קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







התייחסויות גדולי ישראל לאחר ביקורם אצל הרבי • פרוייקט מיוחד
(יום חמישי, א' תמוז תשע''ח)
מדוע הלך האדמו"ר מערלוי אחרי ביקורו אצל הרבי לבדוק מזוזות? למה נסע הרב קרייזוירט לרבי לבקש ברכה לרפואתו, ואיזה אדמו"ר החל לומר דברי תורה בעקבות היחידות עם הרבי? מה ראו בחדרו של הרבי בליל שבת לפנות בוקר? מה הגיב בעל ה"בני ציון" על בקיאות הרבי  בחכמת התכונה, ואיך קיים ראש ישיבת טשיבין את הוראת הרבי אליו ביחידות?  מה התבטא ה"ויואל משה" על הזיכרון של הרבי? ממה התפעל פוסק הדור הרב ווזנר אחרי היחידות, ומי מגדולי ישראל החליט להפסיק להיכנס לרבי ליחידות ומדוע? לקראת היום הגדול והקדוש ג' תמוז, צרור התייחסויות מפעימות ושביבי אור מגדולי ישראל ורבנים לאחר שנכנסו לרבי ליחידות מגזין שישי, פרוייקט מיוחד הרבי וגדולי ישראל

 



הרב שבתי ויינטראוב



גאב"ד ערלוי נוסע לבדוק מזוזות

בביקור המיוחד של גאב"ד ערלוי זצ"ל  אצל הרבי בה' אדר שני תשמ"ט  בעת חלוקת הדולרים. באותו ביקור ביקש הרבי מהאדמו"ר מערלוי זצ"ל לומר דבר תורה והחזיק הרבי את ידו של גאב"ד ערלוי כל משך השיחה וקיבלו במאור פנים מיוחד. בסיום  ביקש גאב"ד ערלוי מהרבי ש"נמצאים כאן כמה יהודים שזקוקים לישועה ובאו לבקש ברכתו של הרבי".



הרבי בירך את כולם בכל המצטרך באופן פרטי שתלמידיו וחסידיו עוברים בפני הרבי, כאשר  גאב"ד ערלוי מציגם אחד אחד בפני הרבי. אחד מהנלווים לגאב"ד ערלוי זצוק"ל היה הנגיד ר' שלום צבי לוינגר, בנו של ר' מאיר לוינגר ז"ל שהיה בעל האכסניה של האדמו"ר מערלוי.

כשהרב לוינגר ביקש ברכה על איזה עניין הגיב הרבי שיבדוק את המזוזות בדירתו והוסיף "לפעמים יש לבדוק גם את מיקומן של המזוזות שיהיו במקום הנכון". כשיצאו מהרבי אמר מיד גאב"ד ערלוי לחסידו הרב לוינגר "עכשיו נוסעים לביתך לבדוק את המזוזות". כאשר בדקו נוכחו לראות פתח אחד שלא היה בה מזוזה כלל. פתח נוסף שהמזוזה לא הייתה במקום הנכון על פי הלכה, כפי שהרבי ציין בברכתו. וכן עוד מזוזות פסולות וכמה שהיו כשרות רק בדיעבד. ואמר האדמו"ר מערלוי לחסידו "עכשיו בטוח אני שתתקיים בך ברכתו של הרבי מליובאוויטש, שהרי ראית את עיניו הצופיות ורוח קודש גלויה".

כשחזר גאב"ד ערלוי מביקורו אצל הרבי לארץ הקודש, הוא בחר לספר סיפור מופת זה לחסידיו באומרו "כדי שהכל ידעו שהקב"ה ברחמיו המרובים ריחם על דורנו היתום ושתל בו יהודי היושב בביתו בקראון הייטס ורואה מה שקורה בבורו פארק"

***



זכיתי להכיר את היהודי השני שבכוחו להתמודד עם העולם

כ"ק מרן האדמו"ר בעל ה"פני-מנחם" זצוק"ל ביקר מספר פעמים בהיכלו של הרבי, ובהזדמנויות אלו שוחחו באריכות רבה מתוך גאונות מדהימה בעניני תורה וחסידות. וכה התבטא לאחר ביקורו הראשון אצל הרבי ביום ה' ד' באדר תשכ"ו: "מיום הסתלקות אבי זצ"ל (בעל ה"אמרי אמת" מגור שהסתלק בחג השבועות תש"ח) לא ראיתי יהודי שבכוחו להתמודד עם העולם עתה זכיתי להכיר את היהודי השני,  שבכוחו להתמודד עם העולם".


