יום חג לשבט בני משפחת וולף מסביב לעולם: ביום זה, ט' לחודש כסלו ה'תשע"ז, מציינים בני שבט משפחת וואלף בכל מקומות מושבותיהם ברחבי תבל, מאה-ועשר שנים במדויק מיום אל יום, מעת החל הקשר של אבות המשפחה עם רבותינו נשיאינו אדמו"רי חב"ד, ט' כסלו ה'תרס"ז – ט' כסלו ה'תשע"ז.

ראשיתו של קשר המשפחה עם הרביים, היה בהיכרותו של הר"ר אליקים (פיליפ וואלף) [דודו - אחי אביו - של הרה"ח וכו' הרב אפרים וולף ז"ל יו"ר אגודת חסידי חב"ד באה"ק], תושב ווירצבורג שבגרמניה, עם כ"ק אדמו"ר הרש"ב וכ"ק אדמו"ר הריי"צ, בתאריך זה, כדלהלן.
הר"ר אליקים נולד בי"ט אדר א' תרל"ב, בעיר פישאך שבמדינת בוואריה, ובאותו עת היה כבן שלושים וחמש שנה, איש ירא שמים וסוחר נכבד, שנישא שנים אחדות לפני כן, בשנת תרנ"ח לערך, לזוגתו אלסי למשפחת רוזנבאום מפרנקפורט.

הקשר החל בעקבות כך שאת שנת תרס"ז עשה כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע הרחק מליובאוויטש, בעיר ווירצבורג שבמדינת בוואריה בגרמניה.

הרבי הגיע לווירצבורג מליובאוויטש בי"ט חשוון, וחזר לליובאוויטש ימים אחדים לפני ראש השנה. ביני לביני, לקראת חג הפסח חזר הרבי לליובאוויטש למשך מספר שבועות, וחזר לווירצבורג באמצע חודש סיוון.

על הסיבות שהצריכו נסיעה זו, והטעם לכך שהעיר ווירצבורג נבחרה הפעם לנסיעה, מפרט הרבי הרש"ב באגרת מח"י כסלו תרס"ז (אגרת תתקנד):

זה כחודש ימים אני בפה עם בני ביתי יחיו. מטרת נסיעתי הוא לנוח קצת, בעזרתו ית', אשר זה נחוץ לי בכל שנה על איזה חדשים, ובפרט אחר הנעשה בקיץ העבר - ל"ע, אשר הגיע לכל ב"ב יחיו. ובחרתי בעיר וירצבורג באשר לא גדולה כל כך ובדרך כלל היא עיר שקטה, ואנשי מדינתינו כמעט אין פה, ויש כאן פרופ' גדולים...

אירועי הקיץ שעבר, עליהם רומז הרש"ב בדבריו "אחר הנעשה בקיץ העבר", הם ההתנפלויות וההתנכלויות של "צעירי פועלי ציון" על בית רבינו ועל הישיבה בליובאוויטש, אירועים שהגיעו לידי ירי.

אירועי ט' כסלו תרס"ז

ההיכרות הראשונה שבין הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ להר"ר אליקים וואלף, הייתה כבר סמוך לבואו של הרבי לווירצבורג.

בתאריך "ווירצבורג, א' וישלח, ח' כסלו ס"ז", מתאר הרבי הריי"צ את אירועי ט' כסלו, יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי, במחיצת אביו ("התמים" עמוד 168):
"הבאים להתפלל בשבת קודש קיימו הבטחתם ובאו להתפלל ערבית, כי יום הילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי הוא. העובר לפני התיבה הוא הישיש רבי זאב גדלי' מפרעמישלא, והוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק אמר קדיש אחר עלינו".

למחרת היום, "ב' וישלח, ט' כסלו", יום ההילולא, כותב הריי"צ: "בעת סעודת הצהרים ספרתי להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק איזה דברים ששמעתי מפי הרז"ג . . אבל להיות שהזמן היה קצר שהגיע זמן תפילת המנחה, קיצר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק באמרו שהעניין מעניין במאוד אבל הזמן בלתי מתאים.

