מאת: יוסף מוזסון

זוהי מערכת משומנת היטב, שאינה פועלת במהלך כל שש שנות השמיטה. היא מתעוררת לחיים רק עם בוא השנה השביעית. אז נקראים כל אנשיה אל הדגל והתכנונים מתחילים.

אמנם לא ממש כל הממונים שווים בכל השנים. יש שינויים משמיטה לשמיטה, אבל באופן כללי, רוב אנשי המערכת כבר מכירים מזה עשרות שנים, ואפשר לשער, שהם די שמחים לעבוד שוב יחד.

הכוונה למערכת השמיטה של הרב לנדא, שהיא נפרדת בעליל משאר פעילויות הכשרות המפוקחות ממשרדו של רב העיר בני ברק, הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא. מערכת הכשרות של השמיטה פועלת בנפרד ומאוד ביעילות.

שלא כמו בכל השנים ה'רגילות', בהן מערכת הכשרות של הגר"מ לנדא מעניקה 'אישור אכילה' לירקות ופירות המשווקים על ידי סיטונאים שונים, בשמיטה, הכל, ליתר דיוק - כמעט הכל, משווק עצמאית על ידי מערכת השמיטה.

זו מובילה את גידולי השדה היישר ממקום גידולם, אל החנויות הפזורות ברחבי בני ברק. אין שום 'חור' בדרך המעבר עד לשולחנותיהם של האוכלים את צמח האדמה ופרי העץ.

ויש לזכור, לא מדובר במבצע חד פעמי, אלא בכזה הנמשך שנים עשר חודשים, ובמקרה של שנה מעוברת כמו זו שאנו עומדים בה הפעם, יש עוד חודש אחד יותר.

באופן חלקי מערכת השמיטה ממשיכה את פעולתה גם לאחר תום שנת השמיטה. הרי פירות שעליהן חלה קדושת שביעית, יוצאים אל השוק בעיקר בשנה השמינית. מה שגורם את הצורך להסתייע במערכת השמיטה גם בשנה שאחרי.

"הפעילות מתחילה בשעה שתיים בבוקר"

מי שממונה על הפעילות של המערכת הענפה הזו, המעסיקה מאות איש במשך שנת השמיטה, הוא אחיו של הגר"מ לנדא, המוכר בשמו - הגאון רבי אליהו לנדא. כאשר מדובר בשמיטה, הוא מי שנקרא אל הדגל ודואג שכל שרשרת האספקה תנוע כמו שצריך, ללא תקלות.

בשיחה ל'עולם החסידות'' הוא פורש את סדר העבודה, מקצת מן הקשיים העומדים בפני אנשי מערכת הכשרות, וכמובן את ההכנות לפסח, בהן הוא היה די עסוק, בעת שקיימתי את השיחה עימו.

"שתיים לפנות בוקר - זו השעה שבה חלק מהמשגיחים כבר יוצאים לכיוון השדות, בהן הן צריכים להשגיח בשעת איסוף הירקות. אצלנו במערכת הכשרות לא מקבלים שום תוצרת, מבלי שיש עין פקוחה מעת אסיפתה".

"אנו לא מקבלים שום תוצרת, מבלי שיש נוכחות פיזית של המשגיחים בשדות, זה מה שמחייב אותם לצאת לשטח כבר בשעה כל כך מוקדמת".

"אני רוצה להדגיש, שאנו, שלא כמו בכשרויות אחרות, לא סומכים בשום אופן ופנים על מצלמות. אין אצלנו דבר כזה. רק המשגיח בכבודו ובעצמו".

"וההסבר למדיניות הזאת היא פשוטה. אנו יודעים על מספיק מקרים שקרו, שסחורה משדות יהודים בתוך גבולות ארץ ישראל, הגיעה לשדות נוכרים, ומשם היא נלקחה כסחורה כשרה למהדרין, שכמובן הגיעה לשולחנות של החרדים לדבר ה'".

"מסירות נפש נפלאה של המשגיחים"

הגר"א לנדא מדגיש: "יש מסירות נפש נפלאה של המשגיחים. הם נוסעים ושוהים במקומות שבהן אדם מן השורה לא היה חפץ להימצא".

