יוסי אליטוב

להפוך זבל לזהב. שלוש מילים קלישאיות אלו, מתמצתות את הסיפור הגדול של איל היהלומים האוסטרלי הרב יוסף יצחק גוטניק, אשר כוכבו הפיננסי דעך בעשר השנים האחרונות, כאשר לאחריהן, ממש עכשיו, הוא מגיח שוב כמטאור מאיר כבסופת ברקים אל תוך השמיים הכלכליים השחורים והכי חשוכים ההולכים ומקדירים את הכלכלה העולמית. להפוך זבל לזהב אמרנו, ונזכרנו בימיו של יצחק הראשון שעליו אמרו בדורו 'זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך'.

הרב יוסף יצחק גוטניק נחלץ פתאום מהשקיעה בת העשור במצולות האובדן החומרי, והופך זבל לזהב או ליותר שווה מזהב בכל המשמעויות של המשפט: במובן הפיזי, זבל ממשי שמתורגם בידיו האמונות להכנסה שנתית של מיליארד דולר. במובן הרוחני, התקופה המאוד מאוד לא טובה של העשור האחרון, שבאמונתו התמה מתורגמת לזהב של התעלות פנימית.

זה סיפורו של חסיד חב"ד צעיר שהחל לעסוק בעסקי טקסטיל של חותנו, אי שם לפני כשלושים שנה, החל תוך כדי עיסוק לבצע כמה רכישות מוצלחות וטיפס לפסגת סוחרי הזהב העשירים בעולם, כשהוא רוכש שטחי ענק של מרבצי זהב בכמויות גדולות.
בעל המאה הפך לבעל הדעה, אך בניגוד לבעלי מאה אחרים, לא היתה זו דעתו שלו כי אם של רבו, כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל. החל משנת תש"ן שבה הוטל אל הפוליטיקה הישראלית, כשליחו האישי והמיוחד של האדמו"ר שנשלח ארצה במטרה לסייע ליצחק שמיר, ראש הממשלה מטעם הליכוד, להרכיב ממשלה שלא תסכן את חייהם ואת ביטחונם של תושבי ארץ ישראל - חש עצמו גוטניק כשליח-דעה של בעל המאה שלו. כי אצל גוטניק, חסיד בוער בלהט, גם הדעה וגם המאה הן של רבו, הוא רק המבצע.

תחושתו זאת עברה ושרדה מבחן ממושך וארוך בכור היתוך חסר חמלה. לו לא היה גוטניק חש עצמו כשליח המופקד על פיקדון, היו רבים מאלו שיתדפקו בהמוניהם על דלתותיו בשנים הקרובות יודעים מראש שחבל על המאמץ ועל הכרטיס.

אבל בגלל הידיעה האיתנה של גוטניק כי אינו אלא בעל פיקדון על העושר השמור לבעליו לטובתו, יחזרו כולם ללא שמץ של נקיפות מצפון או שאריות של בושה עצמית לנקוש על שערי לבו הפתוחים לרווחה ויוכלו לחזות בכהן הגדול של היכל הצדקה עומד על משמרתו ומטיב את בזיכי הזהב ואת נרות הצדקה המאירים, באותו חיוך ובאותה שמחה של מצווה שליוו גם את הפרק הראשון של עשירותו הזכור לטוב ולא בכדי.
אם כי, יותר מפוכח. וגם, יותר מחושל. הרבה יותר.

10 יוסף בבית הייסורים

עשר שנים היה יוסף בבית האסורים של המסלול כלפי מטה. העסקים נקלעו לקשיים ולמשברים. שותפים הפנו לו עורף ואורבים שחרו לטרף. כשבאולמי גוטניק בירושלים שהוקמו על ידו רעמו התופים ואלפי זוגות חרדיים הספיקו להתחתן שם בשעה טובה ומוצלחת – לא היתה שעתו של גוטניק לא טובה ולא מוצלחת.

הטרגדיה הכלכלית שלו החלה דווקא בימי השיא, כשרכש מרבצי זהב אך מחיר אונקיית הזהב החל דווקא לרדת כלפי מטה. המשקיעים שנשאבו אל המניות שלו בגלל היהלומים שתכנן למצוא, החלו לעזוב אותו כשמחיר האונקייה צלל לשיעור של פחות ממאתיים דולר. הם באו למצוא יהלומים ופתאום גילו שאפילו הזהב, שאותו ראו כאוצר זמני, כבר לא אותו זהב שהיה. הוא נעשה זול בשוק. ההמון החל לנטוש את ספינתו של גוטניק.

כדי להתגבר על הקריסות של החברות שלו, החל גוטניק לממש נכסים ולמכור מרבצי זהב, ודווקא אחרי שמכרם בזול בגלל השפל של הזהב ובשילוב הלחץ שלו למכור, החל הזהב לנסוק כלפי מעלה, ובשנים האחרונות הגיע מחיר האונקיה אף לאלף דולרים. אבל שדותיו, שדות הזהב, כבר היו ברובם נתונים לעם אחר ועיניו רואות ויודעות שהכל משמיים. לא גבה לבו בעת עושרו ולא שחה נפשו בעידן השפל.
היו אלו עשר שנים קשות של הפסדים בסכומי עתק, של משפטים מתישים עם עלילות מופרכות אך עם עונש קנס של 28.5 מיליון דולר. של רצף משפטים לוחמניים ומייגעים מול עוזרים לשעבר, בעלי אחזקה בחברות ובעלי אדמות.

הכל סגר עליו. בכל אשר נגע, כמעט, נכשל פיננסית. השקעות חירום שביצע כדי לעלות על דרך המלך, כשלו. הנגיד שהיה מורגל לצאת ולבוא בטרקלינים עם שועי עולם ולטפס לכותרות מחמיאות בתקשורת העולמית, הפך לאיש הנאבק במלחמת הישרדות.

היהודי שצבר למעלה ממאה בנייני תורה וצדקה שנבנו על שמו בעולם כולו, כמעט ונשכח מלב. החסיד שנכנס ויצא בבתיהם של אדמו"רים ומנהיגים, המיר בלית ברירה את חצרות הקודש באולמות הדיונים בבתי משפט נכריים ועוינים. החליף בעל כורחו את שורות ה'קודש פנימה' שבהן התקבל תמיד בברכה, במשרדי עורכי דין.

זה לא שהוא לא בא לארץ בכל העשור האחרון. נפשו קשורה בארץ ישראל ולבו נכסף אליה עשרים וארבע שעות ביממה. זה רק שלא כתבו עליו בעיתונים כשהוא בא. הוא לא היה שווה, כנראה ועם כל הכלימה שבדבר, את ה'בריך מתייך לשלם'.

גוטניק הסתובב הרבה בניו יורק בתקופת היובש הלופתת שלו, ראה מימינו ומשמאלו עמיתים דוהרים כלפי מעלה בהשקעות שמניבות תשואות דמיוניות. אלף הופך לרבבה ורבבה - למיליון ואליו לא ייגש. רק בעיניו הביט וחש כיצד הוא שרוע על המסילה וכל הרכבות עמוסות האדם עד כדי להתפקע, דוהרות על מסילות העושר כלפי מעלה.
עכשיו זה הפוך: הרכבות גולשות במדרונים החלקלקים בדרך הבטוחה להתרסקות בתהום, ורק הוא במסלול הנגדי. שועט כלפי מעלה. לבד. ספוג תובנות שנקנו בדם ונצרבו בדמע. מכיר טוב יותר את העולם.