ה'פני מנחם' זצ"ל אצל הרבי

סיפר לי הרה"ח הרב יקותיאל ראפ ז"ל שלאחר אחד מביקוריו של ה"פני מנחם" זצ"ל  שבו שוחח ממושכות עם הרבי, שח באזני החסידים את אשר דיבר עם הרבי בנוגע למצב בארץ ישראל: "הרבי מודאג מאוד מהמצב בארץ ישראל. וכל המקטרגים - עפרא לפומיהו – שטוענים שהרבי לא יכול להתערב בעניני ארץ ישראל, כי הוא נמצא כביכול באמריקה, שידעו, שהרבי חי עשרים וארבע שעות ביממה עם ארץ ישראל".



בראיון נדיר שהעניק לשבועון "כפר חב"ד  התבטא האדמו"ר בעל ה"פני מנחם" זצ"ל: "באופן אישי נוכחתי שלא נעלם ממנו דבר, אפילו מאמר שכתבתי בספר, דבר שלכאורה הוא פשוט ורגיל. הופתעתי גם לראות שהוא יודע גם על דברים אישיים ביותר, עמדתי לבקר בלוס אנג'לס בביקור פרטי ולא חשבתי שיש צורך לדבר על זה, אך הוא למרבה הפתעתי, ידע ודיבר על כך".

***

הרבי בריא והוא יהיה בריא!

סיפר לי המזכיר הרה"ח ר' יהודה לייב גרונר שיחי' בביקור אצלו כשהענקתי לו את הספר מנחם משיב נפשי אגרות הרבי לגדולי ישראל: בתחילת שנת תשל"ח, בתקופה שהרבי שהה בחדרו לאחר אירוע הלב, נהג המשב"ק של אדמו"רי גור הרה"ח ר' חנינא שיף ז"ל להתקשר בשם ה"לב שמחה" כמעט כל יום כדי לברר אודות מצבו הבריאותי של הרבי.

באחד הפעמים כשהתקשר ר' חנינא, מצבו הבריאותי היה החמור ביותר באותה התקופה. אמרתי לו שימסור ל"לב שמחה" שהמצב היום הוא הכי חמור מכל הימים שעברו.  לאחר שמסרתי לו את הדברים, שמעתי שהוא מעביר את הדברים לרבי ה"לב שמחה". ואז עונה לו הרבי מגור בקול רם לומר לי בשמו "ער איז געזונט און ער ער וועט זייט געזונט!", [=הוא בריא והוא יהיה בריא!].

כשיצא  האדמו"ר בעל ה"לב שמחה" זצוק"ל מהיחידות הראשונה עם הרבי עוד בחיי אחיו כ"ק ה"בית ישראל" מגור, הפליא בפני הנוכחים את מעלת הרבי, והתבטא "אבא [בעל ה"אמרי אמת"] היה רבי ואף הוא רבי"!.

***

שוחחתי עמו פחות מעשר דקות והוא "לקח" אותי לגמרי

הגאון הגדול רבי ישראל יצחק פיקרסקי זצ"ל נחשב לאחד מגאוני הדור והוסמך על ידי גאוני פולין. בשנת תשי"א התמנה לראש ישיבת "תומכי תמימים" בברוקלין. הוא סיפר כיצד נקשר אל הרבי לאחר עשר דקות שיחה.

"הזדמן לי פעם לבוא  ל-770 בשנת תש"י. היה זה בתוך השנה הראשונה להסתלקות כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע. נגשתי אל הרבי לפני תפילת המנחה ונתתי לו יד ל"שלום עליכם". וכאן היה דבר פלא, בסך הכל שוחחתי עמו אז פחות מעשר דקות, ובאותן דקות הוא "לקח" אותי לגמרי. הייתי בהתפעלות עצומה מהשיחה ההיא, זו הייתה עבורי חוויה רוחנית  שעד אז לא הייתה לי כמוה.

