יעקב ריבלין

תושבי ירושלים כבר הורגלו בפקקים ובשיבושים לרגל ביקורם של אישים רמי מעלה בעיר הבירה, אך מה שעומד להתרחש ביום שני הקרוב מצריך לשקול אפשרות של מעבר לעיר אחרת עד יעבור זעם. האלטרנטיבה המועדפת היא כמובן מירון, למי שמסוגל לשהות במקום כל היום, שאווירת הקדושה והשמחה בה תעמוד בקונטרסט חריף לאווירת הטומאה שיקרין בכמה מחלקי ירושלים האיש עם הצלב המוזהב המבקר בעיר.

כמה מבין העולים למירון נמנים עם אלו שלפי הפרוטוקול הרשמי אמורים היו להיפגש עם הכומר הבכיר. מדובר בחברי מועצת הרבנות הראשית לישראל. לפני שבועיים קיבלו החברים הודעה רשמית על קבלת פנים העומדת להיערך לבנדיקטוס ה-16 ביום שני הקרוב בהיכל שלמה בירושלים. החברים התבקשו לפנות את סדר יומם לטובת הביקור שהוגדר כבעל חשיבות רבה לקיום יחסים תקינים בין העולם היהודי והנוצרי, בבחינת הווי דורשים בשלומה של מלכות שיש לה השפעה על מאות מיליוני אנשים על פני הגלובוס.

אבל לא כל המוזמנים יגיעו. מתשאול קצר שערכנו אצל מרבית חברי מועצת הרבנות הראשית (יש כמה שלא ניתנים להשגה, מעניין מה עושים האזרחים התמימים שמחפשים אותם לצרכי תשובות בהלכה) מתברר כי לפחות שישה מבין עשרת חברי המועצה לא יגיעו למפגש. חלקם העדיפו שלא לנמק. היו שנאחזו במנהג הקדוש של העלייה למירון והיה גם מי שהעז לומר את הדברים המפורשים שאחרים בחרו לשמור בסתר לבם.

מדובר באחד החברים החדשים במועצה, הרה"ג רבי שמעון אליטוב.  ביום שני הקרוב הוא יהיה במירון, אך השהות במקום  היא לא תרוץ שכן גם לו התקיים הביקור במועד אחר הוא היה מחפש לעצמו עיסוקים אחרים. "בל"ג בעומר מקומו של יהודי הוא במירון ובטח שלא במפגשים עם האפיפיור, אך גם כך יש עוד כמה דברים שהיה צריך לסגור אתו הרבה לפני המפגש".

הגר"ש אליטוב מדגיש כי הביקורת שלו אינה מתייחסת לפגישתם של שני הרבנים הראשיים עם האפיפיור שהיא לדעתו מחויבת המציאות. אי אפשר, לדבריו, לחולל משבר עם הוותיקן שעשוי להיפגע שלא מתקיים ביקור גומלין לביקור שערכו השניים ברומא לפני כשלוש שנים.

"אבל", הוא מדגיש, "מי שהיעדרו מהביקור לא יחולל סערה דיפלומטית לא חייב להגיע. ההפך. כל זמן שהוותיקן לא מאפשר גישה לכל הספרים וכתבי הקודש היהודיים שנשדדו מהקהילות היהודית במהלך אלפי שנות גלות צריך לדרוש ממנו לקיים והשיב את הגזלה לבעליה".

חבר אחר במועצה עמו שוחחנו מנמק את היעדרותו הצפויה בפרשת מינוי הבישוף מכחיש השואה והאנטישמי הידוע בגרמניה. "דווקא בזמן שהאנטישמיות מרימה ראש באירופה היינו מצפים מראש הכנסייה הנוצרית הדוגל לכאורה ביחסים טובים עם כל הדתות לפעול במהירות ולהדיח את הבישוף שונא היהודים מתפקידו לאלתר ולא להסתפק בהתנצלות מן השפה לחוץ", אומר רב עיר ידועה החבר במועצה.
גם בלשכות הרבנים הראשיים ניכר בעליל כי הם נערכים לביקור כמי שכפאו שד. כך, לדוגמה, מציינים בלשכת הרשל"צ הגרש"מ עמאר כי מתוך חמשה אירועים המתוכננים לאפיפיור בירושלים, אליהם הוזמנו הרבנים הראשיים הוא ישתתף רק בקבלת הפנים מחויבת המציאות, לדעתם, בהיכל שלמה. בין האירועים: הביקור בכותל המערבי, קבלת הפנים בבית הנשיא, הביקור בעיריית ירושלים וטקסי הכניסה והיציאה של נושא הצלב בנתב"ג.

