מאת בנימין וייס, כתב COL בניו-יורק

המלווה-מלכה שנערך במוצאי-שבת האחרון באולם "חובבי-תורה" בקראון-הייטס, ניו-יורק, היה מיועד לקליקה משפחתית סגורה. רפרוף על פני המשתתפים בקהל לא הסגיר את סיבת ייחודיותם. היו שם חסידים יותר וחסידים פחות והיו שהקשיבו לנאומים באידיש והיו שסעדו בקול.

אולם, ללא הקשר להתנהגותם, ייחוסם הוא החוט המחבר ביניהם: צאצאי כ"ק אדמו"ר הזקן, רבי שניאור-זלמן מליאדי נבג"מ, בעל התניא והשולחן-ערוך.

ההתכנסות השנתית מביאה אליה צאצאים מהשכונה ואף משכונות חרדיות נוספות בעיר. הרב שמואל בוטמאן, המארגן ויו"ר איגוד צאצאי האדמו"ר הזקן, דאג להדגיש כי על קבוצה זו מוטלת אחריות מסויימת. "האדמו"ר הזקן היה הראשון והרבי השביעי בנשיאי חב"ד האדמו"ר הזקן התחיל את עבודת רבותינו הקדושים להכין את העולם לגאולה והשלימה והרבי מביא זאת בפועל ממש והטיל זאת עלינו".

הנואם הראשון היה הרב צבי טלזנר, דיין קהילת חב"ד במלבורן, אוסטרליה וחתנו של ראש המוסדות הרב יצחק-דוד גרונר שהוא נכד של הרבנית הצדקנית מרת מנוחה רחל בת כ"ק אדמו"ר האמצעי.

בדבריו הוא עמד על התרומה הגדולה שתרם כ"ק אדמו"ר הזקן והתקנות הנשגבות שעשה לא רק לטובת עדת החסידים אלא גם לטובת כל בני ישראל בכל מקום שהם, שנהנים מאורו בנגלה דתורה ובפנימיות התורה, ומתקנותיו עד היום הזה.

"הוא לא פחד להתמודד עם אתגרים, אפילו שחבריו-עמיתיו לא תמיד הסכימו. אם זה נכון - חייב להמשיך", ציין הרב טלזנר וציטט מדברי הרבי שאדמו"ר הזקן טמון בכפר קטן (האדיטש באוקראינה) כאות שהגאולה תבוא לכל מקום גם לכפר קטן ונידח.

זכות הצאצאים

סביב השולחנות העגולים נראו שם נציגויות ממשפחות אנ"ש בוימגארטן, שניאורסון, סוורדלוב, לאופר, ביסטריצקי, זליגסון, והאקנר. גברים כמובן היו שם, וחצי נפרד גם לנשים. בין הנאומים ושירת ניגוני האדמו"ר הזקן הסתובבו בירכתי האולם גם ילדים רכים - צאצאים אף הם.

הנואם השני היה הרב משה-זאב ליבער, ר"מ בישיבת "זיו התורה" במונסי ונכד של כ"ק אדמו"ר האמצעי והרה"ק ר' יהודה-לייב הכהן, ה"אור הגנוז" שכ"ק אדמו"ר הזקן ביקש ממנו הסכמה על ספר התניא.

"הגאון בעל ה"אבני נזר" אמר שמי שיש לו עיניים לראות רואה שבשולחן-ערוך הרב מתורצים כל הקושיות של רבינו עקיבא איגר שאגב, למד תניא בעצמו לפי עדות חתנו", הוא אמר. "הרה"ק ר' אברהם יהושע העשיל מאפטא אמר שהאבות הקדושים הלכו בדרך של הבעל התניא. המגיד מקוז'ניץ היה לומד תניא בתפילין דרבינו תם. שאלו על זה הרה"ק ר' אשר מקרלין וענה שהספר הזה הוא ספר של גן עדן, ובעל התניא יכול להגיד תורה לפני משיח צדקנו".

