ילדים ב-COL: פרשת אמור
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 072-2770130, פקס: 03-9606169
toratcha@chabad.org.il
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי | דבירה גרוזמן
פָּרָשַׁת אֱמֹר
סְעוּדַת לֵיל-שַׁבָּת, כָּל הַמִּשְׁפָּחָה יוֹשֶׁבֶת סְבִיב הַשֻּׁלְחָן. הִנֵּה, הִגִּיעַ תּוֹרְכֶם לוֹמַר דְּבַר-תּוֹרָה. אוּלַי פָּשׁוּט תְּסַפְּרוּ סִפּוּר?
לְיַעֲנְקִי יֵשׁ תָּמִיד רַעְיוֹנוֹת נִפְלָאִים. יֵשׁ לוֹ רַעְיוֹן כֵּיצַד לִרְתֹּם אֶת כָּל יַלְדֵי הַכִּתָּה לְלִמּוּד הִלְכוֹת שְׁמִיטָה. יֵשׁ לוֹ רַעְיוֹן אֵיךְ לְלַמֵּד אֶת הָאָח הַקָּטָן אֶת אוֹתִיּוֹת הָ'אַלֶף-בֵּית'. יֵשׁ לוֹ גַּם כַּמָּה רַעְיוֹנוֹת מְצֻיָּנִים, אֵיךְ לְקָרֵב אֶת שְׁכֵנוֹ הַצָּעִיר, גַּיְא, לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת. אֲבָל יַעֲנְקִי, לֹא טוֹרֵחַ לְגַלּוֹת אֶת הָרַעְיוֹנוֹת שֶׁלּוֹ לְאַף אֶחָד. הוּא שׁוֹמֵר אוֹתָם בְּסוֹד, לְעַצְמוֹ.
בְּכָל פַּעַם שֶׁיַּעֲנְקִי פּוֹגֵשׁ אֶת גַּיְא בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת הוּא מִיָּד חוֹשֵׁב עַל כָּל הַדְּבָרִים הַמְּעַנְיְנִים שֶׁהוּא יָכוֹל לִלְמֹד אִתּוֹ, עַל כָּל הַסְּפָרִים שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַשְׁאִיל לוֹ, עַל כָּל הַתְּשׁוּבוֹת הַחֲכָמוֹת שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲנוֹת לוֹ עַל כָּל שְׁאֵלוֹתָיו...
אֲבָל כְּשֶׁיַּעֲנְקִי פּוֹגֵשׁ אֶת גַּיְא, הוּא שׁוֹתֵק וּמַמְשִׁיךְ מַהֵר לָלֶכֶת הָלְאָה. אוּלַי זֶה מִמְּבוּכָה... אוּלַי מֵרֹב רַעְיוֹנוֹת הוּא לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַתְחִיל לִיצֹר קֶשֶׁר.
אֲבָל שַׁבָּת אַחַת, כְּשֶׁיַּעֲנְקִי יָצָא לְבֵית-הַכְּנֶסֶת וּפָגַשׁ בַּחוּץ אֶת גַּיְא, חָזַר אֵלָיו פִּתְאוֹם כּוֹחַ הַדִּבּוּר וְהוּא בֵּרֵךְ אֶת גַּיְא בְּחִיּוּךְ: "שַׁבָּת שָׁלוֹם".
"שַׁבָּת שָׁלוֹם" – עָנָה גַּם גַּיְא וְשָׁאַל: "אַתָּה הוֹלֵךְ עַכְשָׁו לְבֵית-הַכְּנֶסֶת?", וּמִיָּד הוּא הוֹסִיף וְסִפֵּר: "גַּם אֲנִי הוֹלֵךְ לִפְעָמִים לְבֵית-כְּנֶסֶת עִם אַבָּא שֶׁלִּי. בְּעִקָּר בַּחַגִּים".
"אַתָּה רוֹצֶה לָבוֹא אִתִּי עַכְשָׁו?" – שָׁאַל יַעֲנְקִי אֶת גַּיְא. רֶגַע אֶחָד הִסֵּס גַּיְא וּלְאַחַר מִכֵּן נַעֲנָה בְּשִׂמְחָה. הוּא הוֹדִיעַ לְאִמָּא שֶׁלּוֹ לְאָן הוּא הוֹלֵךְ וְהַשְּׁנַיִם צָעֲדוּ בִּידִידוּת לְעֵבֶר בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל.