"אני אומר זאת לאחר שבפולין זכיתי להסתופף בצל גדולי האדמורי"ם. נסעתי להסתופף בצילם של גדולי הדור. אמנם לא הכרתי את ה"אבני נזר", אבל הייתי במחיצתו של ה"שם משמואל" ושל הרבי האחרון מסוכוטשוב רבי דוד'ל הי"ד, ובנוסף לזה קיבלתי תורה מגאוני הדור. זכיתי להיות בפולין אצל גדולי האדמורי"ם וגדולי הדור ממש. ובכל זאת מעולם לא הייתה לי חוויה כזאת כמו הפגישה הראשונה עם הרבי שליט"א בתש"י, והדקות המעטות ששוחחתי אז עמו, הותירו אותי בהתפעלות עצומה שלא הייתה לי בעבר. מאז, כך אפשר לומר, נקשרתי לרבי שליט"א.

"עם כל מיעוט ערכי, ברור לי כי הרבי הוא גאון הגאונים לא רק בדורנו, אלא גם במושג  של דורות האחרונים שזכינו להכיר. כוונתי לומר שהגדלות הנדירה של הרבי בנגלה היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שהרוגאצו'בר כותב: "שכל התורה היא עניין אחד".



***

לעמקות נפלאה כזו לא שיערתי

ביום א' כב' סיון תשל"ו, נכנס פוסק הדור הגאון רבי שמואל הלוי וואזנער זצ"ל ליחידות אל הרבי. כאשר נכנס קם הרבי ממקומו לכבוד האורח.


מכתב הרבי לרב שמואל הלוי וואזנער זצ"ל

כאשר יצא הרב מהפגישה עם הרבי ונכנס למכונית, היה מלא התפעלות ואמר: "זה שהבקיאות של הרבי היא באופן של לא יאומן כי יסופר, לא לזה התכוננתי כי הדבר מפורסם לכל, אבל את העמקות הנפלאה שלו, זאת לא שיערתי". ובהזדמנות אחרת התבטא פוסק הדור הגר"ש וואזנר: "כאשר יצאתי מחדרו של הרבי, הרגשתי כפי שיוצאים מאדם גדול שבענקים".  

***

יש לו זיכרון של אחד בדור

באור ליום ה' כ' חשון תשי"ד בא הרבי, לנחם את בעל ה"ויואל משה" מסטמאר  זצ"ל בניחום אבלים לאחר פטירת בתו מרת חיה רוזא ע"ה (נפטרה בי"ד חשון תשי"ד).



ה'ויואל משה' זצ"ל מסאטמר

כשנכנס הרבי היה האדמו"ר מסאטמער בעינים עצומות, הגבאי שלו הודיע לו: "הרבי מליובאוויטש כאן", ואז קם האדמו"ר מסאטמער מלוא קומתו והורה להביא כסא.



בהקשר לפגישה זאת מספר הגאון רבי אלחנן הילפרין זצ"ל: בעת שרבי יואל מסאטמער בעל ה"ויואל משה" ישב שבעה, בא אליו הרבי מליובאוויטש לנחמו, ושוחח כשעתיים בעניני תורה שמותר לדבר בהם באבילות. כשהרבי יצא התבטא האדמו"ר מסאטמער: "ער האט אן אחד בדורו'דיקען זכרון!" [=יש לו זכרון של אחד בדורו].

הרה"ג  רבי משה אדלר, שהיה מנהלה הרוחני של ישיבת "חיי עולם" בירושלים סיפר, שהרבי מסאטמער אמר אז על הרבי שהוא בבחינת: "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה".



***



מה ראו בחדרו של הרבי בליל שבת לפנות בוקר?

הרה"ח רבי יוסף מנחם ווינשטוק זצ"ל בנו בכורו של המקובל האלוקי רבי בן ציון משה יאיר ויינשטוק זצ"ל שהוא ואביו היו בקשר הדוק עם הרבי וזכו לקבל הוראות והדרכות מפורטות בקשר להדפסת הספרים בקבלה ועל האדרות  מספר סיפור מפעים שראה במו עיניו.

