קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







המסמך ממינסק שחתם את "פרשת המאפייה"
(יום שלישי, א' ניסן תשס''ז)
בדיקה של שליח חב"ד במינסק העלתה כי אירינה, ילידת בילרוס העובדת במאפיית המצות בקראון-הייטס, הינה יהודייה בניגוד לחשד שהדאיג רבים מאנ"ש ■ "לאמא (של העובדת) סופר כי אמא הייתה יהודייה. אביה הגוי היה קצין בצבא", הרב שניאור דייטש דיווח. נבדק האפשרות שהעובדת יצרה קשר עם אמא בניסיון לטייח ■ הרב אברהם אזדבא מבד"צ קראון-הייטס פסק כי המצות כשרות והדורשים החזר כספי מהמאפייה יצטרכו לחכות לאחר החג ■ הרב יוסף הלר הוסיף בשיחה עם אברכים: אסור לטעון לבעל המאפייה ר' יצחק טננבוים שהמצות שלו אינן כשרות. "הידור על חשבון שפיכות דמים לא נקרא הידור", קבע  לסיפור המלא

מאת חיים ברון ובנימין וייס, כתבי COL בניו-יורק

פרשיית כשרות המצות שהעסיקה אנ"ש ושלוחים בעקבות חשד לזהותה הלא-יהודית של אחת העובדות במאפיית המצות בקראון-הייטס, הגיעה לתומה לאחר בירור בבילרוס ומכתב רבני.

"מצד הדין המצות הם כשרים, והרוצה להדר לליל הסדר ישיג מצות אחרות", פסק הרב אברהם אזדבא, החבר הוותיק בבד"צ קראון-הייטס והאחראי על מערכת הכשרות של בית-הדין, כתב על המוצרים של מאפיית "מצות ליובאוויטש" הפועלת בשכונה.

ב"מצות ליובאוויטש" עובדות קבוצת נשים יהודיות ממדינות ברית-המועצות לשעבר המסייעות ברידוד הבצק. בשבוע שעבר הועלה חשד כי אחת מהן גוייה שהתחזתה ליהודייה. הבעלים הוא ר' יצחק טננבוים, חסיד חב"ד שמתגורר בשכונה.

לפי ספר ההלכה 'שולחן-ערוך', "אין אדם יוצא ידי חובתו אלא במצה שישראל בן דעת נתעסק בלישתה ועריכתה ואפייתה לשם הפסח".

החשד הותיר בערפל משפחות רבות מאנ"ש ושלוחים המפעילים בתי-חב"ד שרובם הזמינו ואף קיבלו את המצות של המאפייה הנחשבת למהודרת. רבים חששו מנזק כספי וטרחה מיותרת והדי הפרשה ניכרו בתגובות גולשים שהופיעו ב-COL.

השליח מברר במינסק

העובדת ששמה אירינה סיפרה שאמא מתגוררת בבילרוס (רוסיה הלבנה) והרב אזדבא פנה לרב שניאור דייטש, שליח חב"ד צעיר במינסק הבירה שכמו עמיתיו במדינות חבר-העמים מורגל בפניות מסוג זה.

לאחר בדיקה במאגרי המידע של הקהילה היהודית, הרב דייטש מצא את האמא הנושאת את השם מנטוזא לובאו (MANTUZAUA LUBOU). היא סיפרה לו כי בעלה היה גוי שכיהן כ"קצין בכיר בצבא" הרוסי. במשך שנים לא היה לה קשר עם הקהילה היהודים או יהודים והידע שלה ביהדות הוא כמעט אפסי. "חוץ מפסח היא לא ידעה בדיוק להגיד שמות של חגים", לדברי השליח.

הרב דייטש כתב שהאשה, אם עובדת המאפייה, נולדה בשנת 1935 בעיר SOUODNE OBLES KRE AHORKO CHAUOUROSKI, שהיא קרובה למדינת "איברבוז'ן".

"בגיל שלוש אמא שלה מתה והמשיכה לחיות עם האבא. בסביבות שנת 1943, לפני שהאבא יצא למלחמה בתור חייל ומת שם, סופר לה שאמא שלה הייתה יהודייה" ושמה הראשון הייתה אנה איבנובה, הרב דייטש כתב לרב אזדבא. "אין לה שום מסמך שמוכיח את זה. וכן היא לא יודעת את שם המשפחה של אמא שלה".

לא יינתנו מצות חדשות

מכתב זה של הרב דייטש, שאינו נושא תאריך ונכתב בכתב-ידו על נייר המכתבים של "איגוד הקהילות היהודיות בבילרוס", מתפרסם כאן לראשונה ועולה כי הוא היה הגורם המכריע לפסיקתו של הרב אזדבא.

הרב דייטש חתם את המכתב: האמא "סיפרה שהבת שלה גרה בברוקלין, ניו-יורק, וקוראים לה Iryna ויש לה גם כן נכד שגר שם - היא לא ידעה להגיד האם הבת שלה עובדת או שהיא קשורה ליהודים".

כתב COL בניו-יורק מוסיף כי שורה זו נכתבה בכדי להוכיח שהבת לא יצרה קשר עם אימא שתשקר בשביל שלא תאבד את מקום עבודתה.

כאמור, הרב אזדבא פסק כי המצות כשרות והרוצים להדר - הנהגה נפוצה בחג הפסח - מוזמנים להשיג מצות אחרות מכספם. לגבי ההפסד או החזר כספי, הרב הוסיף כי "הנה אין הזמן גרמא קודם הפסח לדון בזה בכובד ראש הנצרך. ובעזרת ה', לאחר חג הפסח נדון בזה".

להדר - לא על חשבון השני

החשש שעלה במאפייה איכזב רבים הנוהגים הקפדות מחמירות בחג. אולם, הרב יוסף הלר אמר בשיחה עם אברכים בקראון-הייטס כי "חשוב שנזכור: בתורה כתוב שחמץ אסור אפילו במשהו, ובשפיכות שמים כל שכן וקל וחומר".

"הידור על חשבון שפיכות דמים לא נקרא הידור", אמר החבר הוותיק בבד"צ בקראון-הייטס וראש כולל האברכים שפועל בחסות מזכירות הרבי. הוא אמר את הדברים על-סמך פסיקתו של הרב אזדבא.

"הרב אזדבא הורה כי המצות הינם כשרות וכי הרוצה להדר ישיג מצות אחרות. יחד עם זאת, כולנו צריכים לדעת דבר ברור: אסור שההידור יבוא על חשבון שפיכות דמים. מי שרוצה להדר, אדרבה, שיילך ויקנה מצות.

"אף-אחד לא התיר לאדם לבוא לבעל המאפייה ולומר לו כי המצות שלך אינם כשרות ועל כן אני רוצה מצות חדשות. כידוע לכולם, מדובר במקרה שנעשה בשוגג גמור", הוא סיים.

---------------
עוד בנושא:

תשובה שכתב הרב שלום-בער לוין, על פי בקשתו, אחרי שבשבת נתן הרצאה בנושא ב'כולל'.


ב"ה יום ב, ער"ח ניסן ה'תשס"ז



 כבוד ידידי הרה"ח ר' יצחק שי' טננבוים



שלום וברכה!



