מאת מנדי ריזל, COL

בעוד כולם מדברים על מגמת השתלטות המדינה בענייני דת, בנושא הגיורים לדוגמה, מתברר כי נציגי המדינה כופים את דעתם הקלוקלת בנושאים נוספים הקשורים לדת ישראל.

כזה הוא המקרה השערורייתי המתרחש בימים אלו בקרית-מוצקין. אבי וייצמן, הממונה מזה כשנה וחצי על המועצה הדתית בעיר, מטעם סיעת ש"ס, החליט לסגור את אחד משני מקוואות הנשים הפועלים בקרית-מוצקין.

מדובר במקוואות מפוארים, בור-על-גבי-בור, שנבנו בעמל רב בהשתדלותו הנמרצת של רב העיר הרב דוד-מאיר דרוקמן שליט"א.

הוא השקיע בבניית המקוואות הרבה כוחות, מאמצים וגם אלפי שקלים מכיסו הפרטי, כספים שמעולם לא חזרו אליו.

החלוקה בעיר נעשתה, אם כי לא רשמית, באופן שעל הכשרויות אחראי רבה הספרדי של העיר, ועל המקוואות רבה האשכנזי - הרב דרוקמן.

התנכלות לשירותי הדת

לפני כארבעה חודשים קיבל הרב דרוקמן פקס ממזכירתו של יו"ר המועצה הדתית, וייצמן. במילים ספורות נכתב לו שהוא מוזמן לפגישה בנוגע לתוכנית הבראה הקשורה למועצה הדתית, שתערך למחרת היום.

הרב דרוקמן קיבל את הפקס בתמיהה. "וייצמן נפגש איתי פעם אחת בלבד, לפני כשנה וחצי. בדרך כלל כשקובעים פגישה עם אדם, מודיעים כמה ימים מראש. במיוחד כשאני משמש כרב העיר. אבל מה שהפליא אותי במיוחד היה נושא השיחה בפגישה".

למרות היות הרב דרוקמן רב העיר והממונה על המקוואות, איש לא טרח לעדכנו כי תוכנית ההבראה עוסקת במקוואות העיר. 

גם ההודעה שוייצמן הואיל בטובו לשלוח ברגע האחרון נחתמה על-ידי מזכירתו ולא על-ידיו באופן אישי, מה שמראה על זלזול מתמשך בכבודו של רב עיר בישראל.


המכתב בו מודיע וייצמן על סגירת המקווה

בפגישה אליה זומן הרב דרוקמן הודיע וויצמן על כוונתו לסגור את אחד המקוואות. לטענתו מהלך כזה עשוי היה לחסוך בחשמל, במים ובמשכורת חודשית לבלנית. הרב דרוקמן לא וויתר. הוא הפך שמיים וארץ, עירב את שר הדתות הרב יעקב מרגי, והצליח למנוע בסופו של דבר את ביטול הגזירה. 

"הטענה המגוחכת של וייצמן היתה, כי המקווה אינו ממש פעיל. מרישום שעשינו עולה כי אין שחר לדברים והמקווה בהחלט פעיל - כך על-פי רישום שיש בידינו. בעיר קטנה כמו קרית-מוצקין, ובהתחשב בעובדה שלא מדובר בעיר שסגנון תושביה כמו של תושבי העיר בני-ברק, מדובר בהישג עצום. האם מר וייצמן יכול לקחת אחריות כזו על כתפיו?", תוהה הרב דרוקמן בכאב.

וייצמן מתנהג ולובש כאדם חרדי מן השורה. יש לו גם זקן מכובד. אבל זה לא מה שמונע ממנו לסגור מקוואות ולעשות ככל העולה על רוחו בעיר השלווה.

ל-COL נודע כי תושבים בחיפה מתלוננים על-כך, שגם בעירם חפץ וייצמן לסגור לפחות מקווה אחת.

מעדויות נוספות (עליהם נרחיב בכתבה נפרדת), עולה כי וייצמן מתנכל סידרתי גם לחסידויות נוספות בעיר.

הנקמה של וייצמן

אבי וייצמן החליט לנקום על אי-סגירתו של המקווה, ובעקבות כך הוא מיהר לפטר את הבלנית המסורה שעבדה שם שנים רבות, כל זאת מבלי לעדכן את המומנה עליה - הרב דרוקמן (מסמך מצורף).

ראוי לציין את העובדה התמוהה כי וייצמן משמש כראש מועצה דתית בשלוש ערים בארץ: חיפה, דימונה וקרית-מוצקין.

גם בחיפה הוא הטיל את חיתתו על עובדי הרבנות המקומית ואף הסתכסך עם רבה הראשי של חיפה, הרב שלוש שליט"א. בעקבות סכסוך זה, החרימו הראשון-לציון והרב הראשי לישרא הרב משה-שלמה עמאר, שר הדתות הרב יעקב מרגי ורבה של חיפה הרב שלוש - את טקס חנוכת-הבית של משרדי המועצה הדתית החדשים בחיפה, שהוביל וייצמן.