נכד נוסף שנאם היה הרב בן-ציון טוורסקי, פסיכולוג מפורסם ובן למשפחה הנכבדת. הוא סיפר כי לפני מותה, אמו אמרה לבנים "קינדערלאך, אל תשכחו שכ"ד טבת הוא היארצייט של האדמו"ר הזקן". בדבריו הוא עמד על המעלות הנשגבות והזכויות הגדולות להיות נכדם של צדיקים, שזה דבר גדול ונשגב שצריכים לכבד בכל לב ונפש ולנצל בכל עניני התורה ומצוותיה שיהיו על רמה שמתאימה לאחד שזכה לכך.

ההוראה שהצילה ממוות

אתנחתא קלה ומתאימה לדברי התורה והדרשה היו ניגוני אדמו"ר הזקן. הייתה זו חוייה מיוחדת כשכל הנוכחים נעצרים באחת משיחתם ומאכלם ומצטרפים לשירה מתחזקת ומתעמקת של עשרת ניגוניו. בראש המנגנים היו הצאצאים המזמרים: ר' שלום דובער שניאורסון ובנו ר' מנחם-מענדל שניאורסון, ר' מנחם-מענדל בוימגרטן ובנו החזן המפורסם ר' שניאור -למן בוימגרטן.

הניגון המיוחד, אותו מנגנים בחב"ד רק באירועים ספורים, 'ארבע הבבות', היה בין המושרים. 'ניגון ההכנה' קדם לו.

חלק חשוב נוסף בערב היה סיום והתחלת לימוד שולחן-ערוך הרב. דפי הרשמה חתוכים פוזרו על השולחנות כדי שהמשתתפים הצאצאים יקחו על עצמם פרקים ללימוד עד כ"ז טבת תשס"ט. הרב טלזנר ערך את הסיום בהלכות שאלה שכירות וחכירה והחל מיד בהלכות השכמת הבוקר.

המנחה הרב בוטמאן הודה לבנו הרב יוסף-יצחק בוטמאן על אירגון וסידור סעודת המלווה-מלכה. "זכות כ"ק אדמו"ר הזקן תעמוד לו בכל מכל כל", בירך.

הנואם המרכזי היה אחד מהצאצאים הידועים של האדמו"ר הזקן. הרב יהודה-לייב גרונר, מי שזכה לשמש כמזכירו של הרבי, חזר על כמה סיפורים מהאדמו"ר הריי"צ והדגיש את הגישה המיוחדת של רבותינו נשיאנו החל מהבעש"ט, המגיד ממזריטש ואדמו"ר הזקן עד הרבי "להסתכל על יהודי בפנימיותו ולא על חיצוניותו הזמנית ולהגיע עמוק לתוך נשמתו ומשם לעורר את נקודת יהדותו שהיא כל הזמן בשלימות".

כנכד לרבנית הצדקנית מרת מנוחה רחל סלונים בתו של האדמו"ר האמצעי, שקברה בחברון מנופץ תדירות על-ידי ערביי העיר, הרב גרונר את מטרתו של האדמו"ר השני בחב"ד לחזק ולהרחיב את היישוב היהודי בארץ הקודש. נותנים לרוצחים וגויים ואהוד ברק נוסע לחוסני מובראק ודן עמו כיצד למסור עוד ועוד שטחים מעיר הקודש. אנו מתפללים שבזכות רבותינו תתבטל הגזירה מיד".

במרכז נאומו, הרב גרונר סיפר על יהודי בן 65 שבצעירותו גוייס לצבא האמריקאי ונכנס ל'יחידות' עם הרבי. במפגש זה הרבי נתן לו הוראה חד-משמעית שהשפיעה על עתיד חייו בחזית. COL צילם את הסיפור ומגיש זאת במלואו:

לצפייה בוידאו לחצו על כפתור ההפעלה או על האופצייה הנוספת

לא מצליחים לצפות? לחצו כאן