בנימין ליפקין

1. חיילי בית דוד

זוהי הישורת האחרונה של ימי בין הזמנים. היום הזה באה אל סיומה ישיבת הקיץ הגדולה 'צעירי ליובאוויטש' שאת שורותיה גדשו תלמידי 'תומכי תמימים' מכל חלקי הארץ. במשך קרוב לשבועיים ימים הם שקדו על התורה, התוועדו עם טובי המשפיעים, שתו בצמא זכרונות מאלפים מפי אלו שראו, שמעו וחוו את שנות האורה בבית חיינו וקידשו שם שמים בכל מקום שבו דרכה כף רגלם. אחֵיהם, רבים מספור, מילאו בכל הימים הללו, תפקידים שונים בהתנדבות מלאה ושלא על מנת לקבל פרס כלל, בשורה ארוכה של קמפים, מבית היוצר המבורך והמשותף של 'גן ישראל ארץ הקודש' וארגון צבאות ה' 'הפנסאים'.

במרוצת השנים האחרונות כך בדיוק נראה בין הזמנים החב"די בארץ הקודש. זה הפך לטבעי, מתבקש וזה אך הולך ומשתבח. זה קורה תודות לארגונים הנפלאים הללו, מיסודם של אגודת קריית חב"ד בצפת ומוסדותיה, ומרכז חב"ד ליובאוויטש תל אביב, בראשות ידידיי החסידים הר"ר חיים קפלן והגה"ח הרב יוסף שמואל גרליצקי – שכל משפחה חב"דית בארץ הקודש חבה להם חוב עצום בלתי יסולא מפז.

בזמן שאצלנו, חסידי חב"ד, המחזות המפעימים הללו – המעניקים לכל אחד מילדינו, בוגרים וצעירים כאחד, שפע אדיר של תוכן חסידי ואיכותי – נראים כמובנים מאליהם, שקועים בני גילם של ה'תמימים', מקרב חוגים וקהלים רבים כדומן אשר על פני האדמה בקמפים משלהם. גולת הכותרת של רובם ככולם באה לידי ביטוי בפאנלים בכיכובם של פוליטיקאים, עסקנים ואנשי תקשורת לסוגיה. הבחורים, סמוקי לחיים וחדורי עיזוז, מריצים שאלות מסקרנות ליושבים בחזית הבמה; האורחים מספקים את הסחורה בכותרות סנסציוניות ובתחרות הסמויה והגלויה בין המחנות השונים מקוטלגים המנצחים לפי כמות ההצהרות הדרמטיות שנשמעו בין כתליהם.

הנה כי כן, לא רק בימי שישי הלוהטים בהם בני ישיבות השונות נצפים לחופי הים, עם או בלי מטקות לעומת בני גילם התמימים הפושטים על חוצות הערים וביראת שמים חסידית שאין בה מתום מזכים המוני עמך בית ישראל במצוות תפילין. גם בעיצומם של בין הזמנים מזדקרת יפעת תלמידי התמימים, חיילי בית דוד, כרמי שלי, על פני בן חמי. אשרינו שראינוכם בכך!

2. ממלא מקום

היום הזה הוא יומו האחרון לכינוסם הנודד של מאות שלוחי הרבי באירופה. קשה לעקוב אחר העדכונים והמראות מהכינוס ולא להתרגש. לא רק מעוצמת התנופה שהתחוללה במפת השליחות באירופה, מאז הכינוס הקודם לפני 25 שנים.

די לראות ולהיווכח בקורת הרוח האופפת את השלוחים ולהתבשם. בדיוק כמו שבן שמח ונרגש כשהוא מקבל דרישת שלום חמה כי הוריו מחליפים אוויר ואווירה. הוא משוחח עמם והם נשמעים מרוצים ונהנים ולבו מתרחב. טוב לו כשטוב להם. הוא שמח באמת ובתמים בשמחתם. זאת ההרגשה למראה מקור גאוותנו למראה העידית שבחבורה, הניצבים בחזית, מתייצבים בארשת חגיגית, פוקדים את המקומות שבשמותיהם נקב הרבי לעת כזאת, עולים על ציון אביו של הרבי, שרים, רוקדים, מתוועדים ומתרפקים.

השבוע הזה נזכרתי בעדות מרגשת ששמעתיו בשעת מעשה, לפני 25 שנים, מפי אחד השלוחים באירופה, לא מאחת מערי הבירה, אף לא מעיר מחוז חשובה ששמה נישא למרחקים אלא מעיירת קיט לא גדולה באחת ממדינות היבשת. אותו שליח כתב לרבי, במסגרת דו"ח שגרתי על נסיעתו לכינוס השלוחים ברוסיה. לא חלפו אלא שעות אחדות ועל קו הטלפון היה מזכירו של הרבי ששאל בשם הרבי: האם דאג למי שימלא את מקומו בימים של הכינוס.

כאמור, לא היה מדובר בשליח שמפעיל רשת של מוסדות שנוכחותו היומיומית בהם חיונית להפעלתם. אלא בשליח שהוא ורעייתו היו ועודם מנהלים פעילות מקומית אופיינית לרוח הייעוד, "ואתם תלוקטו לאחד אחד". ההתעניינות הזו של הרבי על ימים אחדים שבהם ינטוש את המקום לטובת הכינוס – כמו העניקה מנוף לשליחות הקודש שלו והעלתה אותה לגבהים חדשים.

3. כמותו ממש

והנה עוד רגע קט אך מאלף, לא מחזית התמונה, אף לא מכותל המזרח של כל אחד מהאולמות שאכלס במרוצת השבוע הזה את השלוחים מכל קצות היבשת. סיפורו של שליח אחד באחת מערי השדה. שהפרט שבו מעיד על הכלל. אנו ושכמותנו איננו זקוקים לעדות הבאה, כי עבורנו הרי היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. על כך גדלנו וזו כל תכליתנו. אולם זו הפריבילגיה שלי לראות לא אחת דברים כמו אלו, כמי שניצב לא אחת על המפתן שבין העולם החב"די בהווייתו לבין זה האחר.

הס השתרר לפני שבועות אחדים באולם חדר האוכל רחב הידיים של מלון 'דמידוף' בחבל טוסקנה שבאיטליה, בעלות המנחה של שבת קודש. לא פחות מ-120 זוגות עיניים ננעצו באיש צעיר שענה לשם הרב לוי יצחק וולוובסקי, השליח בפירנצה הסמוכה.

הוא לא סיפר לנו סיפורי מופת מדהימים, אף לא הציג בפנינו אימפריה שבנה. הוא פרש את סיפור התקרבותה של נשמה יהודית ועוד נשמה יהודית אל חיקה של היהדות, אל התורה ואל מצוותיה. דממה שררה באולם. האור שבקע מכל הגה שיצא מפיו הפיץ קרניים חמימות אל כל היושבים בקהל, יהודים שמייצגים את מרבית ככל חלקיו של הציבור הדתי והחרדי לגווניו ואשר בעיצומו של נופש בחבל ארץ קסום נפעמו לגלות את נשיא הדור ודאגתו הנצחית, באמצעות צבא השלוחים שהקים, לכל יהודי באשר הוא.

שלוחים יקרים, פארט געזונטערהייט. שאו ברכה והצלחה!