"הַכֹּל בִּזְכוּת שְׁתֵּי מִלִּים" – הִרְהֵר יַעֲנְקִי בְּלִבּוֹ. "בִּזְכוּת 'שַׁבָּת שָׁלוֹם'".
סִפַּרְתֶּם אֶת הַסִּפּוּר בְּצוּרָה נִפְלָאָה. עַכְשָׁו אַתֶּם יְכוֹלִים לְגַלּוֹת לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁהָיָה זֶה אַךְ מָשָׁל.
הַאִם מִישֶׁהוּ מִן הַמְּסֻבִּים יָכוֹל לְנַחֵשׁ מַהוּ הַנִּמְשָׁל?
רֶמֶז: הַנִּמְשָׁל הוּא רַעְיוֹן הַקָּשׁוּר לְפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ!
הִנֵּה לִפְנֵיכֶם הַנִּמְשָׁל בִּקְצָרָה:
פָּרָשַׁת 'אֱמֹר' מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ שֶׁרַעְיוֹנוֹת מְעַנְיְנִים וּנְכוֹנִים, צָרִיךְ לְבַטֵּא בְּמִלִּים. 'לוֹמַר' אוֹתָם.
לִפְעָמִים אָדָם מְעַבֵּד בְּמַחְשַׁבְתּוֹ רַעְיוֹן יָפֶה, הוּא לוֹמֵד דָּבָר מְעַנְיֵן – אֲבָל הַכֹּל נִשְׁאָר לוֹ בְּתוֹךְ הָרֹאשׁ.
אִם הוּא רוֹצֶה לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", עָלָיו לְחַלֵּק עִם הָאֲחֵרִים מַחְשָׁבוֹת בַּעֲלוֹת תֹּכֶן יְהוּדִי הָעוֹלוֹת בְּמוֹחוֹ.
כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַזּוּלַת וְלַעֲזֹר לוֹ לְהִתְקַדֵּם, מֻכְרָחִים לְדַבֵּר אֵלָיו! וּמַהִי צוּרַת הַדִּבּוּר הַנְּכוֹנָה? 'אֱמֹר'. אֲמִירָה, שֶׁהִיא דִּבּוּר רַךְ וְנָעִים.
כַּאֲשֶׁר נְבַטֵּא אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ בְּמִלִּים, בְּלָשׁוֹן רַכָּה וּנְעִימָה, נוּכַל לְסַיֵּעַ לְכָל יְהוּדִי, בְּכָל מַצָּב רוּחָנִי שֶׁהוּא, לַעֲלוֹת מַעְלָה וּלְהִתְקָרֵב אֶל ה'.
(מעובד על-פי 'התוועדויות' תשמ"ב חלק ג)
הסיפור השבועי |
לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ
יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ לָעִיר סְלוֹנִים מַגִּיד מְפֻרְסָם, שֶׁנּוֹדַע בִּיכָלְתּוֹ הַמְּיֻחֶדֶת לְהוֹכִיחַ אֶת הַצִּבּוּר וּלְעוֹרְרוֹ לְתַקֵּן אֶת דְּרָכָיו. הַמַּגִּיד נָהַג לְשַׁלֵּב בִּדְרָשׁוֹתָיו מַעֲשִׂיּוֹת וּמְשָׁלִים, שֶׁמָּשְׁכוּ אֶת אָזְנֵי הַשּׁוֹמְעִים וְכָבְשׁוּ אֶת לִבָּם, וְאָז הָיָה מֵפִיק אֶת הַלֶּקַח וּמַמְטִיר עַל רָאשֵׁיהֶם אֶת אֵשׁ תּוֹכַחְתּוֹ.
כַּאֲשֶׁר נוֹדַע בָּעִיר סְלוֹנִים כִּי הַמַּגִּיד הַיָּדוּעַ יִדְרֹשׁ בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת הַמֶּרְכָּזִי, הִתְאַסֵּף קָהָל גָּדוֹל לְהַקְשִׁיב לִדְרָשָׁתוֹ. גַּם הַמָּרָא-דְּאַתְרָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ-אַיְּזִיק שַׁפִּירָא (שֶׁנּוֹדַע בְּכִנּוּיוֹ 'רַבִּי אַיְּזִיל חָרִיף'), בָּא לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ, בְּבַקְּשׁוֹ לִתְהוֹת מִקָּרוֹב עַל קַנְקַנּוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד הַנּוֹדָע, שֶׁרַבִּים הִלְּלוּ וְשִׁבְּחוּ אֶת דְּרָשׁוֹתָיו.
