הרב שלום דובער לוין

כזכור, לפני קרוב לשנה התקיים שימוע בבית המשפט, בו טענו העו"ד של חב"ד, כי חב"ד רוצה להוכיח במשפט, כי ממשל רוסיה והספריה חייבים להחזיר את אוסף הספרים והארכיון לספריית אגודת חב"ד בנ.י.

ואילו העו"ד מטעם ממשל רוסיה טען, שאף שיש לחב"ד טענות צודקות, מכל מקום אין לחב"ד הזכות לתבוע אותם בבית המשפט בארה"ב, כי ההלאמה של הספרים נעשו ברוסיה עצמה.

השופט לעמבערג פסק לפני כחצי שנה, כי יש לחב"ד תביעה צודקת לתבוע במשפט בארה"ב את הארכיון, אבל אין לחב"ד זכות התביעה בארה"ב על הספריה שנלקחה ע"י ממשל רוסיה בתרע"ז.

ממשל רוסיה הגיש ערעור נגד זכותינו לתבוע בבית המשפט בארה"ב את הארכיון, והעו"ד של חב"ד הגישו ערעור נגד מה שהשופט החליט למנוע את חב"ד מלתבוע את הספריה בבית המשפט בארה"ב.

היום התקיים השימוע בבית המשפט לערעורים, בפני שלושה שופטים. העו"ד נתן לואין הציג את חב"ד; והוא גם זה שהציג את חב"ד במשפט הספרים בתשמ"ו.

קרוב לשעה נמשכו הדיונים, ובסופו של דבר היה נראה כי העו"ד שכנע את השופטים, ובמדה מסויימת – גם את העו"ד שייצג את הממשל הרוסי.

כמעט לא היו שום דיבורים בקשר לזכותה של חב"ד לתבוע את הממשל הרוסי בנושא הארכיון בבית המשפט, שהיה נראה מהדברים שכולם מסכימים על זכותה זו של חב"ד.

עיקר הדיון היה בקשר לזכותה של חב"ד לתבוע את ממשל רוסיה על אוסף הספרים שבספריה במוסקבה. והרי כאן תמצית הדיונים.

עו"ד מטעם ממשל רוסיה:
הספרים הולאמו בשנת תרע"ז ע"י ממשל רוסיה ממי שהי' אז אזרח רוסי, ועל כן אין לחב"ד בארה"ב זכות לתבוע על כך את ממשל רוסיה בבית המשפט בארה"ב.

עו"ד לואין:
זה לא הולאם מאת אזרח רוסי, כי אם הספריה היתה אז רכוש תנועת חב"ד העולמית, וא"כ זכותה של תנועת חב"ד העולמית לתבוע זאת בבית המשפט בארה"ב.

עו"ד מטעם ממשל רוסיה:
הרי כל ההוכחות של חב"ד היא מפסק של סיפטון במשפט הספרים, והרי יש שם הערה, שהספריה עד שנת ת"ש היתה רכוש פרטי של האדמו"ר.

עו"ד לואין:
בהערה זו בשולי הגליון של סיפטון אנו חולקים עליו, ונוכיח זאת במשפט. אלא שאז ניצחה חב"ד את כל המשפט, ולא היתה לחב"ד שום סיבה לערער על הערה זו.

עו"ד מטעם ממשל רוסיה:
היתה לכם הזכות להוכיח זאת במשפט הראשון שהתקיים לפני שנה, וכיון שאז לא הוכחתם זאת, אין לכם כעת טענה צודקת לערער על הפסק.

עו"ד לואין:
במשפט שלפני שנה היתה "הודאה" שלכם שהספריה שייכת לחב"ד, כך אמרתם בעת השימוע, ולכן לא היתה לחב"ד הסיבה או הרשות להוכיח דברים שאתם מודים עליהם. ורק אחרי שהשופט לעמבערג פסק שאין לחב"ד זכות התביעה על כך, אנו רוצים להוכיח זאת בבית המשפט שהספריה היתה תמיד רכוש התנועה העולמית, ולכן יש לחב"ד זכות תביעה עליה.

עו"ד מטעם ממשל רוסיה:
אין עלינו שום חובת הוכחה שהספריה היתה פרטית, זה מובן מאליו, ולכן על חב"ד חלה החובה להוכיח זאת.

עו"ד לואין:
אנו מסכימים שחובת ההוכחה היא עלינו ולא עליהם, וזהו בדיוק מה שאנו מבקשים לעשות, להוכיח זאת במשפט. בלי משפט לא תהי' לחב"ד האפשרות להוכיח זאת, וזה לא צודק.

ועוד נקודה בכל זאת, שכאשר הספרים נלקחו בשנת תרע"ז, לא היתה בזה הלאמה, שפירושה שהרכוש נלקח לצורך האומה על ידי הממשל, כי אם נלקחו הספרים כדי לרדוף בזה את תנועת חב"ד, עד שנפסק פסק דין מות על האדמו"ר, וכיון שכל זאת אינו מעשה חוקי, זכותינו לתבוע על כך גם בבית המשפט בארה"ב.

ואף אשר כעת טוען הממשל שאין הם אחראים על הפעולות הבלתי חוקיות של הממשל הקודם של רוסיה, אבל הרי זה דומה, למשל, אילו הממשל הגרמני היה הורג את היהודים של הקהלה בגרמניה ולוקח מהם את כל הספרים, וכעת יבוא הממשל החדש ויטען, שאין אנו אחראים לפעולות של הממשל הקודם, ולכן אנו רוצים שהספרים של הספריה הזאת יהיו רכוש האומה הגרמנית. הרי זה אבסורד. וכך גם בענינינו.

עו"ד מטעם ממשל רוסיה:
מה הדמיון, הרי הספרים נלקחו לא לשם רדיפת היהודים כי אם הלאמה פשוטה וחוקית.

עו"ד לואין:
אנחנו רוצים שתינתן לחב"ד האפשרות במשפט להוכיח שהספרים נלקחו כחלק מרדיפת תנועת חב"ד, ובמילה לא היתה חוקית לפי החוקים הבין לאומיים, ולכן זכותינו לתבוע זאת כעת חזרה.

כשעו"ד מטעם ממשל רוסיה עלה שוב, כדי להשיב לדברי העו"ד של חב"ד, חזר אחד השופטים על טענותיו של העו"ד לואין, ושאל את העו"ד מטעם ממשל רוסיה – מה יש לו לענות על שתי הטענות האלו. אמנם העו"ד התחיל לגמגם מאד בתשובתו, ולא ענה ברור.

ובזה הסתיים השימוע. כך נשאר אצל כולם הרושם, כי טענות העו"ד מטעם חב"ד התקבלו מאד אצל שלושת השופטים.

כעת מחכים כולם לפסק של בית המשפט לערעורים, בקשר למשפט ותביעת חב"ד את הספרים והארכיון.