בס"ד

נדמה לי שזה קיזל בגירסתו הצעירה?

המומחה לעניני סלט ושאר מרעין בישין.

קיזל מכין אוכל למורים

תמיד נתן מה שיכל לתת
בהתוועדויות הכין סלט בייצים טעים

היו זמנים.

קבוצה נ"ג

אני לא מכיר את האדם, אבל לפי הסיופורים של אבא שלי, נראה לי שזה קיבע...?!

קיזל

הטבח המפורסם שהרבי אמר לו שיזכה להכין את סעודת לויתן ושור הבר

זהו קיזל הטבח המיתולוגי של הישיבה בלוד

עובד המטבח המסור.....

יכול להיות שזה קיזל ?

המיתולוגי

ליבלה "דווי" "דווי"

ר שמואל קיזל ז"ל שהי מכין את ארוחות הבוקר. אהב מאד את הבחורים והי מסור ביותר לעבודתו

ב"ה למה לא לזכור את העובדים במטבח ובחדר האוכל
קיזל , ואולי יש גם תמונה של עקיבא וגב לאופר

ואולי יש גם תמונות של העובדים בבגדים או בחשבונות משפ דיסקין

קיזל המיטולוגי כמובן

יהי זכרו ברוך

קיזל הטבח היה אומר לנו בזמן הארוחה
עס און בנטש און זיי המנטש
תאכל ברך ותהיה בן אדם.

זה ר קיזל המיתולוגי.

בוגר.

האיש שבתמונה זה קיזל

נראה לי שזה איצה

ואיפה עקיבא?
ווילסט א-פופיק?

נו איך קןראים לו...

קיזל

הרומני

קיזל הטבח כמובן.

קיזל

עקיבה

שזכה להאכיל אלפי תמימים דבר יום ביומו.

תמים מתלמידי תו"ת בלוד

מי לא זוכר את קיזל שהיה מכין את הסלט חי.

היה מגיע כל בוקר מבת ים ועבד בישיבה במשך שנים רבות
נפטר לפני כמה שנים

קיזל הטבח שהיה אומר לתמימים בארוחות עס און בנטש און זיי המנטש

אדם חביב מאוד היה כלפי הנערים בישיבה ,
היה גם חייט, קנינו ממנו את כובעי הקסקט המפורסמים.

הוא היה טבח בפרדס וגם בישיבה בלוד החדשה

מדובר בטבח של ישיבה קטנה בלוד בשם קיזל היה מכין ארוחת בוקר

אבל אני זוכר את הסיפורים על הטבח ההוא.
כשאני למדתי שם הוא כבר לא היה אבל ראיתי פעם אותו בתמונה ושמעתי סיפורים עליו.

לעניות דעתי האיש בתמונה הינו "קיזל "
נהוג היה לומר ע"ד הצחות: מי שטעם את הסלט של קיזל לא ימות ללא תשובה.
כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!

היכן הוא היום???

........................

בעולם שכולו טוב.

הטבח האהוב על הכל היה עקיבא היינהורן ז"ל איש יקר עם נשמה חסידית הייתי לומד אתו כל ליל שישי עד הבוקר
המסירות שלו לבחורים לא הי דוגמתו

קיזל

קיזל מהמיטבח

שמו של עקיבא היה ר עקיבא אייכן ז"ל

על משקל האימרה הידועה (בישיבות האמורות להעמיד את ה"גדולים" - לפחות ה"גדולים" של ר קיזל נסחפו בניאגרה).
למדתי שם בשנים ל"ד-ל"ו ואז עברתי לאה"ת, אבל זכור לי אותו קיזל האגדי, יחד עם "קיבע" הטבח, וריח העגבניות שבסלט שכל אחת מהן היתה "אוד מוצל" מריקבון, ריח שהי מכה בנו מיד בהכנסנו לחדר האוכל - עוד עומד בנחירי. כן כך מידי יום ביומו תמידין כסדרן, לראות אותו חותך את העגבניות הכמעט רקובות במהירות שיא כזו, היה יכול לזכות אותו בפרס בספר השיאים, ולראות את ר אפרים לוקח מהסלט בדחילו ורחימו מעט לצלחתו, כבר פעל עלינו לא להתלונן, שהרי אם ר אפרים יכול לאכול סלט זה, מה לנו כי נלין, ואם נלין, עוד נחטוף מר חיים בהתוועדות, ומה זה יעזור, אמרתי לעצמי חבי מעט רגע עד יעבור זעם, ולבסוף נעבור גם את הסלט של קיזל, והראי שלאחרי 30 שנה אני עדיין כאן, כך שהסלט שלו לא הי רק בבחי "אם לא יועיל לא יזיק" אלא גם הועיל לאלפנו לקח ולאלפנו בינה כיצד צריך להתייחס לאוכל רקוב בתו"ת.

קיזל במקצועו המקורי הוא חייט. וכשאני הייתי מגיע לבקר במטבח הוא תמיד היה טועם את הסלט עם האצבעות הייתי אומר לו קיזל אתה רוצה אולי כף או מזלג והוא היה עונה כתוב בתורה "לא תחסום שור בדישו" ולכן אני אוכל בדיוק כמו שאני דש.
איש יקר מדור שנעלם

כמו קרית גת את "קוקו" שהיה לו קשה לראות בחור לוקח פעמיים וכו

שמו היה ר שמואל קיזל

שמעתי ממנו שהובטח לו ע"י ר ש"ח קסלמן שיזכה להאכיל בסעודת שור הבר והלויתן
מפני שזכה להאכיל תמימים

אהב חזנות במיוחד את שוכן עד

בטוח



בבבבבבטטטוווווווווחחחחחח

קיזל

שמו קיזל והסלט שלו היה לשם דבר וקראנו לו "הסלט של קיזל"

איפה הם הימים היפים...