"הייתי מתארח בשבתות אצל האדמו"ר מבוסטון זצוק"ל, שגר מול ביתו של הרבי. והנה בליל שבת אחר חצות קרא אותי האדמו"ר מבוסטון שאעלה איתו על גג ביתו, ולקח אותי לפינה אחת והראה לי שמפינה זו אפשר לראות מקצת מחדרו של הרבי, כי תריס אחד היה קצת שבור בחדרו. והוא אומר לי: "בוא ואראה לך מה הוא עושה עכשיו".

הסתכלתי ישר מבעד לחריץ שהיה מול ארונות הספרים בחדרו, וראיתי את הרבי יושב ולומד, וכמה פעמים ראיתי איך שקם וידיו מורמות להוריד ספרים מהפוליצעס (המדפים) ולהחזירם. ובעיקר אני זוכר איך שהיה נשמע שמשתעל חזק, והיה קשה מאוד לשמוע זאת איך שהצדיק מתייסר. כך עמדנו כשלוש שעות על הגג עד לפנות בוקר, וראינו איך שלומד ומתעמק בספרים".

***



בזכות הרבי החל לומר דברי תורה ב'טישים' בליל שבת

האדמו"ר מרחמסטריווקא רבייוחנן טברסקי זצ"ל ביקר אצל הרבי  בו' טבת ה'תשכ"ז, בו הרבי הרבה לשוחח עימו על הצורך ללמוד חסידות בישיבה  כסדר קבוע מידי יום והחובה להפיץ חסידות.

נכדו הרב נחמן יוסף טברסקי שליט"א מציין עובדה מופלאה והיסטורית בהמשך ליחידות זו:

"סבי האדמו"ר רבי יוחנן זצוק"ל לא היה רגיל לומר דברי תורה בשולחנו בשבת קודש, כי כך נהגו אבותיו  הקדושים. אולם לאחר שהיה ביחידות ההיא, שהרבי דיבר אודות החשיבות להפצת חסידות, הוא התחיל לומר תורה בשבת. ונראה שזהו בעקבות מה שדיבר עמו הרבי ביחידות בעניין הפצת תורת החסידות".

|
***



המנהיג המיוחד להנהגת הדור שלנו

בשנת תשל"א ביקר הגאון האדיר רבי נחום פורצוביץ זצ"ל ראש ישיבת מיר אצל הרבי בהתוועדות וכן נכנס ליחידות ושהה שעה ארוכה. הוא שוחח עם הרבי בלימוד התורה ובעניני עבודת ה', ויצא בהתפעלות עצומה.

לאחר היחידות אמר הגר"נ פרצוביץ לתלמידיו: "הרבי מליובאוויטש הוא אדם גדול וגאון עצום גם לגבי הדורות הקודמים, וכל-שכן לגבי דורנו זה".

הוא תיאר את התרשמותו מפגישתו עם הרבי במשפט קצר: "ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור". והוסיף לבאר כי הרבי מליובאוויטש היה נחשב לגאון וצדיק גם בדורות קודמים אבל הוא שמתאים במיוחד להנהגת הדור שלנו.

***

ראיתי שקרן עור פניו כמו משה רבינו

הרב שלום דב קובלסקי ממקורביו של הגאון האדיר רבי יוסף דב סולובייצ'יק מספר על קשריו של הרב סולוביצ'יק עם הרבי.  וכך אמר: "מה הנך חושב, מדוע מעריץ אני כל כך את הרב מליובאוויטש, והרי אינני חסיד, אלא זהו משום שאני מכיר אותו מברלין. מה היה מונח לו בראש אז בברלין: צומות בה"ב (שני וחמישי) וטבילות במקוה. הדברים הללו הם שהתחילו לפתח בי את תחושת ההערצה אל האדם הגדול הזה".