"זו גם הסיבה, שאצלינו חסרים מידי פעם בפעם גם ירקות בסיסיים, בזמן שתחת כשרויות אחרות הן משווקות בשופי רב. אם מדובר בשדות ירקות הממוקמות באזורים מסוכנים, לשם אי אפשר לשלוח את המשגיחים בשום אופן, לא יביאו אצלנו מהתוצרת ההיא, מה שיוצר מיידית מחסור".

"לרמאויות של בני הדודים אין גבול. כך שעלינו להיזהר ולהישמר מאוד מתחבולות שונות, הנעשות בוודאות במקומות שונים".

"המשגיחים, כפי שאמרתי, נמצאים בשדה מעת תחילת האיסוף ועד סיומו. הם לא יוצאים משם לפני שאחרון המשאיות מוטען בסחורה. בדרך כלל יש ליווי של משגיח לכל משאית. במקרים מיוחדים, אם הדבר אינו מתאפשר, המשגיח שבשדה סוגר את המשלוח בפלומבה, ורק אז המשאית נשלחת למחסנים של וועדת השמיטה, שם כמובן הסחורה נבדקת, בכדי לוודא שלא נעשה בה שום שינוי, והסחורה לא הוחלפה חלילה באחרת".

"למחסנים של וועד השמיטה, הסחורה מגיעה במהלך היום, אם מוקדם, או מאוחר יותר. בשעות הלילה ובשעות הבוקר שאחרי, מחולקת הסחורה לירקנים ולשאר הרוכשים. גם בחלוקה זו מצטרף משגיח לכל אחת מהמשאיות המשוגרות. על כל זה אחראית מערכת הכשרות של וועדת השמיטה".

אני מבין שסחורה רבה, מקורה בשדות ערבים...

"אכן, חלק נכבד מהסחורה משדות ערבים. חלקם במשולש, יש גם שדות בצפון ובאזורים נוספים. ויש סחורה שמקורה בירדן".

אין סגירת עסקאות עם בעלי השדות

רבי אליהו לנדא מדגיש נקודה חשובה, שהיא אחת החומרות העיקריות המערכת הכשרות הבני ברקית: "אנחנו לא סוגרים עסקאות עם בעלי השדות. אין לנו שום דילים עימם ושום הסכמים".

"יש לנו ספקים ערביים שהם עומדים בקשר עם בעלי השדות והם רוכשים מהם סחורה על בסיס יום יומי. אנו לא מסכמים עם הספקים דבר. כשאנו זקוקים לסחורה, אנו פונים לספקים, והם דואגים לסחורה, המפוקחת כמובן מלקיטתה על ידי מערכת הכשרות. מדובר בהזמנה יום-יומית".

"הספקים הערביים מחפשים בשדות חבריהם את הכמויות, להם אנו זקוקים. מדובר בעבודה לא פשוטה, שלפעמים עלולה לגרום למחסור מסוים. אבל כך יוצא שאנו לא הורינו בשום דרך לגוי, לגדל סחורה עבורנו בשדותיו, מה שבעייתי מבחינה הלכתית".

קדושת שביעית גם בפירות נוכרי

מהי הסיבה שמערכת הכשרות לא עובדת בשיתוף עם סיטונאים, כמו בכל השנים. הוי אומר: הסיטונאים ישווקו ומערכת הכשרות רק תעניק את החותמת הכשרותית?

"זה בכדי לשמור על קדושת שביעית גם בפירות נוכרי, כדעתו של החזון איש הנהוגה בבני ברק. לכן אנו רוכשים ומשווקים הכל כמו ב'אוצר בית דין', כדין ירקות הקדושות בקדושת שביעית".

"המשגיחים העובדים עבורנו נחשבים כשליחים של וועד הכשרות ושל הציבור. לכן לפני שמיטה, כל אחד מהקונים בחנויות חותם על כתב שליחות, הממנה אותנו להשיג עבורו את צרכי הירקות והפירות שלו".

מה שכן, הגר"א לנדא מציין, שיש ירקות הנרכשים לעיתים מסיטונאים. וזה, כאשר מדובר בסחורה שמקורה בחו"ל. אז אין בעיה של מסחר בפירות שביעית.

כך למשל, בימים אלו, שתפוחי האדמה והבצל מיובאים מירדן וממדינות אחרות, ישנם סיטונאים השותפים להבאת הסחורה ארצה.