בהמשך לשיחתינו, שביקשני לברר בנושא המצות שנאפו במאפייתו לפסח, ואח"כ נתעורר חשש על יהדותה של אחת מהנשים העורכות ומגלגלות את המצות.
והשאלה היא אם בזה נפסלות המצות מלאכלם בליל הסדר לכזית מצה של מצוה, על פי האמור בשוע"ר רס"י ת"ס: "שאין אדם יוצא ידי חובתו אלא במצה שישראל בן דעת נתעסק בלישתה ועריכתה ואפייתה לשם הפסח, אבל אם באחד מהעסקים הללו נתעסק נכרי ... אפילו אם ישראל גדול בן דעת עומד עליהם ומלמדם ומזהירם שיתעסקו בה לשם הפסח אין אדם יוצא בה, לפי שהנכרי אינו שומע בקול ישראל המזהירו והוא עושה על דעת עצמו ואינו מתכוין לשם הפסח".

ואף שיש כמה טעמים להתיר - כדלקמן, עדיין יש מקום להחמיר ולהצריך לקנות מצות אחרות לליל הסדר:

א) אף שהיא טוענת, וגם אמה הנמצאת ברוסיה טוענת, שיהודיה היא. מ"מ עדיין לא ברור עד כמה יש לסמוך על דבריהם בזה, ומידי ספק לא יצאו.

ב) אף שאח"כ הביא בשוע"ר שם: "ויש חולקין על זה ואומרים שאם ישראל גדול בן דעת עומד ומשגיח עליהם שלא תתחמץ העיסה בידיהם, אע"פ שהם אינם מתכוונים לשם הפסח, שאין צריך כלל שתהא כוונת הלישה לשם פסח אלא שיהא השימור מחימוץ מלישה ואילך לשם הפסח ... וכאן הרי ישראל בן דעת עומד עליהם ומשגיח על העיסה שבידיהם ומשמרה מחימוץ לשם פסח". מ"מ הרי מסיים בשוע"ר שם: "והעיקר כסברא הראשונה".

ג) אף שאח"כ מסיק בשוע"ר שם: "ומ"מ בשעת הדחק, שאי אפשר בענין אחר, כגון זקן או חולה שאי אפשר לו ללוש ולאפות בעצמו, והוא בין הנכרים, ואין שם ישראל יש לסמוך על סברא האחרונה". הרי כאן אין זה כ"כ שעת הדחק, שהרי אפשר לקנות מצות אחרות שנאפו במאפיה זו – אחרי שנתברר הספק ביהדותה ופיטרוה מהעבודה במאפיה, שמאז ואילך עבדו במאפיה רק הנשים שנעשה בירור גמור ביהדותן.

ד) ואף שבמה שאפו במאפיה זו בימים האחרונים, אין מספיק מצות כדי למכור לכל האנשים שרכשו בה מצות בחדשים האחרונים, כדי שיהיה מספיק מצות למכור לכל אחד ואחד, עבור כל הכזיתים מצת מצוה, לשני הסדרים, לכל אחד מבני הבית. מ"מ הרי כל אחד יכול לקנות לעצמו מצות מצוה שנאפו במאפיות אחרות.

ה) ואף שגם באופן זה יהי' שעת הדחק גדול, שאם יצטרכו אלפי האנשים שקנו מצות מאפיה זו, לקנות לפתע הרבה מצות שנאפו במאפיות אחרות (מצות עבור כל הכזיתים מצת מצוה, לשני הסדרים, לכל אחד מבני הבית) זה יגרום לחץ גדול על שוק המצות, ובודאי ובודאי שהוא נקרא שעת הדחק גדול. מכל מקום אולי יש להשתדל בזה כפי האפשרי, כדי שיהיו המצות מצוה מהודרות לכל הדעות.

ו) ואף שכל מה שהצריך בשוע"ר שם "שעת הדחק", הוא רק כדי להתיר לכתחלה לאפות מצות מצוה לפסח ע"י לישת ואפיית הנכרי, אמנם בדיעבד, שכבר נאפו ונקנו מצות שהשתתפה נכרית בעריכתה, אפשר שבזה אפשר לסמוך על הסברא האחרונה ולהתיר אפילו בלי שעת הדחק. מ"מ אין הוכחה ברורה לזה, ואפשר שאף אם כבר נאפו ונקנו מצות אלו, אין להתירן לליל הסדר אלא בשעת הדחק.

ז) ואף שבהמשך הדברים כותב בשוע"ר שם: "נכון הדבר שילמד ויזהר את הנכרי שיעסוק בה לשם פסח, וגם הוא יסייע קצת בלישתה, שאז עושה הנכרי על דעת הישראל המסייעו ולא על דעת עצמו". והרי גם בנידון דידן מצריכים לכל הנשים שיכריזו כל כמה דקות "לשם מצת מצוה", והרי גם בנידון דידן נעשות הלישה והאפיה על ישראל, וגם עריכת המצות מתחילה ע"י הישראל העומד בראש השלחן וחותך ומחלק פיסת עיסה לכל אשה, וגם בסוף עריכת המצות מגלגלה הישראל כדי לנקב את המצות, וכל זה הוא יותר מאשר "יסייע קצת בלישתה" המבואר בשוע"ר שם. מ"מ נראה בשוע"ר שם, שגם בזה לא הקיל אלא בשעת הדחק.

ח) ואף שגם אם האשה הנזכרת אינה יהודית, הרי סוכ"ס אינה אלא אשה אחת מתוך כמה עשרות, ואם כן יש לומר שהמצות שהיא לשה בטלות בין שאר המצות שנילושו ע"י הנשים היהודיות. מ"מ מבואר בשוע"ר סי' תמז ס"כ: "ככר שלם ... שנתערב אפילו באלף ככרות של מצה אינו מתבטל בתוכם ... לפי שככר שלם הוא דבר שבמנין ... וכל דבר שבמנין אפילו באלף לא בטל".

ט) ואף שמבואר בשוע"ר שם (מהו דבר שבמנין): "פירוש שצריך למכרו במנין מחמת חשיבותו ואינו נמכר באומד, כמו שדרך למכור דברים שאינן חשובין", משא"כ במצות שלנו שנמכרות על פי משקל, ולא במנין. מ"מ יש טעם נוסף שלא יהיו מצות אלו בטלות בשאר המצות שנילושו ע"י נשים ישראליות, ע"פ דעת הענג יו"ט סי' ד': "דאפשר לומר דלא מהני ביטול אלא בדבר שאנו דנים עליו שיש בו איסור או פסול ... אבל בדבר שפסולו מפני שמחוסר מעשה כגון מצה שלא נאפה לשמה, בזה אפילו נתערב במצות האפויות לשמן נמי לא מהני, דמשום שנתבטל לא ישיג מעלת המבטל, ולהכי כל המצות התערובות אינן ראויות לצאת בהן ידי חובת מצה משום הך תערובת".

י) ואף שבשו"ת משיב דבר (להנצי"ב) סי' לד, חולק עליו וכותב: "במצה שלא נאפה לשמה שנתערב במצות האפויות לשמה ... פשוט דביטול במ"ע דומה לביטול באזהרה דל"ת ... תולין בכל מצה שהוא מן הרוב שנאפית לשמה ויוצאין בה ידי חובתן". מ"מ אפשר יש להחמיר ולחוש לדעת הענג יו"ט בזה.