מִשֶּׁרָאָה הַמַּגִּיד אֶת רַב הָעִיר בְּתוֹךְ הַקָּהָל, הֶחְלִיט שֶׁלֹּא לְסַפֵּר שׁוּם מַעֲשִׂיָּה בִּדְרָשָׁתוֹ, אֶלָּא פָּתַח אֶת דְּבָרָיו בְּכַמָּה מַאַמְרֵי חֲזַ"ל, וּכְדַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ הֵחֵל לִזְרֹק מָרָה בַּשּׁוֹמְעִים וְלִירוֹת בָּהֶם דִּבְרֵי תּוֹכָחָה קָשִׁים כְּגִידִים, עַל שֶׁאֵינָם נִזְהָרִים בְּמִצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם וּבִדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְעַל שֶׁהֵם נִכְשָׁלִים בְּלָשׁוֹן-הָרַע וּרְכִילוּת, מוֹצִיאִים לַעַז אִישׁ עַל רֵעֵהוּ, וְעוֹד כָּהֵנָה וְכָהֵנָה.
הַקָּהָל שֶׁגָּדַשׁ אֶת בֵּית-הַמִּדְרָשׁ הִקְשִׁיב לַדְּבָרִים בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן, כְּמִי שֶׁמְּקַבֵּל נְזִיפָה חֲמוּרָה וְיוֹדֵעַ שֶׁהַדָּבָר מַגִּיעַ לוֹ. כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה זָע הַמָּרָא-דְּאַתְרָא עַל מְקוֹמוֹ בְּאִי-נוֹחוּת. דַּעְתּוֹ לֹא הָיְתָה נוֹחָה מִסִּגְנוֹן הַדְּבָרִים הֶחָרִיף וּמֵהַטּוֹן הַקָּשֶׁה שֶׁבּוֹ נֶאֶמְרוּ.
לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַמַּגִּיד אֶת דְּרָשָׁתוֹ, נִגַּשׁ אֶל הָרַב כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת חַוַּת-דַּעְתּוֹ עַל דְּבָרָיו חוֹצְבֵי הַלֶּהָבוֹת וְעַל הָרֹשֶׁם שֶׁעָשׂוּ עַל הַשּׁוֹמְעִים. הֵישִׁיר אֵלָיו רַבִּי אַיְּזִיל מַבָּט נוֹקֵב. "שָׁמַעְתִּי כִּי כְּבוֹדוֹ רָגִיל לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת בְּתוֹךְ דְּרָשׁוֹתָיו", פָּתַח וְאָמַר, "וּמִכֵּיוָן שֶׁהַפַּעַם שִׁנָּה מִמִּנְהָגוֹ וְנִמְנַע מִלְּסַפֵּר מַעֲשִׂיָּה כָּלְשֶׁהִי, אֲסַפֵּר אֲנִי לוֹ מַעֲשִׂיָּה":
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד מִמַּלְאֲכֵי מַעְלָה שֶׁיָּרַד לָעוֹלָם הַזֶּה, בִּרְצוֹתוֹ לְהַכִּיר אֶת בְּנֵי-הָאָדָם. נִזְדַּמֵּן לְעִיר גְּדוֹלָה; רָאָה אֶת בָּתֶּיהָ הַיָּפִים, אֶת בָּתֵּי-הַחֲרֹשֶׁת, אֶת גִּנּוֹתֶיהָ וּפַרְדֵּסֶיהָ וְאֶת כָּל שְׁאָר תַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם. מָצְאוּ הַדְּבָרִים חֵן בְּעֵינָיו וְנֶהֱנָה הֲנָאָה מְרֻבָּה.
בֵּינְתַיִם נֶאֶסְפוּ סְבִיב הַמַּלְאָךְ כַּמָּה יְהוּדִים, וְהוּא סִפֵּר לָהֶם כִּי הוּא שָׂמֵחַ מְאוֹד לְהַכִּיר אֶת הָעִיר הַזֹּאת, לְהִתְעַנֵּג מִיָּפְיָהּ וְלִפְגֹּשׁ אֶת אֲנָשֶׁיהָ.
