משה בן חיים

פרשת השבוע היא פרשת "משפטים" ואין מתאים יותר מלערוך ראיון עם עו"ד שרון גושן, "אחד משלנו", המתמחה במשפט אזרחי, מסחרי, מעמד אישי ומקרקעין מזה מספר שנים.

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", ולומדים: לפניהם – ולא לפני עובדי כוכבים. האם מערכת המשפט בארץ מתחשבת בדיני התורה?

ראשית, לבתי דין הרבניים בישראל יש סמכות יחודיית בכל הקשור לנישואין וגירושין והכל נעשה על פי התורה. לצערי, אמנם יש המעדיפים להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל, אך עדיין המדינה העניקה לבתי הדין הרבניים סמכות יחודיית בנושאים אלו.

גם בהליכים אזרחיים אחרים, בהחלט ניתן לקרוא ולשמוע שופטים בבתי המשפט ובערכאות השונות, המרבים לצטט מאמרי חז"ל, ציטטות מהגמרא, ומנסים להטמיע את המשפט העברי. במקרים מסוימים הוכנסו עקרונות המצויים במשפט העברי לתוך חוקי מדינת ישראל.

המשפט העברי קיבל תנופה בכך שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נקבע כי ערכיה של מדינת ישראל הם ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית. השופט מנחם אלון, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, הסביר כי השימוש, תחילה, בתואר "יהודית", נותן עדיפות פרשנית לאימוץ המשפט העברי בשיטת המשפט של מדינת ישראל.

מהם האתגרים המיוחדים העומדים בפני עו"ד שומר תומ"צ כיום?

בפשטות, אדם חרדי מחויב ללכת לדין תורה ולא לערכאות משפטיות, אלא אם כן, קיבל היתר מפורש מרב מורה הוראה, וההתעסקות ביום-יום עם מערכת המשפט, מעלה אצל רבים לכאורה את הסתירה שבדבר. צריך להבחין בין מצב שבו אדם חרדי נתבע על ידי אדם אחר, ופתח נגדו בהליך בבית משפט שאז אין מנוס מלדון בבית משפט, ולאידך, מצב בו אדם חרדי תובע ויוזם את ההליך, שאז יש מקום לדיון.

גם במצב בו אדם הוא היוזם והתובע, באם ידוע מראש שהנתבע לא יגיע לבית דין (לדוגמא גופים מוסדיים וממשלתיים), הרי אין מנוס מלהגיש תביעה לבית המשפט המוסמך. כך גם, בדיני עבודה, בהם רבנים רבים נוטים לאשר לפנות ישר לבית דין לעבודה.

במקביל, ישנו פן נוסף של חוזים ועיסקאות מקרקעין, בהם אין בכלל בעיה, ובמידה והדבר מתאפשר מתנים מראש כי בכל התדיינות עתידית בין הצדדים הדבר יובא אך ורק לבית דין רבני, או לרב שישמש כבורר.

איך יחס השופטים לעו"ד שומר תומ"צ? נתקלת בתגובות מופתעות מצד שופטים או לקוחות?

ב"ה שישנם עורכי דין חרדיים רבים בשנים האחרונות, וכך גם שופטים בתי המשפט, והיחס הוגן בשווה כלפי כולם. כאשר אני עומד מול שופט וטוען טענות בשם הלקוח אני מרגיש שהשופט מצפה ממני, בגלל המראה החרדי שלי, שאדייק בעובדות ושלא אנסה להונות חלילה את השופט.

באחד הדיונים שהופעתי בבית משפט השלום באשקלון, העו"ד של הצד השני, אמר לשופט בחיוך: "אם העו"ד הדתי אומר ככה, מי אני שאחלוק עליו"? בהתחלה התקוממתי בליבי על ההקשר של הדברים, אבל אז הבנתי, מה שכבר ידעתי תמיד, שעו"ד חרדי בבית המשפט מייצג לפעמים משהו רחב יותר חוץ מהלקוח שלו.

הופעתי פעם מול הרכב של בית דין חרדי. יחד עימי היו בדיון גם עורכי דין שאינם שומרי תומ"צ. בהפסקה בין הדיונים, ביקשו הצדדים הדתיים לארגן תפילת מנחה, אבל אחרי שכל כך דם רע עבר ביניהם, הם סירבו בהפגנתיות להשלים מניין זה לזה... עמדתי בוש ונכלם, ולא היה לי מה להסביר לעו"ד החילוני שהיה עימי.

כשאני מדבר עם לקוחות או עם עורכי דין אחרים שאינם מכירים אותי לפי כן, הם בטוחים שאני עו"ד חילוני (בכל זאת קוראים לי שרון) ולא פעם אף חשבו שאני עורכת דין, ובדיון או בפגישה הופתעו לראות שאני עו"ד חרדי. במקרים כאלו, הקרח נשבר מיד, והם רואים שעומד מולם אדם רגיל. חרדי לא מפחיד ולא מאיים. שעושה את עבודתו המקצועית נאמנה, ובהחלט נופלות מחיצות.

אני מופיע לא פעם גם בבית משפט לענייני משפחה. באחד התיקים ייצגנו אם וילדיה שחזרו בתשובה, והאב נשאר חילוני. הטענות שלו נגד התחרדות הילדים היו כל כך תלושות מהמציאות, והוא חשש שילדיו יהיו ללא השכלה, נבערים מדעת, ורעבים ללחם.

לא התאפקתי, וביקשתי מהשופטת לפנות, שלא לפרוטוקול, לאבא ולהסביר לו שהשד לא כל כך נורא. סיפרתי בקצרה את "מסלול חיי" חרדי לכל דבר: ישיבות, הסמכה לרבנות, שליחות ו"כולל" אחרי חתונה. הפתעתי את השופט ואת האבא שסיימתי 3 שנים בצה"ל, לאחר חתונתי, ושתוך כדי השירות הצבאי נולדו לי 2 ילדים, וב"ה השלמתי אותו במלואו, וכיצד שילבתי לימודי משפטים, עד להסמכתי כעו"ד. השופטת פנתה לאבא בשאלה: "נו, מה רע"? והאבא נשאר ללא מילים. אני משוכנע ובטוח שהדברים פעלו על האבא בהמשך ההליכים בתיק.

מגוון ההלכות והדינים בפרשתינו "משפטים" הוא עצום. האם קרה שבדיון משפטי נעזרת במה שלמדת מהפרשה? ספר לנו על כך.

רוב המצוות בפרשתינו עוסקות במשפט עברי, בדינים ובהלכות הנוגעים ליחסים משפטיים בין אדם לחברו, אך חלקם לא נהוגות כיום, כגון: דיני עבד עברי ואמה עברייה, ועוד. יחד עם זה אין ספק שאיסור הטיית משפט, עדות שקר ולקיחת שוחד המובאים בפרשתינו הם אבני היסוד של כל עו"ד ושופט, והדברים עומדים תמיד לנגד עיניך. פרשת משפטים עוסקת רבות בדני הנזיקין: שור שנגח, בור שפתח ונפל לתוכו אדם, אש שהבעיר אדם והזיקה לרכוש, ועוד. ניתן בהחלט ללמוד מהם בתביעות נזיקין בהם אני עוסק גם לא מעט.

אחרי שבית משפט קובע חבות ושיעור החבות של המזיק, דנים בסעדים העולים מכך, וכמובן שהסעד העיקרי בדיני הנזיקין הוא פיצוי כספי הנפסק בדרך כלל לפי ראשי נזק שונים, שפרשתינו, ובהרחבה במסכת בבא קמא עוסקת רבות בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.

ספר על השפעה שלך כעו"ד וחסיד חב"ד על סביבתך.

"חסיד הוא פנסאי" ובכל מקום שנמצאים משתדלים להפיץ תורה וחסידות, הן בעבודה במשרד, הן בפגישות עם לקוחות, והן בהופעה בבתי משפט ובערכאות שונות. במסגרת עבודתי כעו"ד, אני מבקר לא פעם אסירים בבתי כלא ברחבי הארץ. לא פעם פונים אלי אסירים ושואלים שאלות ביהדות ומבקשים עזרה. באחד הדיונים שהופעתי בבית המעצר ניצן הבחינה בי קבוצת אסירים שהתלוננו מדוע האוכל הכשר לא מגיעים אליהם לאגף הסגור... התנצלתי שאני עו"ד ולא רב הכלא, אך כמובן שהעברתי את התלונה לרב ולאנשי השב"ס. 

ולסיום, איך אפשר בלי דבר תורה לפרשת השבוע...

בפרשתינו אנו קוראים: "ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך". לאחר הברכות האלה על עבודת ה' באה סדרת הבטחות: "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך, את מספר ימיך אמלא", ובהמשך מבטיח הקב"ה להכות את אויבי ישראל ולגרש מהארץ את עמי כנען. לכאורה לא ברור: אם הבטחות אלה תלויות בעבודת-ה', מדוע נאמר "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך", והלוא בכל מקום שבו ישראל עושים את רצונו של הקב"ה הם ראויים לברכה זו, ולאו-דווקא בארץ-ישראל? הרבי מסביר שהשכר על עשיית רצון ה' הוא לא רק לאדם, אלא גם "בארצך" - לארץ-ישראל.

כוונת המילה הזאת אינה להגביל את ההבטחה, אלא להדגיש את עוצמתה - זו הבטחה שחלה לא רק על האדם, אלא גם על הארץ הגשמית. על-ידי עשיית רצון ה' משתנה טבעה של הארץ, עד שמצד עצם טבעה נעשית המציאות של 'משכלה' ו'עקרה' מושללת לחלוטין. כשם שלכל ארץ יש תכונות המיוחדות לה, הרי כשישראל עושים רצונו של מקום, יהיה טבעה של הארץ, שאין בה מציאות של 'משכלה' ו'עקרה'.