ועוד אמר הגרי"ד סולוביציק לתלמידו הרב קובלסקי: "מעולם לא ראיתי אדם בעל כוח זכרון כזה וידיעה מופלאה כל כך בתורה. אנחנו בית בריסק איננו אוחזים בשיטת הפלפול של פולין, אבל לרבי מליובאוויטש יש גיוואלדיקע הבנת התורה".

לימים סיפר הרב סולובייצ'יק כי בכל עת שהיתה לו בברלין שאלה בעניני תורה והלכה, או להבדיל בעניני מדעים, היה נוהג לסור אל דירת הרבי ולברר אצלו את הענינים. ביקורים אלו היה עורך לעתים תכופות ולפעמים גם מספר פעמים ביום, ותמיד היה פוגש את הרבי כשהוא עוסק בתורה, בנגלה או בנסתר. הוא מעולם לא ראה את הרבי עוסק בלימודי החול ולמרות זאת היה בקי בנושאים האקדמיים.

ביו"ד שבט תש"מ ביקר הרב סולובייצ'יק בהתוועדות והיה מרותק במשך שלוש שעות לדברי התורה השופעים כמעיין המתגבר. נלוה אליו תלמידו הרב הרשל שכטר (רב בברונקס). וכך סיפר הרב שכטר לאחר הביקור על דברי הרב סולוביצ'יק: "בנוסף לגאונותו הפלאית של הרבי, הרי מימי בעל התניא ועד היום לא היה מנהיג תנועה שהיתה לו השפעה בהיקף כה גדול על כלל ישראל".

שאלתי  אותו כאשר יצא איך הוא מרגיש, וענה לי: "מעולם לא חשתי הרגשה נפלאה כפי שחשתי עכשיו אצל הרבי. הרבי אינו רק למדן, הוא גם נשיא". ואחר כך הוסיף לבאר לי כאשר נכנסנו ללשכתו: "כתוב בתורה שבפעם הראשונה ירד משה רבנו מן ההר כמו רב, ובפעם השנה ירד כמו רבי, ואז נאמר כי קרן עור פניו. זאת ראיתי היום אצל הרבי מליובאוויטש".

***

כרגע אני עסוק בקיום הוראת הרבי

הגאון הגדול רבי ברוך שמעון שניאורסון  זצ"ל, היה חתנו של הרב מטשיבין הגאון רבי דב בעריש ויינפלד, ולאחריו כיהן כראש ישיבת טשיבין וחבר מועצת גדולי התורה. רבי ברוך שמעון היה מקורב מאוד אל הרבי. בשנת תשכ"ז ביקר לראשונה אצל הרבי בניו יורק. הרבי גם ביקש ממנו שידפיס את חידושי התורה שלו. כעבור מספר שנים ביקר אצלו הרה"ג הרב מרדכי מנשה לאופר שליח הרבי באשדוד תוך כדי שעסק בהגהת ספרו החדש. אמר לו הרב שניאורסון: "כרגע אני עסוק בקיום ההוראה של הרבי אלי ביחידות, שציווני לפרסם בדפוס ספר משיעורים וחידושים שכתבתי".


הגאון הרב
ברוך שמעון שניאורסון  זצ"ל

באחד ממאמריו כתב הגרב"ש שניאורסון:
 
"לדבר על מעלותיו ועל גדולתו של הרבי, דומה שאינו שייך. כשם שלא שייך להעריך את עוצם מסירות נפשו עבור כל ישראל. מי שהכיר מקרוב את מסירות הנפש ברוסיה, ומי שיודע על מה שנעשה היום בכל רחבי תבל, הרי יודע ומבין שאין כלל מילים שיוכלו לתאר זאת. אני הגבר ראיתי בעני עמי. כאשר היינו ברוסיה בשעות הקשות, וראיתי את מסירות נפשם של החסידים, שנתקדשו ונזדככו ביסורים ועינויים והחזיקו את הדת. והכל מכוחו של הרבי.. כמה שנאמר לא נגיע לאפס קצה גדולתו של הרבי.

***       

פלא איך יש לו ידיעה כזאת בחכמת התכונה..

