מנחם כהן
עם החוגגים

שטריימל, כיפה לבנה מנייר, כובע קנייטש, כיפה סרוגה וכיפת שקל על רעמת שיער. זה מה שראיתי כשהבטתי על אחד המעגלים, בעומדי על בימת בית-הכנסת 'בית-מנחם', אמש, במהלך חגיגות 'הקפות שניות' בכפר-חב"ד.

המעגל הזה, יותר מכל, המחיש את הביטוי של הסיסמה החב"דית הנוסטלגית "עם כל הלב לכל אחד". הסיסמה, איתה הולך כל חב"דניק, קיבלה כאן מימד אמיתי שהגלריות המצורפות לכתבה, יהיו כאלף עדים. 

העובדה שהשטריימל, הכיפה הלבנה, כובע הקנייטש (טוב, זה טבעי), הכיפה הסרוגה ו'כיפת השקל' הגיעו יחד, מנקודות שונות ברחבי הארץ, דווקא לכפר-חב"ד, מסמלת את העובדה כי חב"ד הייתה ונשארה, החממה האחת והיחידה, לכל עמך בית-ישראל.

בכניסה, כמעין 'נקודת חימום', עמד לו שולחן עמוס במטעמים, כשבקבוקי ה'משקה' הם גולת הכותרת. ה'משקה' זורם לגוף המתחמם ונכנסים היישר ללבת הריקודים.

בפנים, שמחת-תורה של ממש. כשאומרים את המילה 'עמך' (בית-ישראל), מתכוונים בדיוק למחזה האדיר בהיכל בית-הכנסת.

לולא המנחה הוותיק של המעמד הנשגב בעשורים האחרונים, הרב יצחק ליברמן, כל 'הקפה' הייתה נמשכה שעתיים. הרב ליברמן מנווט, כתמיד, על המעמד, כשהוא מכבד אישים שונים בנטילת ספר-תורה.

הזמר נמואל הרוש, היה במיטבו. זמר צעיר ומוכשר, שמוכיח כי לא תמיד צריכים 'שואו' בשביל להקפיץ אלפי אנשים. התזמורת, הייתה טובה לא פחות. הם חיו את השירים, למרות שמראיהם לא היה כשלנו. לפעמים, היה נדמה, כי נמואל מבצע דואט עם החצוצרן, שבין נשימה לנשיפה, פיזם לעצמו את מילות השירים השונים.

על המזגנים המיושנים, עוד נמצאים השלטים עם שמותיהם של 12 השבטים: ראובן, לוי, שמעון וכו', כאילו מבטאים את האחדות המדהימה בבית-הכנסת.

באיזה עוד מקום, תראו שוטר עולה מאתיופיה, לצד חסיד פולין מסולסל פאות, רוקדים יחד עם טל מרמת-השרון?

וגם לאותם אלו 'העומדים מהצד', דאגו. מסכי ענק הוצבו ברחבת בית-הכנסת, כשגם המתעצלים להיכנס לרקוד ולהיסחף בשמחה של מצווה, יחושו מעט מן האווירה, בשידור-חי.

גם זה משהו.

לגלרייה ראשונה ● שניה ● שלישית ● רביעית

לצפייה בוידאו מיוחד לחצו על כפתור ההפעלה:
לא מצליחים לצפות? לחצו כאן (להורדה)

להאזנה לדיווח ב'קול-החרדי' לחצו על כפתור ההפעלה, או באופצייה הנוספת:
● לא מצליחים להאזין? לחצו כאן