מאת יהודה צייטלין

בבוקרו של יום שישי, י"א אייר השנה, טלפן אלי חב"דניק ממיניסוטה. אותו לא הכרתי ואת שמו מעולם לא שמעתי. על הצג הופיע מספר טלפון שהודיע על שיחה מאיזור החיוג 218. המספר לא מוכר, האיש מעבר לקו אינו ברשימת אנשי הקשר שלי (כלומר, מדובר באחד שהצטרף לחב"ד בעשור האחרון – כל השאר הוכנסו למכשיר). הקשר היחיד בינינו היה COL. הוא כגולש, אני ככותב.

לילה קודם נער מקראון-הייטס הותקף בברוטליות בידי שחורים. שעות אחדות לאחר השיחה שלנו, אלף תושבים צעדו בהפגנה זועמת נגד המשטרה הרפוייה. לאחר אמירת שלום, האיש ממיניסוטה ביטא ממושכות את חששותיו מ"המצב הביטחוני בשכונה" (הרי אין עוד שכונה בלקסיקון שלנו, עם כל הכבוד לשיכון חב"ד בלוד). הוא דיבר, אני הקשבתי, ובזה הסתיימה השיחה.

רק לאחר-מכן התחוור לי מה היה כאן: יהודי שגר ליד אגמים יפהפיים, שומר מצוות, מקושר לרבי ומגדל משפחה חסידית - הדבר שמחבר אותו לקהילת חב"ד הגלובלית, במובן הפיזי, הוא בעצם אתר אינטרנט. COL. חב"ד און ליין.

כשהוא יעלה לציון הק' הוא כבר יודע שצריך לכבות את הסלולרי, ב-770 הוא יזהה מיד את הנברשת החדשה, כשיראה את ר' יואל כהן ברחוב הוא ילחש לבנו שהנה ה'חוזר' של הרבי. ואם יבקר בישראל, הוא יודע שטלפון אחד למנחם לאטר מסדר לו סיור בכפר.

זה (גם) מה שהופך אותנו לקהילה - כל מה שהחלומות השחורים ניבאו שלא נהיה.

והיה להם, לאותם פרשנים, על מה להתבסס. לאחרי ג' תמוז תשנ"ד היינו במצב של שיסוע וניכור. רבנים ומשפיעים לא יכלו להגיע לעמק השווה, ועסקנים לא יכלו להביט בעיני עמיתיהם מרוב תיעוב; אפילו דיברו על חתונות נפרדות. שלא לדבר על 'ראשי עדה' שלא נראו לפני ההסתלקות וצצו עתה כ'ראש לשועלים'.

● ● ●

אולם, רגע לפני שאנ"ש ושלוחים עלולים היו לחשוב כמו לוט ובנותיו, שהם החסידים האחרונים בעולם ושהפרשנים אכן צדקו, הופיע האינטרנט. אפילו שחב"ד היא קהילה הומוגנית, כולנו מפוזרים ברחבי העולם מטבע השליחות והחיים. נוצר צורך חיוני לאפשרות למימוש עצמי מבחינה קהילתית וחברתית. הרי מי שרוצה נייעס בירושלים צריך רק לקפוץ למקווה 'זופניק' או להציץ על קירות הפאשקווילים.

חב"ד הכפילה והשלישה את מספריה. למרות כל הניגודים, נותרנו מקשה אחת. איכשהו אנחנו קרובי-משפחה, למדנו בישיבה/סמינר, נפגשנו במבצעים או ב-770. לחב"ד היה דרוש מעין 'מקווה' וירטואלי – למי נולד בן, ועם מי התחתן, לאיפה יצא בשליחות, ומי תרם לו (ובעיקר כמה) ומי החזיר את נשמתו. כי אם בביתר-עילית הריגוש בשבת הוא איזו עלייה נקבל לתורה, בברלין השאלה היא כמה יהודים יגיעו היום לבית-כנסת והאם יצליח לגייס מניין בשבת.

על המהפיכה הזו חתום COL. רק גוף שנתמך על-ידי יזמים פרטיים, יכול לתת ביטוי ובמה לכלל הרבנים, המשפיעים, השלוחים, העסקנים וכמובן החסידים והתמימים, בצורה שווה ללא פניות וללא אינטרסים. אנחנו משתדלים בכך, לפעמים יותר לפעמים פחות. התוצאה היא באהדה הרבה המופגנת כלפינו בכל פעם שאנו מרימים אליהם טלפון לקבל מידע.

אנחנו בעצם רק פתרנו בעייה קיימת. המסר נשאר אותו דבר, זה רק המדיום שהשתנה. לטובה. עם הכתבות והסיקורים העדכניים ביותר, שידורים חיים מהתוועדויות ושמחות, טובי המרצים התגייסו להעביר מגוון שיעורי תורה וחסידות, מאמרי דעות ומדורים אחרים. COL מוכיח את התמששות חזונו הגדול של הרבי (גם במובן של ניצול כל טכנולוגיה להפצת המעיינות).

ובעידן האינסטנט של תקשורת מיידית, COL הפך מכורח-המציאות גם לדוברות לא-רישמית של חב"ד-ליובאוויטש. מבלי שנבקש, עשרות עיתונאים ואנשי תקשורת עומדים עימנו בקשר רציף בכל נושא ואירוע בכל נגיעה חב"דית ויהודית כמקור מידע מהימן רישמי (ולמרות שהאתר אינו אתר מוסדי רישמי). COL מספק לקשת רחבה של כלי תקשורת קטנים וענקיים כאחד, חדשות, תמונות, קטעי וידאו, טלפון של שליח כזה או אחר לביקור או ראיון. כלי התקשורת מתייחסים אלינו כמעין דובר חב"ד, תרצו או לא תרצו. אנחנו כמובן מספקים להם את זה מאותה סיבה שאנחנו מעדכנים אתכם הגולשים לאורך שעות היממה. לרוב, אנחנו לא נבקש קרדיט על-כך.

האינטרנט הוא עובדה קיימת. COL זאת עובדה קיימת והרבה בזכותו חב"ד המפוזרת ברחבי תבל מאוגדת כקהילה. וזאת גם עובדה קיימת.

אחד הכלים שתורמים לתחושת ה"ביחד", לעידוד, לפירגון בין השלוחים, בני משפחותיהם ויתר אנ"ש הוא היכולת להגיב במערכת התגובות. אכן מצער לראות לפעמים גולשים המנצלים אותה לרעה - נותנים ביטוי לתחרות, חוסר פירגון ורצון להיות "שם", ולו גם במחיר של מילים פוגעות. ואכן, יש שנפגעו ויש להתנצל על-כך. מנגד, רוב רובם של הגולשים, משתמש בכלי זה כדי להריע, לתמוך, לנחם, ולטכס עצה ולהציע עזרה.

כמו שהזהב נברא רק עבור בית-המקדש, גם האינטרנט נוצר למטרה חיובית. העובדה שמנצלים אותו לרעה לא פוסל את כולו כשם שאין להפסיק לתת צדקה בגלל שנורר רמאי. קיימים אתרים רבים העמוסים מצוות כרימון ו-COL הוא אחד מהם.

אבל באיזה דור היה מצב שעקרת-בית מכינה מאכלי-שבת כשהרב יוסף יעקבסאהן נשמע ברקע?

(אין בכתבה זו המלצה להכניס אינטרנט לבתים שלכם. ואם אתם חוששים מפני הרעות החולות - אני ממליץ על תוכנת K9 להגנת המחשב)