ויבקשני אשר אעכב את האנשים שיבואו לתפילת המנחה גם לתפלת ערבית, ויאמר שאחר תפלת ערבית יכנס גם הוא לחדר האוכל לחוג את חג יו"ד כסלו.

האנשים שבאו לתפלת המנחה - ביניהם גם ר' ישעי' מעקלער מוויטעבסק, ומר כהן ומר וואלף אזרחי ווירצבורג - נשארו לחכות על תפלת ערבית...

אחר תפלת ערבית ביקשתי את כל המתפללים להיכנס לחדר האוכל, ונשב כחצי שעה עד אשר נכנס הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בשעה הששית לערך . . הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק התחיל לספר את פרשת חג הגאולה דיו"ד כסלו...

הוד כ"ק אאמו"ר אמר המאמר "פתח אלי'" לערך יותר מחצי שעה, ובשעה חצי התשיעית נגמר הפארבריינגען".

מרשימה זו עולה כי הר"ר אליקים וואלף נכח כבר בעת תפילות יום ההילולא ט' כסלו בדירתו של הרבי הרש"ב, ואף נשאר לערב להתוועדות לרגל חג הגאולה יו"ד כסלו.

מעיון באגרות הקודש של הרבי הרש"ב עולה, אשר במשך החודשים הראשונים לשהותו של הרבי בווירצבורג, הוא פגש פעמים נוספות בהר"ר אליקים, בתפילות ובהתוועדויות. הרבי ראה בו איש ירא אלוקים, הגון ונאמן ובר פועל. הכרות זו למעשה שינתה את אורח חייו של הר"ר אליקים וואלף, ואת חייהם של רבים ונכבדים מבני משפחתו.

"ידידינו האשכנזים, יראי אלוקים ונכבדים במעשיהם ועניניהם"

בתקופת שהותו של הרבי הרש"ב בווירצבורג, הוא עסק רבות בהקמת חברת מניות בשם "פילנטרופיה". חברה זו יועדה לקניית בתים בארץ הקודש לטובת עניים ולהחזקת עוסקי תורה ויראי ה', וכן שבאמצעות חברה זו יהיה אפשר לאסוף תרומות באופן חוקי עבור הישיבה "תומכי תמימים".

בשנים שלפני כן, השתדל הרבי להחזיק את ישיבת "תומכי תמימים" באופן חוקי ברוסיה, ושיהיה אפשר לאסוף תרומות בצורה חוקית עבור הישיבה. למעשה הרבי לא קיבל על כך את רשיון הממשלה הרוסית, ולכן הדברים לא באו בפועל.

בהיותו בווירצבורג החליט הרבי לייסד חברה כלכלית זו במקום, מחוץ לגבולות רוסיה, ולאחר אישורה בווירצבורג כחברה בין-לאומית, השתדל להעבירה ולאשרה גם ברוסיה. במהלך השנה שבה שהה הרבי עם בנו בווירצבורג, עיבדו את פרטי תקנות החברה ואת אישורה הרשמי.

באגרת מקיץ תרס"ז מפרט בנו, אדמו"ר הריי"צ, את מטרתה של חברה זו ואת האישים הפעילים בה: "...כבר הכל ת"ל מאושר ומתוקן לפי תכליתו, על פי פקודת כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א אשר הוא ראש ונשיא המוסד הלזה. ואליו עוד שמונה אנשים מגבירי ישראל ונכבדיו, ושני אנשים מאחינו ידידינו האשכנזים הדרים בפה העיר ווירצבורג, יראי אלוקים ונכבדים במעשיהם וענייניהם"...

אחד מה"אנשים מאחינו ידידינו האשכנזים הדרים בפה העיר ווירצבורג, יראי אלוקים ונכבדים במעשיהם וענייניהם", היה הר"ר אליקים וואלף, כפי שנראה להלן.

"ידידינו וואלף שי'"

הפעם הראשונה בה מוזכר הר"ר אליקים וואלף באגרותיו של הרבי הרש"ב, הוא למחרת בואו של הרבי מווירצבורג לליובאוויטש לקראת הפסח, במילים המעידות על היכרות וידידות ביניהם. בה' ניסן כתב הרבי לבנו הרבי הריי"צ שנשאר בווירצבורג (אגרת תתקס): "תפרוס נא גיני בשלו' ידידינו הנכבדים יר"א האחים אנזבאכער, וואלף, כהן יחיו".

ובי"א ניסן כותב הרבי הרש"ב לבנו (אגרת תתקסא): "ידידינו הנכבד וואלף שי' בטח בא מדרכו והביא אתו מהאדוואקאט [=עורך הדין] בדבר הגיזעלינשאפט [חברת המניות] . . וצריכים לעשות בזה בעזה"י".

עוד על מעורבותו של הר"ר אליקים וואלף בשלבי ייסוד האגודה, אנו מוצאים במכתב מב' אייר מליובאוויטש (אגרת תתקס"ו): "לפי הנראה זהו מפני הזהרת ידידינו וואלף שי' שלא לגלות להעו"ד כוונתינו זאת..."

ובכ"א אייר (אגרת תתקע) כותב הרבי הרש"ב מליובאוויטש לבנו בווירצבורג אודות מינוי מנהלים לאגודה, "בדבר המנהלים יותר טוב לפי דעתי להעמיד את ידידינו הרנ"ג שי' ור' אליקים שי' וואלף שי', כי בדרך כלל יותר טוב להיות לא כל כך מורגש בהעניין".

ובג' אלול תרס"ז (אגרת קעג) כותב הרבי מווירצבורג, "אם ישיג את הדבר ישלח זאת לפה אל הג' הנכבד ירא אלוקים מוה"ר אליקים וואלף נ"י, אחד מהאשכנזים היראים דפה, והוא אחד ממנהלי החברה האקציען אשר עשינו".

ברכה מופלאה לר' אליקים וואלף וזוגתו

אחר חזרתו של הרבי הרש"ב מליובאוויטש לווירצבורג בחודש סיון, התאכסן הרבי בדירתו של הר"ר אליקים וואלף, כאשר הר"ר אליקים וואלף עצמו עובר להתגורר בדירה סמוכה.

כך אנו מוצאים באגרות הרבי הרש"ב (אג"ק קעג) שכתובתו לקבלת ומשלוח מכתבים הייתה Hern philipp wolff, Sandre Glasis str. 41, Wurtzburg.

ובאגרת מד' אלול (אגרת קע) כותב הרבי "נועם יקרת מכתבו ע"י הנכבד וואלף שי' קיבלתי לשמחת לבבי".

הרבי התגורר בביתם עד לעזיבתו את ווירצבורג, בשלהי חודש אלול תרס"ז.

לפני שהרבי עזב את בית משפחת וואלף בווירצבורג, קרא אליו את בעלי הבית המארחים, וביקש מהם כי הוא מעוניין להודות להם, ושאל במה יוכל לברכם.

הזוג וואלף אמרו לרבי כי ת"ל הקב"ה בירכם בבריאות ובפרנסה טובה, אך זה כמה שנים שהם נשואים וטרם זכו לזחו"ק, והם מבקשים את ברכת הרבי.

הרבי הרש"ב השיב להם כי ישועתם לא צפויה בווירצבורג, ואם יעזבו את העיר למקום אחר יוושעו. הזוג וואלף השיבו על אתר כי הם מסכימים לכך.

[לפי מסורת אחת במשפחה, הרבי אף הורה לקנות דגים ולהביאם הביתה, ובעלי הבית יראו כיצד הרבי יאכל מאותם דגים, וכן היה].

כאמור, הימים היו ימי חודש אלול, והרבי בירכם כי לשנה הבאה, כאשר יתקעו בשופר בראש-השנה, יזכו לזרעא חייא וקיימא.

