הסיפור המלא של החגיגה הגדולה שנערכה לרגל הוצאת הכרך העשירי מאגרות הקודש של הרבי, ומעורבות הרבי בחגיגה זו – נחשף היום לראשונה.

כפי שפורסם, בעוד שבוע ימים בדיוק, באור ליום הבהיר י"א ניסן ה'תשע"ז, תיערך אי"ה בכפר חב"ד החגיגה המרכזית בארץ הקודש לרגל מלאת מאה וחמש-עשרה שנים להולדת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, במעמד רבני חב"ד, ראשי ישיבות ומשפיעים.
חגיגת י"א ניסן המרכזית בארץ הקודש עומדת השנה בסימן מלאת שלושים שנה מעת שהחלה להופיע סדרת "אגרות הקודש", האור הגדול שהאיר את העולם היהודי בדורנו, י"א בניסן תשמ"ז – י"א בניסן תשע"ז.

ההתוועדות הגדולה הנה פרי יוזמה משותפת של וועד כפר חב"ד בארץ הקודש, המארגנת את ההתוועדות המרכזית מידי שנה, יחד עם הוצאת הספרים קה"ת בארץ הקודש. אורח הכבוד בהתוועדות יהיה מזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר, וכן ישא דברים בנאום ווידאו, עורך סדרת אגרות הקודש של הרבי, הרב שלום בער לוין.

כידוע, כאשר החלו להופיע כרכי האגרות של הרבי, לפני שלושים שנה בדיוק בי"א ניסן תשמ"ז, נערכו בחצר קדשנו וכן בכל ריכוזי חב"ד בעולם אירועים לרגל גילוי האור הנעלה הזה. חגיגה גדולה ומיוחדת התקיימה בחצרות קדשנו לרגל הופעת הכרך העשירי לאגרות הקודש, בשנת תשמ"ט, בהשתתפות גדולי התורה והחסידות מכל החוגים, אירוע שגרם נחת רוח רב לרבי.

בקשר עם ההתעוררות הגדולה בקרב אנ"ש והשלוחים לקראת התוועדות י"א ניסן המרכזית בכפר חב"ד, פנתה הוועדה המארגנת של המעמד הגדול בכפר חב"ד אל מי שעמד באותם ימים בראשות ארגון חגיגת הכרך העשירי של אגרות הקודש, הרה"ח רב הפעלים הרב חיים גרינברג, כיום מראשי קהילת חב"ד בביתר עילית.

הרב גרינברג היה באותם שנים מהבחורים הפעילים והנמרצים בבית חיינו, ובאותה תקופה הוא גם ניהל את משרד "הקרן לפיתוח שעל ידי מחנה ישראל", ומיזמים מרכזיים נוספים של ליובאוויטש. בשיחה עם הרב זושא וולף, חבר הוועדה המארגנת של המעמד, נאות הרב גרינברג לחשוף את אוצרותיו, והוא חושף בשיחה מיוחדת בהקשר זה שורה של מענות קודש מהרבי, צילומים נדירים, ומסמכים אוטנטיים מאלפים בעלי חשיבות חב"דית רבה.

מספר הרב חיים גרינברג:
"לרגל שנת הארבעים לנשיאות הרבי, עלה בדעתם של כמה ממובחרי התמימים ד-770 באותם הימים, אחי הת' יוסף יצחק גרינברג, הת' אברהם סימפסון (בנו של המזכיר הרב שלום מענדל סימפסון שהיה אז אחראי על בחירת אגרות הקודש מכלל מכתבי הרבי), והת' שניאור זלמן ליברוב, לערוך חגיגה גדולה לרגל ההוצאה לאור של הכרך העשירי מאגרות הקודש של הרבי.

הם התייעצו ביניהם, והחליטו לפנות אלי בבקשה שאני יארגן את החגיגה, עם כל מה שכרוך בכך. סוכם אשר זלמן ליברוב יעבוד איתי בגיוס הכספים לאירוע, ואחי יוסקה יסייע בתכנון האירוע באופן המתאים.

בסוד העניין הוכנס גם הרב שלום בער לוין, הספרן הראשי בספריית ליובאוויטש, ועורך סדרת "אגרות הקודש". וכך החל ארגון האירוע שכלל פרסום, הדפסת חוברת מיוחדת בעריכתו של אחי יוסקה כחלוקה 'תשורה' למשתתפים, ועוד.

לארגון הזמנת רבנים והבאתם לחגיגה נרתם הת' נח שמחה פאקס, שכבר היה לו קשר עם רבנים בבורו פארק. כמו כן סוכם עם הרב יוסף הלוי וויינברג אשר הוא יהיה מנחה האירוע.

החגיגה נקבעה ליום ראשון כ"א אדר ראשון תשמ"ט. ביום יו"ד אדר ראשון הכנסתי מכתב לרבי אודות האירוע, ביחד עם צילום מוקטן מהמודעה שאמורה להתפרסם, ובמכתב מופיעים שמות הרבנים שהבטיחו להשתתף, וכן שמות התורמים לקיום האירוע.