הגאון האדיר רבי דוד שפירא זצ"ל אחד מגאוני הדור בחכמת התכונה בהקדמה לספרו "שו"ת בני ציון על חכמת התכונה" שזכה להסכמות נלהבות מענקי הדור הקודם. מספרים בני המחבר על קשריו עם הרבי: "הגאון רבי דוד שפירא הגיע לניו יורק בימי הסליחות ונסע לליובאוויטש לבקש שייקבע לו זמן להכנס ליחידות אל כ"ק אדמו"ר. לצערו שמע מהרב חדקוב ז"ל כי "בימים אלה אי אפשר להכנס בהיכלא דמלכא" (וכידוע שבחודש אלול הרבי לא מקבל אנשים), ואז נסע בחזרה לאכסניה שלו. "ויהי כאשר חלפו שעות אחדות, הגיעו שלוחי הרבי לאכסנייתו, ובקשו בשם הרבי לבוא אליו, ודיברו אז ביחידות למעלה מג' שעות בענינים מרומו של עולם".


כשחזר הרב שפירא לביתו אמר בהתפעלות שדיבר עם הרבי כל הזמן בעניני חכמת התכונה, ואמר שהרבי הוא "מיחידי הדור" בחכמה זו, וידיעותיו הן כה מדהימות, שגם אילו היה מתעסק כל הזמן רק בענין זה מהבוקר עד ערב, גם אז היה הדבר לפלא איך יש לו ידיעה עצומה ומקפת כזו.  יש לציין כי בחלוקת הדולרים בשנת תנש"א ביקש הרבי מנכד המחבר להדפיס את השו"ת בני ציון שאזל מהשוק.

***

אל תפריעו לו ללמוד!

הגאון הרב חיים צימרמן היה אחיינו של הרב ברוך בער לייבוביץ, ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, ואצלו גם למד תורה ונודע בעולם התורה והישיבות כגאון הגאונים.

הרב צימרמן סיפר לימים על פגישותיו עם הרבי:

"מפעם לפעם הייתי מגיע ל-770, בין השאר בשל עיסוקי באותה תקופה בהפצת ספרי קודש. ידעתי שהרבי עסוק מאוד, ולכן לא נקטתי יוזמה לגשת ולשוחח עמו בדברי תורה. אך כאשר הרבי היה מבחין בי, היה קורא לי ואומר: "ר' חיים יש לי קושיא". וכך התחלנו בשיחות תורניות. פעם במשרד, פעם בבית המדרש. לא עיינו בספרים, השיחה הייתה קולחת, גמרא, ראשונים, מסוגיא לסוגיא. פשוט אצלי שהש"ס היה אצלו כמונח בקופסא, גישת הלימוד שלו היא ישרה. תופס את עצם הסוגיא בישרות ועמקות, והכל ללא עיוותים בצורה פשטנית. וזה גם מה שמעניק לו אפשרות לפסוק הלכה לאמיתתה. כדי להגדיר את דרך הלימוד שלו דרוש מאמר מיוחד.

מספר הרב בצלאל יעקובסון: פעם נכנס הגאון הגדול רבי חיים צימרמן זצ"ל ליחידות בחדרו של האדמו"ר מליובאוויטש. כאשר יצא לאחר כמה שעות באישון לילה, הוא התבטא בהתפעלות בלתי רגילה: "אני מסתובב כבר שנים רבות עם הרבה קושיות במקומות שונים בש"ס, והרבי ענה לי עכשיו על כל הקושיות".

באמרו זאת פנה אל החסידים שהיו שם: "תנו לרבי לשבת וללמוד ואל תבלבלו אותו.. הרי יש לכם את גאון הגאונים, אל תפריעו לו ללמוד".

