דב הלמן

מחירי הדיור רק הולכים ועולים, והבעיה הולכת ומחריפה במיוחד ביחס לזוגות צעירים. האם בכל-זאת לרכוש דירה עם משכנתא גדולה, או שעדיף לשלם שכירות במחיר נמוך יותר?

ימי הקיץ עומדים לחלוף, מנוחת החופש תפנה את מקומה לשגרת העבודה, והטרדות הכלכליות צפות ועולות.

בתקופת הקיץ, החל מסיום חג שבועות, מפת אנ"ש מתרחבת וזוגות צעירים חב"דיים רבים נוספים. עבורם האתגר מורכב אף יותר, שכן כחסידי חב"ד האמונים על גישת היהדות והדרכותיו של הרבי, לפיה מהות ועיקר החיים הוא הרובד הרוחני שמהווה חוסן איתן להתמודד עם הנחות העולם – עליהם לעשות את צעדיהם הכלכליים העצמאיים הראשונים לאחר החתונה.

הצלילה באחת אל ליבו של העולם ההומה, מציבה אתגר לא פשוט. עם תום ה"שנה ראשונה" והלימוד ב"כולל", יחפש הזוג הצעיר משרה שתאפשר לו לחיות בצורה סבירה, או לפחות, במקרים הגרועים יותר, תעזור לו 'לסגור את החודש'. השכירות הגבוהה תיטול חלק נכבד ממשכורתם, וכך הזוג נשאב להוצאה רבה שאין בה כל השקעה לעתיד, כשעם סיום השכירות ייאלצו לעזוב את הבית ללא נכס אישי.

במסגרת מאמר זה אני רוצה לגעת בנקודה אחת, זו שהרבי המליץ עליה פעמים רבות: רכישת דירה לעומת השכרה.

כך למשל, באגרות קודש חלק יז (עמוד נז) אנו מוצאים מענה שכתב הרבי לאשה שהעלתה נימוק להעדפת רכישת דירה על פני שכירות: "נראית בעיני הסברא שכותבת ע"ד קנין בית ולא שכירות, שהרי חבל על דמי השכירות שמשלמים לאחרים בה בשעה שיכולים בכסף זה לשלם המשכנתא".

אלא שכאן מגיעה השאלה הגדולה: הסכום המקסימלי שבנק ישראל מתיר להלוות הוא 75 אחוזים משווי הנכס. מניין יביא הזוג את שאר הכסף, מדובר הרי על סכום לא קטן? איזה סיכוי יש לזוג צעיר לרכוש דירה משל עצמם?

אין תשובה אחת לשאלה הזו, אבל חשוב לזכור כמה כללים:

דבר ראשון – לעבוד. ולעבוד קשה. אנשים לפעמים מחכים לעבודה שכל תנאיה יהיו מושלמים עבורם, ולבינתיים מבזבזים זמן. אם יש טיפ מרכזי, אז הוא שלא לחכות ל'עבודת החלומות'. צריך להתאמץ. אי-אפשר לצפות להרוויח ביום הראשון הרבה כסף. עם הזמן מתייצבים. זה אפילו לא טיפ, אלא עקרון הכי מתבקש. להתחיל עם משהו, גם אם העבודה הספציפית הזו היא לא 'השאיפה שלי בחיים'. בתקופה הראשונה בחיים ההוצאות הם נמוכות בדרך כלל, והנטיה הטבעית היא 'לחגוג' ולבזבז הרבה כסף, כי יש. רק לאחר תקופה מה, שנולדים ילדים, וההוצאות גוברות – הזוגות מקבלים סטירת לחי, ומבינים שהמשכורת כבר לא מספיקה והחובות מצטברים.

חשוב לזכור מראש: לחסוך. אפשר לחיות בצורה נורמלית, אבל רצוי שלא לבזבז סתם. זה הזמן לחסוך סכום כסף לא מבוטל שיכול לסייע בבוא העת לרכישת דירה, במקום לשלם כל החיים סכומי עתק 'לפח' עבור השכירות, במעגל מסחרר שאין אפשרות לצאת ממנו.

לא להסתפק במשכורת קטנה ולעבוד פחות, כי אין הרבה הוצאות, אלא לחפש להגדיל את המשכורת. זמן זה כסף, וכדאי לנצל אותו. אם אתה נניח מסוגל ללמד, תחפש איזה תלמיד ללמוד איתו. או כל אפשרות אחרת.

דבר שני – לא לחפש דווקא דירה למגורים. כשמחפשים דירה כדי לדור בה אז היא חייבת להיות במקום המתאים ביותר מכל הבחינות, וזו צריכה להיות הדירה המושלמת ביותר, שגם עולה הרבה יותר כסף. קחו דירה במקומות שבהם המחירים זולים, ואל תזרקו את כספם לשווא בשכירות.

במקרה כזה העדיפות היא לדירה שתניב ריווח רב יותר. כמה תשואה הדירה תתן לי ביחס להשקעה שאני מוציא עליה. לדוגמא: אם במקום אחד דירה עולה 800 אלף ש"ח, והשכירות היא 2000; ובמקום אחר אפשר לקנות דירה ב-600 אלף ש"ח, שהשכירות נותנת את אותו סכום - אז כמובן שעדיף את הדירה האחרונה.

[אמנם בדירה ראשונה תשלום המס הוא לפי מדרג מסוים, שבתחילה לא משלמים מס כלל, וגם ניתן לקבל משכנתא של 75 אחוזים מערך הנכס; בדירה שניה לעומת זאת הבנק מתיר להלוות רק 50 אחוזים משווי הנכס וגם מחייב את תשלום המס. אולם יש מושג שנקרא 'דירה חלופית' – אם אתה מתחייב כלפי מס רכוש שתוך שנתיים תמכור את הדירה הקודמת, הם מקפיאים את תשלום המס. במידה ומכרת את הדירה הישנה, לא תצטרך לשלם את המס על הדירה החדשה. וכך גם ביחס לגובה המשכנתא, אם הצהרת למס שבח שזו דירה חלופית, תוכל לקבל הלוואה גבוהה יותר].

דבר שלישי, וכאן זו פניה להורים: צריכים לזכור מראש ולתכנן את הצעדים בצורה נכונה. תשקיעו פחות בהוצאות החתונה, תקצצו בכל מה שאפשר, ובמקום זה תעזרו לילדיכם בקניית דירה. זה הרבה יותר חשוב לזוג. גם הזוגות צריכים לומר להורים, אנחנו מוכנים שהחתונה תהיה מצומצמת יותר, ועם הכסף שנותר תעזרו לנו לדבר המשמעותי באמת, הדירה.

נכון שזה תלוי באופי של האנשים. הבעיה בכל נושא החתונה היא שאתה לא מחליט לבד, יש מחותנים. אתה בוחר את החתן, אבל לא את המחותנים...

אבל אסור לשכוח בשום מצב ש'שקל לשקל מצטרף'. חשוב לזכור שלא לעשות רק את השיקול הנקודתי, אלא את השיקול הכללי. לדוגמא: כשבאים, נניח לבחור צלם, אז אפשר להגיד: 'לא נורא, הוא רק מעט יותר יקר מהצלם האחר, מה כבר יכול להיות?'. אבל זו טעות גדולה, כי ההפרש המועט הזה, מצטרף להפרשים קטנים נוספים, שהופכים בסופו של דבר לסכום גדול מאוד, שמורגש בכיס כאשר נאלצים להתמודד עם החזר ההוצאות ומגלים שלא נשאר כסף לדברים החשובים.

וכאן מגיעה אפשרות נוספת להורים: אתם רוצים לעזור, נניח ב-50 אלף שקלים, אבל אין לכם? אפשר לעשות זאת בצורה כזאת: הבנק יעניק לך הלוואה של אותו הסכום. אמנם במקרה זה הריבית היא יותר גבוהה, אך אפשר לפרוס את התשלום ליותר זמן. זה דבר שהורים מסוימים, שאין להם את הכסף כאן ועכשיו, יכולים להסתייע ולהיעזר בזה.