יא) ואף שכאן שכבר ניקנו המצות קודם שנודע התערובות, ויש להתיר (לא רק מטעם ביטול ברוב, אלא גם) מטעם כל הפורש מרובא פריש. וכמבואר בטוש"ע יו"ד סי' קי ס"ו ובש"ך שם ס"ק לג-ד, ונתבאר בשו"ת רבנו הזקן (רס"י יח): "דדבר שאינו בטל מחמת חשיבותו, שנתערב ופירש אחד מהם ... קודם שנודע התערובות מותר". מ"מ היינו דוקא כשניקנו מצות יחידות מהמאפיה קודם שנודע התערובות, משא"כ בנוהג בימינו שאורזים את כל המצות בחבילות של פונט אחד, או שתי פונט, קודם שנקנים המצות מהחנות, אולי אפשר שאין אומרים בזה כל דפריש מרובא פריש, כי בשעה שפרשו חבילות אלו מהמאפיה כבר היו המצות בחבילות, ואפשר שלא יבטלו חבילות אלו שיש בהם מצה אחת שנילושה ע"י הנכרית, בין שאר החבילות שאין בהם מצה אחת שנילושה ע"י הנכרית. וא"כ אולי אפשר, שגם אחרי כל הטעמים האמורים לעיל, עדיין יש מקום להחמיר ולהדר ולהשיג מצות אחרות לליל הסדר.

יב) ואף שרוב החבילות אין בהם אפילו מצה אחת של האשה המסופקת הנ"ל, שהרי בכל חבילה של פונט אחד יש רק 8 או 9 מצות, ובחבילה של 2 פונט יש 16 או 18 מצות,ואילו היא רק אשה אחת מתוך יותר מ30 נשים ישראליות. מ"מ עדיין יש לדון הרבה אם חבילת מצות (שיש בה מצה אחת שנילושה שלא לשם מצת מצוה) בטלה בשאר החבילות.

ועל פי כל האמור לעיל, כתב הרב אזדאבא שליט"א במכתבו (בקשר למצות אלו): "במענה לשאלת רבים אודות המצות הנמכרים במאפיה בקראון הייטס שתחת בעלותו של ר' יצחק שי' טננבוים, הנה מצד הדין המצות הן כשרים, והרוצה להדר לליל הסדר ישיג מצות אחרות".

*

אמנם עוד טעם אחד יש לתיר בו את כל המצות האלו לליל הסדר, אפילו מצות אלו שודאי נערכו ע"י נכרית ודאית, ובהקדים:

שלכאורה תמוה גם מה שמתירים את שאר המצות למצות מצוה בליל פסח, שהרי רבות מהלשות במאפיה זו, וכן בהרבה מאפיות אחרות, הן נשים יהודיות העולות מרוסיה, ואינן שומרות תורה ומצות. והרי נפסקה ההלכה (שוע"ר סי' לט ס"א): "אבל מומר לכל התורה כולה, אפילו לתיאבון, פסול מן התורה לדברי הכל, שהרי הוא כנכרי לכל דבריו".
ו
יתירה מזו כותב רבנו הזקן (בהל' מציאה סל"ט): "וכן המומר לכל התורה כולה, או רובה". וכ"כ ביו"ד (סי' ב קו"א ס"ק יא): "ורובה ככולה". יוצא א"כ, שאפילו (אם לא נדון בהן דין מחלל שבת בפרהסיא, אלא) נדון בהם שהן רק מומרות לתיאבון, מ"מ כיון שאינן מקיימות את רוב המצות דינן כנכרי לכל דבר.

ואף אם נאמר שאין לכנותן בשם מומר, כי הן כולם תינוקות שנשבו בין העכו"ם, שאנו מקילין בהם לכמה דינים, כמבואר בשוע"ר הל' ריבית סע"ט: "אבל מומרת שיש לה בן ... שהוא כתינוק שנשבה בין הנכרים, ואינו דומה למומר ... ואע"פ שאחר כך שמע שהוא יהודי וראה היהודים ודתם, הרי הוא כאנוס הואיל ונתגדל בין הנכרים על דתם ... אבותיהם הדיחו אותם וגדלו אותם על דתם והרי הם כתינוק ישראל שנשבה ביניהם וגדלוהו על טעותם שאנוס הוא". מ"מ מביא שם (סעיף פ) דעה אחרת החולקת, ומסיק: "ולענין הלכה בשל תורה הלך אחר המחמיר".

ואף לדעה הראשונה שם שיש להקיל בהם, היינו דוקא לענין הלואה ברבית, או שאר דינים שפסולים בנכרי (כמו כתיבת תפלין, שמבואר בשוע"ר סי' לט ס"א שהוא "מפני שנאמר וקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה ... ישנו בכתיבה". וכן שחיטה, שמבואר בשוע"ר יו"ד סי' ב ס"ק ג "שנאמר וזבחת ואכלת ודרשו חכמים מה שאתה זובח אתה אוכל"), שבכל אלו הדינים יש מקום להקל לפעמים בתינוק שנשבה.

משא"כ כאן לענין מצות מצוה, שאין כל חסרון בזה שהלישה היא לישת נכרי, רק זאת שהנכרי אינו מכוין לשמה, כיון דאדעתא דנפשיה קעביד. א"כ מי אומר שבזה יש הפרש בין נכרי גמור לבין תינוקת ישראלית שנשבתה ונתגדלה בין הנכרים? הרי שניהם אינן מכוונות לשם מצת מצוה!

והרי מטעם זה אמרינן, שאפילו נכרי ממש, אם יש הוכחה שהתכוין לשמה – אזי הן כשרות גם למצות מצוה, ובלשון שוע"ר רס"י תס "ויזהיר את הנכרי שיעסוק בה לשם פסח, וגם הוא יסייע קצת בלישתה, שאז עושה הנכרי על דעת הישראל המסייעו", והיינו שאז כוונתו לשם מצות מצוה, ומועלת כוונתו כמו כוונת הישראל. וכיון שכל הפסול כאן הוא רק מחמת כוונתו, מהי ההוכחה שכוונת התינוקת שנשבתה ונתגדלה בין הנכרים שונה מכוונה הנכרית עצמה.

הגה עצמך, אם סוכ"ס יתברר שאשה זו, היתה אם אמה יהודית, אזי נאמר מיד שכוונתה היתה לשם מצת מצוה, ואילו לא יתברר דבר זה, אזי נאמר שהיא נכרית וכוונתה אינה לשם מצת מצוה. וכי מי גילה רז זה? ומהי ההוכחה באיזשהו ספר  בהלכה לחילוק זה?

ואף שבשו"ע שם מיירי בנכרי דוקא, היינו כי בשעת כתיבת ההלכה הזו בשלחן ערוך ובפוסקים, היו רוב בני ובנות ישראל שומרות תומ"צ. משא"כ בזמנינו שרובם יש להם דין תינוקות שנשבו ונתגדלו בין הנכרים, מהי ההוכחה שיש לחלק בכוונתם לשמה, בין זו לזו?

ואמנם מטעם זה כתבו רבני זמנינו, כי הרה"ג מדעבריצין ז"ל (בעל הבאר משה) פסק שא"א לברך על אכילת מצה על מצות כאלו שעריכתן נעשית ע"י נשים שאינן שומרות תורה ומצות (ראה קובץ אור ישראל גליון יט ע' סד ואילך).

ואילו הר"ח אבערלענדער שליט"א האריך בזה שם, וכתב (ע' סט ואילך) שעיקר טעם ההיתר בזה הוא כי הישראל לש ומסייע בעריכה, שמועיל בלישה ע"י אינה שומרת תומ"צ – כמו שמועיל בלישת הנכרית.