אחראי על המקווה: הרב דוד-מאיר דרוקמן, רב העיר

יודעי-דבר מספרים כי נראה שוייצמן הולך בעקביות יד ביד עם הממסד החילוני וראשי-הערים, ומשתדל לבעוט בכל דרך ברבני הערים. "זו כנראה דרך החיים של 'הרב' המתחזה - לזלזל בתלמידי חכמים", הם אומרים.

מי שחשב שבפיטורי הבלנית הגיע וייצמן לסיפוקו, מיהר להתבדות.

במכתב ששלח לרב דרוקמן הוא הצהיר שנשים רבות התלוננו, כביכול, על-כך שגברים טובלים במקווה הנשים, ובראשם חתנו של הרב דרוקמן. טענה זו מכריחה את וייצמן, לטענתו, להביא לסגירת המקווה. 

"זה שקר וכזב", אומר הרב דרוקמן ל-COL, "יש בידנו ראיות שמהן עולה, לכאורה, ש'מכתבי הנשים' זוייפו על-ידי וייצמן וחבורתו. יש לנו ב"ה מקוואות מפוארים לגברים ואנו לא זקוקים לטבול במקוואות נשים. באשר לטענה שמפיץ וייצמן ברחבי העיר כאילו חתני טובל במקווה הנשים וזו העילה לסגירת המקווה, אני יכול רק לומר שאנו בודקים את האפשרות לתביעת דיבה בנושא. לא ייתכן שכל אחד יפיץ את מה שליבו חפץ".

בעקבות מכתב זה החליף וייצמן את מפתחות המקווה, מה שמונע מהרב דרוקמן -כאחראי המקוואות - לבדוק את כשרותן מפעם לפעם. "נדהמתי לראות שהמנעול הוחלף. באופן טבעי ניגשתי למזכירת המועצה הדתית, וביקשתי ממנה כרב העיר וכאחראי על המקוואות לקבל לידיי את המפתח החדש".

לחוצפה, מתברר, אין גבול. המזכירה, בעזות-פנים שאין כדוגמתה, השיבה לרב דרוקמן כי היא מקבלת הוראות רק מהממונים עליה, דהיינו מאבי וייצמן.

"המרא דאתרא זקוק לאישור ראש המועצה הדתית, כדי לקבל מפתח למקווה עליו הוא מפקח שנים רבות? איפה נשמע כדבר הזה"? תוהה הרב דרוקמן.

הגולם קם על יוצרו

במשך כמעט שלושים שנות כהונתו של הרב דרוקמן כרבה הראשי של קרית-מוצקין, שימשו בראשות המועצה הדתית לא פחות משבעה אנשים. "לפעמים יש אי-הבנות, אבל תמיד הייתה כאן הרמוניה. השתדלנו להבין אחד את השני וכיבדנו זה את זה. צר לי שראש המטועצה הנוכחי איננו כזה, והוא מסוכסך עם כל רבני הערים בהם הוא מונה כיו"ר המועצה הדתית".

מי שנותן את רוח הגבית לפעולותיו של וייצמן הוא גורם רבני ידוע בקרית-מוצקין, הידוע באופיו הברוטאלי.


מכתב הפיטורין


הרב דרוקמן מבקש להדגיש כי למרות היותו של וייצמן נציג תנועת ש"ס, נראה שהגולם קם על יוצרו ואין להם אפשרות להשתלט עליו. השאלה העולה היא האם יש לש"ס סיבות טובות לא להתעסק עם וייצמן מחשש שיתנקם בתנועתם בדרך כלשהיא?

טילפנו אל שר הדתות מטעם ש"ס, יעקב מרגי, וביקשנו את תגובתו.

מה מתכוון השר לעשות עם השערוריה בקרית-מוצקין?

"אני לא מכיר את הפרטים, תדבר עם המנכ"ל".

האם השר לא קיבל מכתבים מהרב דרוקמן ובהם פירוט הבעיה?

"קיבלתי. המכתבים הועברו לטיפול בידי המנכ"ל".

אם יתברר כי הטענות נכונות, כיצד יטופל העניין?

"קודם כל צריך לבדוק את העובדות לאשורן. אם אין סיבה מוצדקת ומדובר במקרה שערורייתי כפי שאמרת, הוא יטופל במלוא החומרה עד כדי החלפתו בראש מועצה דתית אחר".

תגובת וייצמן: משתלח בחב"ד 

מה עם מפתח לרב העיר, שצריך לבדוק את כשרות המקוווה?

"אף אדם, לא משנה מי הוא ומה הוא לא יקבל מפתח של מקווה נשים". 

גם אם מדובר ברב העיר שאמון על כשרות המקווה?

"אף-אחד לא יקבל. לא משנה מי הוא", חזר וייצמן על דבריו.

בהמשך השיחה, הוסיף וייצמן ושחרר את חרצובות לשנו על חסידות חב"ד. "אני הולך לפי שיטת מרן הרב יוסף שליט"א שקבע שלא יטבלו במקווה נשים", אמר וייצמן והחל להשתלח בשפה זולה, אותה העדפנו לא להביא כאן, בינתיים.

ניסינו לתפוס גם את מנכ"ל משרד שר הדתות, אך ללא הצלחה.

COL ימשיך לעקוב ולדווח.