10 זרחה לו הזרחה

שם המשחק החדש הוא: זרחות.

כן, כך קוראים לזה בעברית תקנית. אבל איש מלבד חברי האקדמיה לא יבין מה היא זרחה, אלא אם כן תגידו לו: 'פוספאטים'. מעתה שוכחים אנו את המושגים הפשוטים כדוגמת 'יהלומים', 'זהב' או 'נפט'. אמרו נא אפוא: פוספאטים. כי זה מה שהולך לכבוש את הכותרות העתידיות בעיתוני הכלכלה. הגדולים שבהם כבר כתבו עליו, על גוטניק החדש, שגילה את הודו וגרף סכומי עתק מהגילוי החדש, תוך שהוא משלב בין הפוספאטים להודו וממציא את הגלגל. הודו לה' כי טוב.

הכל מתחיל אם כן בחומר טבעי הקרוי 'זרחה' (פוספט בלע"ז), אשר יש לו תפקיד בלתי מבוטל בתעשייה החקלאית, כשהוא משמש לדישון האדמה. מקורה של הזרחה הוא באדמה. גם בישראל, אם שאלתם, קיימים מרבצי זרחה, באזור ים המלח, וישראל מייצאת פוספטים למספר מדינות. אגב, רוב כלכלתה של מדינת נאורו הקטנה אי שם באוקיינוס השקט מבוססת על ייצוא זרחה.

החלק השני של השידוך היקר ביותר בעולם, מתחיל במדינת הודו. במדינה יש מאות מיליוני איכרים, ואחת החברות המובילות במשק ההודי היא איסקו, המכילה 50 מיליון איכרים המעסיקים כל אחד ממוצע של חמשה בני משפחה שעובדים עם האב. הם, 50 מיליוני האיכרים ההודים, צריכים פוספטים. הוא, הנגיד הרב יוסף יצחק גוטניק, רכש את מרבצי הפוספטים הענקיים ואת ההתקשרות החוזית עם החקלאות ההודית המאורגנת, לאספקת פוספטים לשדותיהם לעשרים השנים הקרובות.

וכך, אחרי עשר שנות דחי אל דחי, מתנער גוטניק כעוף החול, פורש את נוצות הזהב, או הפוספט, וממריא. המיליונר האוסטרלי עושה קמבק עם רווח עתק. המנייה של גוטניקLEGEND INTL HLDGS שנסחרה ב-1.89 דולר למנייה, זינקה לערך של 5.05 דולר - גוטניק שמחזיק מניות רבות בחברה, רשם רווח נקי של עשרות רבות של מיליוני דולרים רק מהזינוק במחיר המניות.

החברה שהיתה מעורבת במקור בחיפוש זהב ויהלומים, היא כיום בעלת אינטרסים בתחום הפוספטים בגורגיניה בייסין של קווינסלנד ליד מאונט איסא בצפון הרחוק של אוסטרליה. תוכניות החברה המעודכנות מתייחסות להפקת חמישה מיליון טונות פוספטים בשנה. IFFCO - החברה ההודית לפוספטים שמייצגת כאמור 50 מיליון איכרים הודיים ומספקת רבע מחומרי הדשן של הודו, הסכימה לקנות חמשה מיליון טונות של פוספט מגוטניק.

הוא המשביר

גוטניק ממשיך בתנופה. הוא לא מסתפק בדשן פוספט אלא מתכוון להיות השער של החקלאות ההודית לעולם הטכנולוגי באמצעות חברה אחרת שבבעלותו (95%), שנאמדת יותר ממאה מיליון דולר ונסחרת בבורסה בניו יורק. המטרה היא לספק לחמישים המיליונים עזרים טכנולוגיים להשבחת העבודה החקלאית. גוטניק שוקד אפוא על הכנת אבן פוספט לשיווק להודו תוך שנתיים. בכוונתו לבנות מפעל בקווינסלנד וקו צינור שיוביל את הפוספטים ברכבות משא להודו. חברת איסקו תבנה את המיזם באמצעות כספים שהמדינה האוסטרלית תשקיע.

עסקת הפוספטים נפלה לידיו של ר' יוסף יצחק בדיוק בעונה שבה ממריא מחירם של הפוספטים, בגלל הגאות העולמית במחירי המזון. עסקת הפוספטים קורמת תשואות רווחיות בעת הזאת, בשל המחסורים העולמיים במזון והגברת הדרישה לדשן עבור גידולים חקלאיים, כשהמעצמות האנושיות הודו וסין ממשיכות את ההתפתחות המהירה ואת החשיפה למוצרי השבחה בחקלאות ובתעשייה.

הזינוק במחירי הפוספטים נראה חלומי. שש שנים - בין תשס"א לתשס"ז - היה מחירו של טון פוספטים 42 דולר בממוצע. וכמה מחירו היום? נחשו נא. הכפילו נא. עוד יותר. ובכן, מחירו היום של טון פוספטים כבר חצה את מחסום ה-400 דולר והיום הוא בסביבות ה-200 דולר. אך המחסור בעולם עלול להאמיר את מחיר הפוספטים לסכומים גבוהים בהרבה.

אמנם גוטניק לא פרש לגמרי וכליל מזירת הכרייה האוסטרלית בתחום הזהב והיהלומים, כשהוא שומר על אינטרסים בחברות רבות, אך למעשה לצד העיסוק בחברת הפוספטים הוא ממשיך לחפש זהב ויהלומים.

"כשכל המרבצים היו מאורגנים נסענו לאסיה ומצאנו את החברה המתאימה ביותר לחתום עמה הסכם המראה. האבן פוספט מיוצאת להודו ובה יעבדו אותה לדשן. אם היה שותף שחלמנו עליו, זה היה הם. יש להם רקורד מצוין במשך 50 השנים האחרונות כקואופרטיב. האמינות הכלכלית שלהם בהודו ידועה, כמו גם מוסר התשלומים שלהם כשהממשלה מגבה אותם בהשקעות אדירות", שח גוטניק בראיון לעיתון כלכלי. להערכתו הוא יעסיק כאלף עובדים במפעל הפוספטים, והוא מניח כי במרבצים שרכשה החברה שלו יש יותר ממיליארד טונות של אבן פוספט.

'דיאמונד ג'ו', כפי שמכונה בחיבה המיליונר האוסטרלי בתקשורת המקומית, שב לכותרות המחמיאות כשהתקשורת מנסה למצוא שם הולם שיחליף את 'דיאמונד ג'ו' - משהו שלא יישמע כמו 'איש הזבל' או 'איש הדשן'. כי האיש שלפני שני עשורים איתר מרבצי זהב, מוצא היום אבני פוספט ומקפיץ את שווי החברה שלו.