***



רוח הקודש שורה בהיכלו של הרבי

ביום ח"י מרחשון תשמ"ז הגיע הגאון הרב קלמן כהנא זצ"ל, מגדולי תלמידי בעל ה'חזון איש' זצ"ל וממנהיגי פא"י, להתפלל תפילת מנחה בבית מדרשו של הרבי. אחרי התפילה הורה הרבי לקרוא את הרב כהנא אליו, והרב שהה ביחידות זמן ארוך. כשחזר מביקורו זה כתב מאמר הערכה מיוחד בעיתון שערים על ביקורו אצל הרבי: "אינני חסיד וגם לא גדלתי בין חסידים, אך מוכרח אני לספר על גדולתו של הרבי", ובהמשך הדברים מספר מופת נפלא שזכה לראות: ביקשוהו מהארץ לשוחח עם הרבי אודות אדם מסוים, ענין אישי שכלל לא עמד על פרק היום. אולם מאחר שהרב כהנא לא ידע שהוא יקרא באופן פתאומי אל הרבי, היה נרגש מאוד כאשר נכנס, והחליט להשאיר עניין זה לסיום השיחה. והנה להפתעתו הרבה, הרבי בעצמו החל לשוחח עמו על הנושא האישי של אותו יהודי מארץ ישראל.

***

כעת צריכים שהרבי ינהיג אותנו לקראת משיח

הגאון האדיר רבי מנשה קליין (הקטן) זצוק"ל כיהן כגאב"ד אונגוואר ונחשב לאחד מהפוסקים הגדולים ומחבר השו"ת שונה הלכות. הערצתו לרבי מחד והידידות שהרבי הפגין כלפיו היו לשם דבר. לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"י, הורה הרבי למזכירות לאפשר לרב קליין להיכנס ל'יחידות' ללא צורך בקביעת תור.


הגאון הרב מנשה קליין אצל הרבי

כשבא הגאון רבי מנשה קליין לנחם את הרבי בשנת תשמ"ח, לפני צאתו אמר לרבי: "זוכר אני את התקופה שהרבי התחיל את הנשיאות – לאורך ימים ושנים טובות – שהיה אז קהל קטן, כיום ב"ה אספו וקבצו רבים מ"האובדים בארץ אשור". כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ועל אחת כמה וכמה בנוגע להצלת אלפי אלפים מכלל ישראל. כעת צריכים שהרבי ינהיג את כולם לקראת משיח צדקנו".

הרבי אמר לו: "תפסקו כך בשונה הלכות". וענה: "אפסוק כן גם להלכה".

כאשר עבר בר"ח תמוז תש"נ בנו של הגאון שליט"א לבקש ברכתו של הרבי, אמר לו: "אביכם רגיל לחתום בשם "מנשה הקטן" אף על פי שהוא באמת גדול".

***

למה נסע לבקש ברכה לרפואה דווקא מהרבי?



מספר הגאון רבי דב אליעזרוב זצ"ל אב"ד קטמון ובעל שו"ת "שאלי ציון", בזה הלשון "בשנת תשי"ד שהיתי בבית הבראה ברמת גן. נפגשתי עם הגאון המפורסם בכל אפסי ארץ הגר"ח קרייזוירט  הגאב"ד דאנטוורפן, שאמר לי: אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו, שאין רש"י בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו".

כאשר חלה הגר"ח קרייזוירט במחלה מסוכנת, נסע אל הרבי לבקש ברכה. הוא קיבל ברכה לרפואה קרובה, וכן היה שהתרפא מאותה מחלה קשה.

לימים הסביר הרב קרייזוירט  מדוע נסע דוקא לרבי לבקש ברכה: "הגמרא (מו"ק טז, ב) אומרת על דוד המלך שהקים עולה של תשובה, ומיד בהמשך לזה נאמר שם על הפסוק "צדיק מושל יראת אלוקים", שהקב"ה גוזר גזירה והצדיק מבטלה.

ומשמע מסמיכות הענינים, שלבטל גזירות זהו על ידי הקמת עולה של תשובה, כמו הרבי מליובאוויטש. לכן הלכתי דווקא אליו לבקש ברכה לרפואה".

בהיותו בבית הרפואה ביקש הרבי ממזכירו להתקשר בכל יום ולשאול בשלומו.

חבל שלא שמעתי לדברי הרבי

כאשר הציעו לרב קרייזוירט זצ"ל את הרבנות באנטוורפן, שאל את הרבי אם לקבל את ההצעה. ואמר לו הרבי "מה יהיה  עם הראש שלך ששקוע בתורה ועכשיו תהיה קשור לענינים של עסקנות".