לְפֶתַע נִגַּשׁ אֶל הַמַּלְאָךְ גּוֹי גַּס וּפָשׁוּט, בְּמַדֵּי שׁוֹטֵר, וְדָרַשׁ מִמֶּנּוּ לְהַצִּיג תְּעוּדָה מְזַהָה. הַמַּלְאָךְ לֹא הִכִּיר אֶת שְׂפָתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹטֵר, וְעַל-כֵּן לֹא הֵבִין אֶת דְּרִישָׁתוֹ. פָּנָה אֶל הַיְּהוּדִים סְבִיבוֹ וּבֵרֵר מָה רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשּׁוֹטֵר. הִסְבִּירוּ לוֹ הַיְּהוּדִים כִּי הוּא מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת תְּעוּדָה מְזַהָה, כְּדֵי לָדַעַת מַה שְּׁמוֹ וְשֵׁם-מִשְׁפַּחְתּוֹ, מֵהֵיכָן בָּא וּלְאָן פָּנָיו מוּעָדוֹת.
תָּמַהּ הַמַּלְאָךְ וְשָׁאַל אֶת הַיְּהוּדִים הַמַּקִּיפִים אוֹתוֹ לְשֵׁם-מָה צָרִיךְ הַגּוֹי לָדַעַת אֶת שְׁמוֹ וְאֶת סֵדֶר מַסָּעוֹ.
הֵשִׁיבוּ לוֹ כִּי זֶה הַסֵּדֶר וְאֵלֶּה הֵם חֻקֵּי הַמִּשְׁטָר. "בְּאַרְצֵנוּ סוֹבְבִים לֹא-מְעַט גַּנָּבִים, גַּזְלָנִים וְרוֹצְחִים, וּכְדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַבְּרִיּוֹת לְהִזָּהֵר מֵהֶם, דְּרוּשָׁה תְּעוּדָה מְזַהָה לְכָל אָדָם, כְּדֵי לָדַעַת אֶת מִדַּת יָשְׁרוֹ", הוֹסִיפוּ הַיְּהוּדִים וְהִטְעִימוּ.
"וְגוֹי זֶה הוּא-הוּא הַמֻּפְקָד עַל כָּל עִנְיְנֵי הַחֹק וְהַיֹּשֶׁר?!", בִּטֵּא הַמַּלְאָךְ בְּקוֹל אֶת תְּהִיָּתוֹ.
"לֹא", נַעֲנוּ הַסּוֹבְבִים, "מֵעַל שׁוֹטֵר זֶה עוֹמֵד מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה, וְהוּא הַנּוֹשֵׂא בָּאַחֲרָיוּת לְסִדְרֵי-הַחַיִּים בְּאַרְצֵנוּ".
לֹא נָחָה דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמַּלְאָךְ וְהוּא הוֹסִיף לִתְהוֹת גַּם עַל טִיבוֹ שֶׁל מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה. הֻסְבַּר לוֹ כִּי מֵעַל מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה עוֹמֵד שַׂר-הַמָּחוֹז הַנִּכְבָּד.
"וּמִיהוּ אוֹתוֹ שַׂר-הַמָּחוֹז?", חָקַר הַמַּלְאָךְ.
"שַׂר-הַמָּחוֹז הִתְמַנָּה עַל-יְדֵי הַקֵּיסָר יָרוּם-הוֹדוֹ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ!", הֵשִׁיבוּ לוֹ.
"וּמַה טִּיבוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר יָרוּם-הוֹדוֹ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שֶׁעַל-פִּיו יִשַּׁק דָּבָר וּבְמִצְוָתוֹ יְמֻנּוּ שָׂרִים וְשׁוֹטְרִים שֶׁתַּפְקִידָם לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַסֵּדֶר וְהַיֹּשֶׁר בַּמְּדִינָה?", הוֹסִיף הַמַּלְאָךְ לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ.
הִתְבַּלְבְּלוּ מְעַט הַסּוֹבְבִים מֵהַשְּׁאֵלָה הַיְּשִׁירָה, וּבְגִמְגּוּם קַל הֵשִׁיבוּ כִּי "'הַקֵּיסָר... הַקֵּיסָר הוּא גִּבּוֹר מִלְחָמָה, אֲשֶׁר בְּכוֹחוֹ וּבִגְבוּרָתוֹ נִהֵל מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת, הָרַג אֶת שׂוֹנְאָיו, עַד שֶׁכָּבַשׁ אֶת הַמְּדִינָה כֻּלָּהּ".