במשרד החוץ לא אהבו את ההיעדרות מהטקס הרשמי בנתב"ג, שם אמורים לקבל את פני האפיפיור כל חברי הממשלה והסגל הבכיר של ישראל, הכולל לפי הפרוטוקול את הרבנים הראשיים לישראל. לא אהבו, אך נאלצו להשלים עם הסירוב.

פרשת הר ציון

מעבר לחוסר הרצון הטבעי של רבנים בישראל להיפגש עם הצלבן הראשי, פרשייה נוספת העיבה על האווירה העכורה גם בלאו הכי. בחודשים שקדמו לביקור קיים משרד החוץ שיחות רצופות בדרג דיפלומטי בכיר עם נציגי הוותיקן. בוותיקן הריחו כנראה כי הממשלה בישראל מעוניינת בביקור יותר מהם על מנת לשפר את יחסי הציבור הבינלאומיים של ישראל שנפגעו קשות לאחר מבצע 'עופרת יצוקה'. במיוחד חמור המצב באירופה הנוצרית שאיבתה לישראל וליהדות אינה נופלת כיום מזו של העולם המוסלמי.

וכאשר מרגישים חולשה מנסים לנצל אותה. בשיחות הופתעו נציגי ישראל לשמוע על דרישות שכבר הועלו בעבר ונדחו בעקבות התנגדות חריפה. כמה מהדרישות  עוסקות בנושאים כלכליים שיחייבו חקיקה בכנסת כמו מתן פטור לכנסיות מארנונה ופטור ממסים על תשמישי תפלות הנרכשים בחו"ל עבור הכנסיות המקומיות. כאן יש אפליה ברורה מול בתי כנסת ומוסדות יהודים שלא ייהנו מהפטור המיוחד המתוכנן למוסדות דת נוצרים בלבד. אבל עם זה עוד אפשר להשלים לרגל המצב הבינלאומי המיוחד.
רוגזם של חברי מועצת הרה"ר יצא בעקבות ההדלפות שיצאו מהשיחות ואשר לימדו על נכונות ישראלית לדון מחדש בדרישה להעברת מתחם הר ציון לשליטה, כלכלית בשלב זה וריבונית בשלב מאוחר יותר, לידי הוותיקן. תולדותיה של הדרישה הן כאורך ימיה של המדינה ומי שכמעט נתן לוותיקן את מבוקשו היה מי שעל שמו קרוי איצטדיון הספורט טדי בירושלים. קולק המנוח כמעט וסגר עם הוותיקן על קבלת השטח. שם אמור היה לקום מתחם כנסייתי ענק. השני בגודלו אחרי הוותיקן ברומא, תוך פינוי המוסד היהודי הגדול במקום הלא הוא ישיבת התפוצות. עם חשיפת הפרשה קמה זעקה בין יהודית עולמית וקולק ואנשי משרד החוץ נאלצו לסגת ברגע האחרון.

אבל אם חשב מי שחשב שהפרשה ירדה מסדר יומו של הוותיקן, באו השיחות האחרונות ולימדו שלכנסיה יש זיכרון ארוך ודבקות מוחלטת ביעדים. הפעם לא דרשו הנציגים הנוצרים לפנות את ישיבת התפוצות אלא לקבל שטחים נוספים בהר וכן מעמד אקסטריטוריאלי על שטח הכנסיות הקיים. למעמד זה עשויה להיות משמעות מרחיקת לכת אם יוחלט בעתיד (ח"ו) להפוך את שטח העיר העתיקה לאזור בינלאומי בשליטת האו"ם כפי שמציעה יוזמת השלום הערבית וממשל אובמה נוטה כנראה לאמץ. במקרה זה ידרוש הוותיקן לספח את שטח הר ציון לאזור הבינלאומי  ולהוציאו מהשליטה הישראלית הנוכחית.

מה שמקומם הוא, אומרים חברים במועצת הרבנות הראשית, שהדרישה החצופה לא נדחתה על הסף ואף סוכם שתעבור לשלב דיונים מתקדם יותר. ברבנות הראשית לא מקבלים את צפירת הארגעה של משרד החוץ הטוענת כי מדובר רק בדיבורים של רצון טוב כדי ליצור אווירה נוחה לקראת הביקור. "מה שמתחיל היום כדיבורים של מחוות ורצון טוב עלול להפוך מחר למחויבות שלטונית שקשה מאוד יהיה לסגת ממנה", אומר לנו חבר בכיר במועצה.

מערכת COL מוסיפה:
במהלך השבוע האחרון, התייעץ הרב שמעון אליטוב עם שלושה מרבני חב"ד בישראל שייעצו לו שלא ייפגש עם האפיפיור. "הם ליבנו את היחס שהיה לרבי לביקורים הקודמים וייעצו לו שלא יצטרף למשלחת", סיפר ל-COL גורם המקרוב לרב אליטוב.