הגר"א לנדא מזכיר סיפור ידוע, העוסק בסייעתא דשמיא מיוחדת לה זכתה מערכת הכשרות של השמיטה, ושכבר פורסמה. הוא מתכוון למטע הבננות קדושות בקדושת שביעית, שעמד תחת ה'אוצר בית דין' של וועדת השמיטה וניצל מכיליון בנס.

זה אירע בעת הקרה הידועה, ששררה כאן בארץ לפני מספר חודשים וכילתה הרבה חלקות טובות. מטעים רבים של בננות שבאזור טבריה ניזוקו קשות מהקרה וכמעט שלא נותר מהם שריד ופליט.

מטע אחד ויחיד של בננות באותו אזור, לעומת זאת, זה שעמד תחת ה'אוצר בית דין' של וועדת השמיטה, והמתפרס על פני אלפי דונמים, כמעט ולא ניזוק כלל.

זה לא אומר שהקרה לא גרמה בעיות. עד עכשיו הקרה עדיין משפיעה, ו'בזכותה' קיים מחסור רב בירקות נוכרי מסוג, קישואים, ירקות ועגבניות - בעיקר.

מערכת הכשרות מתגברת על זה, כאמור על ידי ייבוא מירדן, אבל עדיין נוצרים קשיים, וכך קורה שיש ימים בבני ברק, שקשה להשיג מהירקות הללו.

חומרות מיוחדות ובלעדיות

תוכלו לפרט את החומרות ההלכתיות, המייחדות את מערכת הכשרות עליה אתם מפקחים...

"ראשית, יש כאן את ההקפדה על מנהג קדושת שביעית גם בפירות נכרי, חומרה שאינה מפוקחת על ידי מרבית מערכות הכשרות. אפשר לומר, שזו הנקודה העיקרית המייחדת אותנו, וכבר הרחבתי על כך את הדיבור".

"אבל הייתי אומר שבעיקר, מה שמייחד אותנו, זהו אופי ההשגחה. אין פשרות בשום נושא. כשאנו מספקים סחורה כשרה, אנו עומדים מאחוריה בכל המובנים".

"המחסור שיש בחנויות שלנו בימים ובתקופות מסוימות, בזמן שבחנויות אחרות שתחת כשרויות אחרות יש הכל, בכל, מכל, כל, בשפע רב, אומר דרשני. אתה יכול להסיק מכך, לגבי איכות הכשרות שלנו".

ויש גם הצהרה מעניינת וחשובה מאוד: "אני יודע בוודאות על שדות מסוימים של פלפלים, שהסחורה הנלקחת מהן, אינה גודלת במקום, אלא היא מובאת משדות יהודים, ויש שמשווקים אותה כ'כשרה למהדרין'!".

עוד חומרה משמעותית הנהוגה במערכת הכשרות של הגר"מ לנדא: סחורה נלקחת רק משדות, ששתילי הירקות נשתלו במשתלות בבעלות נכרים.

ישנה שאלה הלכתית ידועה, אם מותר להשתמש בירקות שדה, שהשתילים ששימשו לגידולי הירקות גדלו במשתלתו של יהודי. יש שפוסקים לקולא ולהיתר, כאשר מדובר בשתילים הגדלים על מצע מנותק, אבל במערכת כשרות של הרב לנדא, הדבר מוכרע לאיסור גמור.

"אנו לא לוקחים בשום אופן סחורה שגדלה משתילים שמקורם במשתלות יהודיות. היה מקרה שיכולנו להשיג חסה במצב טוב מאוד, ארוזה יפה, אך היתה בה בעיה של שתילים יהודיים, וביטלנו את המשלוח".

הוצאות בלתי שגרתיות

האם מחירי הירקות לא גבוהים מידי בשיטת עבודה של מערכת הכשרות שלכם?

"אם היית עוקב אחר מחירי הירקות המפורסמים על ידי 'מועצת הפירות והירקות', היית מגלה בעצמך, שיש ירקות שיקרים מאוד גם בשוק החופשי, ללא כשרות מהדרין כלל".

"כך למשל, בימים אלו, מחיריהם של החצילים והקישואים גבוהים מאוד בכל מקום, ולא רק אצלנו. וזה עקב נזקי הקרה, מה שגורם לכולם הכרח לייבא סחורה מחו"ל, שכמובן אינה זולה כסחורה הנקטפת כאן בארץ, או במשולש".

"יש עוד סיבה למחירים היקרים, שהיא כמובן - הביקוש הרב הקיים לעיתים, מול היצע שאינו מספק. זה מקפיץ את המחירים אוטומטית. הירקנים פשוט מנצלים את המצב ומעלים את המחירים. זהו מצב בלתי נמנע לפעמים".

"ויש כמובן גם את העלויות של ההשגחה. לכל משגיח יש רכב, המשמש עבורו מעין אמצעי מילוט בעת שהוא שוהה בשדות ערבים ובאזורים לא הכי נעימים מבחינה ביטחונית".

"יש את ההוצאות של המחסן העצמאי, וכמובן הוצאות השיווק, שכולן מוטלות על כתפי וועדת השמיטה".

קורה שלוועדת השמיטה נגרמים הפסדים, בשל ירקות שאינם נדרשים די הצורך על ידי השוק, מה שגורם לקלקולם במחסניכם?

"אני לא יכול לומר שזה לא קורה בכלל, אבל בהחלט, רק לעיתים נדירות. וזאת, משום שאנו מזמינים ירקות על בסיס יומיומי כמעט, על פי הצרכים של העיר בני ברק".

יש גם מאבטחים צמודים

אחרי הכל, עדיין אינני מבין איך המשגיחים מוכנים להסתובב בכפרים ואזורים ערביים. הם אינם חוששים?

"האזורים בהם סובבים המשגיחים, אינם מסוכנים. יש מקומות שאליהם אני אכן לא שולח משגיחים, מפי החשש".

"יש אזורים שהם לא מסוכנים מאוד, אך גם לא בטוחים. במקרים כאלו נשלח מאבטח צמוד עם המשגיח, והוא נמצא עימו בכל שעות העבודה באזור".

"ואם שאלת על העלות של הירקות, הנה לך עוד סיבה למחירים היקרים יותר. גם מאבטח עולה כסף, ולא מעט".

מי מקבל את ההחלטות ההלכתיות הנוגעות למערכת השמיטה?

"הרב שליט"א".

כמה שנים פועלת מערכת הכשרות של השמיטה?

"מאז שנת תשי"ב". "(בחיוך) אמנם לא בכל השנים פעלו אותם אנשים מאז שנת תשי"ב, אבל היא חיה שרירה ופועלת מאז אותה שנה".

יש התפתחויות במערכת מאז?

"בוודאי. גם מבחינות כמויות ו...(שוב בחיוך) גם החשבונות נעשים באמצעות מחשבים, ולא ביד כמו פעם"...

מאימתי אתם - אישית - פועלים במסגרת מערכת השמיטה?

"ככל הזכור, משנות ה'כ"פים'. מאז אני שם".

חמש מאות טון של תפוחי אדמה

והנה הגענו לשיחה אודות ההכנות לקראת חג הפסח, הממשמש ובא.

דברי הגר"א לנדא: "בימים אלו אנו מתארגנים לקראת החג הקרב, בעיקר מבחינת כמויות, שלא יחסר דבר. הציבור צורך אלפי טונות של ירקות, ועלינו לדאוג שלא יחסר דבר".

"הכנו מלאים גדולים של 'מוצרי היסוד', כמו תפוחי אדמה, בצל וגזר. רק בימים האחרונים הגיעו כחמש מאות טונות של תפוחי האדמה, שיובאו מחוץ לארץ".

"כמנהג בית ישראל הצורך כמויות גדולות של סלק, התארגנו גם לכך. הזמנו כמויות גדולות במיוחד מהירק הזה. מכיוון שבימים אלו הסלק שבשדות כבר אינו במצב טוב, הכנסנו למחסנים טונות רבים של סלק כבר לפני תקופה. כדי שהסחורה תהיה משובחת".

"אם אנו מדברים על הכנות לפסח, אני יכול לומר שנרכשו לא מזמן חמישים אלף ראשי סלרי, רק עבור תקופת הפסח. זו כמות גדולה שכנראה תספק את הצריכה של - הרבה מעבר לחג הפסח".

נעשות הכנות לספק כמות מספיקה של חסה, הנצרכת בפסח בכמויות עצומות, יש חלק שאנו מביאים מגידולי נכרים, אבל כמות לא פחות קטנה מיובאת מירדן, והכול עובר גם בדיקות מדגמיות של תולעים".