ויהי ה' את יוסף

"לא בכוחי עשיתי את החיל הזה ולא בעוצם ידי, ממש בהיסח הדעת הגעתי לזה, בהשגחה פרטית מוחשית", אומר הרב יוסף יצחק גוטניק בשיחה עם 'משפחה'. "חכרתי שטחים רבים והקמתי מכרות לחיפושי זהב ויהלומים, בתחילה ידעתי תקופות טובות יותר ובשנים האחרונות - תקופות לא פשוטות של הפסדים בקנה מידה לא פשוט. והנה באחד הביקורים במנהטן, סיפרתי למכר כי נדמה לי שבשטחים שחכרתי יש מרבצי פוספטים. למעשה, המשבר הכלכלי שבו הייתי מצוי לא אִפשר לי לממן חיפושים חדשים והנפקת דוחות חיפוש. אך לאחר שגייסתי מהגורן ומן היקב כספים במאמץ רב, יצאתי לדרך וזה היה הנס הראשון של מה שהתברר בהמשך כמסע מרגש של יציאה מאפילה לאורה.

"נס הביא נס, כשהקב"ה פותח את הצינורות, הכל מסתדר, החיפוש הראשוני הצליח ורכשתי זכויות של כרייה מחברות אחרות בצפון אוסטרליה. ייצאנו לבורסה והמחיר האמיר והאמיר. "atticus", זו חברת השקעות שעליה נמנים גם אילי הון יהודים והיא השקיעה חמש עשר מיליון דולר למימון החיפושים ולהנפקת דוחות בדיקה של מדענים המאשרים כי אכן הכמות של הפוספאטים היא מסחרית בכמויות שלמעלה ממיליארד טונות. בשלב הבא חתמנו עם ההודים על הסכמים במאות מיליוני דולרים לשנים הבאות תמורת אספקה שוטפת, ופתאום כמו חשתי שתקופת הגלות האישית שלי נגמרה, הכל נפתח מחדש".

איך הגעת לשותפות עם ההודים?

"אחרי שהתברר בדוחות כי באדמות שלי יש כמות מסחרית של פוספטים, נכנסתי לתחום והתוודעתי לכך שהודו משוועת לדישון, מרבית ההודים עוסקים בעבודת אדמה והם זקוקים לדשנים כדי להוציא פירות טובים ולהשביח את התבואה. התחברתי לחברה שמייצגת מיליוני איכרים, משהו כמו כל תושבי ארצות הברית. האנשים הללו מחזיקים את כל הכלכלה של הודו".

ממי הם קנו עד היום ומה פתאום שיחליטו לעבור אליך?

"עד היום הם השיגו את הדשנים ממקומות שונים כמו מצרים, ירדן ומרוקו, אך הרכישות ממדינות ערב יצרו קונפליקטים. בנוסף, קיים מחסור גדול בעולם בדשן זה. כשבאתי אליהם עם ההצעה לספק את הדשנים - הם קיבלו אותי כמו מלאך מושיע כי אוסטרליה היא עבורם מדינה שפויה ואף קרובה גיאוגראפית להודו. התקשרנו בקשרי מסחר, ובחצי השנה האחרונה חתמנו על ההסכמים בשיתוף הממשלה ההודית שנותנת גב כלכלי".

כך דרכו של עולם, אותם הודים שמוטטו את עושרה של היהדות הבלגית כשהשתלטו על בורסת היהלומים ודחקו את רגליהם של היהודים החוצה, אותם הודים שגרמו לפיטורי רבבות עובדי חברות היי טק בגלל שהחברות שולחות עבודות להודו שבה משלמים מחיר רצפה לעובדי המחשב - אותם הודים נושאים על כפיהם את הנגיד שמלכו של עולם חפץ עתה ביקרו.

לא נעים לומר זאת, אך אין זה סוד שהיו שעמדו מן הצד וראו את נפילתו של איל ההון החסידי ונותרו לעמוד מן הצד. מהרהורי לבם ראו ולא ידעו מה ראו. הוא יוסף שהיה בגדולתו והוא יוסף כשהיה במצר. שם שמיים אינו רק שגור על פיו כי אם גם חקוק בלבו ומנחה את התנהלותו.

"בשנים האחרונות באו אלי אנשים ושאלו אותי: 'יוס'ל, אחרי כל עשרות המיליונים שתרמת לצדקה, זו תורה וזו שכרה?' לא הסכמתי לדברים ומחיתי בפניהם", אומר איל ההון האוסטרלי בהתלהבות, "את שאלת 'זו תורה וזו שכרה' יכולים לשאול רק מלאכים אבל לא בני אנוש. וכי אנו יודעים מה טוב לנו ומה רע לנו? 'הנסתרות לה' אלוקינו' ועלינו רק להודות להשגחה העליונה על כל החסד שהיא משפיעה עלינו. כיום אחרי כל הניסים שראיתי אפשר לומר שזכיתי באמת למתנה גדולה מלמעלה והלוואי שאהיה ראוי לה ואוכל לשמור על הפיקדון כפי שיהודי צריך".

תדיר סיפרת שהאדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל שלח אותך לחפש אבנים טובות ויהלומים, והנה הלכת לחפש אתונות ומצאת אוצרות.

"ראשית כל, אני ממשיך לחפש זהב ויהלומים, אבל בשדות הללו שהיו בבעלותי לצורכי זהב ויהלומים מצאתי דשנים, אך לא במספרים הגדולים, ואז ההשגחה הביאה אותי לרוץ ולרכוש במהירות זכויות של אדמות נוספות לפני שיצאנו לבורסה, וברוך ה' עלה בידי לשים יד על שטחים גדולים".

מדובר אם כן בנס של ממש.

"בהחלט. מצאתי את האוצרות הללו בהיסח הדעת ומדובר במתנה מלמעלה, גם מציאת האוצרות וגם הנסיבות כולן שהצטרפו, אם זה הבנק בקנדה שעזר לנו לגייס מאה מיליון דולר בהנפקה לפני חמישה חודשים והמיליארדר ההונגרי ג'ורג' סורס שרכש עשרה אחוזים מהחברה והצטרף להודים (12%) ואלי (35%).

"אבל, למעשה, בשרשרת הנסים האופפים אותי, הרי הרווחים שגרפנו בחברת הפוספטים, אפשרו לי בסיעתא דשמיא להשתלט גם על מכרות של זהב ויהלומים שמוצאים כעת למכירה בסכומים זולים במיוחד בגלל השפל העולמי, וכמו שאמרו חז"ל: בשעת המפזרים - כנס. עשר שנים שמקנן בי חלום להשתלט על ראשות החברה גדולה שמחזיקה כבר היום באדמה חמישה מיליון קראט של יהלומים, משנה לשנה התרחק החלום מהמציאות ואני - מהחלום שנשאר חלום גדול. השנה הצלחתי לממשו בניגוד לכל הסיכויים. עתה יושב אני בסבלנות ומצפה להתאוששות הענף שאוכל לייצא זהב לעולם".

והם לא הכירוהו

עשר השנים האחרונות היו קשות. עתה ניתן לדבר עליהן בלשון עבר, אבל הן היו הווה ומציאות. גוטניק הלך ושקע בצרות פיננסיות בגלל ההידרדרות של שווקי הזהב בעולם ומפגש טראגי בין כמה תהליכים כלכליים. החברות הפרטיות של איל ההון היהודי מאוסטרליה, נכנסו לסחרחורת פיננסית ויצרו לו הפסדים צורבים אכזריים שהלמו בנכסיו ובו.

אך הכאב הגדול ביותר של ר' יוסף יצחק גוטניק היה – אי יכולתו להמשיך במתן צדקה כבתחילה. האיש שהזרים עשרות מיליוני דולרים לכל מוסדות התורה בעולם, מליקווד שבארה"ב ועד ישיבת שילה שבשומרון דרך מוסדות תולדות אהרן, איבד מאות מיליוני דולרים שנמחקו ונאלץ לעצור על כורחו את התזרימים למוסדות התורה. נכפתה עליו מלחמת החיים.

כאב נוסף, סמוי, היתה השכחה המהירה של הציבור הענק שנעזר בו. גוטניק מסרב להוציא מבין שפתיו ולו מילה אחת על הנושא, ופוטר את העניין בחיוך רך, אך עיניו החודרות מספרות הכל. מקורביו הנאמנים שנותרו עמו לאורך כל הדרך מספרים על מגילות שלמות של ליקויי מאורות בסוגיית הכרת טובה. הגוטניק עשה את שלו, הגוטניק יכול ללכת למצולות.

הנגיד הנערץ שהתקבל בזרי שושנים בכל מקום, נפל להתמודדות עם פרסומים מרושעים בעיתונות. ראה איך להקות הדבורים המזמזמות שהתקהלו סביבו בעת שעמד בראש הפירמידה הכלכלית, עברו למשוך צוף אצל פרחים אחרים. כדרך העולם, מרביתם שכחו לו את הימים הטובים שבהם הוא תרם סכומי כסף חסרי תקדים, הרבה מעבר למצופה ממנו. הם העניקו לו שיעור בהכרת הטוב. ולא שאלו היו צרותיו האמיתיות, היחלשותו של הדולר ועליית הערך של אונקיית זהב, סייעו לו במעט לתקופה קצרה, אך הצרות באו בצרורות והוא נגרר למטה. אם הייתה עדת המעריצים הענקית נשארת נאמנה - זה היה נותן כוח.

הרשה לי לשאול אותך שאלה אישית: אלו שנהנו ממך בשנים הטובות, נהגו כלפיך בהכרת הטוב גם לאחר הנפילה?

"יש אנשים ששמרו על קשר כל הזמן, אבל בהחלט יש אנשים שכאשר שמעו על הבשורות הטובות החדשות, התקיים בהם 'עורו ישנים מתרדמתכם'. אינני מתכוון להתחשבן עם איש, אין לי טענות לאיש, אעזור ואסייע ככל שאוכל, אני יודע שהכל משמים. אני גם לא אשאל אותם איפה היו עד היום. אגב, אולי תתפלא, אבל דווקא ראש הממשלה החדש, בנימין נתניהו, התקשר גם בזמנים הקשים, הוא פגש את הבן שלי בניו יורק ותמיד התעניין בשלומי. אך באשר לשאלתך, חשוב לומר גם שאת הכסף שנתתי לצדקה, לא נתתי לכבודו של איש. בוא לא נשכח שהכסף האמיתי שנמצא אצלנו, זה לא הכסף ששוכב בבנק אלא הכסף שנתנו לצדקה וזה הרכוש הבטוח שלנו. הכסף האחר, פעם בא ופעם הולך.

"אחרי עשר שנים של לחצים ומשפטים, ברור שהכל ביגר אותי. אבל כשאני חושב על אלו שגרים בבני ברק ובתוך חדר אחד מצטופפת משפחה אחת של תשעה ילדים ואין להם איך לחיות, זה נס. נתניהו חייב לתקן את הנזק ולעזור למשפחות ברוכות ילדים. הוא עשה תיקון חיובי בקצבאות הילדים אבל עליו לעשות הרבה יותר למען המשפחות הללו".

ובכל זאת, כולנו אנשים, קשה למחוק גילויים של אי הכרת הטוב.

"העולם מלא בבריות שונות. ישנם מכירי טוב וישנם כפויי טובה. אני לא מתחרט על אף דולר שתרמתי, ובכלל אסור לחשוב הרבה על כך. נכון, לא אסתיר ממך, ואומר כי התנהגות של אנשים מסוימים הכאיבה לי לא מעט. אבל אני שואל אותך: האם נתתי צדקה למאן דהו בגלל שהוא התייחס אלי יפה? ממש לא.

"אני לא מתחרט לרגע על הצדקה שנתתי. אני רק מקווה שאוכל לעשות בעתיד יותר ממה שעשיתי בעבר. הברכה של הרב'ה קיימת, אך לעתים יש ירידות ונפילות, זה קם וזה נופל, ואין לנו הסבר לכל דבר. הזכות הכי גדולה שהקב"ה יכול לתת ליהודי זו האפשרות לתת צדקה ליהודי אחר. אין הנאה גדולה מזו, וכבר הבטיחונו רבותינו כי הקב"ה לא נותר בעל חוב. אצלי רק מתחילות שנות השובע, אני שמח שאוכל לשוב ולתת צדקה. זו השמחה הגדולה שלי. הימים המאושרים ביותר בחיי היו הימים שבהם חילקתי צדקה. אצלי זה לא רק ממצוות מעשר אלא זו מצווה שזהיר בה טפי. זה המצווה שלי. הנשמה שלי באה לעולם כדי לתת צדקה ליהודים".

המשבר שינה אותך?

"אני מקווה מאוד שבדברים הטובים שהיו בי לפני המשבר נותרתי אותו אדם. שאלת מקודם על הכרת הטוב. למרות שאינני משקיע מחשבה בכך, חוסר הכרת הטוב מצד כמה אנשים, דקר אותי בלב. זה פשוט דקר אותי. מנגד, השמחה הגדולה שלי היא מכך שעד היום כשאני נפגש עם גבירים מכל החוגים, הם לוחשים לי באוזן ואומרים: 'יוס'ל, למדנו ממך איך לתת צדקה'".

ויביאו דיבתו רעה

משברים פיננסיים הם חלק מעולמו של גביר. לא היתה זו הפעם הראשונה שאימפריית העסקים של גוטניק חוותה משבר כלכלי. קווי תוואי ההתעשרות שלו אינם רק עם החיצים כלפי מעלה. את המסחר עם הזהב בבורסה החל כבר בשנת תשל"ט. מחירי הזהב באוסטרליה החלו לעלות ועימם מחירי המניות בבורסה, גוטניק לווה 22 אלף דולר והחל לסחור במניות של כרייה. ההצלחה חייכה אליו והשקעותיו הוכחו במוצלחות. תוך שנים ספורות הגיע הון היסוד שלו לכ-45 מיליון דולר.

אבל, התמוטטות שוק המניות האוסטרלי באלול תשמ"ז פגעה קשות בעסקיו של גוטניק וכמעט גררה אותו לפשיטת רגל, לאחר הפסד של למעלה ממאה מיליון דולר. כעבור כמה שנים הצליח לצאת מהמצוקה ולהתבסס כאימפריה כלכלית.

רגע המפנה בעסקיו הגיע בשנת תשמ"ט, לאחר שחווה מפגש מעט שמימי עם מורו ורבו האדמו"ר מליובאוויטש שהבטיח לו כי ימצא זהב ויהלומים במדבר האוסטרלי. כחסיד נאמן ומאמין רכש גוטניק אדמות וזכויות כרייה ליהלומים ולמתכות יקרות במדבריות מערב אוסטרליה, ועלה על אחד ממכרות הזהב הגדולים בעולם.