וכיון שהגענו לידי כך, הרי שמועיל מטעם זה גם בנכרית ממש. ואין שום הוכחה שיש חילוק להלכה בין נכרית ממש לבין מי שנשבתה ונתגדלה בין הנכרים, שבשניהם מועלת כוונתן דוקא אם הישראל מסייע להן בלישה ועריכה. ומהו אם כן הרעש הגדול הזה, במה שנתעורר ספק ביהדותה?

*

ובאמת, זה שהישראל מסייע לה, מועיל בכמה הלכות שצריך כוונה, אפילו בנכרי ואפילו לכתחלה. כמבואר בשוע"ר סי' יא ס"ד (לענין ציצית): "טוון נכרי או ששזר, אפילו ישראל עומד על גביו ואומר לו שיעשה לשם ציצית פסולין, דנכרי אדעתיה דנפשיה קעביד ואינו חושש לדברי הישראל, אא"כ מסייע הישראל מעט".

וכ"ה בסי' לב סי"ב (לענין עיבוד תפלין): "אם עיבדו נכרי יש פוסלין אפילו ישראל עומד על גביו ואומר לו שיעבד לשמו ... לפי שהנכרי לדעת עצמו הוא עושה ואינו שומע להישראל ... לכתחילה צריך לסייעו קצת בעיבודה, וכן נוהגים במדינות אלו שאין עבדנים ישראלים מצויין בכל המקומות".

ולפי זה מובן שמעיקר הדין מועיל הסיוע של הישראל גם במצות מצוה. ואף שבשוע"ר רס"י תס נראה שמתיר בזה רק בשעת הדחק, זאת היא חומרה רק לכתחלה, במקום שאפשר שהלישה תהיה ע"י ישראליות שומרות תומ"צ. משא"כ בזמנינו שרוב הנשים העובדות במאפיות של פסח הן עולות מרוסיה, ורבות מהן אינן שומרות תומ"צ, כשם שמתירים מטעם מסייע לענין התינוקות שנשבו ונתגדלו בין הנכרים, כן מועיל מטעם זה גם לענין לישת הנכרית עצמה.

*

ועוד יש להוסיף בזה, ובהקדים:

כותב בשו"ת צמח צדק או"ח סי' ב ס"ה (לענין טויית ציצית ע"י קטנות): "הנלע"ד להקל בנ"ד שהציצית שזורים כפול ארבע או שמונה, א"כ שזירה זו י"ל דהוי מעשה גמור המוכיח דלשם ציצית עשאו, שאין דרך כלל לשזור לצורך דבר אחר זולת ציצית בעיירות שלנו וכל מדינותינו ... וא"כ השזירה חשוב לשמה מדאורייתא".

ועד"ז יש לומר לענין המצות מצוה, שהם נערכות באופן מיוחד, שאין רגילים כלל במצות שאינן לשם פסח. ומוכיחה פעולתה שהוא לשם פסח, שזה מוכיח (כמו במסייע) על כוונתה שהיא לשם פסח (כמובא לעיל משוע"ר רס"י תס).

ויתירה מזו, כל המאפיה הזאת היא מאפיית מצות מצוה, ועצם הדבר שהיא באה ללוש המצות במאפיה זו, זה עצמו מוכיח שהלישה הם לשם פסח. וסגי בזה.

ואף שבשו"ע רס"י תס אין מתירין מטעם זה, היינו דוקא במצות שהיו רגילות באותה תקופה, דהיינו שנעשו המצות באופן הרגיל כמו מצות חמץ (רק שהן נשמרו מחימוץ).
אמנם המצות הדקות הנהוגות בזמנינו, שהן באופן מיוחד ביותר, שאינו דומה לאופן עשיית מצות חמץ (והתחילו לנהוג ולעשות מצות כאלו בתקופת רבנו הזקן,. וכמבואר בשו"ת אדה"ז סי' ו "שמקרוב זה עשרים שנה או יותר נתפשטה זהירות זו בישראל קדושים, למהר מאד מאד בלישה"), וא"כ מוכח מלישה זו עצמה שהיא לשם פסח.

וכשם שמועיל כל זה לענין הנשים שנשבו ונתגדלו בין הנכרים, ואין מקיימות את "רוב" המצוות, כן מועיל כל זה אף לענין האשה שנתגלה ספק ביהדותה.

וכדברי הרב אזדאבא שליט"א שהובאו לעיל: "מצד הדין המצות הן כשרים, והרוצה להדר לליל הסדר ישיג מצות אחרות".

בברכת חג פסח כשר ושמח
 
שלום דובער לוין





מכתבו של הרב דייטש ממינסק על בירור היהדות שערך
מכתבו של הרב דייטש ממינסק על בירור היהדות שערך | הסר תמונה


| הסר תמונה

מכתבו של הרב אזדבא המתיר את המצות
מכתבו של הרב אזדבא המתיר את המצות | הסר תמונה

עובדים במאפיית ליובאוויטש בקראון-הייטס
עובדים במאפיית ליובאוויטש בקראון-הייטס | הסר תמונה


| הסר תמונה


| הסר תמונה

התיר את אכילת המצות. הרב אזדבא
התיר את אכילת המצות. הרב אזדבא | הסר תמונה

יצא לברר. הרב דייטש במהלך מסיבת פורים, השנה
יצא לברר. הרב דייטש במהלך מסיבת פורים, השנה | הסר תמונה



| הסר תמונה


| הסר תמונה

'תשובת אחיעזר' שכותב בפירוש שגוי עסק בלישה ה"ז כשר בלי בעיה
'תשובת אחיעזר' שכותב בפירוש שגוי עסק בלישה ה"ז כשר בלי בעיה | הסר תמונה
הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