מכתב של הרב קרייזוירט לרבי

בגיליון מוריה אלול תשס"ב נכתב: "גדולי ישראל.. ניסו אמנם לשכנעו להקדיש את כישרונותיו יוצאי הדופן לריבוי התורה בארה"ב.. האדמו"ר מליובאוויטש אף הגדיל לעשות וכתב בגלוי לבני עירנו (אנטוורפן) בשנת תשי"ג, כי טוב יעשו אם ימצאו להם רב אחר, ובלבד שלא לגרום להרחקתו (של הגר"ח) מיבשת אמריקה, בגלל ביטול תורה דאמריקה". ופעם באחת מדרשותיו, כאשר הצטער על ביטול הזמן שלו בעטיה של הרבנות, אמר: "חבל שלא שמעתי אז לדברי הרבי".

***

הפסקתי להיכנס ליחידות כי אסור לגזול מזמנו של הרבי

הגאון האדיר הרב פנחס הירשפרונג זצ"ל אחד המיוחד בגאוני הדור, מרבני מונטריאל וגדול תלמידיו של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, מספר על היחידות שלו עם הרבי ומדוע החליט להפסיק להיכנס ליחידויות:

"בתקופות קודמות, הייתי נכנס ל"יחידות" ומשוחח הרבה בלימוד. זוהי חויה רוחנית שאין לתארה. לא רק שהזכרון הוא עצום שאין בנמצא, אלא כל עניין שהועלה בכל מקום ומקום בש"ס ופוסקים וכדו', זה חי וטרי אצלו, כאילו הוא מונח כעת בלימוד דווקא בעניין זה. ויש לזכור שהוא נאלץ להקדיש הרבה מזמנו לעניני הכלל, שכל בעיות כלל ישראל מוטלות על שכמו. עליו אפשר לומר את דברי הרמב"ם "בעל מלאכות הרבה".


הרב פנחס הירשפרונג זצ"ל בהתוועדות אצל הרבי



"זו הסיבה שלאחרונה אני משתדל שלא להטריח בכלל, ולא לגזול רגע מזמנו היקר של הרבי שליט"א. ואף אמרתי זאת לכמה מגדולי תורה שמאד חפצים ורוצים לשוחח עם הרבי שליט"א. אני כמובן מבין את רצונם, אבל הבעתי בפניהם את דעתי, שבתקופה זו, כאשר אין לו מנוחה כלל, כאשר רבבות אלפי ישראל מכל קצווי תבל פונים אליו בשאלותיהם ובקשותיהם, ושוטחים בפניו בעיותיהם ומכאוביהם, הרי אסור להרשות לפנינו את ה"לוקסוס" לגזול מזמנו היקר. העולם הרי לא נותן לו לנוח. ובפרט כאשר מלבד כל זה ידוע גודל התמדתו העצומה, שאין אצלו יום ולא לילה.

"אמרתי לגדולי תורה שרוצים להיכנס אליו ליחידות, כי מי שרוצה ליהנות מזיו תורתו, יכול לעשות זאת גם בהתועדויות. התענוג הרוחני לראות כיצד הוא עובר ממסכתא למסכתא, בטיילו בכל הש"ס, בגאונות ובקיאות והעמקה שקשה לתארה. עשרות כרכי הליקוטי שיחות וההדרנים שעורך על כל מסכתות הש"ס, זוהי יצירה תורנית שאין כדוגמתה. וזאת למרות שכל בעיות הכלל על שכמו. ממש אין לזה שום הסבר אנושי. כשזכיתי לשוחח עמו בלימוד, לא היה אף ענין בכל הש"ס והפוסקים וכו' שלא ענה לי מיד, ותמיד עם ציטוט מדויק.. זהו זכרון וטריות וכוח נפלא!

-------
כותב השורות, הסופר והמרצה הרב שבתי ויינטראוב, יו"ר מכון באהלי צדיקים, הוציא לאור את סדרת הספרים הפופולריים על הקשרים של הרבי וגדולי ישראל: "שיח שרפי קודש" "בסוד שיח" ואגרות הרבי עם גדולי ישראל "מנחם משיב נפשי", ב' חלקים



הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן