מאת כתב COL בניו-יורק

בין עשרות האנשים שהשתתפו בהלוויית הגאון הרב מאיר גרינברג ע"ה היום (רביעי) שעברה דרך שכונת קראון-הייטס בניו-יורק בלטה משלחת נכבדה של ישיבת מוריסטאון.

המנוח שימש כראש ישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש" בניו-ג'רזי (קודם בנוארק ומאוחר יותר במוריסטאון) וזכור היטב לראשיה השליח הראשי הרב משה הרסון, ראש הישיבה הרב זלמן וילשאנסקי, המשפיע הרב אלימלך צוויבל והר"מ הרב שלום שפאלטר שהגיעו ללוותו בדרכו האחרונה.

הרב גרינברג ע"ה נולד באיסט ניו-יורק ונמנה על 'היוזמה הפרועה' של בכיר עסקני חב"ד הרב ישראל ג'ייקובסון לשלוח קבוצת בחורים אמריקאים ללמוד בישיבה באירופה - זאת בשנים ערב מלחמת העולם השנייה.

"הוא היה אדם עם מסירות-נפש לחסידות", הרב הרסון אמר ל-COL בתום ההלווייה.

"הוא הגיע ממשפחת מלומדת והיה בין התלמידים המובהקים בישיבה הליטאית "תורה ודעת". הוא היה רושם את שיעוריו של ראשי הישיבה. לפולין הוא עזב נגד רצון ההורים ולא היה פשוט באותם ימים. המלחמה פרצה כקבוצת הבחורים הייתה באוטוואצק".

סופר כי עם הגעת קבוצת הבחורים לאירופה, האדמו"ר הריי"צ נ"ע קיבלם ל'יחידות'. כשסיימו, הרב ג'ייקובסון שאל את הרבי על ההתרשמות שלו מהבחורים. הרבי ענה: "ישראל, איך האב זיי דורך-גענומען דורך מיין שפאקולן" (=כבשתי אותם דרך המשקפיים שלי).

קפה אחר קפה

שנים אחר-כך הרב ג'ייקובסון הפעלתן גייס את מושפעתו במאמצים להחיות את הישיבה בעיר נוארק בניו-ג'רזי. הרב גרינברג החל למסור שיעור בנגלה פעמיים בשבוע וכשהישיבה עברה למוריסטאון הוא המשיך בתפקיד ראש הישיבה.

יורשו הרב וילשאנסקי אמר ל-COL: "הוא היה תלמיד מובהק של ר' שלמה היימן והרבה מהשיעורים שלו נכתבו על-ידי הרב גרינברג. הוא היה למדן גדול ובעל מחדש שחיבר מספר ספרים על מסכתות בגמרא, אחד מהם בשם 'שיעורי גיטין'. כיבדו אותו מאוד בציבור הליטאי".

הרב הרסון, המשמש גם כמנכ"ל הישיבה במוריסטאון, מוסיף כי בלילה לפני שמסר את שיעור בגמרא, הרב גרינברג היה נשאר ער רוב שעות הלילה כדי להכין את הטיעונים והפלפולים. "הוא היה שותה כוס קפה אחר כוס קפה כדי להישאר ער", סיפר.

מכריו מעידים כי הייתה לו ענווה מיוחדת וכי לעולם לא קידם או שיווק את עצמו. ועדיין, הוא הצליח לעמוד במספר משרות רבניות מכובדות כמו רב הקהילה היהודית בעיר פטרסון בניו-ג'רזי, יו"ר איגוד הרבנים בארה"ב וקנדה ומאוחר יותר רב בעיר פייר-לאן בניו-ג'רזי.

השליחות המסוכנת

הייתה לרב גרינברג שיעור שבועי קבוע ברמב"ם באזור וועסט אורנג' בניו-ג'רזי והמשתתפים עשו הכל כדי שיגיע אפילו כשהרופאים התנגדו שינהג בעצמו ברכב בשעות הערב. ומלבד בקיאות וגאונות בתורה, התלמידים בישיבה ידעו שאפשר לסמוך על הרב גרינברג אם יש קצר בחשמל - תחום שהוא הבין בו.

"הוא הצטיין במיזוג נפלא", אמר ל-COL הרב שמואל בוטמאן, מנכ"ל צעירי-אגודת-חב"ד המרכזית בניו-יורק. "מצד אחד הוא היה גאון עצום - ובימינו אומרים על כל אחד גאון אבל הוא היה באמת גאון. ומצד שני היה נעים הליכות ואדיב, מה שקוראים א חסידישער איד. הוא דיבר הרבה על משיח ונקווה שיפעל למעלה לבואו".

הרב וילשאנסקי ביקש להדגיש את הפרט הבא: "הרב גרינברג היה דור מעלינו בישיבה. אנחנו, שאר צוות הרבנים, היינו בגילאים של בניו. אבל היה לו יחס חם מאוד והוא התייחס אלינו כאל שווים. אצל ראש ישיבה כמוהו הייתי קורא לזה א חסידישע ביטול".

וכך סיפר הרב גרינברג לרב וילשאנסקי: כשהוא נסע ללמוד בפולין, הרבי פגש את הקבוצה ברציף הרכבת בפאריס, צרפת. הרב גרינברג היה המבוגר מבין הבחורים והרבי ניגש אליו וסיפר לו שחותנו האדמו"ר הריי"צ זקוק לתרופות שאין להשיג בפולין. האם תהיה מוכן לקחת את החבילה אפילו שזה לא חוקי, הרבי הדגיש לו בשאלה.

"וודאי", הרב גרינברג ענה.

הנסיעה לפולין הייתה דרך גרמניה וכשהרכבת נעצרה במדינה שנשלטה אז על-ידי המפלגה הנאצית, משטרת הגבולות עלתה לבדוק את החפצים. הם פתחו את הכל וחיטטו בכל, הרב גרינברג סיפר. כשהם הגיעו לחבילה שלו הסגורה ושאלו אותו מה יש בפנים, הוא ענה "כלום" והם המשיכו הלאה בנס.