ר' יואל כהן וידידיו, תלמידים מבוגרים בישיבת תומכי תמימים בתל אביב, ביקשו להסתופף בצילו של אדמו"ר הריי"צ, למשך שנת לימודים מלאה, והרש"ג מנהל ישיבות תומכי תמימים המרכזית ובן דודו הרב אליעזר קרסיק מנהל ישיבת אחי תמימים ותומכי תמימים בתל אביב, התחייבו ליציאה לשנה אחת.

הרב שמריהו גוראריה, פנה בו' תשרי תש"י לשלטונות הצבא בארץ, בבקשה לשחרר את ששת הבחורים לשנת לימודים מלאה בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בברוקלין. "בזמן היותי בא"י בחרתי ששה תלמידים במטרה שיבואו לארה"ב כדי שישתלמו בישיבת תומכי תמימים באמריקה בלימוד תורת חב"ד..."

מכתב הרבי הריי"צ לא בושש לבוא, ובי"ד כסלו תשי"ד כתב הרבי מכתב לאגודת חסידי חב"ד באה"ק ובו הרבי מסכים לנסיעה: "הנני מסכים לנסיעתם ומברכם אשר יעזרם השי"ת בנסיעה כשורה ובהצלחה בלימוד נגלה ודא"ח וביראת שמיים ובקניין מידות טובות בדרכי החסידות. המברכם בגשמיות וברוחניות, חתימת יד קודשו."

היה ברור כי השאיפה להתקשרות אמיתית בוערת בעצמותיהם, ובפועל ר' יואל חזר לארץ הקודש רק לאחר ארבעים שנה...