"בדיוק היום אנו מקבלים למחסנים את הכמות הגדולה של חזרת שהזמנו. היא עומדת עתה ממש לפני השטיפה".

גם לימון הוא פרי שנצרך מאוד בפסח. רק היום נרכשה כמות גדולה של לימון - משנה שישית. מדובר בלימונים שגדלו במטע של יהודי שומר תורה ומצוות. את הלימון אנו מכניסים לקירור, על מנת שישמר במצב מיטבי".

"מדובר על טונות, כמויות גדולות מאוד".

"בתקופה זו", אומר הגר"א לנדא, "קשה למצוא לימונים משישית. אין הרבה מטעים שיש עליהם פירות מהשנה הקודמת ללא כל חשש. האילנות כמובן עברו בדיקת אגרונום, כמו תמיד, לוודא שאין שום בעיה הלכתית בלימונים".

בדיקות מדגמיות לסחורה המשווקת

ומכיוון שבימי הפסח יש להיזהר, חוץ מאיסור חמץ הנהוג ב'משהו', גם מאיסורי תולעים, מערכת הכשרות נדרשת לבדוק את הסחורה, גם מאלו האחרונים. "בבצל המשווק בתקופה זו, הן זה מתוצרת הארץ והן זה המיובא מחו"ל, מצויים 'תריפסים', שהם כעין חרקים קטנים וזעירים, שכמעט אינם נראים".

"לכן, כל סחורה המגיעה ארצה, נבדקת על ידי מערכת הכשרות, בבדיקת מעבדה, לוודא שאין חרקים כאלו. כמה משלוחים שהגיעו מארצות אירופה כבר נשלחו בחזרה, עקב כך שלא עמדו בתקן של מערכת הכשרות, מבחינת ה'תריפסים".

ומעניין מאוד: "יש למערכת הכשרות הסכם מיוחד עם הספקים של הבצל מחו"ל, שאם הסחורה לא תעמוד בתנאים, היא תישלח חזרה, ללא כל תשלום".

ואם כבר תולעים, משוחח רבי אליהו לנדא גם על התותים, שאף הם נפוצים בבתי ישראל, גם בימי חג הפסח. "התות המשווק בחנויות, עובר בדיקה מדגמית יומית, על מנת לוודא שאין בו תולעים. בחודש האחרון היו ימים, שבהם לא חילקנו תותים בחנויות, על אף הדרישה והביקוש. כאשר הבדיקה המדגמית אינה עולה יפה, אין תותים".

אם מישהו היה לחוץ מירקות המושקים בשדותיהם על ידי מי חיטים ושעורים, כשיטות שהיו נפוצות בשנות קדם, במטרה להשביח את התוצרת, אפשר להירגע.

לדברי הגר"א לנדא, "אין כאלו דברים היום". "הדבר היחיד שבו יש להיזהר מבחינת חמץ בירקות והפירות, הוא שהלקוח ייטול את הסחורה מהחנות לביתו באמצעים נקיים... אבל זה כבר אינו תלוי במערכת הכשרות..."

הקיץ כבר כאן...

ויש כבר מחשבה גם על אחרי חג הפסח. ההכנות להספקת פירות קיץ בכשרות מהודרת נמצאות אף הן בעיצומן. הפירות יהיו מגידולי נכרי, ובחלקן, כבר מאוצר בית דין.

כבר בימים הקרובים אמורים להגיע לחנויות פירות שסק, שהם כבר חנטו בשביעית ונחשבים כפירות שמיטה של ממש.

בכל העת שאני משוחח עם רבי אליהו לנדא, אני מבחין בדבר אחד מרשים מאוד: הוא אינו חוסך במילים, כאשר מדובר בהסברים על החומרות והכללים החשובים, המייחדים את מערכת השמיטה עליה הוא מופקד.

אבל זה רק כאשר מדובר בתשבחות אודות המערכת הבני ברקית. כאשר השיחה גולשת לגבי הנהוג במערכות כשרות אחרות, הוא דואג מיד לסיים את השיחה.

כפי שאני רואה, דבר אינו כשר בעיניו, לדבר סרה במערכות כשרות אחרות. הוא עוסק במערכת הכשרות שלו, לא של אחרים. אין אצלו 'מצווה הבאה בעבירה'...

● ● ●

2 חותמות של הרב לנדא

הגאון החסיד רבי משה יהודה לייב לנדא שליט"א, מכהן כרב ראשי של העיר בני ברק, החל משנת תשמ"ו. אז לאחר פטירתו של אביו הגדול, הגאון הצדיק רבי יעקב לנדא זצ"ל, הוא מונה לשבת במקומו החשוב, כרבה של העיר החרדית הגדולה ביותר.

הרב נחשב לאחד ממומחי הכשרות הגדולים בעולם, וההכשר שלו מקובל על שכבות וחוגים רבים בציבור החרדי.

בכל מה שנוגע לתערובות חומרים ולבעיות אפשריות הכשרות, יש לרב אבחנה מיוחדת. בעבר הוא גילה בעיות כשרות רבות, שאיש לא חשב עליהן, לפני שהוא הפנה את תשומת לב העוסקים בכשרות, אליהן.

על ידו נחשפו גם עורמות שונות שנעשו על ידי יצרנים שונים. אין ספק שגם סייעתא דשמיא מיוחדת עמדה לו בגילוייו השונים.

הרב לנדא נמנה על חסידות חב"ד, ובקהילתו הוא נחשב מאוד ודעתו מקובלת מאוד, הן בתוכה והן מחוצה לה, בכל רחבי העולם.

טרם היבחרו לרב, שימש במשך קרוב לעשרים וחמש שנים, כראש ישיבת 'תומכי תמימים - ליובאוויטש' המרכזית, שבכפר חב"ד.

כבר בשנותיו האחרונות של אביו, הוא שימש כיד ימינו בניהול ענייני הרבנות והכשרות בעיר. כך שההמשכיות על ידו היה מובנת ומקובלת.

כיום הוא מנהל את כל ענייני היהדות בבני ברק, כשזה כולל את הכשרות הרשמית, את העירובין, ואת הפיקוח על המקוואות. הוא נחשב כתקיף ובלתי מתפשר בכל מה שנוגע לצביון העיר, ובפרט לכשרות, תחום שבו הוא אינו מוותר, על אף לחצים שונים שכבר עמדו בפניו יותר מפעם אחת.

הרב מעניק את כשרותו לחברות גדולות וידועות. ביניהן, 'שטראוס', וכן 'קוקה קולה', אשר כידוע שנים רבות מיאנה לעמוד תחת פיקוח מלא של וועד כשרות, עד שלבסוף הסכימה לפיקוחו של הרב לנדא.

לפי גורמים שונים בחברת 'קוקה קולה', הרב לנדא הוא אחד הבודדים בעולם, המודע לסוד הייצור של המשקה העולמי, מלבד כמה כימאים בודדים, הפועלים במטה החברה בארצות הברית.

מכיוון שמדובר בכשרות היחידה הניתנת למשקה מתוך ידיעה ברורה של מהות כל המרכיבים, מיוצאים בקבוקים בעלי תווית כשרות של הרב לנדא לכל רחבי העולם, עבור אלו המעוניינים דווקא בכשרות זו.

● ● ●

גאון ומשפיע

הגאון רבי אליהו לנדא, כאמור בגוף הכתבה, הוא בנו של הגאון הצדיק רבי יעקב לנדא זצ"ל ואחיו של רבה הנוכחי של העיר בני ברק.

רבי אליהו נחשב כתלמיד חכם גדול, הבקי בים התלמוד וכן במקצועות התורה השונים. במקביל הוא גם נחשב כמשפיע חשוב בחב"ד החצר לה הוא משתייך, והוא נקרא פעמים רבות למסור שיחות בפני 'שומעים' שונים.

הגר"א לנדא מכהן כאחד מראשי ישיבת "תומכי תמימים" בכפר חב"ד, ולשיעוריו בעיון ובסברא יש מאות מקשיבים.

שיעורי התניא של הגר"א לנדא מפורסמים, והם נשמעו בשקיקה עד כה על ידי אלפים, אם לא יותר. גם הוא נחשב לאחת הדמויות המכובדות בחצר חב"ד.

מלבד עמידתו של הגר"א לנדא על גבי מערכת הכשרות המיוחדת של השמיטה, הוא גם עומד לימינו של אחיו בשאר תחומי הכשרות.