אדמו"ר הרש"ב ובני לוויתו נפרדו מאליקים וואלף ומשפחתו, וחזרו חזרה לליובאוויטש.

נאמן להוראת הרבי, לקראת שנת תרס"ח עזב הר"ר אליקים וואלף את ווירצבורג לפרנקפורט-דמיין, זאת ככל הנראה, עקב העובדה שמשפחת אשתו (לבית רוזנבאום) הייתה מפרנקפורט.

כברכת הרבי אליהם, בראש השנה שנת תרס"ט ילדה זוגתו. בהמשך ילדה זוגתו עוד, ונולדו להם בס"ד ארבעה בנים ושתי בנות.

מ"יקה" לחסיד נלהב

שהייתו של הר"ר אליקים וואלף במחיצת הרבי הרש"ב בשנת תרס"ז בווירצבורג, ובמיוחד ה"מופת" אותו הראה הרבי למשפחה, הפכו אותו לחסיד נלהב של הרבי, ולידיד קרוב של הרבי הרש"ב ושל בנו הרבי הריי"צ. ידידות זו נמשכה קרוב לשלושים וחמש שנים, עד לפטירתו של הר"ר אליקים בשנת תש"ג.

תיאור מלא של המשך הקשר של הר"ר אליקים וואלף עם הרבי הרש"ב ושל הרבי הריי"צ, נסקר בהרחבה בספרים "אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה", וכן בספר "לשמך תן כבוד", אשר יצאו לאור בעריכת נין-אחיו, הרב זושא וולף.

על מידת השפעתם של רבותינו נשיאינו עליו, ניתן ללמוד גם ממה שסיפר נכדו, בן בתו הר"ר דוד ששון מירושלים, כי פעמים אחדות כאשר היה בא לבקרו בביתו בפרנקפורט הוא היה לוקח אותו לתפילת המנחה ואחרי כן היו לומדים בצוותא מתוך "תורה אור", כשהוא אומר לו "כשתבא לשמים תוכל לומר שלמדת לפחות ספר אחד חסידי אמיתי"...

לאחר פרעות "ליל הבדולח" בחשוון תרצ"ט, נמלט הר"ר אליקים וואלף עם משפחתו להולנד, שם התגורר בדירה השייכת לאחיו, הר"ר בנימין וואלף.

הר"ר אליקים וואלף נפטר בשושן פורים תש"ג, ונטמן בבית החיים בעיירה דימנד שבהולנד.

מגרמניה לליובאוויטש

בעקבות ההתקרבות וההתקשרות של הר"ר אליקים וואלף אל הרבי הרש"ב, התקרבו גם אישים נוספים מבני המשפחה לרבי ולחסידות חב"ד וביניהם, אחיו הר"ר בנימין וואלף, ובעקבותיו גם צאצאיו, ובהם גם בנו הרה"ח הרב אפרים ז"ל.

לקראת חודש תשרי תרצ"ט נסע הבחור אפרים, בהשפעתו של הרב לויטין, לעשות את חודש החגים במחיצת כ"ק אדמו"ר הריי"צ באוטבוצק שבפולין.

הרבי הריי"צ בירר אודותיו אצל מזכירו הרב יחזקאל פייגין, האם הבחור שהגיע הוא קרוב משפחתו של הר"ר אליקים וואלף מווירצבורג. בעקבות הידידות האמורה, אישר הרבי הריי"צ את כניסתו של הרב וואלף כתלמיד בתומכי תמימים, ומאז קירבו אליו.

באטוואצק התוודע הרב אפרים ז"ל לראשונה לכ"ק אדמו"ר הריי"צ ועשה צעד נוסף, עמוק ופנימי, אל תוך עולמה של חסידות חב"ד. כאן גם ראה לראשונה את כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ששהה אותו תשרי במחיצת חותנו.

כאמור, בני משפחת וולף מסביב לעולם, מציינים היום תאריך מרכזי ורב משמעות זה בתולדות המשפחה, עת דבקו אבות המשפחה באילנא דחיי.