צבי סופר, COL

ערב ט"ו בשבט, והחנויות מלאות בפירות מכל הצבעים, הסוגים והמינים. לאו דווקא שנשתבחה בהן ארץ ישראל, אלא בעיקר כאלו שנשתבחו בהן ארצות המזרח הרחוק, תאילנד וסין... הצבעים בחלק מהמקרים גם זוהרים במיוחד, לא דומה ולא כמעט - לפרי המקורי. 

ובעיקר, יש את בעיית הכשרות: בחנויות רבות הפירות נמכרים בתפזורת. האם ניתן לסמוך על הכשרות? והאם יש הבדל בין סוגי הפירות לעניין הכשרות? מה לגבי תולעים? ומה עם החומרים הנוספים?

על כל אלו ועוד, מסביר בשיחה מיוחדת למגזין שישי הרב מרדכי הסופר, בכיר במערך הכשרות של הרב לנדא ואחראי על חומרי הגלם ותעשיית המזון בארץ ובעולם:

"בתהליך הייצור של הפירות היבשים, - שמגיעים ברובם מתאילנד והמזרח הרחוק - פורסים אותם ומייבשים בשמש. יש בעיית חרקים שאי אפשר כמעט להימנע ממנה, ולכן צריך לבדוק מתולעים כל פרט, משום חשש של כמה לאווים מהתורה, כידוע. זה לגבי נושא הזהירות מתולעים.

"לגבי החומרים שמוסיפים לפירות: בפירות מתוקים וקטנים כגון צימוקים חמוציות ואוכמניות, מוסיפים להם בתהליך הייצור שמן, והחומר עצמו הוא עשוי משמן מעורב במים, ומוסיפים לו 'אמולסיפייר' – חומר היוצר ערבוב בין שמן למים, שהוא עצמו לא כשר. ולכן פירות אלו חייבים הכשר מעולה, בד"ץ או הרב לנדא.


מכל המינים והצבעים: דוכן פירות יבשים (צילום: COL)

"פירות יבשים אחרים, כגון אננס, תפוח עץ מיובש ובננה מיובשת חתוכה לאורך דווקא, בהם לא חייב הכשר מהודר, משום שהתהליך פשוט יותר בדר"כ, וללא תוספות מיוחדות.

"עיגולי בננה מיובשים: בלשון אחרת "בננה צ'יפס". המוצר עובר תהליך של טיגון בשמן, ובגלל שהוא מאבד מטעמו המקורי, מוסיפים סוכר וחומרי טעם של בננה, ולכן במוצר זה יש רק לרכוש עם הכשר מעולה!

הרב הסופר, מוסיף ומציין עוד פירות יבשים החייבים הכשר מעולה: הפירות המסוכרים הצבעוניים. כגון פפיה, אננס מיובש ומסוכר, קיווי, וכיו"ב.

הרב הסופר: "בכל המוצרים הללו, לוקחים את הפירות ומשרים במים וסוכר שבועיים-שלוש, ולאחר מכן מוסיפים צבעים וטעמים שונים. תוכל למצוא פרי שבטבע הוא בצבע מסויים, וכמוצר מוגמר הוא בצבע אחר לחלוטין! גם במקרה זה, חייבים לקנות אך ורק בהכשרים מעולים. אין צורך לקנות משהו אחר, ב"ה יש היצע גם בהכשרים מהודרים".

האם אפשר לקנות תפזורת פירות יבשים?

"בחנויות בעלות הכשר מהודר, אז כן. בירושלים ובבני ברק יש חנויות כאלו, לא צריך לחפש במקומות אחרים, בחנויות שאין להם הכשר מהודר".

ומה לגבי 'לדר'?

"תלוי באיזו איכות. יש סוגים שנעשים באיכות ירודה, והכל יכול להכנס שם, לכלוכים וחרקים. ויש לדר באיכות גבוהה, איתו בדר"כ אין בעיה."

האם יש בעיית בריאות בצריכה מופרזת של פירות יבשים, מעבר לשאלות הכשרות? בהיבט החומרים השונים שמכניסים לפירות? ונשמרתם...

"כשאתה רואה פפיה בצבע ירוק, כנראה שהוסיפו הרבה צבע מאכל וזה לא דבר בריא. יש כמובן את נושא רמת הסוכר הגבוהה שגם צריך לקחת בחשבון. לגבי חומרים אחרים, יש חומרים משמרים רגילים, לא ברמת ריכוז גבוהה במיוחד.

