מאת נדב שרגאי, הארץ

האם הוכרעה המחלוקת ההיסטורית על תבנית מנורת המקדש, שממנה נגזרת גם צורת החנוכייה? על פי חב"ד והאדמו"ר מלובביץ, ציורי מנורת המקדש בעל הקנים המעוגלים, המופיעים בין היתר בסמל המדינה ובשער טיטוס, אינם מתארים נכונה את מנורת הזהב המקורית שנלקחה שלל מבית המקדש השני.

על פי גרסת חב"ד, המסתמכת בין היתר על ציור בכתב ידו של הרמב"ם מלפני כ-800 שנה, קני המנורה היו ישרים ולא מעוגלים. זו גם הסיבה לכך שלחנוכיות של חב"ד בכל רחבי העולם יש מראה שונה - משולש - שמטרתו לייצר קנים ישרים, ולא מעוגלים.

אלא שעכשיו מוציא "מכון המקדש", מוסד העוסק קרוב ל-20 שנה בהשבת נושא "בית המקדש" למחשבה היהודית, מחקר "מנורת זהב טהור", שמפריך לכאורה את הבסיס להתבדלות של חב"ד בעניין זה.

המחקר, שנכתב על ידי ראש המכון, הרב ישראל אריאל, תומך בגרסה ההפוכה, זאת הנפוצה והמקובלת. במחקר עסק אריאל בהיבטים שונים של מנורת הזהב. לטענתו, כתב היד של הרמב"ם שעליה מסתמכת חב"ד הוא סוג של מקרא ששורטט בצורה גסה. לדבריו, הרמב"ם עצמו כותב ומסביר זאת לצד אותו שרטוט המופיע בפירוש למסכת מנחות. כלומר, לטענת אריאל, הרמב"ם  מעולם לא התכוון לטעון אחרת.

בספר החדש מוצגים עשרות ציורים קדומים של מנורת המקדש שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות בכל רחבי העולם, מתקופת הבית השני ואחריו. בכולם יש למנורה קנים מעוגלים ולא ישרים. על פי ממצאי המחקר, אפילו בבית הכנסת של הרמב"ם עצמו בקהיר, השתמשו החל ממאה שנה לפני הרמב"ם ועד עצם היום הזה במנורות קנים מעוגלות.

עוד טוען הרב אריאל כי המנורה שצויירה על שער טיטוס הוצגה תחילה ב'היכל השלום', שם הציגו הרומאים עוד כלי שלל מבית המקדש. "יוסף בן מתתיהו שמתאר כיצד הגיעה המנורה לידי הרומאים מספר על כהן בשם יהושע תבותאי שהושאר בחיים בתנאי שיביא לרומאים כלי זהב מהמקדש. עוד הוא מספר, שאותו תבותאי, הלך והוציא בעבור הרומאים שהשאירו אותו בחיים שתי מנורות זהב, בתבנית מנורת המקדש, אך לא את המנורה המקורית". לדברי הרב אריאל, דבר זה מלמד כי "יש רגליים לסברה שמנורת הזהב המקורית נקברה בשעתו מתחת להריסות המקדש".

בין ציורי המנורות הקדומים בעלות הקנים המעוגלים שמופיעים במחקר שיצא עתה לאור: ציור המנורה ברובע ההרודיאני מתחת לישיבת הכותל ברובע היהודי של העיר העתיקה, ציור של מנורה מעוגלת מחפירות הכותל הדרומי, ציור המנורה בבית שערים, סמוך לקברו של רבי יהודה הנשיא מחבר המשנה ועוד.

***

הערת מערכת COL:
בשנת תשס"ו, הופיע ב"התקשרות" התייחסות לגביי הציור של ב"שער טיטוס":

בגמרא (שבת סג,ב. סוכה ה,א) מצאנו פלוגתא בין חכמים ור' אליעזר ב"ר יוסי בדבר אופן כתיבת המילים "קודש לה'" על הציץ. חכמים אומרים "שכתוב עליו בב' שיטין", ור' אליעזר ב"ר יוסי אומר "אני ראיתיו בעיר רומי וכתוב עליו קודש לה' בשיטה אחת". ומבאר המאירי (במסכת שבת שם) ש"לא הכחישו (חכמים) את הידוע אצלם (בקבלה) - אף בעדות ראייה".

על כך הקשה הרבי (ליקוטי-שיחות כרך כו, עמ' 201), הייתכן שחכמים חולקים על עדות ראייה של ר' אליעזר ב"ר יוסי? לכך מוסיף הוא עוד שאלה, בנוגע לציור המנורה שעל "שער טיטוס", שבה מצויירים ששת קני המנורה, כשהם נמשכים ועולים כחצאי קשת מעוגלים. כיצד אם-כן קובע רש"י ש"באלכסון נמשכים ועולים", וכך גם צייר הרמב"ם?

הרבי משיב לשתי השאלות תשובה דומה: ציור המנורה שעל שער טיטוס לא צוייר במדוייק אלא בדומה למנורת המקדש. כך גם לגבי הציץ: אף-על-פי שר' אליעזר ב"ר יוסי ראה ציץ ברומי, אין מכאן ראיה ברורה כי אכן זהו הציץ של הכהן הגדול. ייתכן שהיה זה תכשיט שנעשה בדומה לציץ. לאחר מכן נגנז התכשיט (מאיזו סיבה שתהיה - ואולי כדי להציל מידי הרומאים את הציץ האמיתי - ועל דרך זה יש לומר במנורה) יחד עם כלי המקדש שהיו מונחים ברומי (בהמשך מסביר הרבי בדעת הרמב"ם - שמכל מקום שימש ציץ שראה ר' אליעזר ב"ר יוסי לפחות תקופה קצרה).