1. תודה ל COL
(2007-03-21 04:04:37)
לפי הטטיסטיקה שפרסמתם השבוע על סמך כתבתו של שאול שיף, הרי רוב העולים מרוסיה לארץ הקודש הם גויים או בגדר חשש גוים.
צודק הרב הלר שאסור להדר על סמך שפיכות דמים ובפרט שבעלי המאפיה היו שוגגין. אך מאותה סיבה היה על הרב הנכבד להוקיע את אלו שממלאים את התפקיד שהוא נבחר אליו, ולדרוש מהם להפסיק לשפוך דמים (תרתי משמע) של כל אנ"ש המסתמכים על הכשריהם ובפרט תושבי שכונתנו.
מבלי להיכנס לנבואות שניתנו לשוטים, בטוח הנני שהרב הלר לא היה מרשה לכל המכשולות הקיימות במערכת הכשרות האמורה להיות מהודרת.
הרב הלר ידוע שבזמן ששימש בתפקידו כרב השכונה לא היה לו מורא וחת מאף אדם ואפילו לא מהעשיר שבעשירים, ואמר את האמת בתוקף כראוי לרב. הלואי והיה חוזר למלא את תפקידו, אולי היינו מקבלים גם קצת מנהיגות רבנית ולא עסקנות רבנית סוג ג.
2. רבותיי
(2007-03-21 06:21:54)
על עניינים של מה בכך לא כותבים חשיפה גם אם זה חשיפה
3. דיני ממונות
(2007-03-21 06:57:05)
זה לא תביעה נגד טננביוים, זה תביעה נגד הרבנים שהם אחראים של דבר שכזה, והוא משלם להם (או ליוסי ברוק) המון כסף שישגיחו של כל פרטי הכשרות. וכמובן ששום רב לא יתחייב את עצמו להוציא כסף. צריכים שמשיוה מהחוץ ידין בזה
4. יש לי שאלה ששמעתי שהרבה מחבריי גם שואלים:
(2007-03-21 08:41:30)
איך החליטו ש"שאלת רבים" היא על המאפייה "שתחת בעלותו של ר יצחק שי טננבוים".
אני חושב, וכך חושבים גם הרבה מחבריי, ששאלת הרבים היא אחרת, והיה צריך לנסח אותה כך: "במענה לשאלת רבים אודות המצות הנמכרים תחת השגחתי".
למה בכלל לתלות זאת ביצחק טננבוים? הוא הרי משלם סכום נכבד (ובעצם, את הסכום הזה משלמים כל אלו הקונים את המצות במחיר לא זול) כדי לקבל הכשר. מי שנותן את ההכשר אמור לבדוק את יהדות העובדים, לא?
5. מוזר
(2007-03-21 11:19:31)
מקריאת המכתב עולה שלא צריך להיות גאון גדול על מנת להבין שאין כאן שום בירור יהדות. בואו נצטט: "סופר לה שאמא שלה הייתה יהודייה... אין לה שום מסמך שמוכיח את זה. וכן היא לא יודעת את שם המשפחה של אמא שלה". לא נראה לי שזו הרמה של בירור יהדות הנהוגה ע"י השלוחים בחבר העמים, כי אם כן - יש שאלה רצינית על כל מי שיבא מהמוסדות שם!!! האם הרב אוזדבא יתיר לנכדו להתחתן עם בתה של אותה עובדת?
אם יש סיבות לכשיר - בסדר, אך לא זו הסיבה!!!
6. מי זה הרב דייטש?
(2007-03-21 11:57:58)
אולי יקדימו יסבירו לגולשים מי זה הרב דייטש ומהיכן המומחיות שלו בבירור יהדות
7. ikres
(2007-03-21 12:17:01)
Michtovim she haRebbe ze binogaya haLishka biTzarfas.
8. מי אמר שזה בירור יהדות?
(2007-03-21 12:45:20)
השליח עצמו כותב, שמוסר את הפרטים שקיבל לאור הבקשה שקיבל, לשוחח עם האמא של אותה אירינה.
כותב מפורש שאין לה כל מסמכים.
אני בטוח שהשליח עצמו, לא היה מקבל ילד עם פרטים כאלו למוסד יהודי.
הוא גם לא כותב שהממצאים מראים שהיא יהודיה.
9. תגובה ל6: הרב דייטש?!
(2007-03-21 13:00:26)
מה השאלה?!
הוא זה שהחליף את הרה"ג הרה"ח ר י"י גרוזמן בהשליחות במינסק.
10. שילמדו לקח
(2007-03-21 13:56:57)
הפעם באמת התברר שהיא יהודיה,
אבל מה אם שאר העובדות שאין לבעלי המאפיה שום ידע לגבם.
11. אין מדינה כזאת ואין עיר כזו
(2007-03-21 14:21:49)
אין שום מדינה ברוסיה ומחוצה לה שנקראת "איברבוזן". קל וחומר שאין שום עיר בעולם שהשם שלה מורכב מ-5 מילים. כב הרב דייטש היה צריך לכל הפחות להתייעץ עם גורמים מקומיים.

כמו כן, אנה איבנובנה הוא שם רוסי מוהבק - השם הפטרונימי איבנובנה ("בתו של איבן") מראה שאביה של האם היה גוי.
12. בירור יהדות
(2007-03-21 15:06:31)
בביה"ס של הר הנ"ל לומדים כמה תלמידים שיהדותם הוכחה באופן הנ"ל
13. שפיכות דמים
(2007-03-21 15:11:35)
ואחרי כל זה יטענו היהודים שהם לא מערבים דם במצות?
14. ל10
(2007-03-21 16:24:09)
אני רואה שלא הבנת,לא הוכח שהיא יהודיה.נכתב רק שאביה אמר לה כשהיא הייתה בת 3 שהיא יהודיה. ברור שאין לזה שום תוקף. וודאי שאין בזה משום בירור יהדות.
15. שאלה למערכת:
(2007-03-21 16:28:11)
במה מסמך הזה ממינסק חתם פרשת המאפייא?
16. הערה והארה
(2007-03-21 18:10:51)
לכבוד הרב ש"ב לעווין שהאיר את עינינו בדברי תורה בענין זה. יישר כח גדול. בדרך אגב, ישנה תשובה של בעל התורת חסד בענין ביטול ברוב של מצות שאין יוצאין בהן ידי חובת מצות מצווה במצות שכן יוצאין בהן ידי חובת מצות מצווה, כמדומה לי בסימן ל"ד באו"ח. וכן בספר שדי חמד דן בתשובת התורת חסד.
אך לגבי לפסוק הלכה בענין זה, הרי צריך להיות מורה הוראה משמש בקודש, ולהציע את הדברים לפניו, ועד כמה שהדברים יכולים להיות צודקים, הפסק הלכה צריך להיפסק ע"י מי שהוי עמו והלכה כמותו, ולא על ידי מי שעדיין לומד תורה בדרגא של אלו ואלו דברי אלוקים חיים. ועיין בהמשך תרס"ו בארוכה בענין דאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
ומענין לענין באותו ענין, הרבה יש לנו ללמוד מהרב הלר שליט"א, שלא כאחרים לא קרא לבחירות חדשות לרבנים כדי להוסיף רבנים לפי טעמו וממילא יהיה לו רוב בבית הדין, אלא הזיז את עצמו מתוך בית הדין. כמה מסירות נפש ואהבת ישראל ודאגה לכלל טמונים במהלך כזה?! ככה צריך לנהוג רב בישראל שאינו מקבל שוחד ואינו נושא פנים, הוא ויתר על הכבוד ועל כל הנלוה לכך. וממנו יראו וכן יעשו. שלא יבלבלו לנו את המוח עם דאגה לכלל וכו וכו. שיקומו בפה מלא ויודו נכשלנו בהנהגת הקהילה, נכשלנו בלהוות דוגמא חיה של מנהיגות ונקיון כפים, נכשלנו בזה שהרבינו וליבינו מחלוקת בקהילה, ושיצאו לפנסיה מוקדמת.
17. שו"ת הרב לווין
(2007-03-21 18:21:04)
לפלא אשר הרב לווין לא מתייחס כלל למציאות ודעת אדה"ז בזה ואולי אין צורך כלל להידור:

א- ממה שכ בסימן תנט ס ט בנוגע מצה העשוי מונחת וכו אפשר לדעת בדיוק מה זה "עריכה" ושבנדו"ד הערכה נעשית ע"י יהודי

ב- שם בהמשך מחלק בין "להעריך המצות ולרדדן" ובהתחלת הסעיף פי מה זה רידוד "שמרדדין המצות בעץ עגול" (וראה סימן תס"א ס י בנוגע מצה עבה פחות מטפח -
שמוכח משם שרדידה היא לא ערכה כי אפשר בלי הרדידה
18. אני חייב לציין שאתר COL דיווח על הפרשה בצורה הכי נכונה
(2007-03-21 19:50:58)
COL לא הזדרזו לכתוב דברים לא בדוקים, כמו שעשו אתרים אחרים, אלא חיכו עד לבירור, וכשזה הגיע, נתנו צילום מהמכתב של השליח, כדי שכל אחד יוכל לראות מה בדיוק השליח כותב, ומה אפשר ללמוד מזה.

