ביום פורים דפרזים הגיע האדמו"ר מגור אל מעונו של הגרי"ש אלישיב, לבקרו לאחר שהחלים לאחרונה ממחלתו ולשוחח בדברי תורה. הביקור המיוחד ארך כ-12 דקות, ועיקר השיחה נסובה סביב הלכות החג. אתר 'בחדרי חרדים' מגיש הקלטה בלעדית מהשיחה, שהתקיימה בחדרו של הגרי"ש אלישיב.

בתחילת פגישתם בירכו איש רעהו לשלום, בעוד שהאדמו"ר מביע שמחתו על החלמתו של הגרי"ש לאחר מחלתו, ומציין שנראה ב"ה טוב מאוד, והגרי"ש מאחל לעצמו שיהיה "תוכו כברו" - שבאמת ירגיש טוב, אולם מציין שבוודאי שמרגיש הרבה יותר טוב בלי ספק. האדמו"ר מוסיף שכל העולם צריך ישועה גדולה, והגרי"ש עונה לו שכולם מקווים לשיפור המצב, בעזרת ה'.

לאחר מכן עברו לשוחח בהלכות מגילה. האדמו"ר ציין שיש מהאחרונים שטוענים שכל אחד ואחד יאמר את עשרת בני המן ולא רק יצא מפי הבעל קורא, כי "שומע כעונה" לא שייך על ה"נשימה אחת", וציין שלדעתו כדאי שהשומע גם יעצור נשימתו בעת שהבעל קורא קורא את עשרת בני המן, וכך ייצא מהבעל קורא בקריאה ואת ה"נשימה אחת" יעשה לבד, אולם ציין שהעולם לא נוהגין כך.

הגרי"ש אלישיב מעיר שכל הדין של "נשימה אחת" הוא לכתחילה בלבד וכך צריך לעשות, אולם בוודאי יוצאים ידי חובה גם בלי זה, כמו שנתבאר ברמ"א.

האדמו"ר הוסיף חידוש גדול, שמופיע בסוגריים בשו"ע הרב סי' רי"ג ס"ק ד' (אותו הקריא הגר"י אפרתי), שלדברי הסוברים שמצוות דרבנן לא צריכות כוונה, גם "שומע כעונה" בברכות רגילות דוגמת ברכות הנהנין לא צריכים המברך לכוון להוציא ולא השומע לכוון לצאת.

האדמו"ר הדגיש שלא נהגו להיזהר בזה, אבל ציין את החידוש בזה, הגרי"ש טען שמסברא אין זה כך, כי בלי לכוון לא רק חסר כוונה במצוות אלא גם אין לשומע כל חלק במעשה שלא נעשה על ידו ולא קשור אליו כלל, ולכן איך ייצא בברכה?

למעשה הסכימו כולם שאין הלכה כך.

לסיום, בירכו והתברכו זה את זה בברכת "אפריילכין פורים", ואיחולים לבריאות והצלחה - ובזאת הסתיים הביקור המיוחד.

להאזנה