס"ג הלך לעולמו והוא בן 56 שנים בלבד. בהלווייתו השתתפו רבים מתושבי כפר חב"ד, מכריו וידידיו מכל רחבי הארץ.

השאיר אחריו דור ישרים מבורך, ההולכים בדרך אביהם.

ת.נ.צ.ב.ה