בנוסף לזה, חוץ מהידיעה החדשותית, COL הוסיפו גם תשובה הלכתית מנומקת שנכתבה ע"י איש ספר ולמדן מהשורה הראשונה של אנ"ש, הרב ש.ב. לוין, תשובה שבתחילתה ובסופה יש גם הוראה למעשה בפועל, שיש מקום להחמיר לקנות מצות אחרות לליל הסדר.

ובנוסף לזה, אני חייב להסב את תשומת לבכם גם לתוכן התגובות כאן, שאני לא מתחייב לגבי כל התגובות, אבל אני בהחלט מדבר על הרוב, שהרוב נכתב בצורה עניינית: גם כשמישהו חושב שיש מקום לכתוב השגה, הוא עושה זאת בצורה מכובדת. ובאמת אני מצטרף בהסכמה לתוכן של חלק גדול מהתגובות. ובפרט למה שנכתב כאן בתגובה מספר 4, שכנראה נכתבה בהמשך לדברים שנמסרו בשם הרב הלר שליט"א, להזהר שלא לשפוך את דמו של בעל המאפייה. נכון, גם אני חושב שבנוסח המכתב היה צריך לומר ולהדגיש שהשאלה היא "אודות המצות שהנני נותן להם הכשר", ולא להדגיש מיהו בעל הבית. צריך באמת לזכור שבעל המאפיה משלם סך הגון עבור ה"הכשר", לא כדי שאחר כך יפילו עליו את האחריות. מי שמספק את השירות הזה צריך לתת לו הכשר והאחריות עליו. לכן, אני בטוח שבשנה הבאה תיערך בדיקה מקיפה (מטעם מי שיתן את ההכשר למאפיה) לבדוק את יהדותם של כל העובדים במקום. בזה אין לי ספק.

יש עוד דברים שצריך לדון בהם, ואני מזכיר בזה רק כמה נקודות:

1) המכתב מהרב אוזדבה שליט"א עדיין לא התפרסם בקראון הייטס. זה לא נשלח לאף בית, וגם לא חולק או נתלה על קירות בתי הכנסת. יש למישהו מושג למה?

2) העובדה היא, שהיו שתי נשים שהפסיקו לעבוד במאפייה. אחת מיד כשהתעורר הרעש עליה, והשניה אחרי זמן. זאת לא חכמה להתייחס כעת רק לעובדת האחת, מבלי לברר מה עם השניה. וגם רצוי להודיע, כבר עכשיו, מה מצב היהדות של שאר העובדות.

3) בהשגחה פרטית הגיעו לידי שמעתי אתמול ידיעות מענינות על הפרשה הזאת, ואני רוצה לחלוק זאת עם הקוראים כאן:

אתמול הלכתי למכור חמץ אצל אחד מרבני השכונה, במשרדו שנמצא על קינגסטון. תוך כדי שאני רושם את שמי וכתובתי על השטר, קלטה אוזני שיחת טלפון, שלא הפסיק לצלצל באותו משרד, כשאני שומע רק את דברי הרב שליט"א. השיחה התנהלה באנגלית ואני כותב מהזכרון: "בענין המצות? ... של קראון הייטס? ... תשמע, אני מקבל כל חמש דקות שאלה בנושא הזה, ואין לי אפשרות להשיב כראוי לכל אחד, בגלל שיש עוד הרבה שאלות שמגיעות לכאן, בהרבה ענינים אחרים. פסח מגיע ... אז אני אגיד לך בקיצור: קנית מצות בקראון הייטס בגלל שאתה סומך על ההכשר? אז תשאל את זה שנותן את ההכשר ... אני מאד מצטער אבל לא ניתנת לי האפשרות להיות מעורב בפיקוח על ההכשר ... הכשר זה לא משחק, יש בזה הרבה פרטים, וצריך לדעת הכל לפני שהוא עונה ... לכן אני מציע לך, תתקשר לרב שנותן את ההכשר ותשאל אותו בעצמך את כל השאלות ... גם לי יש הרבה שאלות ... אני לא חושב שאתה צודק כשאתה מאשים את בעל המאפיה אבל לא זה הענין עכשיו ... אתה רוצה לדעת מה אתה צריך לעשות? תפנה לרב שנותן את ההכשר ... הוא לא נותן לי את האפשרות להיות מעורב בזה, אז איך אני יכול לענות לך? ... הוא לא עונה בטלפון? .... לכן אני צריך לענות במקומו? ... אז תנסה שוב עד שהוא יענה ... הוא צריך לדעת את כל הפרטים בגלל שהוא נותן את ההכשר ... נכון, היה צריך לבדוק קודם שכל העובדים יהודים, אבל אני מסביר לך שוב, לא ניתנת לי אפשרות להיות אחראי על ההכשר הזה ... יכול להיות שאתה צודק ויש עוד דברים שצריך לבדוק שם, אבל אני אומר לך שוב, לא נותנים לי לעשות את זה ... זה לא רק במצות ... זה כל ההכשר ... אני מסביר לך שוב, אני לא יודע את כל הפרטים ... אז תשאל אותו ... מצטער אבל אני חייב לסיים את השיחה כי יש לי כאן שיחות נוספות ... חג כשר ושמח".

4) דבר נוסף שמעתי שלשום, בכניסה ל770, ליד הספסלים שעליהם מוכרים תמונות של הרבי: הפרשה התעורר לאחר שאחד מאנ"ש שמע בהשגחה פרטית מיהודי רוסי שהוא חי עם גויה העובדת בקראון הייטס. השומע רצה לשכנע את היהודי לעזוב לגמרי את הגויה, ותוך כדי שיחה נודע לו שהיא עובדת במאפייה ברחוב אולבני ליד אמפייר. מכיון שבמקום הזה יש רק מאפיית מצות, החליט השומע למסור את הפרטים למקום שאליו הם שייכים, והוא ניגש מיד אל הרב אוזדבה שליט"א, סיפר לו מה ששמע ואף מסר לו בכתב את שם הגויה. אותו אחד היה בטוח שהנושא יבדק ויסודר, והוא התפלא מאד כשנודע לו, כעבור שבועיים, כשהוא הגיע בעצמו לאפות מצות ב"חבורה", שאותה עובדת עדיין עובדת במאפיה. הוא ניגש אליה ופתח עמה בשיחה ברוסית, כשרצונו לשמוע ממנה שהאמת היא שהיא יהודיה, כדי שיוכל לאפות בעצמו מצות ב"חבורה". וכך אמרה לו העובדת, ברוסית: כן, אני יהודיה. אבא שלי יהודי. אמא שלי לא יהודיה, אבל אבא שלי כן. כך היא אמרה בעצמה, לפני שהיא ידעה איזה בעיה יכולה להתעורר מזה. אחר כך, דרך העובדים האחרים במאפייה, נודע שישנה עוד עובדת כזאת, ובסופו של דבר, שתי העובדות סולקו מהעבודה.

5) הבאתי לפניכם את שתי העובדות האלה, וביחד, בצירוף כל דברי הרבנים, והתשובה המנומקת הרב לוין, יחליטו הקוראים לעצמם מה דעתם. בכל מקרה, אני לעצמי חושב שגם אחרי המכתב של השליח, לא יקחו את העובדת הזאת בחזרה לעבודה, לא השנה ולא בשנה הבאה. אבל אני כבר לא בטוח בזה.

פסח כשר ושמח
19. הבעי אינה העובדת
(2007-03-21 19:55:46)
הבעי היא טננבוים!
20. להעיר מדברי ה"באר היטב" בתחילת סימן ת"ס:
(2007-03-21 19:57:45)
בשלחן ערוך נפסק:

"אין לשין מצת מצוה (א) ולא אופין אותה על ידי עכו"ם".

