ידועה הוראתו של הרבי ללמוד שיעור רמב"ם בכל יום (פרק אחד או ג' פרקים), כדי "שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכל" (לשון הרמב"ם בהקדמתו לחיבור), וכדברי הרבי: "מבין כל ספרי הפוסקים, "משנה תורה" הוא היחיד שבו סדורות כל ההלכות כולן, כולל אלה שאינן נוהגות בזמן הזה, נמצא שבלימוד ה"משנה תורה" לומד הלכות כל התורה כולה בשלימותה" (היכל מנחם - התוועדויות ה'תשד"מ, כרך ג' עמ' 1622-1628).

ואכן רבים רבים, ולא רק מאנ"ש, מקיימים הוראה זו של הרבי, וכך מתקרבים אנו יותר ויותר לימים שבהם בעז"ה תתקיים הנבואה "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", נבואה שבה חותם הרמב"ם את ספרו.

עם זאת, רבים אינם יודעים עד כמה משובשים הדפוסים המקובלים של ספר משנה תורה, וכמה מלאים הם בטעויות כרימון. כך, למשל, השמיטה הצנזורה הנוצרית קטעים רבים (בפרק י"א מהלכות מלכים, לדוגמה, הושמט חצי פרק!), ורבות שיבשו המעתיקים והמדפיסים (לדוגמה, בהלכות חמץ ומצה ו,ב הודפס הנוסח 'בלע מרור לא יצא', כאשר נוסח כתבי היד המדויקים הוא 'בלע מרור יצא'!), כך שההבדלים הרבים מגיעים גם לכדי הבדלים של הלכה.

גם האיורים שובשו לא מעט (איור המנורה עם הקנים הישרים, לדוגמה, הושמט בדפוסים - שמא משום שלמדפיס לא היה נוח עם מנורה בצורה כזו?), וכן חלוקת ההלכות שובשה לגמרי, כאשר המדפיסים חילקו את ההלכות כרצונם, ופעמים רבות מספור לא כרצון הרמב"ם. לדוגמה, בפרק א' מהלכות עבודה זרה ("עבודת כוכבים ומזלות" בדפוסים המצונזרים) מסומנות שלוש הלכות בלבד בדפוסים, לעומת קרוב לעשרים במקור; וכאלה רבות מספור, פעמים רבות תוך שיבוש משמעות ההלכה.

כל זה הביא את הרה"ג הרב קאפח זצוק"ל, לפני כמה עשרות שנים, להתחיל במפעל של הדפסת הרמב"ם מחדש, מתוך כתבי היד התימניים העתיקים, הידועים בדיוקם, למען ילמדו בית ישראל את הרמב"ם בנוסחו האמיתי ולא המשובש.

הרבי, כידוע, העריך מאוד את פעלו זה של הרב קאפח, והביע הערכה זו במפורש במכתב ברכה אליו. אלא שפעלו העצום של הרב קאפח פורסם בכ"ד כרכים מלאים וגדושים כל טוב, וכך אינם נוחים ללומד הפשוט של הרמב"ם היומי, או המעיין בדברי הרמב"ם זעיר שם זעיר שם.

על כן קמו אנשי "מפעל משנה תורה", ונערו חצנם להדפיס את משנה תורה כולו בכרך אחד, בנוסחו המדויק מכתבי יד תימניים, כפי שיסד הרב קאפח זצ"ל במהדורתו, ובהשוואה נמרצת ומדוקדקת לכל המהדורות המדויקות האחרות ולכתבי היד התימניים שהרב קאפח עצמו השתמש בהם (לוודא שלא נפלו טעויות העתקה).

כדי לקרב את הדברים לכולם, כחזונו של הרמב"ם וכהוראתו של הרבי, הוסיפו גם ניקוד ופיסוק מלא, וכרכו הכל בספר בגודל בינוני ("פנינים"), קל לנשיאה לכל מקום, ללימוד ולעיון. וכמובן - מורה השיעור ללימוד הרמב"ם היומי, שלושה פרקים ליום, ובמקומות שבהם אין חלוקה לפרקים, גם סימון לימוד הפרק היומי. עד שלא יימצא ספר משנה תורה בכתב ידו של הרמב"ם - הנוסח הזה עומד בשורה הראשונה של הנוסחים המדויקים הקיימים, וכנראה גם המדויק שבהם.

כדי שהספר יוכל להגיע לכל בית, קבעו אנשי מפעל משנה תורה גם את המחיר לשווה לכל נפש, כמעט כעלות הפקת הספר. אנשי המפעל מדגישים את העובדה שמדובר בספר אחד שלם הכולל את כל משנה תורה, כחזונו של הרמב"ם וכקביעתו של הרבי, שכך יכול יהודי ללמוד ולדעת את "הלכות כל התורה כולה בשלימותה"; על כן בחרו שלא להדפיס את הנוסח המדויק בצורת חוברות-חוברות, שהרי כך הייתה התורה נהפכת קרעים קרעים, ויהודי לא יכול היה לדעת ולראות את כל תורה שבעל פה כולה לנגד עיניו.

ודאי שראוי הוא ספר זה, המחזיר את הנוסח המקורי של הרמב"ם, לעלות על שולחנו של כל יהודי ויהודי.