מִלֵּא הַמַּלְאָךְ פִּיו שְׂחוֹק וְאָמַר: "הַאִם נִסְתַּתְּרָה בִּינַתְכֶם?! אִישׁ אֲשֶׁר רָצַח רִבְבוֹת בְּנֵי-אָדָם מְמַנֶּה שַׂר-מָחוֹז הַמְּמַנֶּה אֶת מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה, הָעוֹמֵד מֵעַל הַשּׁוֹטְרִים, שֶׁתַּפְקִידָם לְהַבְטִיחַ חַיִּים מְתֻקָּנִים שֶׁל יֹשֶׁר וְצֶדֶק בַּמְּדִינָה?!".
כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד הַמַּגִּיד קָפוּא בִּמְקוֹמוֹ וְהֶאֱזִין לַדְּבָרִים בְּפָנִים חֲתוּמוֹת. וּכְאִלּוּ צָרִיךְ הָיָה מְשַׁל הַתּוֹכָחָה הַנּוֹקֵב שֶׁל רַבִּי אַיְּזִיל פֵּרוּשׁ, הִשְׁלִים גַּם אֶת הַנִּמְשָׁל:
"כְּבוֹדוֹ בָּא לְהַטִּיף מוּסָר לִיהוּדֵי סְלוֹנִים, עַל שֶׁהֵם מוֹצִיאִים מִפִּיהֶם דִּבְרֵי דִּבָּה, רְכִילוּת וְלָשׁוֹן-הָרַע, בְּעוֹד הוּא-עַצְמוֹ נִכְשָׁל בְּעִנְיָן זֶה מַמָּשׁ, בְּהוֹצִיאוֹ לַעַז עַל קְהִלָּה שְׁלֵמָה!"...
מבט לגאולה | מנדי הרשקוביץ
זְהִירוּת – כָּאן בּוֹנִים!
אַתֶּם מֻזְמָנִים לְהַכִּיר אֶת בֶּנִי פִּינְחָסִי. בֶּנִי זֶה הוּא בֵּן 9 וָחֵצִי שָׁנִים, וְגָר בִּרְחוֹב שָׂרֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּדִּירָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁבַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית, אֲשֶׁר חַלּוֹנוֹתֶיהָ פּוֹנִים אֶל הָרְחוֹב הַסּוֹאֵן.
לְבֶנִי שֶׁלָּנוּ יֵשׁ תַּחְבִּיב מְעַנְיֵן. הוּא אוֹהֵב לַעֲמֹד וּלְהַשְׁקִיף מֵהַחַלּוֹן אֶל הָרְחוֹב הַהוֹמֶה, לִרְאוֹת אֶת הָאוֹטוֹבּוּסִים הַחוֹלְפִים וּמַעֲלִים פִּיחַ אָפֹר מִמְּנוֹעָם, לְהַשְׁקִיף אֶל הוֹלְכֵי הָרֶגֶל הַפּוֹסְעִים עַל הַמִּדְרָכָה – חֶלְקָם מְמַהֲרִים לְכִוּוּן הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית, אֲחֵרִים מוֹבִילִים עֶגְלַת יְלָדִים, וְחֶלְקָם פּוֹסְעִים בְּנִיחוּתָא וְנֶהֱנִים מִמַּרְאֶה שֶׁל כָּל עֵץ אוֹ פֶּרַח.
לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת, הִפְתִּיעַ אוֹתוֹ יוֹסַלֶּ'ה חֲבֵרוֹ הַטּוֹב בְּמַתָּנָה מְקוֹרִית וּמַתְאִימָה, מִשְׁקֶפֶת גְּדוֹלָה וְאֵיכוּתִית. מַתָּנָה זוֹ לֹא רַק שֶׁלֹּא הִפְסִיקָה אֶת תַּחְבִּיבוֹ שֶׁל בֶּנִי, כִּי-אִם עָזְרָה לְתַחְבִּיב זֶה לְהַמְשִׁיךְ לִגְדֹּל וּלְהִתְפַּתֵּחַ.
זֶה לֹא הָיָה בְּבַת-אַחַת, כְּשֶׁבֶּנִי הִבְחִין שֶׁמַּשֶּׁהוּ מִתְרַחֵשׁ בְּבֵית-הָאָבוֹת שֶׁמִּמּוּל לְבֵיתוֹ. עוֹד וָעוֹד מִרְפָּסוֹת פֻּנּוּ מֵהַחֲפָצִים שֶׁשָּׁכְנוּ בָּהֶם, וְלֹא חָלַף זְמַן רַב עַד שֶׁהַמָּקוֹם נִסְגַּר לְגַמְרֵי.
בַּתְּחִלָּה, עוֹד נִתַּן הָיָה לִצְפּוֹת בְּמִשְׁלָחוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים הַפּוֹקְדִים אֶת הַבִּנְיָן הַשָּׁמֵם, וּכְלֵי-מְדִידָה בִּידֵיהֶם. הֵם מָדְדוּ אוֹתוֹ לְאָרְכּוֹ, לְרָחְבּוֹ וּלְעָמְקוֹ, מִבַּיִת וּמִחוּץ. אַךְ בַּהֶמְשֵׁךְ גַּם הֵם נֶעֶלְמוּ.
הַבִּנְיָן עָמַד שָׁמֵם עוֹד זְמַן לֹא רַב, וְאָז הִגִּיעוּ פּוֹעֲלִים לַמָּקוֹם וְהִקִּיפוּ אֶת כָּל הַמִּבְנֶה בְּגֶדֶר מַתֶּכֶת גְּבוֹהָה שֶׁחָסְמָה אֶת הָרְאִיָּה פְּנִימָה מֵהוֹלְכֵי הָרֶגֶל הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים. טוֹב, הֵם לֹא לָקְחוּ בַּחֶשְׁבּוֹן אֶת בֶּנִי שֶׁלָּנוּ, שֶׁחַלּוֹן חַדְרוֹ בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית הָיָה גָּבוֹהַּ בְּהַרְבֵּה מֵהַגָּדֵר, וְנָתַן לוֹ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לִרְאוֹת מָה קוֹרֶה בִּפְנִים. הוּא גַּם רָאָה כֵּיצַד הַפּוֹעֲלִים תּוֹלִים שֶׁלֶט עֲנָק עַל הָאֲתָר מִבַּחוּץ, וְעָלָיו שְׁמָהּ שֶׁל חֶבְרַת הַבְּנִיָּה הַמְּפֻרְסֶמֶת. שֶׁלֶט נוֹסָף הִכְרִיז: "כָּאן יוּקַם בְּעֶזְרַת ה' מִגְדַּל דִּירוֹת", וּרְשִׁימַת כָּל הַקַּבְּלָנִים וְהָעוֹסְקִים בַּמְּלָאכָה.
כְּשָׁבוּעַ יָמִים נוֹסָף חָלַף עַל הַמִּבְנֶה בְּשִׁמְמוֹנוֹ, וּבֶנִי הִסְתַּפֵּק בִּלְהַשְׁקִיף עַל הָרְחוֹב כְּהֶרְגֵּלוֹ. אַךְ בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד הֻפְרָה הַדְּמָמָה וּטְרַקְטוֹרִים עֲנָקִיִּים הִסְתַּעֲרוּ לְתוֹךְ מִתְחַם הַבְּנִיָּה. בֶּנִי שֶׁהִגִּיעַ אַחַר-הַצָּהֳרַיִם, מִהֵר לִתְפֹּס אֶת עֶמְדַּת הַצְּפִיָּה שֶׁלּוֹ, הוּא רָצָה לִרְאוֹת כֵּיצַד בּוֹנִים!
אַךְ לְמַרְבֶּה הַהַפְתָּעָה, אוֹתָם טְרַקְטוֹרִים וְדַחְפּוֹרִים עֲנָקִיִּים כְּלָל לֹא עָסְקוּ בִּבְנִיָּה – לְהֶפֶךְ! הֵם עָסְקוּ בַּהֲרִיסַת כָּל חֶלְקָה טוֹבָה. הֵם נָגְסוּ בְּשִׁנֵּי הַבַּרְזֶל שֶׁלָּהֶם בְּקִירוֹת בֵּית-הָאָבוֹת הַזָּקֵן, וַחֲלָקִים מִמֶּנּוּ נָשְׁרוּ בָּזֶה אַחַר זֶה לְמַרְגְּלוֹת הַטְּרַקְטוֹרִים.