וכתב על זה ה"באר היטב":

(א) מצוה. מה שאין כן בשאר מצות אין צריך שימור, אך ישראל קדושים הם ונהגו לעשות שימור בכל המצות.
21. איפה המומחים שלנו לעניני רוסיה?
(2007-03-21 20:12:49)
בתגובה 11 כתב כאן מישהו בסגנון ודאי:

"אין שום מדינה ברוסיה ומחוצה לה שנקראת "איברבוזן". קל וחומר שאין שום עיר בעולם שהשם שלה מורכב מ-5 מילים. כבוד הרב דייטש היה צריך לכל הפחות להתייעץ עם גורמים מקומיים. כמו כן, אנה איבנובנה הוא שם רוסי מוהבק - השם הפטרונימי איבנובנה ("בתו של איבן") מראה שאביה של האם היה גוי."

מה אתם אומרים, הוא צודק?

ומה אפשר ללמוד ממכתבו של הרב דייטש, היא יהודיה או לא?
22. problems
(2007-03-21 20:44:44)
This problem with the worker being jewish is a minor one really. You could be matir it because her job is not part of the actual baking itself and therefore does not need to be lishmo. But by focusing on this we are ignoring more serious problems. Why are the barrels of water so dirty? Even if dirt is not chometz but by leaving it dirty it shows you can leave chometz and not care either. Right on top of mayim shelonu sits chometzdike garbage. Who checks these women for chometz on their fingers. It does not help to wear gloves when cell phones and money is used with same hands. Why is cake and sandwiches allowed to enter the premises. How damp is the place where the flour is kept. What if some water got through those bags. For all the machmirim who wont even drink bottled water on Pesach (botttled water does not even come in to contact with the human hand)these questions are shailos of potential chometz min hatora!

There are much bigger problems with chk. Ive heard serious Shailos about their meat, that if exposed you would all be stopping to eat any more meat. I cant even remember the whole list from kitniyus in Tuna and kitniyus in milk etc etc.

The bottom line is that when a hecsher is privatized its no suprise that this is the result
23. "לאחר חג הפסח נדון בזה"...
(2007-03-21 21:03:58)
הרב אזדאבא כתב בפסק שלו: "ובהנוגע לדיני ממונות הנה אין הזמן גרמא קודם הפסח לדון בזה בכובד ראש נצרך, ובעז"ה לאחר חג הפסח נדון בזה"

מענין לדעת מה חושבים הגולשים, מה יהיה הפסק אחרי פסח?

אומרים שההלכה היא לגבי מקח שנמצא בו מום, שאם השתמשו בו לאחר שהלוקח ידע על הטעות, הדין הוא שלא מחזירים כסף.

וזה מה שהרמב"ם פוסק, בהלכות מכירה פט"ו ה"ג:

וכן המוכר לחברו קרקע או עבד או שאר מטלטלין ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח - מחזירו אפילו לאחר כמה שנים, שזה מקח טעות הוא.
והוא שלא ישתמש במקח אחר שידע במום .
אבל אם נשתמש בו אחר שראה המום - הרי זה מחל ואינו יכול להחזיר.

והמחבר בשו"ע יו"ד הלכות מאכלי עובדי כוכבים סימן קיט הי"ג, פוסק:

המוכר לחברו דבר שאסור באכילה אם עד שלא אכלו נודע יחזיר לו מה שקנה ממנו והוא יחזיר לו הדמים,
ואם משאכלו נודע, מה שאכל אכל, והוא יחזיר לו הדמים (ש"ך כה - משום קנס).
ואם מכרו הלוקח לעובד כוכבים או השליחו לכלבים ישלם לו דמי הטריפה (ש"ך כו - הואיל ולא גרם לו איסור).
ואם היה דבר שאינו אסור באכילה אלא מדברי סופרים או אם היו הפירות קיימים מחזיר הפירות ונוטל דמיו (ט"ז יג - דבאיסור מדברי סופרים כיוון שאכל חשבינן (מחשיבים) אכילתו להנאתו ולא יחזיר לו הדמים).
ואם אכלם מה שאכל אכל ואין המוכר מחזיר לו כלום.
וכל אסורי הנאה אפילו מדברי סופרים מחזיר הדמים ואין בו דין מכירה כלל.

לכן, בגלל שהמצות כשרות לפסח אלא שאינם לשם מצת מצוה (לפי דעה א בשו"ע סימן ת"ס הלכה א עליה נפסק: "וכן עיקר"), וכל שכן שאינם בכלל איסורי הנאה מדרבנן או איסורי אכילה מדאוריתא,

לכן השאלה היא: על מה ידונו לאחר חג הפסח?

לפי ההלכה, מי שרוצה, רק עכשיו יש לו מקום להחזיר את המצות ולקבל את כספו בחזרה.

מה אתם אומרים על זה?
24. הסיפור עם הטונא בשימורים
(2007-03-21 21:09:27)
שנה שעברה התגלה, שאותה הכשרות ששולטת בקראון הייטס נתנו הכשר לפסח - "כשר לפסח למהדרין מן המהדרין", במשך 3 שנים, על טונא בשמן קטניות.
השאלה היא: אם מישהו קנה ארגז שלם של טונא בשימורים, שכתוב על זה, שחור על גבי לבן, שזה "כשר לפסח למהדרין מן המהדרין", והוא מקפיד לשמור על מסורת אבותנו שלא לאכול קטניות בפסח (אפילו שזה לא חמץ), והוא רצה את הטונא דווקא לפסח (לבית חב"ד שהוא מנהל), את מי הוא צריך לתבוע לדין, את בית החרושת שייצר את הטונא, או את ההכשר שלא בדקו ובמשך 3 שנים מכרו לבני אשכנז קטניות בהכשר לפסח?
25. להדר רק במצות? או שיש עוד דברים להדר בהם?
(2007-03-21 21:25:33)
אני קורא את הידיעות והתגובות שכותבים באתר הזה, ובאתרים אחרים, ופשוט נדהם מהאנשים.
רבותי, מה מפריע לכם?
אז קרה מקרה, בטח שלא בכוונה, ולא יהודיה השתתפה באפיית מצות.
זה לא בסדר. אסור שזה יקרה. להבא צריך לכתחילה לברר את היהדות של כל העובדים. הכל נכון, טוב ויפה.
אבל אנשים לא מסתפקים בזה. אנשים באם בטענות וטרוניות על המאפייה: למה עובדות כאלה נשים, ולא אברכים עם זקן פאות? למה בבורו פארק האנשים שעובדים במצות הם שומרי תורה ומצוות, ולמה, ולמה ולמה. פתאום כולם נהיו מחמירים. אבל רגע אחד, אתם מחמירים גם בשאר הדברים כמו שמחמירים שם?
למה פה אתם לא שואלים: למה שלא נקבל עלינו את החומרה שהתקבלה על כל הציבור החרדי בניו יורק ונסנן גם אנחנו את המים בברזים?
פתאום כולם נתפסים על דברים של מה בכך, ושוכחים דברים חמורים ועיקריים בהרבה. וכל זה על דברים שאפשר לומר שנעשו בלי כוונה.
הרי אף אחד לא יגיד שבא רב או בעל מאפייה ואמר לכתחילה שיקחו עובדת נכריה רק כדי לחסוך כסף.
אבל מה עם דברים שכן נעשו בכוונה?
אתם יודעים שיש לכם בשכונה רב שכבר שנה מעכבים בכוונה את משכורתו והוא ומשפחתו רעבים ללחם?
זה לא שבטעות לא משלמים. זה בכוונה. בכוונה תחילה. מה המקור להנהגה הזאת לעכב לרב את משכורתו?
אתם יודעים שהרב הזה צריך להחזיק מכספו את המשרד ממנו הוא משרת את הקהילה, כיון שבכוונה זרקו אותו מהמשרד הקודם?
האם אנחנו נתפסים להדר רק על מה שנוח ונחמד לנו?
26. מה עם הבשר?
(2007-03-21 21:32:04)
יכולים להיות רגועים כשאוכלים את הבשר?