כמו כן ציינתי בפסקה מיוחדת, שכל האמור נעשה בהתייעצות עם החוזר והמשפיע הרב יואל כהן, שהוא דיבר עם הרב וויינברג להיות המנחה, וכן שהרב קלמן מרלאוו אב"ד קראון הייטס נתן את הסכמתו לאירוע.

על המכתב שלי ענה הרבי:
אזכעה"צ והזמ"ג.

אולם, בימים שבין פרסום המודעות לבין האירוע נפל דבר, והיו עוררים על כך שהבחורים עוסקים בארגון החגיגה ללא רשות.

כרגיל באותם הימים, בשבת שלפני האירוע היו מכניסים למזכירות בקבוק משקה, ומצרפים פתק עבור איזה אירוע מעוניינים שהרבי יתן 'משקה' כהשתתפות באירוע. וכך גם אנו עשינו, הכנסתי בקבוק משקה למזכירות אל המזכיר הרב בנימין קליין, ביחד עם מכתב לרבי, וצירפתי את התשורה שהודפסה לכבוד החגיגה. יצויין כי בתשורה שהודפסה, על הכריכה הודפס כתב יד של הרבי ברקע.

סיכמתי עם הרב וויינברג שהוא יעלה בהתוועדות לקחת את המשקה, ולהכריז על החגיגה לכבוד הוצאת הכרך העשירי של אגרות הקודש.

ואכן, בהתוועדות, כשהרבי חילק משקה עובר אירועים והתוועדויות בכל העולם, עלה גם הרב וויינברג, וכשהרבי מזג לו מהבקבוק, הרבי אמר בקול רם, וזכור לי שהדבר היה יותר מהרגיל, "הצלחה רבה".

ביום ראשון התקיימה החגיגה והצליחה בס"ד באופן יוצא מן הכלל. למחרת הכנסנו דו"ח לרבי על ידי המזכיר הרב גרונר, שכלל את כל שמות הרבנים האורחים, את שמות הנואמים, וכן תקציר מהנאומים ואלבום תמונות, וכן דו"ח שנמכרו שש מאות וחמישים ספרי אגרות הרבי במהלך החגיגה.

(הדו"ח עם תקציר הנאומים מופיע במילואו בכתבה זו).
הרבי ענה:
ליד הכיתוב שמצו"ב ר"ד מכל הדברים ואלבום, כתב הרבי: נל' [-נלקח]
תחת שמי, הרבי כתב:

כן יבש"ט לעת"ל
ובהוספה
והזמ"ג
דמרבים בשמחה
אזכיהע"צ.

הרבי הוציא בחזרה את האלבום שהכנסתי ואמר להחזיר לי אותו. זה היה דבר מאוד מיוחד, שכן כל דבר שהיה נכנס לרבי, היה נמסר ישר לספרייה, באם זה אלבום או ספר, ומכתבים היו נשארים במזכירות. עניתי לרב גרונר שיש לי העתק מהתמונות, ואת זה מסרתי בשביל שהאלבום יישאר אצל הרבי.






האלבום שהוגש לרבי

לאחר שיצאתי מחדרו של הרב גרונר, קלטתי שעשיתי טעות... הרבי נתן לי את האלבום שהיה בידו, ואני לא לוקח?... היו אז שעות שלא יכלו להיכנס אל הרב גרונר, או מפני שהוא היה אצל הרבי או מסיבות אחרות.

ברגע הראשון באותו יום שהייתה האפשרות, נכנסתי אליו שוב וביקשתי את האלבום, והוא ענה לי שהוציאו את התמונות והעבירו אותם לספרייה, אבל האלבום נמצא כאן בארון. הוא נתן לי את האלבום, באלבום נשארו הכיתובים, ואני הכנסתי בדיוק את אותן התמונות כפי שנמסרו אל הרבי.

לאחר כמה ימים, בשעת לילה בערך בשעה עשר, ירד אחד התמימים לזאל הגדול ב-770 וחיפש אותי, ואומר לי שהרב גרונר מחפש אותי דחוף.

עליתי למשרדו, והוא אמר לי, מדוע שאני לא ידפיס אלבום מהחגיגה? זו הייתה התקופה שהרבי עודד להדפיס אלבומים מאירועים ומפעילויות. עניתי לו שאני מיד אתחיל לארגן את האלבום.

עורך האלבום היה הרב משה מרינובסקי. לפועל ההכנה התארכה מעט, וביום שני י"ג אדר שני, הכנסתי לרבי העתק מהאלבום שהיה מוכן לדפוס.
הרבי ענה על כך:
כפשוט כ"ז צ"ל
בהסכמה מלאה
בכתב מהנהלת
קה"ת
וצילום לי.
כל מקום שהרבי הדגיש היה בשתי שורות תחת המילה להדגשה. אולם לפועל לא נתקבל על כך אישור להדפסה מהנהלת קה"ת, כך שהספר למעשה לא נדפס."

*

הדו"ח המלא שהוגש לרבי - לקריאה