בֶּנִי נִתַּק מֵהַחַלּוֹן. הוּא לֹא הָיָה יָכֹל לִרְאוֹת כֵּיצַד יְדִידוֹ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים, הֲלוֹא הוּא הַבִּנְיָן הָעַתִּיק וְהַוָּתִיק, בְּיַחַד עִם עֲצֵי הַסְּרָק הַגְּדוֹלִים שֶׁסְּבִיבוֹ, הוֹפְכִים בִּמְחִי-טְרַקְטוֹר לְנַחֲלַת הֶעָבָר. הוּא פָּנָה לַמִּטְבָּח, שָׁם הוּא פָּגַשׁ אֶת אָבִיו.
"אַבָּא!", עֵינָיו הִגִּיעוּ לְמַצָּב שֶׁל טְרוֹם-דֶּמַע. "לָמָּה הֵם הוֹרְסִים אֶת הַבִּנְיָן שָׁם? הֵם רוֹצִים לְהַרְחִיב – שֶׁיּוֹסִיפוּ עוֹד קוֹמוֹת מֵעָלָיו! אֲבָל לָמָּה לַהֲרֹס?".
"בֶּנִי, בְּנִי הַיָּקָר", לִטֵּף אוֹתוֹ אַבָּא בְּמַבָּטוֹ. "בִּשְׁבִיל לִבְנוֹת מַשֶּׁהוּ בֶּאֱמֶת גָּדוֹל וּבֶאֱמֶת מְפֹאָר, חַיָּבִים לַהֲרֹס"...
*
כְּדֵי לְהָבִין אֶת הַמַּצָּב הַיָּרוּד שֶׁבּוֹ נִמְצָא דּוֹרֵנוּ דַּוְקָא עֶרֶב הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, נִתְּנוּ הֶסְבֵּרִים רַבִּים. אֶחָד מֵהֶם מְיֻחָס לַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָאג.
הַמַּהֲרַ"ל מַסְבִּיר, שֶׁיֶּשְׁנָן שְׁתֵּי צוּרוֹת שֶׁל צְמִיחָה וְהִתְחַדְּשׁוּת: יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁצּוֹמְחִים דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַמַּצָּב הַקּוֹדֵם, מִתּוֹךְ הֲלִיכָה וְהִתְעַלּוּת הַדְרָגָתִית אֶל הַמַּצָּב הֶחָדָשׁ. אוּלָם כַּאֲשֶׁר צְרִיכָה לְהִתְחוֹלֵל הִתְהַוּוּת חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי ("הֲוָיָה חֲדָשָׁה", כִּלְשׁוֹנוֹ) אֵין הִיא יְכוֹלָה לִצְמֹחַ מִתּוֹךְ הַמְּצִיאוּת הַקּוֹדֶמֶת, אֶלָּא צָרִיךְ לְהִתְקַיֵּם תַּהֲלִיךְ שֶׁל "הֶפְסֵד הֲוָיָה רִאשׁוֹנָה". הֱוֵי אוֹמֵר: הֶרֶס הַמַּצָּב הַיָּשָׁן וִיצִירַת חָלָל רֵיק שֶׁלְּתוֹכוֹ פּוֹרֶצֶת הַמְּצִיאוּת הַחֲדָשָׁה.
כָּךְ גַּם הַגְּאֻלָּה: מִכֵּיוָן שֶׁהִיא מְצִיאוּת חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי, אִי-אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ בְּתַהֲלִיךְ הַדְרָגָתִי מִתּוֹךְ הַמַּצָּב הַקַּיָּם, אֶלָּא דַּוְקָא עַל-יְדֵי יְרִידָה גְּדוֹלָה שֶׁהוֹרֶסֶת אֶת הַמַּצָּב הַקּוֹדֵם וְיוֹצֶרֶת חָלָל רֵיק, וְאָז בָּאָה הַגְּאוּלָה וּמְמַלֵּאת אֶת הָרֵיקָנוּת הַזּוֹ בְּמִלּוּי מֻשְׁלָם וַאֲמִתִּי –
בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.
סיפורי חסידים
נֵס הַהַצָּלָה בִּזְכוּת הַתְּפִלִּין
מְסַפֵּר הָרַב לֵוִי בּוֹיְמְגַרְטֶן:
בְּאַחַת הַפְּעָמִים שֶׁעָמַדְתִּי עִם 'טַנְק הַמִּבְצָעִים' בִּרְחוֹב בְּרוֹדְוֵי שֶׁבִּנְיוּ-יוֹרְק – אֵזוֹר תּוֹסֵס וּמָלֵא חַיִּים, נִגַּשְׁתִּי לִיהוּדִי מְבֻגָּר שֶׁעָבַר בַּמָּקוֹם וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: "אוּלַי תַּנִּיחַ תְּפִלִּין?", וְהָאִישׁ עָנָה בִּשְׁלִילָה. הִסְבַּרְתִּי לוֹ שֶׁזֶּהוּ עִנְיָן שֶׁל אֱמוּנָה בַּה', וְנוֹצְרָה בֵּינֵינוּ שִׂיחָה, עַד שֶׁלְּאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה הִשְׁתַּכְנֵעַ וְנִכְנַס לַטַּנְק לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין. הוּא הָיָה נִרְאֶה מְרֻצֶּה מִכָּךְ שֶׁהִנִּיחַ תְּפִלִּין, אַךְ פִּתְאוֹם נֶעֱלַם מֵהַמָּקוֹם.
כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְמַנְּהֶטְן עִם הַטַּנְק כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ, הַלָּה כְּבָר הִמְתִּין לִי וּמִיָּד כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי נִגַּשׁ וְאָמַר: "רַאבַּי, אַתָּה זוֹכֵר שֶׁהִנַּחְתָּ לִי תְּפִלִּין לִפְנֵי שָׁבוּעַ? – כְּשֶׁחָזַרְתִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם הַבַּיְתָה, מִתְקַשֵּׁר אֵלַי חֲתָנִי וְאוֹמֵר לִי שֶׁעָלַי לְהַגִּיעַ מִיָּד לְבֵית-הָרְפוּאָה בְּרוֹצֶ'סְטֶר, כִּי אִשְׁתִּי, בִּתִּי וְנֶכְדִּי שֶׁנָּסְעוּ בַּמְּכוֹנִית עָבְרוּ תְּאוּנָה חֲזִיתִית בִּמְהִירוּת שֶׁל 60 מַיְל לְשָׁעָה. חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, מִי יוֹדֵעַ מָה נִשְׁאַר לִי עַכְשָׁו מֵהַמִּשְׁפָּחָה... אֲבָל כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְבֵית-הָרְפוּאָה, אֶת מִי אֲנִי רוֹאֶה אִם לֹא אֶת בִּתִּי וְנֶכְדִּי יוֹשְׁבִים בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה. שָׁאַלְתִּי אֵיפֹה אִשְׁתִּי, וְאָמְרוּ שֶׁנִּפְגְּעָה קַלּוֹת בְּיָדָהּ וְיֵשׁ לָהּ רַק שֶׁבֶר. זֶה הָיָה נֵס גָּלוּי... יָצָאנוּ לִרְאוֹת אֶת הַמְּכוֹנִית, וְלֹא יָכֹלְתִּי בִּכְלָל לְזַהוֹת אוֹתָהּ! הַמְּכוֹנִית הָיְתָה הֲרוּסָה לְגַמְרֵי. הָיָה כָּאן נֵס, וְעַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַנֵּס אֵרַע לָנוּ בִּזְכוּת הַנָּחַת הַתְּפִלִּין. שָׁאַלְתִּי אֶת אִשְׁתִּי לִפְרָטֵי הָאֵרוּעַ, וּכְשֶׁהִיא סִפְּרָה לִי בְּאֵיזוֹ שָׁעָה זֶה קָרָה, פָּרַצְתִּי בִּצְעָקָה: זֶה הָיָה בְּדִיּוּק בְּאוֹתָם רְגָעִים שֶׁבָּהֶם הִנַּחְתִּי תְּפִלִּין בְּמַנְּהֶטְן!"...
"אַתָּה מֵבִין, הִצַּלְתָּ אֶת חַיֵּי מִשְׁפַּחְתִּי!", אָמַר לִי הַיְּהוּדִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת. הִסְבַּרְתִּי לוֹ שֶׁהַנֵּס אֵרַע בִּזְכוּת בִּרְכַּת הָרַבִּי שֶׁשָּׁלַח אוֹתִי, וּמֵאָז הוּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין מִדֵּי יוֹם בִּקְבִיעוּת וְלֹא חָדֵל לְהַזְכִּיר לִי אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה...
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