כמומחה לחומרי גלם, מה לגבי הרינג ודגים מלוחים? הם חייבים הכשר מעולה?
"מעבר לנושא התולעים בדגים, ולכך יש את המומחים לנושא, יש את עניין חומרי הגלם שמוסיפים לדג, לתוספת טעם. הרינג מלוח שמגיע לארץ, רובו בצבע טבעי, הוא עובר תהליך של מליחה, חימוץ, ואו עישון, וזה פחות בעייתי. יש דגים למשל שהצבע שלהם ורוד, ובמקור הדג הוא בצבע לבן... כלומר שמעבר לתהליך המליחה הרגיל הוסיפו לו חומרים שונים. בנוסף, אתה לא יודע באלו כלים השתמשו בתהליך העישון והמליחה.

"בכל מקרה ההמלצה שלנו היא להקפיד על הכשר מהודר, ולא צריך לחפש משהו אחר. דבר ראשון שאני אומר, זה שלא צריך לאכול הכל..."

האם הוויסקי כשר?

לפני כ-17 שנה, כשהרב מרדכי הסופר נכנס לתפקידו במסגרת הכשר הרב לנדא, הוא ערך מחקר והיה בקשר עם כ-70 בתי זיקוק ברחבי העולם(!) מסתבר, על פי מחקרו כי כל הוויסקי בעל המוניטין המיוצר בסקוטלנד ואירלנד, מיושן בחביות של יין לקבלת טעמו הסופי. במחקר שהתפרסם אז, ועורר סערה לא-קטנה, הוא קבע כי הוויסקי אינו כשר מחשש ליין נסך.

אם תנסו לחפש אינפורמציה פתוחה בנושא תהליכי יישון בוויסקי, סביר מאוד להניח שלא תגיעו לשום מקום. מעבר לסודיות והמוניטין, היצרנים שומרים בסוד את כל נושא היישון, אולי מחשש ירידה במכירות בגלל שאלות כשרות.

באותה תקופה, הרב הסופר פנה לבעלי המזקקות כמתעניין בסוגים ובטעמים השונים, וכך זכה לשיתוף פעולה שהניב את אחד המחקרים המעניינים בתחום.

הרב הסופר מסביר: "תהליך הפקת הוויסקי, נעשה בכל בית זיקוק קודם כל 'סינגל מאלט'. כלומר, מנביטים את השעורה, וקולים אותה בתהליך שמפרק את הסוכר, מוסיפים שמרים ומים, ומזקקים את האלכוהול. בכל שנה ובכל תהליך ייצור הטעם של ה'סינגל מאלט' משתנה בטעמו. כדי לקבל את הטעם הסופי הקבוע המוכר והנמכר, מומחה לכך מבצע ערבוב – 'בלנדד' מבוקר של מספר סוגים של 'סינגל מאלט' – עד 40 סוגים! – מיישן את המוצר המעורבב בחביות של היין, ובכך מעניק למוצר את טעמו הסופי.


חביות יישון יין (אילוסטרציה)

"לפי החוק בסקוטלנד, כדי לקבל את השם "ויסקי" המינימום חייב להיות יישון בחבית עץ 3 שנים. התהליך נעשה בחביות של יין מספרד שהיה בהם יין מתוק 'שרי' כדי להעניק ארומה סופית ומתוקה לוויסקי. לכן וויסקי שלא נעשה בייצור מיוחד של אחד מגופי הכשרות המוכרים – הוא בחזקת יין נסך!".

האם לפי בדיקתכם כל סוגי הוויסקי עוברים את תהליך היישון הנ"ל ונחשבים כיין נסך?

"בבדיקה מקיפה שערכתי, פניתי לבתי הזיקוק כמומחה לוויסקי, ורק במקרים מאוד מיוחדים, הייצור נעשה ללא תהליך היישון הנ"ל, והמחירים בהתאם – יקרים מאוד כמאה וחמישים דולר לבקבוק.

"לגבי וויסקי המיוצר בארה"ב, הוא מיוצר בדר"כ מתירס ובאיכות יותר נמוכה, ושם יש פוסקים שהקלו. בגלל הסיבות שציינתי לגבי הויסקי הסקוטי והאירי, בד"ץ העדה החרדית לא מאשר שימוש בו באירועים ובמסעדות שלהם."

איך אנשים מקבלים את העובדה, שמה שהכירו עד היום ככשר, הוא בחזקת לא כשר?

"הגעתי פעם להתוועדות וסיפרתי את מה שהיה ידוע לי על הנושא. אנשים התקוממו: "אתה הורס לנו את הכל..." הסברתי להם: "כל העניין של התוועדות, זה לא חלילה לשתות שתיה חריפה כי אנחנו אוהבים את זה. המטרה היא לצאת מההגבלות ולהתחזק בעבודת ה'. אז איך אתם רוצים לעשות את זה עם ההיפך הגמור...?

*

הערת המערכת: לפני למעלה מעשור, פורסמה כתבה בנושא כשרות הוויסקי של הרב מרדכי הסופר שעוררה בזמנו סערה רבתי. מאז יצאו פסיקות הלכתיות בנושא, ואיש איש ינהג כפי מה שרבותיו הורו לו.