מסע מבריק שניהל הביא לזינוק במניותיו שנסחרו בתעודות פיקדון אמריקניות בארצות הברית, מחמישה דולר למניה עד 14 דולר. במהלך הכרייה עלו אנשיו על כמה ממרבצי הזהב העשירים באוסטרליה, באזור בראונזוויג וקליגורלי, ובזמן שיא של שנתיים הפכו אותם למכרות פעילים. אחרי תקופה ראשונית נעו מניות החברה מארבעה דולר למניה לעשרה דולרים, ו'דיאמונד ג'ו' הפך לאחד מעשירי המדינה. בשנת תשנ"ז, בשיא תור הזהב של גוטניק, היו שוות חברות המכרות והחיפושים שלו כשלושה מיליארד דולר.

ואז, החל הגלגל להתהפך: חברת הכרייה האוסטרלית 'סנטור מיינינג אנד אקספלוריישן', הסתבכה בחובות ועברה לידי כונס נכסים, עובדה זו בשילוב ההתדרדרות במחיר הזהב בשווקים העולמיים הכניסה אותו לסחרור. כאילו לא היה די לו במלחמה ההישרדות על רכושו - נאלץ להילחם גם נגד שטף של פרסומים שונים שהחלו לצוץ בעיתונות הכלכלית על כשרות עסקיו והטילו בו יותר מאשר סתם דופי.
בפסיקה תקדימית של בית ¬המשפט העליון בוויקטוריה, אוסטרליה, נקבע כי המו"ל האמריקני של המגזין ה"וול סטריט ז'ורנל", יישפט בגין הוצאת לשון הרע בעקבות כתבה משמיצה על עסקיו של גוטניק. הוא פיצה את גוטניק במיליון דולר ופרסם הודעת התנצלות גדולה. גוטניק נאבק כמו אריה פצוע, פעם ניצח פעם הפסיד, אבל גם כשניצח הפסיד, זמנו לא היה בידו, ראשו היה טרוד, המתחרים הריחו את הדם והרימו ראש.

יוֹרוּ יוֹרוּ

למזלו וכחסיד אמת, לא שקע הנגיד הנרדף בים הייאוש. אדרבה, גוטניק ניצל את האלמוניות שעטפה אותו כדי ללמוד ולזכות את הרבים בהפצת היהדות. שעותיו התפנו והוא קבע לו שיעורי תורה עם חברותות. סמוך לביתו הקים מרכז חב"ד. העשיר האגדי של פעם הוסמך לשמש כרב ודרשן והחל למסור שיעורי תורה לרבים. השבוע כשדיברנו הוא היה עסוק בהכנת הדרשה לשבת הגדול בסוגיית הלל הגדול.
אולם גולת הכותרת שלו הוא 'מכון סמיכה' שהקים ונחשב ל'בייבי של גוטניק'. הוא קיבץ עילויים מוכשרים מכל העולם כדי להכשירם להוראה ברורה. גוטניק לא חסך בכסף והביא את מיטב מרביצי התורה. המרבץ האמיתי שלו ושבו הוא מרשה לעצמו 'שמינית שבשמינית' זה מכון ההוראה.

"אחת לשנה אנחנו מסמיכים אותם להוראה", הוא אומר כאומן הנושא את היונקים, "באים לכאן רבנים בוחנים מכל העולם ובראשם הגאון רבי אליהו פישר, ראש כולל גור בארצות הברית. התענוג והנחת הוא לראות אותם אחר כך איך הם מכהנים בהצלחה בתפקידים של רבני קהילות. עד היום הוסמכו למעלה ממאתיים רבנים מצטיינים במכון".

בעת שיחתנו הוא מפקח במקביל על שיגור קבוצת תלמידים ממכון הסמיכה לערוך סדרים ציבוריים בהודו. המדינה החדשה על מפת העסקים שלו ואצל גוטניק מפת העסקים פרושה על שולחן הצדקה, מה שאומר שלהודו היהודית יש ספונסר. הנגיד המתחדש מתמקד בפעילות של צדקה בשטח הודו, המדינה שהעניקה לו מחדש את העושר.

על חורבות בית-חב"ד שעלה באש הקדושים הי"ד, הוא מתכוון לעמוד בראשות התורמים לבניית מרכז חדש ומפואר יותר מזה שנחרב. גדול יהיה כבוד הבית האחרון. אם כי הוא שוקל להעתיק את המרכז למקום אחר, קל יותר לאבטחה ועדיין לא הוחלט אם להקים את המרכז באותו מקום שהיה או להעתיקו לאזור אחר שקל יותר לאבטחו. "הקב"ה חיבר אותי עם הודו", מחייך היהלומן-הפוספטן, "אני מאמין שה' שלח אותי לעשות משהו במדינה וברצוני להקים מיזמים ופעולות עבור רבבות היהודים שמבקרים שם בכל ימות השנה".

באותם ימי תופת מרים שבהם התבצרו המחבלים בבית חב"ד, פגש איל ההון החב"די את השותפים ההודים שלו. "הם היו מזועזעים. אבל אני חייב לומר, אין אצלם אנטישמיות. הם אוהבי ישראל".

הוא כבר לא צעיר. שיבה זרוקה על פניו, מכסה את החיוך הממולח והנצחי. סבא גוטניק מוקף בלמעלה מעשרה נכדים כן ירבו. איתם הוא לא נאבק, הם מנצחים אותו. ולראיה, הוא השתוקק לבוא ארצה לחג הפסח ולעשות את החג בחווילה המפוארת שבמרכז רחוב ישעיהו, אך בניו ובנותיו מכל העולם הגיעו למלבורן לעשות איתו את החג והוא לא מתכוון לאכזב את 11 ילדיו.

"דווקא כיום אחרי החסד שהשי"ת העניק לי, חסד מיוחד, אני יכול לומר 'שמחנו כימות עיניתנו שנות ראינו רעה'. קשות היו לי במיוחד הפניות שקיבלתי לתת צדקה, הפניות לא הפסיקו והיה קשה לי לדחותן. השתדלתי בכל כוחי לשמוע את האנשים, לכבדם, לתת להם מילה טובה אך מה לעשות שההתמודדות הכלכלית אילצה אותי לצמצם את תמיכותיי לתוך גבולות אוסטרליה ולדחות בכאב את האחרים. לא אשכח את הלילות כשהייתי יושב ומאזין למצוקותיהם של רבים ובוכה בלבבי מדוע אינני יכול לתרום כבעבר. התגעגעתי לימים שבהם יכולתי לתת צדקה ולעזור לאנשים".

עבר עליך ניסיון לא פשוט, הרב גוטניק, עמדת על גג העולם וגדולי עולם כפשוטו וכמדרשו שיחרו את פניך.

"חסידים אומרים שניסיון העשירות הוא הכי קשה ולמרות זאת אני מעדיף את ניסיון העשירות על פני הניסיון האחר, כי בזכות הניסיון הזה אוכל להשפיע על חיזוק התורה והיהדות וגם לשמור על ארץ ישראל - שתי מטרות עילאיות. אמנם, בתקופה הקשה שעברה עליי למדתי למצוא גם את הדברים הטובים. זכיתי, למשל, להיות יותר שעות ביום עם בני הבית, אחרי שנים רבות של היעדרות. בטוחני ואני תפילה שסוף כל סוף מה שההשגחה מייעדת לי, אשתדל לעשות על הצד הטוב ביותר".

איך באמת שרדת את אותם המוני רגעים קשים?

"בתפילת הלל אומרים: 'האמנתי כי אדבר', על ידי שמדברים ומפליאים בכוחה של ההשגחה ובחסדיו של השי"ת, כך האמונה מתחזקת ועולה. הרי כך הנביא ישעיהו אומר: "אבדה האמונה, נכרתה מפיהם". אין כוח עזר חזק יותר מהאמונה המוחלטת בהשי"ת. לדעת ולהרגיש שכל מה שנעשה מלמעלה לטוב הוא. גם אם לא תמיד הנך מבין כל צעד שנעשה, סמוך ובטוח אתה שמשמים מוליכים אותך בדרך הנכונה".
אחרי תום מלחמת המפרץ הראשונה, פרסם איל ההון בכל העיתונות העולמית המובילה מודעות ובהן הודאה להשי"ת על הניסים הגדולים שהתחוללו לעַם ישראל במלחמה. "חשתי צורך אמיתי שידעו כל עמי הארץ כי העם היהודי מכיר בנסו ויודע שהכל בא מאיתו יתברך. גם בזמנים הקשים ביותר שעברו עליי, בלי מוֹדעוֹת בעיתונים אבל עם מוּדעוּת בלב, לא הפסקתי להודות ולהלל את ההשגחה העליונה על החסדים והטובות שמשפיעים לנו מלמעלה.

"נעקוב לרגע מה קרה כאן בעזה בשנתיים האחרונות. אלפי טילים נפלו על מאות אלפי יהודים וכמעט לא היה נפגע אחד. גם המלחמה בעזה, רבבות חיילים נכנסו לתוך הגיהינום הפלשתיני וברוך השם כמעט לא היו נפגעים בנפש. גם הקונגרס האמריקני, אישר כמעט בפה מלא את כל הפעולות של ישראל בעזה. איפה רואים ניסים שכאלו? הרי היינו צריכים לצאת לרחובות, ולשיר בקול רם ולהכריז, שירו לו זמרו לו, שיחו בכל נפלאותיו".

איך המצב בעזה מתחבר למצב שבו היית שרוי?

"אם בכל מצב שרק לא נמצאים בו מודים להשי"ת על חסדיו הרבים - זוכים לבסוף לראות גם ניסים", חושף הרב גוטניק את הסוד הכי מקצועי שלו, "אך כאשר חלילה שקועים במרירות ובמרה שחורה ונכנעים למצב הרוח, המצב רק הולך ומחריף. בעשר השנים האחרונות בכל פעם שהיה קשה, רוחי לא נפלה. להיפך, דווקא בתוך הצרות והקשיים אמרתי הלל אחת לחודש. בכל פעם שאתה יוצא מצרה תאמר הלל, בכל פעם שיכולה לבוא צרה והיא לא באה צריך להלל ולהודות להקב"ה. יכולתי להגיד הלל לפחות פעם בחודש וראיתי ניסים. הנה, תסתכל עליי, אני היום נס מהלך" - - -

איפה רואים יותר את יד ההשגחה, כשנמצאים בפסגה או כשנופלים לתהום?

"וכי יש כללים? צריכים לחוש אמונה בכל עת. את ההשגחה זוכים לפעמים לראות ולעתים להאמין. לפעמים צריך לחכות עשר שנים כדי לראות את ההשגחה ולפעמים יותר. יש השגחה שראיתי אחרי כ-15 שנים, בדידי הוי עובדה שלפני 15 שנים באתי כעני בפתח לעשיר גדול כדי לעשות איתו עסקה מכרעת, הדבר לא הסתייע, כיום הוא נפל לשאול תחתית והגיע לפשיטת רגל ואילו אני הצלחתי מאוד. לו הייתי עמו הייתי נגרר אחריו, מבלי להרחיב בפרטים. לפעמים לוקח זמן לראות את ההשגחה, לכן צריך אמונה ולא לחפש לראות השגחה, כי היא קיימת גם קיימת".

תשברו את המסגרות

הוא כבר אחרי. עבר את המשבר ומתחיל לפתוח מחדש את עלי הכותרת שלו. אבל האחרים עוד בהתחלה. יש מהם שעדיין לפני. יש שטרם יודעים שהם ברשימה השחורה, אבל הרשימה כבר יודעת. אילי הון רבים איבדו, מאבדים ויאבדו את ההון ויישארו רק עם האיל.

חורף תשס"ט ייחרט כעונה הקשה של עולם התורה ושל בעלי ההון הזבולונים. מיליארדרים הגיעו למצב שבו לא היה להם מיליון דולר בחשבון הבנק. חלקם נאלצו למכור בתים ולממש נכסים ולא ידעו היכן לקבור את כלימתם. בפורים האחרון היתה בריחה המונית של נגידים מכובדים שפחדו להישאר בבתיהם ולומר שאין להם. והנה, דווקא בחורף הקשה והשחון הזה, כשמיליונרים מפוחדים עומדים בתור לפשיטת רגל, נפתחות ארובות השמיים על איש אחד: ויוסף הוא המשביר.

הוא המסביר לאותו איל הון שמגלגל חובות כדי לדחות את יום החשיפה של הברוֹךְ ולא להתעמת עם ספקים שדורשים תשלום, כי עוד יש תקווה. אופטימיות התקומה של גוטניק, נותנת תקווה להמון האדם שאיבד הכל.

יש לך מילת עידוד לכל אותם עשירים יהודים שקרסו ואיבדו את כל כספם?

"הנביא אומר 'רני עקרה לא ילדה', לפעמים בעסקים יש מצב של עקרה ושל לא ילדה. אבל כשחיים מתוך שמחה ומתחזקים במצוות הביטחון והאמונה בהשי"ת - אפשר להגיע למצב של 'אם הבנים שמחה'. אין ספק ואני לא אטייח שהמצב הכלכלי מחריד, אף אחד לא יודע מה ילד יום. העולם מזדעזע. יש שנות רעב ויש שנות שובע. ישנו פתגם מהאדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש: "תחשוב טוב, יהיה טוב". הכוונה היא, שאין מדובר בעצה להרמת המוראל, אלא בפתרון. כשיהודי לא מתייחס למצב הכלכלי הטבעי שמסביב ושולח את יהבו בה' מתוך אמונה שלמה שישפיע עליו טוב, הרי שבמידה כנגד מידה, הוא שובר את המסגרות הטבעיות וממשיך מלמעלה שפע מיוחד שעוקף את מערכות הטבע, שפע שלמעלה מחשבון כלשהו.

"לכל אותם חברים אני חוזר ואומר, אסור ליפול בייאוש. צריך להיות בשמחה, כי בשמחה תצאו, מהצרות יכולים לצאת בשמחה. גלגל חוזר בעולם. לפעמים חייבים לעבור שנות רעב ולפעמים לא. כל אחד חייב להתחזק באמונה ובביטחון ולדעת שהנותן לחם לכל בשר הוא זה שנותן וייתן, הוא שמחלק פרנסה".

אבל מדובר באנשים שעולמם חרב עליהם. היש מילות נחמה?

"אנחנו יושבים ומדברים שעה ארוכה על כספים שאבדו, בוא נכנס לרגע לפרופורציות. פגשתי לא מכבר את הרב נחמן הולצברג הי"ו, אביו של השליח הרב גבריאל הולצברג הי"ד שנרצח בבית חב"ד בהודו. כשאתה שואל אותי מה אומרים לאחד שאיבד את כל כספו אני שואל אותך מה אומרים ליהודי שאיבד את ילדיו ומשפחתו התרסקה. שם ניצבים אנשים בפני מבחן אמיתי. הוא בא לבקר אותי בביתי באוסטרליה, יחד עם זוגתו ועם העסקן הרב אברהם ברקוביץ שלקח על עצמו להקים מחדש את המרכז שהותקף בהודו, ולא היו בפי מילים של נחמה. אז החלטנו להתעסק בבנייה ולא בחורבן, להשקיע את כל הכוחות בתחייה מחודשת של המרכז במומביי".

עם יד על הלב, ידעת שתחזור למעמדך הקודם?

"אדם הוא אדם, וכל אחד מאיתנו יכול ליפול ברוחו. רוב הזמן הייתה לי אמונה שיבואו ימים טובים. אף פעם לא שאלתי למה קרה מה שקרה, ידעתי "כי מקימי מעפר דל, ה' משפיל וה' מגביה".

מעשי הצדקה שלך בלטו בכך שהם חצו מגזרים וחוגים.

"בבית אבא חונכתי שיש לסייע לכל יהודי ולכל חוג ובעיקר לפעול למען האחדות בתוך ציבור שומרי תורה ומצוות, כי המאחד רב על המפריד. בשמחות שלי, אתה יכול לראות יהודים מכל החוגים".

לבנימין אמר
תאריכי שקיעתו וזריחתו המחודשת של גוטניק חופפים בדיוק מצמרר לשקיעת ולזריחת שמשו הפוליטית של ידידו הטוב: ראש הממשלה בנימין נתניהו.

היה זה שלושה חודשים לפני הבחירות בתשנ"ו. הארץ היתה שטופה בקרנבל רבין שנרצח ובארץ נערכו לבחירות. השמאל המתוקשר ניצל את הרצח לביצוע דה-לגיטימציה לאידיאולוגיית ארץ ישראל והניצחון, כמו גם הסקרים אז ותמיד נראה היה מונח בכיסו של שמעון פרס.

פתאום הוצפה הארץ ברבבות ספרים על ארץ ישראל. הם היו הניצנים הראשונים לקמפיין שמימן גוטניק לטובת בחירתו של נתניהו. מספר ימים לפני הבחירות שטף את הארץ צונאמי של 'נתניהו. זה טוב ליהודים'. סיסמא אמיצה שהרגיזה מאוד את יפי הנפש חובבי אחוות המיעוטים, אך עוררה את כל מי שהיה צריך להתעורר ולבחור בנתניהו. המדגמים הכתירו את שמעון פרס. התוצאות עם שחר, הכתירו את נתניהו.
ביבי גמל לו בהכרת תודה והזמינו לארוחת ערב מפוארת בביתו ובין השניים נכרתה ידידות אמת ששרדה גם את תקופות השפל של שני הידידים. לאחר שירד מכס השלטון, ביקר נתניהו במשך שבוע ימים בביתו של גוטניק במלבורן. איש העסקים החרדי ר' חיים יעקב ליבוביץ שמקורב לשניים, חיזק את הקשר ביניהם.

גוטניק החל פוקד את הארץ בתדירות. מתאכסן בטירתו שברחוב ישעיהו בירושלים, עורך בשבת קידושים במשך שעות ושומע את בקשות המשולחים שבמקום לנדוד לגולה, קיבלו את הגביר במרחק פסיעה מהבית. מאחורי הקלעים של העשייה הפוליטית המשיך גוטניק לבחוש למען מטרה אחת: ארץ ישראל. בחביבות ובפקחות. מעת לעת היה מפרסם בתקשורת העולמית מודעות ברבבות דולרים.

איך אתה רואה את השקיעה והזריחה המחודשת שלך ושל נתניהו במקביל?

"נפלאות ההשגחה. ביני לבין ביבי ישנה ידידות. איני יודע אם אני צודק, אך לעניות דעתי, מכל האנשים שמסוגלים להיבחר לראשות ממשלה בישראל איני מוצא מישהו אחר שליבו ער למורשת ישראל, לערכים יהודיים, לשמירה על תורת ישראל וארץ ישראל כמו נתניהו. אני מקווה שיעמוד בלחצי העולם על ויתורים מפליגים לאויבים הערבים. אבל כל אחד צריך שמירה, גם נתניהו. נעשה זאת בדרכי נועם ובדרכי שלום כפי שנוהגים עם ידידים.

"ראיתי ראשי ממשלות ופגשתי את כולם", נאנח ר' יוס'ל גוטניק. "לגבי שרון, קיננו בליבי תמיד חששות וספיקות לגבי האותנטיות שלו בעמידה לימין ארץ ישראל. אינני תמים. אני מודע לכך שצפויים לביבי לחצים וניסיונות לא פשוטים, אבל ברוך ה' שיש לו חברים טובים, יש לו אבא ערכי שגאה ביהדותו. את אביו פרופ' בן-ציון אירחתי בביתי בירושלים ואני ביקרתי רבות בביתו. בטוחני שכאשר יצטרך ביבי למצוא חיזוקים, הוא יוכל למצוא אותם אצל אביו שיש לו שורשים טובים".

למה שלא ייפול היכן שנפלו יתר ראשי הממשלות מהימין - דיברו המון אך נסוגו מכל התחייבויותיהם?

"יש לי תקווה בלב שלא ייפול היכן שקודמיו נפלו, בניסיון המסוכן למצוא חן בעיני העולם ולהתפתות לסגת מחלקים בארץ ישראל שמסכנים את קיומו של הישוב היהודי בישראל. לידידי בנימין אני אומר, 'זכור תמיד, אומות העולם שרוממות זכויות האדם בגרונן הן כמו שחז"ל אמרו - שבעים זאבים ואילו אנחנו ככבשה קטנה שהזאבים רוצים כל העת לטרפה. אסור לטעות במראה, הם דואגים לעצמם ואנחנו צריכים לדאוג לעצמנו.

"בכלל, ראש ממשלה יהודי צריך לשאוף לשמח דווקא את ההשגחה העליונה ולא את הנשיא האמריקני אובמה ולא את מזכירת המדינה האמריקנית קלינטון. עם כל הכבוד למתיקות שבדבריהם, הם אינם נמנים עם אוהבינו הגדולים.

"השאיפה של ראש ממשלה בישראל צריכה להיות להמשיך את המורשת היהודית לדורות הבאים והעיקר - לעמוד בתקיפות ובגאווה הן מול כל אותם יריבים שנראים ידידים והן מול היריבים שמדברים כיריבים ולומר להם כי התורה היא זו שמקנה את זכויותינו על הארץ הזאת ואין לנו זכות לסכן חיי אדם על ידי נקיטה של מהלכים מסוכנים.

"על מנהיגי אומות העולם נאמר 'לב מלכים ושרים ביד ה', אבל ליהודי יש את זכות הבחירה. לכן, בבקשה, שלא יתלו את הויתורים בלחצים של אובמה או של גוי אחר. למען האמת, החשש שלנו צריך להיות מפני אלו מתוכנו שיש להם בחירה. הבעיה היא לא אובמה אלא אנחנו. להם אין בחירה, לנו יש, אנחנו צריכים לראות שלא לקלקל. שביבי יפחד מהקב"ה, לא מאובמה. ראש ממשלה שפועל לפי מסורת ישראל ולפי תורת ישראל, הרי שלאף מנהיג אומה בעולם אין שליטה עליו".

איזו עצה ידידותית יש לך לתת לחברך נתניהו בתפקידו החדש?

"שיעשה את מה שהוא יודע ואמר לי בכל השנים האחרונות שצריך לעשות. הוא יודע ללחום בטרור. יש מסביבו שרים טובים - חלקם נמנים עם ידידיי הטובים - אנחנו מתקרבים להכרעה קשה מול איראן, ישנן הכרעות רבות על הפרק. אני מציע לביבי כי בכל פעם שהוא עומד בפני לחצים וחששות, שילך וידקדק בשמו, נתניהו, שם שיש בו שם שמים. בסופו של דבר כולנו מחויבים לעיקרון אחד: להאהיב שם שמים, לקדש שם שמים ולנהוג כפי שראש ממשלה יהודי צריך לנהוג בגאווה יהודית".

"יוס'ל, איני יכול לעשות כלום"

הרב גוטניק, אינך צעיר, חלפו עשר שנים מאז מסע הדילוגים שלך כאן בארץ, הפוליטיקה השתנתה, הפכת ליותר מבוגר - יש לך כוח להתחיל פרק ב' בחיים הציבוריים?

"תתפלא לשמוע, אבל אני חש צעיר יותר מאשר הייתי לפני עשר שנים... אבל איך אומרים אצלכם בארץ? האחריות מחייבת... השי"ת זיכה אותי בעושר ועליי לנצל את ההשפעה היחידה שיכולה להיות על נתניהו וליברמן לעזור להם ללכת בדרך התורה ולהעניק להם את הסיוע הנדרש".

נתניהו, ידידך, הוא זה שהחזיר את חברון.

"תיקון טעות. ההסכם נחתם באוסלו. אחרי שנבחר, אמר לי ביבי שהוא אינו יכול לעשות עם חברון כלום משום שההסכם נחתם באוסלו. הוא אמר לי, 'יוס'ל אני לא יכול לעשות כלום על חברון כי זה לא בידי'. כשהוא נסע לוואי פלנטיישן ה' שמר עליו והציל אותו מלחתום על הסכם שיקרע את ארץ ישראל לגזרים. אבל בוא נהיה כנים ונאמר את האמת. כל ראשי הממשלה שהיו לנו מאז שנתניהו ירד מהשלטון, לא התברכו בזיקה מיוחדת לתורת ישראל ולארץ ישראל. אני חושב שמכל המנהיגים מביבי בממשלתו הראשונה ועד ביבי בממשלתו השנייה, נתניהו הוא הטוב ביותר.

"אינני רוצה לפגוע באיש, אבל עם אולמרט לא היה הרבה מה לעשות. שרון, לא היה טוב ממנו אלא ההפך לגמרי, למרות שאינני מתעלם מהזכויות הרבות שיש לו בארץ ישראל. השי"ת נותן ליהודי כוחות ועליו לנצלם בדרך הנכונה. בארץ ישראל מתייחסים בכבוד לעשירים, אינני יודע למה, ואני כיהודי גאה אפעל לקדם את השקפת עולמי ובמיוחד את תמצית השליחות שהטיל עליי האדמו"ר מליובאוויטש בזמנו: לדבר על ליבם של ראשי הממשלה ושריה שיעמדו חזק מול הלחצים של העולם שיוותרו על שטחים מארץ הקודש".

אז גוטניק של הפוספטים אינו רוצה לומר אם הכסף ש'הוחזר' לו, נועד כדי שיוכל להשפיע על ראש הממשלה היחיד שהוא יכול להשפיע עליו - אך נראה בוודאות כי ידו הארוכה תבחש שוב בעשייה פוליטית.

העושר פוגש את גוטניק, מפוכח מתמיד, זהיר יותר - כמו שהממשלה פוגשת את ביבי. שניהם נחנו בעקשנות עיקשת ובדבקות במשימה. שניהם לא הרפו מחלומם גם כשחושך כיסה להם ארץ.

עשירים רבים חוו נפילות ויכלו להתאושש לו לא היו שוקעים בייאוש וברפיון. גוטניק לא הרשה לזה לקרות. גם כשעשה טעויות, לרגע לא איבד את חדוות המלחמה. העושר יחזיר אותו גם לקדמת במת הכבוד החרדית. המודעות בעיתונות שוב יצוצו. התצלומים שוב יחייכו. הנגיד ימשיך לשוחח באידיש-עברית-אנגלית.

אין ספק כי פינה חמה תמיד תישאר בלבו לאלו ששמרו עמו על קשר לאורך השנים. כשמאחוריו עשר שנות קושי כלכלי, עשר שנות התעלות פנימית, פורץ היהלומן בתשואות חן אל התודעה הכללית. שוב נראה את אותה תאווה בלתי נשלטת ומתפרצת של מתן צדקה, את אותו מחזה מרהיב כשהיה עומד בפתח אולמי השמחות בחתונות ילדיו ומחלק סכומים של מאות אלפי דולרים עד אור הבוקר.

בשנים האחרונות הוא חיזק את החממה החסידית-משפחתית שהקים באוסטרליה הרחוקה. משפחת גוטניק ידועה כאחת המשפחות הבולטות והחשובות במלבורן החרדית. האם, מחנכת חסידית, לחמה על חינוך הילדים ולא נתנה לעושר לקלקל או לבלבל. האב, היה לפני הכל, חסיד. בגנזיו השמורים ישנן למעלה מאלף תשובות שקיבל בכתב ידו של האדמו"ר מליובאוויטש שהתייחס אליו כאל שר החסד של החסידות. כשהיו עולים מנהלי מוסדות ומבקשים מהאדמו"ר שישכנע את גוטניק לתרום להם, ענה האדמו"ר בחיוך 'זה הצדקה שלו, שיעשה בזה מה שחושב'. אגב, כשניסה להכניס שותפים לעסקיו, היה הרבי אומר לו: "יש לך מזל טוב, אל תערב את המזל שלך עם אחרים".

ועדיין - אחרי כל המאורעות, הוא מגיע לפרק העשירות השני, עם שיריים של נאיביות טבולה בתום חסידי. הוא עדיין ממוקד בכל ההתלהבות בנתינת צדקה לעולם התורה ובשמירה על ארץ ישראל. אותה נהרה של אז שעליה התבטאו מנהלי מוסדות: "יש שנתנו יותר ממנו אבל לא היה אחד שבעת כתיבת ההמחאה היתה כזאת נהרה שפוכה על פניו".