מאת מנחם כהן, עמנואל

בשעה 1 בלילה בעמנואל, בדרך-כלל, אין נפש חיה ברחוב. אמש, היה קשה לצאת ממנה. עשרות רכבים גדשו את היציאה, כשהם צופרים בקולי-קולות, מתוך שמחה. שמחה של ניצחון, שמחה של נקמה. כל אחד יגדיר את זה אחרת. ותיכף תבינו מדוע.

היישוב עמנואל הוא מקום מורכב. קרוב לחמישים אחוז מהתושבים יוצאי עדות המזרח, כשהשאר משתייכים לצד החסידי או הליטאי. יש בעמנואל חסידויות רבות, הגדולה שבהם, חב"ד.

1,770 אנשים מורשים על-פי החוק להצביע. כ-1,500 בערך בחרו להגיע אתמול לקלפי ולהצביע. "תקחו אתם את ה-770 ואת ה-1000 תשאירו לנו", אמר לי פעיל ש"ס, ספק בצחוק ספק ברצינות. רק לאחר המשפט הזה, התחלתי להבין שהמקום מורכב ומערכת הבחירות הנוכחית מסתובבת סביב השתייכות עדתית. לא בכדי, גדולי הרבנים הליטאים, בחרו לתמוך במועמד החב"די. מדובר כאן על מאבק יסודי.

פני ההפסד
לא מצליחים לצפות? לחצו כאן (להורדה)

אבל למרות מה שהתרחש מסביב, שני המועמדים היו נראים מנותקים מהפלגנות הזאת, לפחות כלפי חוץ. הם אפילו נעתרו לבקשתינו בשמחה להצטלם יחד. בכניסה למקום בו הוצבו הקלפיות, פגשנו אותם: ר' אפרים מלוב, ור' עזרא גרשי.

מלוב, הגיע רק לפני שנה וחצי לעמנואל עם הרבה שאיפות ומרץ. הוא בן 29 בוגר ישיבות חב"ד, ובעל סמיכה לרבנות. לעמנואל הגיע לאחר שעבד כסגן מנהל בתלמוד-תורה של חב"ד בבני-ברק. בהמשך יצא לשליחות במוסקבה שם שימש כמורה. כשחזר לארץ הגיע להתגורר בסמיכות למשפחת אשתו. לא עבר זמן רב ומלוב הצעיר קיבל את תפקיד מנכ"ל המוסדות. "הניצחון בכיס שלנו", אמר לנו בביטחון, לקראת השעה שמונה בערב.  

המועמד השני, גרשי, בן 47 ומתגורר במקום 25 שנה. במשך שנים שימש בתפקיד ניהול במועצה: החל מתפקיד מנהל מחלקה ועד מזכיר המועצה ויועץ ראש המועצה. בהכשרתו התמחה בהנעת עובדים ומשאבי אנוש, פיקוח על קבלנים, ניהול מוניציפאלי וייעוץ עסקי.

אמרנו שהם מנותקים מהפלגנות ולא בכדי. במהלך השיטוט בעיר, נכנסנו לדוכן  הפלאפל, או משהו שנראה דומה לזה. בדלפק עמדו 2 נערים צעירים, אחד מהם חותך תפוחי-אדמה לצ'יפס והשני עומד בעמדת הקופאי. בדלת הכניסה מצאנו מודעות נאצה נגד המועמד החב"די. "ככה מעודדים את הקונים, עם מודעות כאלה מקדמים את פניהם של הרעבים?", שאלתי את הנער-הקופאי. "צריכים פה ש"ס חזקה", שלף לי איזה סיסמת בחירות ישנה ונדושה.

כשהפיתה בידיי, המשכתי לעבר המטה של מלוב שרחש פעילים צעירים, בעלי חזות חסידית. בלטו שם קבוצה גדולה של חסידי סלונים וגור. "אנחנו בטוחים בניצחון של מלוב", ידעו לומר בוודאות.

מחשידה במקצת הייתה ההתגייסות המלאה של הפעילים החסידיים והליטאים. אבל כשמחטטים קצת בהיסטוריה של השנה האחרונה ומתחילים לחבר קצוות, אפשר להרכיב פאזל.

בעמנואל ישנו בית-ספר שהוקם כבר לפני למעלה מעשרים שנה. עד לאחרונה, הוא שירת בהצלחה את כלל הציבור בעיר. בקיץ, הושמו התלמידות האשכנזיות בכיתות לימוד נפרדות, ומבנה בית-הספר נחצה לשניים, כאשר באמצע הוקמו גדרות הפרדה, וכניסות נפרדות ל"אשכנזיות" ו"ספרדיות".

הפרשה נחשפה בקול רעש גדול במהדורה המרכזית של ערוץ 2 והמקום געש ורתח. יממה לאחר החשיפה הוגשה עתירה לבית-המשפט העליון והעיתונים חגגו, עם "גילויים" חדשים.

מאז התגלית, תושבי עמנואל הספרדיים, החליטו שהם יילחמו על מועמד ספרדי לראשות המועצה. מערכת הבחירות הזו, לוותה בסוג של שנאה-הסתה סביב המועמד השני, שאין לו חצי קשר לסיפורי האפליה.

פני הניצחון
לא מצליחים לצפות? לחצו כאן (להורדה)

"הניסיון מוכיח שרק עם שנאה מנצחים. עובדה", אמר גורם במטה מלוב, לאחר היוודע התוצאות. "שינוי ניצחה עם שנאה, ש"ס בזמנו ניצחה עם שנאה. וכך גם היום", הוסיף.

הכצעקתה? שאלתי את מלוב, דקות לאחר ההפסד. "תשמע", אמר לי כממתיק סוד. "היה פה סוג של אפליה. אבל אני לא רוצה להתייחס לזה כרגע. הציבור אמר את דברו ואנחנו יוצאים כעת לדרך חדשה".

לא בכדי, הנהגת ש"ס התעקשה על מועמד משלה. היא ידעה שמועמד אשכנזי בראשות המועצה, תביא ל"השפלה" נוספת בחמש השנים הקרובות.

"צריך לדעת גם להפסיד", אמר חסיד סלונים לאחר ההפסד, בניסיון להפשיר את ההלם במטה מלוב. אחרים העדיפו לאכול סנדוויצ'ים מקומטים שעוד נשארו בארגז משעות הבוקר. רק הטלפון שהתקבל ממאיר פרוש, שרצה לברר את התוצאות, הצליח להוציא אותם מההלם.

● ● ●

בתוך כל המולת הצופרים, מאן-דהוא בפנים צהובות משמחה גלויה קורא לעברנו בקול: "יש מנגל גדול ליד הכיכר", ניכר עליו שהוא פעיל ש"ס. הוא היה מאושר. כמוהו גם כל מאות החוגגים בכניסה לעמנואל.