מי מתלווה על הרב המכשיר בבדיקת הבשר?

אני מאד מקוה שלפחות בבשר הכל מאה אחוז בסדר.

פעם היתה על זה כתבה מענינת בסי-או-אל וכדאי לראות שוב:

http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20199

אנשים משלמים הרבה כסף על מוצרים כשרים ורוצים לקבל תמורה נכונה עבור כספם.
27. אם הדברים שנכתבו למעלה נכונים, אז אני באמת כבר לא יודע מה לחשוב
(2007-03-21 21:55:30)
אם זה נכון מה שאומרים, שהידיעה על העובדת (היהודיה? הגויה? זאת שהאבא הגוי של אמא שלה העיד לה כשהיתה בגיל 8 שהיא יהודיה, אבל הבת שלה אמרה עליה, בהתחלה, לפני שהיא ידעה מה המשמעות של זה, שהיא גויה), אז אם זה נכון מה שאומרים, שמישהו ניגש אל הרב המכשיר לפני כמה שבועות ונתן לו בכתב את השם של העובדת הזאת, ושום דבר לא נעשה, עד שרק אחרי שבועיים ראש-ישיבה הרה"ג רש"ז לאפקובסקי שליט"א הורה לבחורים שלא לאפות מצות כשהעובדת הזאת נמצאת. אם כל זה נכון, אני לא יודע מה לחשוב. דבר אחד ברור: זה לא זה. לא כך צריכה כשרות להתנהל.
28. להעיר
(2007-03-21 21:57:22)
ששת ימים תאכלו מצות זה רשות אבל כשאוכלים זה מצווה ויש ענין של לשמה
29. הכי משכנע זה הדברים שכתב הרב שלום דובער לוין מהספריה
(2007-03-21 22:08:26)
רק שדבר אחד לא הבנתי בדבריו, כשהוא כתב את כל הנימוקים, האם הוא יודע שזה גם הנימוקים של הרב אזדאבא? אני בכלל לא בטוח בזה.


אני זוכר שהשנה בחודש תשרי הרב שלום דובער לוין פרסם בקובץ "הערות וביאורים" (אהלי תורה) מאמר הלכתי ארוך, ובו הוא הוכיח, בצורה הכי ברורה שיכולה להיות, איך נתנו ב-770 הכשר לסוכה הגדולה שנמצאת בחצר, שכל ההכשר הזה מפוקפק מאד, וקשה מאד להתיר את הסוכה הזאת.


ואפילו שנכתב אחר כך מענה על המאמר שלו, מאת הרב שהכשיר את הסוכה, ואפילו שהטיעונים שלו היה ברור שהם תירוץ לאחר המעשה, בכל זאת הדבר שכולם ראו זה, שהשנה הזאת, פעם ראשונה, אותו הרב הורה לעשות תיקונים בבניית הסוכה, באופן שמתאים למאמר של הרב שלום דובער לוין, כדי שהסוכה תהיה כשרה.


אז השנה בתשרי היה לנו סיפור עם הסוכה של 770 שמאות אנשים השתמשו בה (הבעיה התחילה רק בשנים האחרונות, בגלל הגשר שנבנה שם מ770 לספריה, ואז נגשו לזאל הישיבה ושאלו את זה שישב שם על ההכשר והוא הכשיר, ורק השנה הוא הורה לעשות תיקונים בסוכה, אחרי שהרב שלום דובער לוין העיר לו על זה), ולא עוברים כמה חודשים ויש לנו השנה שוב בעיה והפעם עם המצות. בכל אופן, למרות שאני חושב שהמכתב שהכשיר את המצות היה בנוי על טעמים אחרים, זה לא משנה, העיקר שהרב לוין כתב את הטעמים הנכונים והראויים. כל הכבוד לו.
30. וועד ביקורת
(2007-03-21 22:13:12)
צריכים להקים ועד ביקורת של יודעי הלכה שמזמן לזמן יבקרו בחשאי במקומות עם ההכשר כמו המשחטות, המקוה, מאפיות, מוצרי חלב, דגים וכו
31. מגיב 23 הנכבד:
(2007-03-21 22:18:07)
הנך כותב: "לפי ההלכה, מי שרוצה, רק עכשיו יש לו מקום להחזיר את המצות ולקבל את כספו בחזרה.
מה אתם אומרים על זה?"

ואני הק שואל:

ומה יעשה שליח (במקרה זה כותב השורות) שטס מיוחד כל שנה ושנה מעבר לים במיוחד לקנות מצות ממאפי זו (חבורת התמימים) שזכתה ו"בה אפו את המצות הק של הרבי" וגם השנה נהג כן. כשחזר הביתה שוד ושבר! התפרסמה הפרשי וכעת עליו להפוך עולמות ולהשיג מצות מהודרות מאה"ק ת"ו...

אוי לאותה בושה...

שמא עלי לטוס שוב?...
מי הנדיב שיועיל בטובו להשיב לי את 2 (!) כרטיסי הטיסה מאירופה רצו"ש???.....
32. הגיע הזמן שהרבנים שוויי והעלער יכנסו לכשרות
(2007-03-21 22:18:10)
הקהל צריך לעשות הכל ולדרוש שירשו לרבנים העלער ושוויי להכנס לכשרות, וזה יהיה לטובת כולם. אני בטוח שגם בעל המאפייה מעדיף הכשר רציני שיראו שהכל יהיה בהידור הכי גדול כמתאים לחסידי חב"ד ליובאוויטש.
33. to 31
(2007-03-21 22:47:03)
based on your grubeh misnagdisher gaava that you show here, i dont know what shaichus you have to matzah, toimchie tmimim, the rebbe and shlichus
34. הרב העלער
(2007-03-22 00:38:16)
ידוע שמהדבר הראשון שהרב העלער פרש הי-ה הכשרות הוא כתב מכתב להרבנים מרלו ע"ה ויבל"ח אזדבא שהוא לא יכול לעמוד באחריות ולכן הוא משתחרר

35. הרב מרלא
(2007-03-22 00:40:49)
ידוע שהרב מרלו הי-ה מגיע למאפי-ה מידי יום ביומו לבדוק וחבל על דאבדין
36. חייבים את הרב שווי בהכשר
(2007-03-22 08:11:37)
אחרת אי אפשר לסמוך על ההכשר הזה. אני קניתי השנה מצות בבורו פרק
37. to 33
(2007-03-22 18:54:08)
you wrote: based on your grubeh misnagdisher gaava that you show here, i dont know what shaichus you have to matzah, toimchie tmimim, the rebbe and shlichus

can you explain to me how do you see in the #31 comment the qualifications you gave to the writter?

the ahavas yisroel shprotzt fun dir. shame on you!
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:




© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן