קופות גמל:

מעביד שלא העביר הפרשות לקופת גמל למרות שהוא חייב בכך, נושא באחריות פלילית בנוסף להתחייבותו האזרחית

מקרה שהגיע לדיון בפני ביהמ"ש בו המעביד לא העביר לקופת גמל כספים, למרות שניכה את חלקו של העובד בתלוש המשכורת. ביהמ"ש פסק שהמדובר במצג כוזב כלפי העובד, שבתמימותו מסתמך על מה שהוא רואה בתלוש השכר שלו ובשל כך הסכים להפחתת הסכומים משכרו, לשם העברתם לקופת הגמל. מצג כוזב כזה עולה לכדי "כוונת מרמה" גם אם המעביד מתכוון בעתיד (כשמצב החברה ישתפר) להעביר את הסכומים לקופת הגמל. הדבר מהווה עבירה על סעיף 415 לחוק העונשין – "קבלת דבר במרמה" שהעונש עליה הוא 3 שנות מאסר (ואם הדבר נעשה בנסיבות מחמירות – 5 שנות מאסר). במקרה הנידון, ביהמ"ש גזר על המעביד (בהתחשבות בנסיבות מקלות) הארכת תקופת מאסר על תנאי לשנתיים, עבודות לטובת הציבור – 300 שעות, קנס של 1500 ₪ ופיצוי לעובד בסך 7,000 ₪.

דיני עבודה:

אי מתן זכות שימוע לעובד טרם פיטורין – גם במגזר הפרטי – עשוי לגרום לכך שהמעביד ייאלץ להשיב את העובד לעבודה או לשלם לו פיצויים נוספים מעבר לפיצויי הפרישה

במספר פסקי דין שניתנו לאחרונה (משה שמיר נ' צבר ברזל (מ-24.5.07), דני מלכה נ' שופרסל (מ-15.7.07), מישל בן מוחא נ' האגודה למען הקשיש (מ-2.8.07)), נקבע כי גם כשמדובר במעביד פרטי לחלוטין (בעל עסק עצמאי או חברה פרטית), אם הוא מעוניין לפטר את עובדו, עליו להעניק לו זכות שימוע טרם פיטוריו. אם לא יעשה כך הוא מסתכן באפשרות שביהמ"ש יבטל את הפיטורין או שיאלץ אותו לשלם לעובד פיצויים נוספים מעבר לפיצויי הפרישה. כך, אף אם מדובר בעובד שנחשד במעילה או בגניבה. גם מעביד פרטי, אינו רשאי לפטר עובד בשרירות ושלא בתום לב.

המלצות שעולות מן הפסיקה (למעביד שרוצה לפטר את עובדו ולקיים הליך שימוע תקין):

·        הודעה מראש לעובד על מועד עריכת השימוע.

·        הודעה לעובד זמן סביר מראש (שיאפשר לו להתכונן לשימוע) על הסיבות שנוגעות לפיטוריו.

·        לאפשר לעובד לטעון את טענותיו, תוך פתיחות ונכונות להקשבה לטענותיו.

·        יש לתעד בכתב את הזימון לשימוע, טענות המעביד, הליך השימוע, ההחלטה ונימוקיה.

·        יש למסור עותק מהתיעוד לעובד.

עובד שפוטר מבלי שהמעביד ביצע הליך שימוע תקין, עשוי לזכות בדין במידה ויתבע את מעבידו על כך.

יש לראות בכל הסעיפים האמורים - המלצה בלבד.

דיני המס:

ניתן לקבל החזרים מביטוח לאומי בגין סכומים ששולמו למוסד ממספר מקומות עבודה

שכיר העובד במקומות עבודה אחדים משלם למוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד), לעיתים, סכומים הגבוהים מהסכומים שמגיעים למוסד על פי החוק.

הדבר יכול לקרות למי שהכנסתו בכל אחד משני מקומות העבודה נמוכה מ-4,522 ₪ או למי שהכנסתו משני מקומות העבודה גם יחד עולה על 35,760 ₪. כמו"כ אם יש לו הוצאות מוכרות (לשכירים).

שכיר שרוצה לקבל החזרים, עליו לשלוח את תלושי השכר למחלקת מעבידים במוסד באזור מגוריו, בצירוף בקשה להחזר הסכומים. (במידה ומגיע לו החזר, יוחזר לו תוך חודשיים בצירוף הצמדה למדד).

ניתן לבקש החזר רטרואקטיבי של דמי ביטוח לאומי (כולל מס בריאות), עד שבע שנים אחורה.

הערה:

אין בכל האמור משום מתן חוות דעת מקצועית ואין  לעשות בו שימוש מבלי לקבל ייעוץ מקצועי.