מאת יהודה צייטלין, כתב COL בניו-יורק
צילומים: אלי קאהן ולוי ליברוב
צילום וידאו: מענדי לואיס, COL

ספק אם היה תאריך מתאים יותר לערוך את ה'דינר' השנתי למוסד החינוך "אהלי תורה" מאשר ט' אדר - אותו יום שהאדמו"ר הריי"צ נ"ע עלה על אדמת ארץ הזהב והכריז בשארית כוחותיו ובמלוא התקיפות "אמריקה איז נישט אנדערש".

מאז הקמתו ב-1956, המוסד הפגין זרות חורגת לתרבות הרווחת באמריקה. אנגלית? חשבון? גיאוגרפיה? המוסד שלנו, קבע החסיד-מייסד ר' מיכאל טייטלבוים ע"ה, הינו על טהרת הקודש.

בדיחות שלימות רצות על האנגלית הרצוצה בפי בוגרי המוסד - חלקם גם נשמעו באירוע אמש (ראשון). ויחד עם זאת, בהומור זו נכלל הערצה לאותם בוגרים שיצאו בשליחות ומנהיגים היום קהילות ומוסדות מבלי לקבל תואר אוניברסיטאי.

דוגמא טובה לכך הוא המנהל עצמו ר' יוסף רוזנפלד. אמש הוא עמד בכניסה למבנה הגדול והמוכר באיסטרן-פארקוויי וקיבל אישית את האורחים. בין לבין, הוא נפנה לשוחח עם COL על הוריו שבאו מאירופה ועל התלמידים שמייצרים כאן בכמויות.

"גרנו בברונזוויל ולמדתי בישיבת ר' חיים ברלין. הורי דיברו באידיש ואני עניתי להם באנגלית. כשהרבי מליובאוויטש הגיע לאמריקה אבי ראה בחורים בגילנו יורדים מהדרך ואמר למנהל הישיבה שהוא מוציא את בניו - אחי ואני", הוא מספר.

העניך, אמר מנהל הישיבה לאביו, אתה רוצה שבניך יישארו עמי-הארץ (מבחינה תרבותית)?

אני מעדיף שהם יהיו שומרי תורה ומצוות, ענה ר' העניך רוזנפלד.

ר' יוסף מעיד היום על עצמו, במבטא אמריקאי מובהק: "אם הרבי לא היה מגיע לאמריקה והופך את אמריקה, האמריקן-יענקי-קליפה היה מחלל שבת".

הראיון המלא בוידאו מופיע בתחתית הכתבה.

איפה האידיש?

"אהלי תורה" נהפך עם השנים למוסד בלתי נפרד משכונת קראון-הייטס ואבן-יסוד במערכת החינוך של חב"ד. מגן הילדים ועד הישיבה הגדולה הנחשבת, הם מגדלים דורות שלמים ולא חשוב כרגע הביקורת על פרטים בתפקודו. מה שכן, היה מעניין שהאידיש - אותה שפה מרכזית בחיי המוסד - בקושי נשמעה.

יותר נכון, האידיש כלל לא נשמעה מלבד בעת הקראת מכתבו של הרבי על-ידי הרב אליעזר טייטלבוים ואיזה שירון ממקהלת התמימים בניצוחו של ר' יוסי גולדשטיין. האנגלית שלטה בנאומים ובשיחות בשולחנות שמולאו על-ידי 600 אנשים ונשים, בנפרד עם מחיצה, כולל הצוות החינוכי ונציגות של המשפחות התורמות דייטש, מלמד ונוספים.

לנגיד הרב הירשל חיטריק זה לא הפריע. "כמו שסבתי הייתה אומרת, עדיף שידברו באנגלית דברים טובים מאשר לדברים באידיש דברים רעים", אמר מי שנמנה בין מייסדי המוסד. באירוע הוא ישב לצידם של המרא דאתרא הרב אברהם אזדבא, ראש הישיבה הרב ישראל פרידמן וחבר ההנהלה הרב לייבל מוצקין.

"המורים שלנו עושים עבודה נהדרת", לאורח הכבוד ר' מאיר גוטניק לא היה ספק. בנאום מוקלט מראש, לפני שניגש לקבל כלי כסוף על הבמה, הוא קבע: "הם נותנים לילדינו חיות ולעבעדיקייט. ואני אומר לכם, אין השקעה טובה יותר ודבידנדים שווים מאשר חינוך הילדים".

פרס המורה המצטיין

המנחה ואיש הפיתוח של המוסד ר' נתן בלומס, הודה כי המלמדים המחנכים לא תמיד מקבלים את ההערכה שמגיעה להם. "בשנה האחרונה אני מתפלל מנחה בפני ה'עמוד' ב-770 על אבי ע"ה, ותמיד ראיתי אותם נכנסים געמוצ'ט אחרי יום לימודים. החלטנו אם-כן להכריז על פרס למורה השנה".

והזוכה הוא - הרב אשר אוסטר, מורה כיתה ח'.

המורה, אברך יקר וצנוע, עלה לבמה וקיבל צ'ק בסכום 5 אלף דולר. "אהלי תורה זה ליובאוויטש. אהלי תורה זה העתיד של ליובאוויטש", הוא אמר בדבריו הקצרצרים. "תעזרו לנו ביד רחבה וה' ייתן לכם ברכות ביד רחבה".

נואם האורח של הערב, הרב יוסי יעקבסאהן, עוד זוכר ימים אחרים בהם לא היה כסף לניהול שוטף, שלא לדבר על משכורות. "במוסד האמינו אז כי בחורף לא צריך חימום ובקיץ לא נדרש מזגן. ורגע לפני שהחלטנו על מרד סטודנטים, ר' מיכאל רק הזדעזע מהרעיון שנפסיק ללמוד תורה והכניס אותנו לביתו".

הרב יעקבסאהן, מרצה הבית של COL (כפי שצויין בז'ורנל של האירוע) ורב בית-הכנסת הדינמי "בית שמואל" בשכונה, החליט בנוח להרביץ קצת מוסר במשתתפים שחלקם היו חבריו לספסל הלימודים. "שאלתי את חברי סאם שטערן - בכיתה הוא היה נקרא שמואל - מה כן יצא לנו מהלימודים. הוא ענה: הברייטקייט, הגאון יעקב".

בפירוש מדוע הודגש במגילת אסתר את החטא שהיהודים "נהנו" מסעודתו של המלך אחשוורוש ולא רק "אכלו", יעקבסאהן הסביר כי לעיתים הבעיה בעבירה היא התאווה בעשייתה. "כמו לאכול חזיר ואחר-כך למצוץ את העצם. אתם רוצים בית יפה, רכב חדיש, בסדר. אבל למה ההנאה. מה קרה להנאה בלימוד מאמר חסידות, פרק משניות, הלכה, גמרא?"

לצפייה בוידאו לחצו על כפתור ההפעלה או על האופצייה הנוספת: לא מצליחים לצפות? לחצו כאן