צבי סופר

את הראיון עם הרב אפרים בוגרד, דיין ומורה הוראה בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, קבענו לפני שנודע דבר התקיפה החמורה אמש, נגד רב העיר קרית גת, ראש הישיבה וחבר בי"ד רבני חב"ד הרה"ג הרב משה הבלין.

הראיון נקבע מראש לרגל פרשת השבוע 'שופטים', וכמו שרש"י מפרש על אתר: "שופטים, דיינים הפוסקים את הדין". הראיון תוכנן סביב נושא הפסיקה עפ"י דין תורה וכל המסתעף מכך בימינו אלה, ובפרט בבי"ד של רבני חב"ד בארץ הקודש.

הראיון התקיים למעשה ביום חמישי בבוקר, לאחר האירוע החמור בקרית גת, והרב בוגרד ביקש בראשית דבריו להתייחס לדברים:

הרב אפרים בוגרד: "בראשית הדברים אתייחס לאירוע המצער שקרה אמש. הרבי מינה את בי"ד רבני חב"ד כבית דין קבוע וכאפוטרופוס לכלל ענייני חב"ד. ויותר מכך: הרבי נתן תוקף הנהגת אנ"ש לבית דין רבני חב"ד. מי שמכיר קצת ההיסטוריה יודע שהקמת הבי"ד לא הגיעה בחלל ריק. היתה בזמנו התערבות של בד"ץ העדה החרדית בתוך ענייני חב"ד, הרבי למעשה גער במילים פשוטות בבד"ץ שהתערבו, ועל רקע זה הקים את הבי"ד לכל ענייני חב"ד, עם כל התוקף והמשמעות. מה שקרה אמש, הוא מעשה חמור, איום ונורא.

"התנפלות על בי"ד רבני חב"ד ועל כלל חסידי חב"ד"

"עצם האלימות נגד רב עיר בישראל, חמורה כשלעצמה. היא לא רק נגד הרב הבלין, אלא התנפלות על בי"ד רבני חב"ד, על כלל חסידי חב"ד, ופגיעה ברבי על כל המשתמע מכך!"

"כמובן, הדברים לא יכולים לעבור בשתיקה. אצל כל חסיד חב"ד, ולא משנה מה דעתו בעניין זה או אחר, הרצון של הרבי והכבוד של הרבי עומדים בראש וראשונה, לכל אורך חייו. ואידך זיל גמור."

"רואים במוחש שאלו ששומעים לדיינים וממלאים ההוראות, ראשיתו מצער ואחריתו ישגה מאוד. כדוגמא, אוכל לציין מקרה של שתי מוסדות שרבו ביניהם, עד שהגיעו לסף קריסה. מכיון שקיימו את הפסיקה ללא עוררין, שלוש שנים לאחר מכן שתי המוסדות פורחים עולים וצומחים."

*

ערב פרשת שופטים, "ושפטו את העם משפט צדק". כמה מילים על תפקידכם ביום-יום.

"מידי יום מגיעות לפתח בית הדין שאלות הנוגעות למעשה, לעיתים שאלות מורכבות ביותר. השאלות יורדות לנבכי סוגיה הלכה ודין ומגיעות גם מרבנים ומורי הוראה. השאלות מופנות מכל העולם ומרבדים שונים ביהדות. חלקן מגיעות אלי ישירות, חלקן דרך ביה"ד.


הדיין הרב אפרים בוגרד בסיור במפעל 'עוף ירושלים'. לצידו משמאל: הגר"מ ביסטריצקי


עד כמה המלאכה קשה על דיין כיום, כשיש את חוקי המדינה, חלקם מימי המנדט הבריטי ולא עפ"י דין תורה?

"נתחיל כך: ההלכה מתייחסת בצורה ברורה למנהג המדינה. מנהג המדינה נקבע בכל מדינה עפ"י חוקיה ועפ"י ערכאות.

והסיבה לכך שמתייחסים למנהג המדינה, מכיוון שמו"מ של בני אדם נעשה עפ"י מנהג המדינה ולכן דיין יודע היטב את חוקי המדינה ובקי ורגיל בפסיקות של הערכאות השונות. הדיינים מוצאים עצמם לומדים פסיקות של בית המשפט כדי לדעת ולהבין מהו מנהג המדינה. יש דברים מסויימים שנעשו לתועלת בני המדינה שלפי כולם יש בהם 'דינא דמלכותא דינא', לדוגמא לנסוע נגד כיוון התנועה, וכדומה, אך אציין שהנושא רחב מכדי לדון בו במסגרת זו.

מה דעתכם על אנשים שהולכים לפי 'מה שנוח', או פסיקה רצויה, פעם לדין תורה, ופעם לערכאות?

"המשנה באה ואומרת 'עשה לך רב והסתלק מן הספק'. בנוגע להליכה לערכאות, ישנו השולחן ערוך ובו פסיקה מוחלטת שזה אסור. ומעבר לכך אצטט את הרשל"צ הרב הגאון עובדיה יוסף זצ"ל שפסק שהליכה לערכאות כיום מהווה איסור כפול הכולל גם איסור הכשלת השופט בפסיקת ערכאות.

איך ניתן ביטוי לפסיקה החב"דית בתפקידכם כדיין?

"ישנה הסתכלות בדברים מסויימים, הסתכלות כוללנית בידיעת המציאות הפרקטית בשטח וההשלכות הנובעות מכך. דבר שחסר לעיתים אצל דיין שאינו חסיד חב"ד. בנוסף, דיין חב"די מסתכל על המתדיינים כפי הוראת הרבי - לראות ולחוש את המצוקה, ובפרט בדיני אישות. ובמילא, הדבר מביא התייחסות מכובדת ורגישה יותר לכל אחד.

איך זה שאין דיין חסיד חב"ד בבית הדין הרבני האיזורי?

"עניין זה מהווה תעודת עניות לממונים על כך בוועדות הקודמות. מסתמן שיו"ר הוועדה ד"ר יובל שטיינמיץ עושה ככל יכולתו לתקן את המעוות, וגם כל חברי הוועדה ובראשם הראשל"צ הרה"ג יצחק יוסף והרה"ג דוד לאו מבינים את החשיבות שבדבר, ופועלים בעניין, ואכן מסתמן שבפעם הבאה בע"ה ייבחר דיין חב"די.

לסיכום, הרב בוגרד מוסיף: "בהמשך לנושא הסמכות של בי"ד רבני חב"ד, הרבי רצה שנשמע לסמכות בי"ד רבני חב"ד, ולכן צריך לחזק את הסמכות של הבי"ד, ובמיוחד הדברים אמורים בשדה החינוך". 

"ויהי רצון שנזכה בקרוב לקיום הייעוד "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה", בביאת משיח צדקינו אכי"ר.