קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







שיעורו השבועי של הרב יעקבסאן - לצפייה ● תצווה
(יום חמישי, ח' אדר תשס''ח)
פספסתם את השידור-החי? COL מתכבד להגיש בשידור-חוזר את שיעורו השבועי של הרב יוסף-יצחק יעקבסאן על פרשת השבוע (תצווה) שהועבר בשידור-חי ובלעדי ב-COL. במהלך השיעור המועבר בעברית, מדבר הרב יעקבסאן על הפרשה, כשהוא מתבל את דבריו עם שיחות הרבי ומשלים מרתקים. שיעורו הפופולרי של הרב יעקבסאן מועבר מידי שבוע ב-COL (בעברית ואנגלית) והוא זוכה לאלפי צפיות בעולם ולתגובות חיוביות רבות המתקבלות במערכת. השיעור נמסר לזכות חנה בת ראשה זלדה לרפואה שלימה  לצפייה בשיעור  

מתקשים בביאור הקושיה? אתם מוזמנים לכתוב לרב יעקבסאן >>>

לצפייה בוידאו לחצו על כפתור ההפעלה או על האופצייה הנוספת:


לא מצליחים לצפות? לחצו כאן




הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


1. איך
(2008-02-14 23:19:42)
איך אתה מסביר את התפילה של האלטער רבי שהיית בהתפעלות כידוע שציפו את הקירות והעמודים
2. מצטרף ל-1
(2008-02-14 23:22:54)
היו גם חסידים גדולים שכל היום התפללו באריכות כמו ר הלל מפאריטש
3. 1- ו2 הסבר הוא פשוט
(2008-02-15 01:24:58)
במדריגת האלטער רבי המעמד ומצב היה שלא הגיע למצב של שוב כל הזמן היה המצב באופן של רצוא, כלומר בכל מדריגה ומדריגה היה באופן שלא הפך להיות חלק ממנו אלא שאף לעלות למדריגות נעלות יותר ולכן תפילתו תמיד הייתה בהתפעלות וכו וד"ל וק"ל....
4. כל הכבוד
(2008-02-15 03:44:04)
זה ממש לעניין שיעור עם מסר כמו תמיד מענג וכך כל שבוע אני מחכה לשיעור תודה רבה עם הזמן אתם מגלים לנו את אוצרות הרבי שיחות ממש מעניניות
5. תפילת כ"ק אדמו"ר
(2008-02-15 04:16:37)
לכאורה בפסוקי דזמרה ששייך להתפעלות לעולמות בי"ע שזה בבחינת התפעלות לא ראו אצל הרבי התפעלות ומה ההבדל בין הרבי לאדמו"ר הזקן שאצל אדמו"ר הזקן ראו התפעלות ואצל הרבי היה כל הזמן דבקות
6. שאלה: לפי הרמב"ן
(2008-02-15 06:57:05)
מדוע גם בתוך קודש הקדשים הפעמונים המשיכו להרעיש?
לפי רש"י מובן - כי הפעמונים מסמלים יהודים שלמטה ממדריגת דביקות.
7. תשובה ל-6
(2008-02-15 17:29:54)
לא הרמב"ן ולא רש"י סוברים שהכהן גדול נכנס אל קודש הקודשים עם המעיל
שהרי שהכניסה אל קודש הקודשים היתה בבגדי לבן בלבד כמבואר בשיחה הנ"ל שהיהודי מתעלה לדרגת מלאך
גם אלו היהודים הריקנים שבישראל ולכן אין צורך בפעמונים מכל סוג שהוא.(בשיחה הנ"ל מדקה 29:30 עד 31:30)
רק המחלוקת היא לגבי כניסה אל הקודש.
ורש"י שמבטו על הפשט רוצה לכלול גם את היהודי הריק כרימון חלול עם הכהן הגדול בכניסתו אל הקודש
עד שזהו התנאי לכהן הגדול כדי שלא יתבטל ממציאותו ככהן גדול -כלשון הפסוק "ולא ימות"
לעומתו הרמב"ן שרואה את היהודי מצד פנימיותו - למעלה מחטא, שכל יהודי הוא במצב של תפוח
וגם אם הוא כרימון אז ודאי לא ריק אלא מלא -בשיחה הנ"ל מדקה 34:30 ואילך
8. תשובה ל-1
(2008-02-15 17:45:45)
האדמו"ר הזקן התפלל כך על מנת שאתה וכולנו נוכל להרגיש התפעלות. לא מצד מעלתו כצדיק אלא כהתלבשות בדרגת בינוני כמואר בארוכה בחסידות וד"ל.
כמו סיפור המאסר של הרבי הריי"ץ המתאר בלבול פחד לחץ שלא שייכות אצל נשמה דאצילות רק בהתלבשות בחוויות אלו נתן הרבי הריי"ץ כח וסיכוי לנשמות של שלוחיו להצליח למרות הקשיים.
9. תשובה ל-2
(2008-02-15 17:47:06)
תפילה באריכות לא קשורה לנושא
10. תודה
(2008-02-15 17:56:40)
תודה רבה על השיעור מאוד מעניינן
האים ישנה אפשרות למסך מלא????
11. תפלת רבותינו
(2008-02-15 22:57:59)
כמדומני יש שיחה מיו"ד כסלו תשמ"א או משהו קרוב לזמן ההוא שבו דיבר הרבי על אופנים שונים בתפלת רבותינו, בהתפעלות או בדביקות. כמדומה שסיפר בנוגע לאדהאמ"צ שתפלתו היתה בהצנע וללא תנועות ואעפ"כ מהשטריימל שלו יצאה זיעה. כידוע שהרבי, באופן נדיר מאד מאד, הוציא את ידו הק מתחת השולחן וסימן בידו איך שהזיעה יצא מהשטריימל.
נראה לומר, שאין אתנו יודע עד מה בנוגע לדרגת הדביקות של רבותינו נשיאינו הקדושים חוץ ממה שגילו לנו. אולם לכאורה העבודה שלהם ואופנה קשור עם מדריגת הדור והחסידים כו, ועוד ועיקר -- דרך העבודה הזקוקה בדור ההוא במיוחד. ועצ"ע.
12. תפלת ר"ה
(2008-02-15 23:04:26)
הרי אצל כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו אפילו בראש השנה עצמה לא ראינו שום תנועה מיוחדת בעת תפלת ערבית דליל א דר"ה, למרות מה ששמענו אודות רבותינו נשיאינו שלפנ"ז, ועיין גם שיחת ש"פ נצבים (כמדומה) תשנ"ב, שבו תבע הרבי אריכות התפלה בליל א דר"ה.
ולאלה שלא הבינו מה שקורה כאן, הנה לאחרונה נתגלתה קלטת של חזרת הש"ץ ממנחה רגילה ביום חול בתשכ"ה, וככשומעים הבכיות הנוראות קורעות את הלב, רואים מדת ההתעצמות עם התפלה.
בכלל אצל הרבי ראינו פנימיות והתעצמות בכל עבודה ועבודה באופן קיצוני מאד, ללא שום בליטות חיצוניות כלל. גם ראינו זה באופן שבו בכה בעת ההתוועדויות והשיחות, שהתחיל לפתע לבכות, ומיד לאחרי התיבות ש"דרשו" בכיה, הפסיק.
13. מכתב לשז"ר
(2008-02-15 23:05:28)
פעם במכתב לשז"ר הרבי כתב משהו כזה על כ"ק אדנ"ע שכל כולו היה שקוע בפנימיות ועצמיות. ומתאים להנ"ל.
14. הרב גיקובסון
(2008-02-17 00:11:54)
--מדהים!!!

