הרב שמעון אייזנבאך

מספרים כי סבו של ר' מענדל רבי חיים פוטרפס היה לומד קבלה בחברותא עם הגאון רבי לוי יצחק זצ"ל אביו של אדוננו מורנו ורבנו.

•

כאשר בנו של ר' מענדל הרב בערל פוטרפס היה בלונדון בגיל הילדות לא ידעה אמו כיצד לנהוג עמו בחינוך והתלבטה האם לשלוח אותו לחיידר או שמא עדיף שיישאר בבית, שכן למדו שם לימודי חול. היא ביקשה מגיסה רבי בענצ'ה שם טוב שישאל את הרבי כדת מה לעשות. הרבי ענה שהוא יכול להשאר בביתו ולקבל חינוך ביתי.

מנהל בית הספר ראה את הילד בער'ל מהלך ברחובות לונדון והדבר לא מצא חן בעיניו וישלח לקרוא לאמו מרת לאה לאמור לה כי לא יתכן שבנה לא יבוא לחיידר ויסתובב ברחובות וביקש ממנה שתשאל את הרבי. האמא אמרה למנהל שהיא כבר שאלה ואם הוא רוצה שישאל בעצמו. הלה שאל והרבי השיב למנהל שעדיף שהילד לא ילמד לימודי חול ושיסיר דאגתו מן הילד.

ההוראה הזו לילד בערל היתה מאוד נדירה ויחודית שכן הרבי הוא זה שהורה שילמדו לימודי חול בחיידר בלונדון. ומעשה שהיה כך היה כפי שנשמעו מפיו של השליח הראשי לארגנטינה:

כאשר הרבי דיבר בשיחותיו הקדושות למנוע לימודי חול מהתלמידים השתדל הרב נחמן סודק מלונדון לקבל מהרשויות אישור מיוחד שיוכל ללמד רק לימודים תורניים. כשהצליח לקבל את האישור המיוחל לא היה קץ לאושרו הוא מיהר לבשר על כך לרבי. מיד עם הגיע הידיעה הנ"ל אל הרבי הוא קיבל שיחת טלפון דחופה מהמזכירות ושאלו אותו בגערה מנין לו האומץ לקחת על כתפיו את אותם הילדים שיעזבו את החיידר באם לא יהיו בו לימודי חול. כמו כן נאמר לו שחבל שבצעד שנוקט יאבדו דורות של יהודים חסידים ויראי שמים (שיצטרכו ללכת לרעות ולקבל חינוך בשדה זרים)

•

פעם שאל ר' מענדל את אחד התמימים שלמד עמו בקביעות האם הוא זוכר את שמות התלמידים שלמדו עמו בכיתה א'?

הבחור ניסה לרענן את זכרונו לאחר שחלפו שנים רבות מאז כיתה א', אך ללא הועיל ומלבד בודדים לא הצליח להזכר. שאל הבחור את ר' מענדל האם הוא כן זוכר את חבריו מכיתה א'? ור' מענדל ענה לו: "בודאי". והתחיל למנות ברצף ובשטף את שמותם: בער'ל, חצק'ל, געציל, יענק'ל, שמער'ל וכך מנה אותם אחד לאחד למרות שחלפו מאז יותר משישים שנה.

לאחר מכן התבטא שצריך אהבת ישראל לכל יהודי ובפרט לחברים לספסל הלימודים וכשיש אהבת ישראל זוכרים את החברים היטב.

•

ר' מענדל מאוד העריך את האדמו"ר מריבניץ "דער ריבניצער". פעם סיפר שהיה נוכח בברית מילה ונזל דם רב מאחר שהסכין לא היה מתוקן כראוי. כאשר שאל ר' מענדל את הריבניצער על קור רוחו וכיצד לא דאג כל זמן הטיפול בעצירת הדם ענה הריבניצער שעשה את הברכה בכוונה כה גדולה עד שאינו חושש שיהיה לו מכשול והוא סמוך ובטוח שלא יאונה כל רע לנימול.

•

בתקופה הראשונה לצאתו של ר' מענדל מעמק הבכא בהגיעו ללונדון לא יכל לאכול בשר מתוך תחושת הזדהות עם אלו שנותרו מאחורי מסך הברזל. הוא התבטא שאינו יכול לטעום את טעם הבשר ביודעו שלחסידים ברוסיה אין אפשרות לאכול בשר.

אשתו הצדקנית היתה מגישה לו מנת דגים ולאחר הפוגה שהיו שרים ניגונים ומדברים בדברי חסידות היתה מגישה לו מנת דגים נוספת.

והיו שסיפרו שבימים הראשונים לצאתו מרוסיה כשהיו מגישים לו מנה עיקרית ומנת קינוח היה לוקח את שניהם ומערבבם לאחת כדי להפיג את טעם האוכל ותאוות ניחוחו.

•

נכדו של ר' מענדל הרב ישראל שי' שגדל אצלו בביתו כבן מאחר שהתייתם מאמו ר"ל היה מאוד קרוב אליו. באחת השנים כאשר ר' מענדל נסע לרבי הוא נכנס ליחידות עם רעייתו מרת לאה ועם שני נכדיו, ישראליק ליברוב ושלומי פוטרפס.

הרבי שאל את ר' מענדל מה הוא עומד לעשות לאחר תשרי ור' מענדל השיב כי הוא מתכנן לנסוע כרגיל עם הרב רייטשיק לאסוף כסף כמידי שנה.

הרבי: ויש לך רשות מרעייתך?

ר' מענדל: יש כרגיל.

הרבי: אין רשות כרגיל. צריך לבקש כל פעם רשות מחדש.

ר' מענדל פונה לאשתו: האם אני יכול לנסוע עם הרב רייטשיק?

אשתו: כן.

ר' מענדל פונה לרבי: יש אישור!

הרבי חייך מאוד ורעייתו היתה משתמשת כל ימי חייה בהוראת הרבי לבקש אישור.

•

פעם שאל ר' מענדל את הרבי עבור מי עדיף לאסוף כספים. האם עבור יהודי רוסיה או עבור החינוך הכשר (עבור החיידר בלונדון) הרבי שאל אותו מה הסתירה? מדוע שלא תאסוף לשניהם.

ר' מענדל אמר לרבי כי קשה לו לבוא היום לגביר למטרה אחת ולמחרת לבוא לאותו גביר למטרה אחרת. והרבי ענה לו שבאם כן עדיף שיאסוף לחינוך על טהרת הקודש משום שזה פדיון שבויים אמיתי. (כנראה שר' מענדל סבר שיהודי רוסיה הוא הפדיון שבויים העיקרי והרבי אמר שלהציל ילדי ישראל לחינוך הכשר זהו פדיון שבויים נעלה יותר).

ופעם שאל ר' מענדל את הרבי האם להתאמץ לאסוף כסף גדול של אלפי דולרים או להתאמץ גם בסכומים קטנים של 25 דולר.והרבי הורה לו שאין להזניח את התרומות הקטנות שכן א) צריך לזכות את כולם במצוות הצדקה ב) גם הכסף הקטן נצרך ודרוש לעבודת הקודש.

•

לר' מענדל היו ששה ילדים. שלושה בנים ושלוש בנות. ארבעה מהם שני בנים ושתי בנות נפטרו בעודם ילדים. בנו הרב בערל - יבדל לחיים טובים וארוכים - הקים משפחה וכן בתו דאברושה שנישאה להרב ליברוב. בתו מרת דאברושה ליברוב ע"ה נהרגה בתאונת דרכים בשנת תשל"א והותירה 11 ילדים שחלקם גדלו בביתו של ר' מענדל שגידלם יחד עם רעייתו כילדיו ממש במסירות רבה.

פניו השמחות והצוהלות תמיד, לא הסגירו כלל ולו במשהו, את המתרחש בסתר ליבו המיוסר כל כך מכל צרותיו המשפחתיות, מלבד ישיבתו במאסר שנים רבות.

מצורפת בזאת תמונה של שלשה מילדיו, הראשון משמאל הוא הרב בער'ל פוטרפס.