יישר כח

השתדלתי לא להתפעל יתר על המידה מהשיעור, ולא לצאת בקול רעש גדול אלא להשאר בדביקות שקיטה ועצמותית וללמוד את מוסר ההשכל...

תודה רבה!
15. הרב גיקובסון
(2008-02-17 02:35:07)
השיחה כפי שאתה מגיש ,בהתפעלות, ובדבקות גם יחד , מרגשת במיוחד, מעודדת, ומחזקת, אתה מרתק במיוחד יישר כח , אתה נותן חיות חיזוק ומבט בפרספקטיבה פנימית אמיתית על החיים , על יהודים , משיח נאו i lov you
16. תודה
(2008-02-18 18:36:27)
השיעורים בסגנון של הרב קשה לי למצוא, ולכן מוקירה ומייקרת את ההזדמנות שניתנת לי להתחבר דרך זה,
17. תודה מעומק הלב
(2008-02-21 01:22:46)
ברצוני להודות להרב גייקאבסאן על שזיכה את מתפללי בית הכנסת במרכז הארץ שבזכות הדרשה המלהיבה והמקסימה קבלתי אומץ לדבר בפני הקהל וכמובן שהשתדלתי לומר דבר בשם אומרו שכידוע זה סגולה
שמביא גאולה לעולם
ולכבוד פורים אסיים במילתא דבדיחותא
שכידוע יש אמרת חזל אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות מיד הם נגאלין. ושמעתי פעם מדרשן ירושלמי שהכוונה לרבנים שכידוע בשתי שבתות במשך השנה שבת תשובה ושבת הגדול ואז הרבנים דורשים, וזו הכוונה אלמלא זאת אומרת שאם היו אומרים בשם אמרם ולא שזה אייגענע היתה באה מיד הגאולה.
ולסיום בקשר לסיפור של ריואל על הברווז (הקאטשקע)
מסופר על מגיד ירושלמי שספר שפעם הוא דרש בבית הכנסת והסביר את גודל החשיבות של לימוד דף גמרא מיד אחרי התפילה והוא נתן משל שזה כמו לשתות סודה קרה (סעלצער) אחרי הגולנט בשבת, ולמחרת פגש הרב אחד המתפללים ושאלו איך ומה למדת מהדרשה שהי בשבת ואז הוא ענה שהוא ניסה לשתות סודה אחרי הגולנט והרב צודק זה מאוד טעים וטוב ונחוץ, כמו"כ בנידן דידן נגש אלי יהודי אחרי הדרשה למחרת ואמר לי שהוא נסה לאכול ברווז (קאטשקע) וזה באמת מאוד טעים
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:




© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן